לבקשת הקהל - חוויותי ממערכת הבריאות בארה״ב

debby12

New member
מנהל
גם אצלי ה- n הוא די קטן

אבל כן. לגבי בגדים - לא אני ולא אף אחת מחברותי נעולה על "מותג" יוקרתי כלשהו. גם הילדות - בבית ספר - ממה שאני יכולה לראות הרוב המוחלט של הילדים נועלים נעלים ברמה שקונים ב payless shoe source. לא כמו בישראל, שאיכשהו יש לחץ חברתי בבתי הספר לנעלי "נייק" (כך היה בילדותי. עכשיו בטח יש מותגים יותר נחשבים)

רכבים? אני נוהגת בטויוטה פריוס בת 12 (מודל 2006). מעולם לא עלה על דעתי להחליף אותה לפני שתתפגר. היא נוסעת היטב, המזגן והרדיו עובדים. היא חסכונית בדלק. מה עוד צריך? לרוב חברי יש איזה וואן מלא בזבל של ילדים - לא חדש או נוצץ במיוחד. רבים מהם מסתפקים ברכב אחד כשבן הזוג השני הולך ברגל למטרו (רכבת תחתית) כדי לקחת אותו לעבודה.

אין לי מושג מהן חופשות "ממותגות". אנחנו בד"כ משתדלים להלביש אותן על כנס עבודה של אחד מאיתנו כך שזה מסובסד חלקית (טיסה של אחד המבוגרים והמלון חלק מהימים). רבים ממכרינו נוסעים לבית החוף שבבעלות ההורים/משפחה בקיץ לאיזה שבועיים.

באופן כללי - כמובן שיש הרבה אנשים אמידים מסביבי - אבל בוושינגטון יש המון עובדי מדינה, ואז זה אנשים שלא מרוויחים המון. קצת כמו ההבדל בין ירושלים לתל-אביב בארץ. עיר שבה הרוב עובדים במגזר הציבורי היא לא עיר עשירה בטירוף [בממוצע בממוצע. אני לא אומרת שכולם עניים חלילה. אבל אנשים שחיים על משכורת של עובד פדרלי וההורים לא עזרו/עוזרים להם ברכישת דיור או בשוטף - הם לא כאלה עשירים גדולים]

המכרים הכי עשירים שלי פה, הם לדעתי בעלי הרכב הכי מצ'וקמק. זה בכלל לא מזיז להם. הם כן נוסעים בעולם, ובגילם הלא-צעיר, עושים את זה במחלקת עסקים. אבל מבחינת רכב או בגדים - שום דבר מיוחד.

לקולג'ים טרם הגעתי. אני מניחה שכל אחד הולך להכי טוב שהילדים שלו מצליחים להתקבל אליו כי חושבים שזה כרטיס כניסה טוב יותר לעולם העבודה. אני לא הייתי מחשיבה את זה כ"מותגות" אלא כחישוב/תכנון מתוך מחשבה איך לפתוח עבורם הכי הרבה דלתות בעתיד

ואת הקטע של התחביבים גם לא הבנתי, אולי כי אני בקושי חיה ואין לי (אלא אם כן נחשיב שיעורי פילאטיס בקבוצה ואת סיר הלחץ החשמלי שרכשתי לאחרונה)
 

Dr T noki

New member
הרבה שאלות מעניינות


בהחלט רפואה מונעת ובכלל כל מערכת הרפואה בארה״ב תלוית ביטוח , אם כי חשוב לציין שיש ביטוח בריאות של המדינה לקשישים ולאנשים עניין מאד (מדיקייר ומדיקאייד), כמובן כיסוי מוגבל חלקי.
מצד אחד אם אין ביטוח מוותרים על בדיקות, מצד שני עושים הרבה מאד בדיקות מיותרות.

אני רוצה לציין שהניסיון שלי לא מלמד על מערכת הבריאות האמריקאית , או על רפואת המשפחה שם, כי כאמור הוריאביליות גדולה. מאד.


נתקלתי במרפאה באנשים שוויתרו על תרופות ועל בדיקות (אפילו בסיסיות כמו אק״ג במרפאה) כי פג תוקף הביטוח שלהם. זה מאד עצוב בעיני, ראי תשובות קודמות.

