להחזיר את השליטה לחיי.

WingedDemon

New member
להחזיר את השליטה לחיי.

היי, זה כמה זמן שאני עוקבת אחרי הפורום וקיבלתי את הרושם שיש כאן אנשים רציניים ולכן ארצה לשתף אתכם בבעיה שיש לי. זה כמה זמן שאני מרגישה שאין לי את השליטה על המתרחש בחיי. אני בונה תוכניות אך בגלל מצבי רוח משתנים וחוסר אנרגיה אני עוזבת. האם יש בידכם עצות לגבי איך לשמור על איזון ושלווה במישור האישי-רגשי? תודה מראש לעונים.
 
תת המודע

היי, מדוע אדם אחד אומלל והאחר מאושר? מדוע האחד מלא חשש וחרדה והאחר מלא אמונה וביטחון? מדוע האחד חי בנוחות ובעושר, בעוד האחר מתקיים בדוחק ובעוני? מדוע האחד מצליח והאחר נכשל? מדוע האחד מקובל בחברה והאחר דחוי? קראתי את מה שכתבת ורציתי לשתף אותך בהרגשה דומה שהיתה לי לפני כארבע שנים. גם אני נכנסתי למעין "דרך ללא מוצא", הרגשה שאין שליטה על החיים, שלא יודעים מה טוב ומה רע, לאן ללכת... בדיוק באותה התקופה, עברתי תאונה, די קשה, והייתי מרותקת לבית כחודש ימים, כשאינני יכולה כמעט ללכת על רגליי. אינני נוהגת לקרוא ספרים בדר"כ, אבל בדיוק באותו הזמן, קיבלתי ספר ונאמר לי לקרוא אותו. החלטתי, מרוב שיעמום בבית, לקרוא את הספר.. הספר- "כוחו שך תת המודע"- נכתב במטרה לענות על השאלות שהוזכרו מעלה, ולהסביר את האמיתות הבסיסיות אודות התודעה. בספר זה מדגים המחבר את כוח הריפוי של תת - המודע. בעזרת הכוחות הפנימיים, תוכלי להתגבר על המכשולים, הנצבים בדרכך בחיי היום - יום, ותזכי בחיים מאושרים ועשירים יותר. בעזרת ספר זה, כוחו של תת - המודע, תגלי את העצמה, הטמונה בך, תלמדי להפעיל אותה, ולהפיק מעצמך את המירב. בספר מוסברות שיטות פשוטות ושימושיות, שאותן ניתן ליישם בקלות בחיי היום - יום. מהו תת המודע? תת מודע, או בשפה המקצועית: "לא מודע", הוא מרכיב ממרכיבי נפש האדם, על פי התאוריה הפסיכואנליטית שמייסדה היה זיגמונד פרויד. על פי מודל הנפש הפרוידיאני, מחולקת התודעה לשלושה חלקים: הלא מודע, הסמוך למודע והמודע. המודע הוא כל מה שבהכרתנו ברגע זה. הסמוך למודע הוא דבר שאיננו חושבים עליו ברגע זה, אך אין מן הנמנע שנזכר בו בעתיד. הלא מודע כולל בתוכו מושגים שכלל אינם עולים לתודעה בצורה מפורשת, אלא על ידי חלומות או פליטות פה. הפסיכואנליזה גורסת כי זכרונות וחוויות שמאיימים על האדם וקשורים לדחפיו הביולוגיים מודחקים אל הלא מודע, ובכך אין הם גורמים לאדם תעוקה נפשית. ישנם הוגים רבים אשר כלל אינם משוכנעים כי קיים לא מודע, על פי הגדרתו של פרויד. קיומו של התת מודע הוא בסיס כל התאוריות הפסיכואנליטיות, ולכן שאלת קיומו במובנו הפרוידיאני יוצר חיץ עמוק בין זרמים פסיכולוגיים שונים. עם זאת, עובדת קיומם של רגשות וקוגניציות המשפיעים על ההתנהגות, אך אינם מודעים, היא כמעט קונצנזוס. אומנם "לא מודע" זה שמוסכם על הפסיכולוגים, שלא כמו הלא מודע הפרוידיאני, אינו מתקשר דווקא להדחקה ולדחפים ביולוגיים לא רציונליים. ד"ר ג'וזף מרפי גם הוא חקר את תת המודע. ע"פ התיאוריה שלו, כל אירוע או כל מחשבה שעוברת על האדם "שוקעת" בתת המודע שלו, ונשארת שם לתמיד. כל הזיכרונות שלנו שנמצאים במודע, נמצאים בתת המודע, אך לא להיפך. תת המודע יכול לכוון אותנו בעזרת "שליפת" הזיכרון הנכון ברגע הנכון, או שימוש במספר זיכרונות על מנת להסיק מסקנה מורכבת שאין ביכולתו של המודע להסיק. הוא מאמין שמחשבותינו משפיעות על תת המודע, ומכתיבות לו את הדרך שבה עליו לכוון אותנו, ולכן מחשבות חיוביות תורמות לנו, ומחשבות שליליות גורעות מאיתנו. הוא מאמין בהכנסת רעיונות אל תוך תת המודע בעזרת אמירת משפטי מפתח עם דפוסי מחשבה חיוביים ואמונה, או ע"י דמיון של תמונות אשר מתארות את המצב הרצוי. הוא מכנה את תת המודע "האינטילגנציה האינסופית", וזאת מכיוון שלפי תורתו, ע"י שימוש בכל נסיונו של אדם, ובכל החוויות שעברו עליו, דבר אשר נגיש לתת המודע, ניתן לפתור כל בעיה, לענות על כל שאלה. הצהרה או חוזרת ונשנית נטמעת בתת המודע, וגורמת לו לפעול על מנת להגיע לתוצאה הזו. לדוגמה, אמירה כנה של המשפט "אני אאבד את ידי השמאלית" תגרום לתת המודע לפעול למען איבור ידך השמאלית. גם בהודו העתיקה השתמשו ועדיין משתמשים בתת המודע, למרות שהוא לא כונה כך. חכמים בודהיסטים טוענים שתמונות שמדומיינות בראש בכנות ובאמונה מתממשות. הם מאמינים שהאדם יכול להגיע להישגים אדירים בעזרת כוחות פנימיים. הספר הזה נכתב עבורך... אין לך מושג עד כמה גדול הוא כוחו של תת המודע... בהצלחה!!!
 
