אין לנו כלום מלבד הרשתינו. כלומר לעולם לא נדע מה יש מחוץ למה שאנו מרגישים. מה קיים באמת? לעולם לא נדע. רק מה אני מרגיש/ה זה מה שיודעים וגם זה בערבון מוגבל כי זה משתנה תדיר. עד שנרגיש שלמות ולה נקרא כח האהבה או הטבע או אלוהים או אינסוף וזו האמת- ההרגשה השלמה שלעולם לא משתנה.
קראתי בספרי קבלה לאחרונה שהבורא הוא לא כח זר שנמצא אי שם מעבר לעננים או בכוכב אחר אלא כח פנימי שמצוי בכל אדם ואדם באנושות, שנקרא בורא מכיוון שעליך לבוא כדי לראותו. הדרך לבוא ולראות אותו כתובה בספרי הקבלה לכל המתעניין.
הרי הכל נמצא בתוך ההרגשה שלנו וגם אותו כח ההשפעה שאותו אנו מכנים בורא. כיצד מגיעים לאותה שלמות? אך ורק בהידמות לאותו כח ההשפעה ואהבה. מעל האגו והאינטרס העצמי- לעבר אהבה שאינה תלויה בדבר. בדיוק כמוהו. ואז נקרא אדם=אדמה לעליון. כלומר הבורא שבי זה המצב העליון אותו אני מרגיש/ה.