בניגוד לעיסוק המרובה בארץ באישורי מחלה - הופתעתי (ושמחתי בשבילם) לראות שבארה״ב רופאי המשפחה כמעט ואינם נדרשים לתת תעודות מחלה. ביקורים מעטים היו קשורים לכך, בעוד שבארץ חלק לא קטן מנפח העבודה קשור לכך. אני חושבת שיש ימי הצהרה- וזה גם הפתרון בארץ.
דבי - אשמח אם תוכלי לתת מידע על השאלה לגבי אישורי מחלה וימי מחלה מבחינת המעסיק.

לא יודעת אם משחררים יותר מוקדם - לא נתקלתי בכך בבתי חולים הציבוריים שהיית בהם.

רפואת המשפחה בארה״ב בעלת גוונים רבים, בהתאם לסוגי המרפאות. יש מרפאות פרטיות, מרפאות חוץ בתוך בית חולים ועוד. רוב המטופלים משויכים למרפאה, מה שנקרא גם בארץ group practice שבה עובדים מספר רופאים שמטפלים יחד בקבוצת מטופלים, אך יש גם רופאים שעובדים לבד או רופאים שחולים משויכים אליהם אישית.
מה שמעניין שרופאי המשפחה שם גם מטפלים במטופלים שלהם שמאושפזים בבית החולים (עושים ביקורי רופאים בבית החולים כשגרה), מטפלים במטופלים קשישים שלהם שנמצאים בבית אבות וכך יש שמירה על רצף הטיפול.
על הקצאת הזמן לטיפול עניתי למעלה בתשובה לmykal

רפואה און ליין - הרבה מאד מרשמים און ליין. הרבה מאד שימוש במיילים. תרשימי אק״ג נכנסים ישירות למחשב וזה נוח. המערכות המחשוביות פחות נוחות מאצלנו,הרבה סרבול בגלל חברות הביטוח השונות, התיק הרפואי מסורבל ומסובך, אין קשר בין מערכות המחשוב השונות של בית החולים והקהילה. כששולחים מרשם ממוחשב למטופל צריך לשלוח לבית מרקחת ספציפי ולא כמו בכללית למשל שהמרשמים מגיעים לכל בתי המרקחת של הקופה ואלו שעובדים עם הקופה. אצלנו יש הרבה שירותי און ליין כמו רופא משפחה וילדים און ליין, רופא עור און ליין, מוקד אחיות 24 שעות - לא נתקלתי בזה בארה״ב אבל צריך לזכור שיש שם המון ביטוחים ונותני שירות רפואי, יתכן שיש דברים כאלו במסגרות מסוימות, לא במסגרת ציבורית כמו בארץ.
 

נחמנית

New member
עד כמה שאני יודעת, שליחה לבית מרקחת ספציפי

היא בעצם שירות נוסף של המרפאה. אני יכולה לקבל מרשם מודפס וללכת לאן שאני רוצה. שואלים אותי לאיזה בית מרקחת לשלוח כדי שהדברים יהיו כבר מוכנים לאיסוף עד שאני מגיעה. לבית מרקחת יש חלונות דרייב ת'רוו שאתה עוצר עם האוטו ומקבל את התרופה לאוטו. אנשים חולים לא צריכים ללכת לעמוד ביחד בבית המרקחת. בעיני זה פשוט גאוני שלא לדבר על חוסך זמן ועצבים
 

debby12

New member
מנהל
לגבי אישורי מחלה וימי מחלה וכו'

אכן. אני גרה בארה"ב כבר לא מעט שנים, ותמיד עבדתי. מעולם, מעולם לא נדרשתי להציג אישור מחלה מרופא/ה לגבי היעדרות מהעבודה. אם לא הרגשתי טוב, הצהרתי/לקחתי "יום מחלה" וזהו. אצלי גם אפשר לקחת יש ימי מחלה של בן משפחה (בד"כ ילדים, אבל נגיד גם אם צריכים לקחת את בן הזוג לבדיקה כשהוא לא יכול לנהוג אח"כ וכו'). אז מעולם לא היה לי צורך. לקחתי 2 חופשות לידה - כנראה האמינו לי שילדתי...