כמה טיפים

לאנשים יש הרבה דברים שהם רוצים לשפר בעצמם. לי עצמי יש המון תחומים שמפריעים לי בעצמי, אבל אני לשנות את עצמי כל כך הרבה. בחרי נושא אחד שמפריע לך, אפילו הקטן שבקטנים, במטרה לשנות אותו - ותרגישי שליטה רבה על חייך. אם, למשל, את מרגישה שאת רוצה להיות יותר אופטימית, עלייך לבנות מטרה מסוימת ולעבוד על כך כל יום. אל תהיי קשה מדי עם עצמך. תבני תוכניות אנושיות, ולא מתישות יותר מדי. אני, למשל, עושה תוכנית להורדת רגשות האשמה מחיי, ודרך העבודה שלי היא לנתח רגשות אשמה שחשתי. בהתחלה רציתי לנתח רגשות אשמה פעמיים בכל יום, אבל החלטתי שזה יותר מדי, ואני עושה לעצמי מעט ויתורים אנושיים. טיפ נוסף שיש לי לתת לך אם את מתחילה בתוכנית, וגם אם את לא - תשתמשי בכתיבת בוקר. זה דבר מאוד שימושי ותורם. אני מייעץ לך לנסות את זה. בהצלחה!
 
שלום לך וברוכה הבאה אלינו

כשאת אומרת שאין לך את השליטה על המתרחש בחייך למה בעצם את מתכוונת? האם לכך שהתוכניות שאת מתכננת לא באות לידי ביטוי יישומי? האם את מתכוונת למצבי-הרוח או לחוסר האנרגיה שאת מרגישה שאת לא יכולה לשלוט בהם? אני חושבת שעוד לפני שמתחילים בעצות ובניסיון לפתרון, חשוב מאוד בשבילך להבין את מה שבאמת מפריע לך. לשים את האצבע על הנקודה החשובה ביותר שהיית רוצה לשנות ולנסות לראות מה זה שם בדיוק. כשלעצמי אני מאמינה שהגדרה של הצורך/המניע/הרצון העמוק לשינוי היא ממש חצי הדרך לשינוי ולהגדרת תוכנית נכונה. לדוגמא, יכול להיות שאם את נמצאת כרגע בזמן של מחסור באנרגיות, אז התוכנית שלך צריכה לכלול בעצם טיפול בעניין הזה, ע"י בדיקה מה מביא לך לחוסר האנרגיות ואילו דברים יכולים לגרום לך להרגיש יותר בעלת אנרגיות. אם באותה שעה את מתכננת תוכנית של פעילות מאסיבית בחדר כושר ולא יכולה לעמוד בה, אז בעצם את גם מוסיפה נדבך נוסף של אשמה לתוך התהליך - מה שלא יוכל לקדם אותך. זו דעתי כמובן, ואשמח לבדוק איתך אם תרצי - מה כרגע חשוב לך להתמקד בו. האם את רוצה לנסות? שבת שלום,
 
אני חושבת כמו יעל

לא צריך לקפוץ לפתרונות לפני שיודעים מה הבעייה. את צריכה להגדיר לעצמך את הבעייה ואז לתקוף אותה. אולי בכלל תמצאי שהבעיה כלל לא מה חשבת וכלל לא מה שעבדת עליו עד עכשיו ולכן את לא מצליחה לעמוד בתוכניות. תנסי לחפור בעצמך לאט לאט ואולי תגלי דברים. מה שחשוב בעיניי זה כשאת חופרת בעצמך אל תחפשי רק דברי שליליים, תני לעצמך גם פידבקים חיוביים. שיהיה בהצלחה אשמח לשמוע מה עובר עליייך. תמי
 

WingedDemon

New member
מחסור באנרגיה

הוא בודאי הדבר הכי קרוב שאני מרגישה עכשיו. מעין ענן של כבדות שרובץ עלי, מביא אותי להיות קיצונית בגישותי ובה בעת מתיש אותי ואני מרימה ידיים לפני שעוד בכלל התחלתי. יכול להיות שזו עצלנות? זה הכי קרוב שהגעתי אליו בדרכי להבין מה קורה איתי. אבל מצד שני גם הבנתי שעצלנות לא יכולה לגרום לכזו מערבולת רגשות שאני שרויה בה כרגע.
 
