להתעניין.... זה ההיפך מלשכוח

להתעניין.... זה ההיפך מלשכוח

להתעניין ... זה ההיפך מלשכוח את הילד ברכב...
כשאמא לוקחת את הילד ברכב, האבא סומך עליה 'על עיוור' שהיא תזכור להוציא אותו...
כי הרי זו האחריות שלה, והוא יכול להתפנות לעיסוקיו...
אך בהיסח הדעת היא גם יכולה לשכוח אותו...
כשאבא לוקח את הילד ברכב, האמא סומכת עליו 'על עיוור' שהוא יזכור להוציא אותו...
כי הרי זו האחריות שלו, והיא יכולה להתפנות לעיסוקיה...
אך בהיסח הדעת הוא גם יכול לשכוח אותו...
זוהי העת ל'אחריות משותפת' !!!
כשאמא לוקחת את הילד למעון, לגן, לקייטנה, לסופר, לסידורים, לאבא יש אחריות משותפת, ולכן הוא יתקשר לאחר כחצי שעה עד שעה, כדי להתעניין בשלומו של הילד - לא בשביל הביקורת, ולא בשביל הפיקוח, אלא בשביל האחריות המשותפת של שניהם !
כשאבא לוקח את הילד למעון, לגן, לקייטנה, לסופר, לסידורים, לאמא יש אחריות משותפת, ולכן היא תתקשר לאחר כחצי שעה עד שעה כדי להתעניין בשלומו של הילד - לא בשביל הביקורת, ולא בשביל הפיקוח, אלא בשביל האחריות המשותפת של שניהם !
אפשר להיעזר בטכנולוגיה כדי להזכיר על 'האחריות המשותפת', להתקשר ולהתעניין ... !
ומה עם אמא חד-הורית ? ומה עם אבא חד-הורי ?
הם יוכלו להיעזר בתומכים, כגון סבא או סבתא, או שכנה, או חברה טובה.
בשעות ההגעה למעון, לגן, לקייטנה, ולסידורים - התומך יתקשר פעם, פעמיים בלבד, בתדירות של חצי שעה עד שעה, כדי להתעניין בשלומו של הילד - בשביל התמיכה !
לא הפתרון הטכנולוגי יפסיק את הסחת הדעת של האבא או האמא...
לא הגננת מהחוק "חובת התקשרות של הגננת אל ההורים", תפסיק את הסחת הדעת של האבא או האמא...
אורח החיים שלנו, רק יגביר את היסח הדעת...
גם בעתיד יקרו לצערנו מקרים נוספים של שיכחת הילד ברכב, ואולי לא ניתן למנוע אותם...
אך בעזרת ה'אחריות המשותפת' ניתן יהיה להציל את הילד הנשכח בזמן !!
אנא שתפו,
כי "כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו"

 
למעלה