אבל - תזכרי גם שחלק גדול מהאוכלוסיה פה אין להם ימי מחלה בכלל (בעיקר ממעמד סוציו-אקונומי נמוך - שאיתם עבדת אם הבנתי נכון?). אז הם לא צריכים אישור כי הם בכלל לא זכאים לימי מחלה. יש להם מספר זעום של ימי חופשה בשנה - אם יש להם מזל וזהו. רבים גם עובדים לפי יום או שעה - לא באת לעבודה? אין כסף. גם אז - אישור מחלה לא יעזור.
 

Dr T noki

New member
לבקשת הקהל - חוויותי ממערכת הבריאות בארה״ב


יתרונות וחסרונות לעומת מערכת הבריאות הישראלית , ההתמחות ברפואת המשפחה, בתי החולים ובפקולטות לרפואה .

ובכלל חוויותי מחשיפה לתרבות ומדינה חדשות, תרבות הצריכה האמריקאית, יהדות ארה״ב , אנטישמיות בקמפוסים ועוד...

פותחת את השרשור לשאלות למי שמעוניינת
 

Dr T noki

New member
Drive through זה באמת מוצלח

עוד דבר נחמד שראיתי שם והיה יכול להיות נחמד לאמץ - קשישים שמקבלים את התרופות החודשיות שלהם הביתה ארוזות מראש לפי ימים ושעות. הם רק צריכים לפתוח ולקחת.
 

debby12

New member
מנהל
ועכשיו הזכרת לי משהו...

פעם, חודשיים-שלושה אחרי שעברתי לארה"ב, חטפתי איזו שפעת ולא הלכתי לעבודה יומיים. אז הלכתי לרופאה לבקש "אישור מחלה". היא היתה מופתעת מאוד - לדעתי לא נתקלה בכזו בקשה. היא כתבה לי אישור כזה בכתב יד ו"דפקה" עליו חותמת. ואז לקחתי אותו לעבודה וגם שם הם היו מופתעים לגמרי....

בקיצור - זה עובד על אמון בארה"ב כנראה [כמו בעוד דברים. למשל אתרי קמפינג שבהם משאירים את התשלום במעטפה בתוך תיבה]
 

mykal

New member
ברוכה השבה,

לפני השאלות--נראה לי שאין לי ידע מספיק
על מערכת הבריאות כאן בארץ--אלא כצרכן,
ואין לי ידע בכלל על מה שקורה בחו"ל במערת הבריאות--
אבל כן מסקרן---מנקודת מבטך כרופאה,
1)האם יש קשר יותר אמיץ והכרות בין הרופאים המטפלים בחו"ל
או בארץ? ניתן יותר זמן לרופא במרפאה לכל פאצינט שם או כמו כאן?
2)האם גם שם יש מגבלה על בדיקות וטיפולים כמו כאן?
3)כתבתי למטה--ואני מבקשת לברר איתך--האם אני צודקת שבסופו
של דבר--ההתרשמות והחויה של הפאצינט תלויה במפגש האישי
בכל מקום ואין לה קשר בהכרח להוראות המערכת.
 

Dr T noki

New member
תודה
אענה קודם כל על סעיף 3

כי זה הכי קל


בקצרה - כן

באריכות- את צודקת, בלי קשר לארה״ב מול הארץ. גם באותה המחלקה או אותה המרפאה תוכלי לקבל טיפול ויחס שונים בהתאם לגישה ולאישיות אנשי הצוות המטפל. כמובן שכאשר יש הרבה אנשי צוות טובים אז החוויה המרפא יש או הבית חולימית הכוללת היא טובה ולהיפך.

בכלל חווית המטופל זה נושא מרתק והיא מושפעת מהרבה מאד גורמים - היסטוריה, תרבות, דת , חוויות עבר ועוד
 

mykal

New member
תודה

אם כך, אם כל העין המערכתי מושפע מכל הגורמים--
של הסוריה, תרבות וו... ואוסיף גם משאבים כלכליים,
האם בכלל יתן לערוך השואה בין מקום למקום?