לא חושבת שזאת עצלנות

ובעצם ככלל אני לא מאמינה שקיים כזה דבר עצלנות. בעבר היחסית רחוק שלי אני יכולה להגיד שלא היו לי בכלל כוחות לכלום, כולל שבקושי הייתי מתנהלת בחיי היום-יום. כמובן שהייתי כועסת על עצמי ואומרת על עצמי שאני עצלנית ואין לי אופי וכו' וכו', אבל היום, בדיעבד, אני יודעת שהיה מדובר בדיכאון. ועד שלא טיפלתי בעצמי ומצאתי את הדברים שהורידו ממני אנרגיות בכמויות עצומות - לא יכולתי באמת לעשות דברים אופרטיביים כמו שרציתי. (נגיד, לצאת מהבית, לרדת במשקל, לעשות ספורט וכל מיני דברים נוספים שרציתי). מה שעשיתי בסופו של דבר, זה להתחיל לכתוב כתיבת בוקר (ודרכה להכיר את עצמי טוב יותר), למצוא אנשים לדבר איתם על הדברים, לעשות דברים קטנטנים שקידמו אותי ונתנו לי אנרגיות כמו ללכת לים, ללכת לטייל בכל שבוע - וככה לאט לאט התחזקתי ורק כשצברתי קצת אנרגיות יכולתי לעשות דברים אחרת. האם הדברים שלי מדברים אלייך?
 

WingedDemon

New member
אכן, אך אני לא מוצאת את הסיבה

לדיכאון הזה. ניסיתי להבין מהיכן הוא נובע, ובאמת אני לא מצליחה למצוא משהו שנראה כמו קצה חוט של משהו ממשי..
 

ניאו30

New member
רציני? כאן?...את בטח צוחקת ../images/Emo6.gif../images/Emo3.gif

(זה בצחוק,כן?) אולי להתייחס לקביעת מטרות בתור אמצעים ולא בתור...מטרות.לא בטוח שזה ככה אצלך,אבל אצלי,הקשר מטרה-תוצאה יוצר אפקט שלילי...ולכן עברתי לקשר אחר אני-תהליך/דרך.ככה,אני לא בוחן את הצלחתי בהשגת מטרות,אלא מסתכל על ההתפתחות שלי לאורך זמן,לא בהשוואה לאחרים,אלא בהשוואה לעצמי,למי שהייתי ולמי שאני יכול להיות.ככה גם שלוות נפשי לא מושפעת,או לא מושפעת משמעותית,מ"אי הצלחות",משום שיש משהו אחר,מיגדלור אפשר לקרוא לו...שמאיר את הדרך,ואז גם כש"טועים" מוצאים את הדרך חזרה(המרכאות כאן לא סתם-פשוט לא מאמין במושגים האלו,ואף יותר מכך,שדווקא אלו הדברים שהכי מקדמים אותנו בחיים). ולגביי השגת שלווה-יש לזה כמה מישורים,שעזרו לי...שתיים מהם,אפשר להגיד שהם משלימים או מאזנים אחד את השני-הראשון, לחפש את מי שאת,את ה"אני האמיתי" שלך ע"י התנתקות מ"מה שאומרים עליי" ופיתוח הקשב הפנימי,ולחפש בחייך הזדמנויות לממש את מה שאת מוצאת...לתת משמעות לחיים,למי שאת.השני,אפשר לקבוע לך כל יום(או מתי שאפשר) כמה דקות,או יותר, שבהם תתנתקי לחלוטין מהעולם האישי שלך,מהתחושות, מחשבות וחלומות...ובזמן הזה תנסי להשקיט את פנימיותך...ולהרהר בנושאים "אחרים"... שלא קשורים אלייך,אלא לעולם כולו(אני למשל חושב ברגעים האלה על צמחים,בעלי חיים, נוף,אדמה,שמיים, כוכבים,שמש,ירח וכדומה).הקשר הזה אני-עולם מאוד עוזר לי להשיג שלווה,לא בצורה מוחלטת כמובן,אלא בתור תהליך של התפתחות והשתנות.
 
אולי

(1) לבנות תוכניות אחרות, יותר הדרגתיות ויותר צנועות. כאלו שתצליחי לממש ולהצליח בהן. (2) עצמך שבונה את התוכנית היא אינה עצמך שמבצעת אותה. אנו מחליטים משהו ועצמנו עתידי הוא זה שמבצע את ההחלטה. אם תוכלי לקחת זאת בחשבון, זה אולי יעזור לך ביצירת תוכנית משופרת.
 
למעלה