זו בעצם שאלה עקרונית--אבל מיד ארצה "לסתור" אותה כי
העולם הפך לכפר גלובלי קטן ואנחנו כן יודעים מה קורה במקומות אחרים--
אחנו לומדים ומעתיקים מהם ולהפך,
אז במה כן ניתן להשוות?
 

Dr T noki

New member
דווקא בין מערכות אפשר להשוות

החוויה האישית בתוך המערכת משתנה, אפילו שני מטופלים באותה מרפאה אצל אותו רופא

ממשיכה אח״כ ...
 

Dr T noki

New member
עונה לאט ובהדרגה....


כמובן שההתרשמות שלי מבית חולים ומספר קטן של מרפאות במדינת רוד איילנד וקצת מבוסטון שאינן מייצגות את כלל ארה״ב ...

1. במרפאה בה הייתי ברוב הזמן - מרפאה שמשרתת אוכלוסיה במעמד סוציו אקונומי נמוך בינוני. שם נתנו בכרבע שעה למטופל באופן רשמי אבל המשאבים מחולקים אחרת. לרופא יש מערכת שלמה שעוזרת לו לקצר ביורוקרטיה. לדוגמה - יש עוזר רופא Physician Assistant שמקבלת את המטופל, שומעת את הסיפור, לוקחת מדדים, עושה אק״ג ועוד .
יש גם אחות וגם צוות מזכירות שעושה הרבה מהעבודה האדמיניסטרטיבית שבארץ נופלת על הרופא, לכן לדעתי רבע שעה שם היא נטו זמן רופא ואצלנו 10 דקות שחלק גדול מהם מבוזבזים על אדמיניסטרציה מיותרת.
התכוונת לקשר בין הרופאים למטופלים? התרשמתי מקשר טוב בין הרופא למטופלים אבל מבחינה תרבותית יש לי הרגשה שבארץ יותר נהוג לשאול שאלות אישיות ולהכיר את המטופלים טוב יותר מבחינה זו. בארה״ב יותר נהוג לא להכנס לאנשים לחיים הפרטיים וזה מתבטא גם בדרך בה הרופאים מתבטאים ומתנהלים.
2. מגבלה על בדיקות וטיפולים - חברים, אנחנו חיים פה בגן עדן של רפואה ציבורית הממומנת על ידי המדינה.
נכון שהמערכת הציבורית עמוסה מאד ובעלת תקציב שתמיד לא מספיק לה וכולנו מודעים לחסרונות והקשיים שאותם צריך לתקן ולשפר... אבל בהשוואה לארה״ב שם המערכת היא פרטית ותלויה בביטוח - המצב פה הרבה יותר טוב
הסל אותו מקבל כל מטופל בארץ הוא רחב מאד.
בארה״ב מאד קשה להיות רופא משפחה כאשר חצי מהזמן אתה מתעסק בסוג הביטוח שיש למטופל, אם יש לו. גם אם היה לך ביטוח ופוטרת מעבודתך. תוך שניה כבר אין לך ביטוח. לך חפש את החברים שלך. אם יש לך ביטוח טוב תקבל שירותים שבד״כ טובים וזמינים ובכל זאת תשלם השתתפות עצמית מכובדת.
נתקלתי במצבים בהם אפילו אק״ג במרפאה לא עשו למטופלת כי לא היה לה ביטוח בתוקף וזה היה עולה לה יותר מדי כסף.
חברות הביטוח והרופאים נכנסו שם לכדור שלג שבו הרופאים מעלים מחירי שירותים כי חברותה הביטוח משלמות, בתגובה חברות הביטוח מעלות פרמיות או השתתפות וחוזר חלילה. נוצר מצב אבסורדי שבו חברות הביטוח גובות על כל שטות לפי התמחור המופרז של ספקי השירות הרפואי, כדוגמת האק״ג שעלותו אפסית אבל יכולים לגבות עליו 30 $ ועל ביקור רופא מינימלי 100$ כי אפשר. אם יש יותר מ3 בעיות איתן פונה המטופל - גובים יותר.
על לידה תקינה גובים סכומי עתק כהשתתפות עצמית. בעיני זה הזוי.
 

mykal

New member
תודה על תגובתך, היה מענין לקרא.

לפי דבריך מצבינו הכללי לא נוראי, וצריך ללמוד
להתלונן פחות.--מקבלת--
בהסתייגות אחת--שאפשר כאן "לרפא" הרבה מתחלואי המערכת--
ללא עלות נוספת.או גם אם כן נוספת הוצאה היא יכולה לחסוך בעתיד.
כמו אם "עולים" על חולי, בבדיקה שנראית עודפת. אבל בעצם חסכנו הרבה בריפוי.
בכל מקרה תודה רבה לך.
 

debby12

New member
מנהל
מעניין!

<רק עכשיו שמתי לב שענית - באה מאוחר>. מכיון שנשמע שעבדת בעיקר במרפאה של מעוטי יכולת, נראה שנחשפת לקהל/מצבים מאוד מסוימים

גם בעיני באופן כללי, אכן המערכת עובדת על הרבה מאוד כסף. גם בלידות וגם בכלל. גם בארץ בעיני בתי חולים עושים הון תועפות על לידות בהתחשב בזה שרוב הנשים מגיעות ולוחצות החוצה תינוק בעצמן. לא ברור לי למה זה צריך לעלות כל כך הרבה. בארה"ב חלק גדול מהעלויות קשורות בביטוח רפואי כי כולם תובעים את כולם הרבה...

אכן - אנשים פה פחות נכנסים לאחרים לחיים אז זה נכון גם אצל רופאים. זה שוני תרבותי מאוד גדול. הוא מתבטא אגב גם באופן פיזי. זה נחשב לא ראוי/לא מנומס בארה"ב להיכנס למישהו לספייס/מרחב האישי. אנשים למשל שעומדים בתור מאחוריך בסופר מרקט או בכל תור, עומדים הרבה יותר רחוק מבישראל. אנשים מתנצלים ("אקסקיוז מי") כשהם עוברים קרוב מדי אליך בחנות, או נאלצים "לחתוך" בינך לבין המדף שבו את מסתכלת וכו'. זה ענין של תרבות שונה [ובעיני גם נעימה...]
 

debby12

New member
מנהל
הו - רק עכשיו רואה את השרשור

מחככת ידי בהנאה ופותחת בשאלות:

1) איך היה לך בגדול? מבאס? מעניין? ספרת את השניות לעוף משם? האם השתנתה הדיעה שלך על החברה/מדינה האמריקאית בעקבות השהות לרעה או לטובה או סתם ל"שונה" ממה שהיתה קודם?

2) אילו תובנות היו לך מ"תרבות הצריכה" האמריקנית? [גם ישראל היא "תרבות צריכה" בימינו, לא? מביקורי בארץ התחושה שלי היא שבימים אלה מותגים יוקרתיים רווחים הרבה יותר בארץ מאשר בסביבתי בארה"ב שבה אנשים תמיד שמחים לחסוך]

3) היו לך שיחות מעניינות עם קולגות = רופאות/ים שם?

4) חווית אנטישמיות?
<שואלת כי רמזת לזה>

5) באופן כללי/ממוצע איך הרגישה לך רמת ה"בריאות" של מטופלים לעומת בני גילם בישראל? [זה לא ניסוי מסודר עם N= מיליון כמובן. סתם תחושתך הכוללת]

6) האם הרגשת שהטיפול בארה"ב הוא הרבה יותר תרופתי מאשר המלצות-מנע-ללא-תרופות? [מודה שזו שאלה מנחה
]

זהו לעת עתה - אבל שומרת את הזכות לשאול עוד. ובינתיים - ברוכה השבה
 

נחמנית

New member
ברוכה השבה - כמה שאלות לא קשורות

1. נהנית סה"כ? מצאת עם מי להעביר את הזמן? טיילת קצת?

2. באיזה מסגרת היית - בית חולים או מרפאה ואיזה קהל ראית (חולים קבועים או בכלל לא ראית חולים)?

3. יצא לך לדבר עם קשת רחבה של בעלי מקצוע? כלומר, רופאי משפחה, אחיות, רופאים מומחים, רפואה משלימה. אני שואלת כי מעניין אותי לשמוע מה הם חושבים על מצבם. האם הם חווים תסכול מהמערכת או מרוצים משינויים שיש בה או חושבים שהיא מצויינת בדרכה שלה
 

Dr T noki

New member
נהניתי ביותר


נהנית מאד. הזמן טס לי. הכרתי המון אנשים חדשים, כל הזמן הזמינו אותי לארוחות ערב וסופי שבוע. ביליתי עם חברים, עם חבר׳ה ישראלים שגרים שם ואירועים של הקהילה היהודית . בהמשך אספר חוויות מיום הזכרון הראשון שלי בחוץ לארץ...

שכנעתי את אחותי לקפוץ אלי לשבוע מהארץ ובילינו קצת כולל סופ״ש בניו יורק.
טיילתי הרבה בכל weekend שבו מזג האוויר אפשר לי. רוד איילנד מדינה קטנה, טיילתי הרבה לחוף האוקיינוס.
Cliff walk, טיילתי באיזור פרובידנס, נסעתי לבוסטון מספר פעמים ולניו יורק, נסעתי לסופ״ש אצל חברים בAndover וטיילנו יחד בניו המפשייר בשמורת white mountains.

הוזמנתי על ידי בית חולים שנקרא Miriam Hospital , בית חולים בפרובידנס שגם נתן לי את המלגה, זהו בית חולים שהוקם על ידי נשים יהודיות בתקופה שיהודים לא יכלו לעבוד בבית חולים רגיל. הוא בקשר מצוין של exchange עם בית חולים העמק בעפולה. הייתי גם במחלקה לרפואת המשפחה וראיתי איתם מטופלים במרפאת חוץ. בבית החולים Memorial בפרובידנס באיזור Pawtucket, בית החולים כמעט נסגר לחלוטין ממניעים כלכליים (עוד מצב הזוי שקשה היה לי לתפוס...) ונשאר רק הprimary care center של רפואת המשפחה שבו קיבלו חולים .
המטופלים שם ברובם במצב סוציואקונומי נמוך, אוכלוסיה לא פשוטה, חלקם משתמש בסמים ואלכוהול.

יצא לי לדבר בעיקר עם רופאים ובעיקר עם רופאי משפחה אך לא רק. קצת אחיות. בכלל לא עם רפואה משלימה. רובם מתוסכלים מהמערכת במשמעות הפוליטית - מעונינים בשינוי מערכת הבריאות לכיוון מתן שירותים יותר סוציאליים והנגשת שירותי רפואה . מאד מתנגדים למדיניותו של טראמפ בנושאי הבריאות (ולא רק).
צריך לזכור שהסתובבתי בצפון מזרח ארה״ב ונפגשתי בעיקר עם רופאים, רובם יהודים. אני מניחה שהדמעות היו שונות אם הייתי מסתובבת באיזורים אחרים של ארה״ב .

הייתי במרפאה של MIT שם הענינים שונים, הם מאד מרוצים. נותנים חצי שעה לכל מטופל, המרפאה מאד מאובזרת ומתוחכמת והמטופלים יחסית צעירים ובריאים (סטודנטים ומרצים בMIT(. נתתי להם הרצאה על מערכת הבריאות בישראל ועל רפואת המשפחה.
גם למרפאת מתנדבים שנותנת טיפול רפואי למטופלים חסרי מעמד וחסרי ביטוח. זו היתה חוויה מדהימה ושם הרגשתי שממש עוסקים ברפואה האמיתית. מגיע בן אדם, מטפלים בו מכל הלב בלי להתחשבן ולהתקשקש שעות בעניני ביטוח. הכרת התודה של המטופלים שם מהלב. גם אם יש קשיי שפה (הרוב דוברי ספרדית).
 

נחמנית

New member
תודה על התשובה!

כיף להתחיל את הבוקר בקריאה מעניינת. כשאת אומרת "מתעסקים בנושא של הביטוח" - זה אומר שבכלל לא אומרים לחולה מה נכון לבדוק כי יודעים שזה יעלה לו כסף או שהמטופל לפחות יודע מה כנראה קורה?

אני מרגישה שבמה שזה מגיע לילדים כאן, אנחנו מקבלים טיפול שקוף לחלוטין - אומרים לנו מה המצב, מה צריך לעשות, מה האפשרויות במסגרות ביטוחיות ואיך אפשר לעבוד בתוך המערכת. לעומת זאת אצל המבוגרים, אני מרגישה שזה יותר סרט נע - מתייחסים אלינו כהכל בסדר ומנסים לעשות את המינימום האפשרי.

כמה נחשפת לרפואה מונעת אם היא בכלל קיימת? כמו ממוגרפיות, פאפ וכו.

ובהקשר של מה שכתבת למעלה ולא בתשובה אליי - בכל מקום שהייתי בו בצפון אמריקה (רופאים, רופאי ילדים או רפואת שיניים), יש מספר חדרים לכל רופא. הנדלן זול יותר מהרפואה. יש מזכירות ואחיות שמטפלות בדברים הפרוצדורליים יותר (רישום, מדדים, מרשמים, הפניות, חיסונים ובדיקות שגרתיות) והרופא נכנס לחדר רק כשכל הפורצדורות הראשוניות טופלו. מה שאני הכי אוהבת בזה, זה שילדים חולים לא נמצאים ביחד, מכניסים מהר מאוד לחדר פרטי שבו אתה מחכה לרופא. נכון שמחכים שם לא פחות מישראל, אבל זה לא תחושת מגיפה.

ובעוד משהו שעלה למעלה - קנדה כולה ציבורית, לכאורה צריך להיות לא פחות טוב מישראל, נכון? אז לא בדיוק. גם שם יש המון חשיבה על נושא הביטוח והכסף - מה המדינה מכסה ומה לא. נגיד, ויטמין D שזה בעיה עצומה במדינה כמו קנדה, המדינה לא מוכנה לממן בדיקה בכלל. במילא לכולם יש מחסור כמעט אז אין צורך לבדוק בעינהם. אישה בהריון? אין אולטרסאונד עד שקיפות עורפית ואין אפשרות לראות רופא נשים עד שבוע 12 כי במילא אחוז גבוה של ההריונות יסתיימו לפני כן (מזעזע בדיוק כמו שזה נשמע). אני לעולם לא אשכח איך הגעתי בשבוע 14 לרופאה מומחית בגלל בעייה בבלוטת התריס בהריון והיא אמרה לי בקור רוח - הבעיה המשמעותית בזה היא התפתחות קוגנטיבית של העובר בטרימסטר הראשון אבל הוא כבר נגמר אז מה שהיה היה וזה לא חשוב. רפואה ציבורית היא לא דבש גם אותה צריך לשפר ולנטר.

שאלה אחרונה בעקבות הפסקה הקודמת (אם בכלל הגעת עד כאן) - עד כמה הרגשת שההתנהלות של הרופאים בארה"ב יותר פרוצדורלית מבישראל? פחות על סמך חשיבה עצמאית ויותר על פי פרוטוקול של מה צריך לעשות? את חושבת שזה התנהלות שמועילה או מזיקה למטופל?
 

debby12

New member
מנהל
וואו - נשמע שכייפת בהחלט

איזה יופי.

לגבי מערכת הבריאות באופן כללי - למיטב ידיעתי מעולם לא היתה בארה"ב מערכת בריאות ציבורית. גם אובמה קייר - איננה מערכת בריאות ציבורית אלא רק מחייבת את הציבור לרכוש ביטוח ואת חברות הביטוח הפרטיות למכור לציבור ביטוחים.

זה לא קשור דווקא לטראמפ (הגם שטרנדי לשנוא אותו). לא יודעת ממה זה בא. אולי באופן כללי מהתרבות הכה אינדיבידואליסטית בארה"ב שבה כמעט שום דבר איננו ציבורי והמיסים נמוכים יחסית לשאר מדינות המערב. על כל פנים - להצליח לשנות את זה יהיה שינוי תרבותי עצום. זה יהיה מעולה - אבל זה נראה לי חלום רחוק
 
למעלה