לחיות עם בן זוג שהחלים בחשש שהסרטן יחזור...

Jen74

New member
לחיות עם בן זוג שהחלים בחשש שהסרטן יחזור...

בן זוגי (הדי טרי, יש לציין) כיום בריא אבל יחסית לא מזמן, כשנתיים עבר את סדרת הכימותרפיה האחרונה שלו בעקבות גילוי סרטן העור.
ההשפעות מהמחלה והטיפולים ניכרות עליו היטב גם היום וייתכן ולעולם לא יהיה כפי שהיה לפני גילוי המחלה והטיפולים.
אני הכרתי אותו רק לאחרונה, כאמור לאחר שכבר אובחן כי המחלה נסוגה אבל הוא תמיד יחיה בחשש שהיא תשוב.
בתקופת הגילוי, כך סיפר לי, "הקציבו" לו זמן קצר עד ש"יזדכה על ציוד" כפי שהוא קורא לזה והנה, תודה לאל
זכיתי להכיר אותו למרות הנבואה השחורה הזאת.

אני חיה בידיעה ובדאגה שבעצם האפשרות שהסרטן יחזור היא בעצם 50/50.
 

Jen74

New member
בבקשה לא לקדם הודעה זו


סימנתי את המשבצת אבל כשקראתי את ההודעה לאחר שעלתה לפורום לא רואה את ההערה מופיעה.
 

saribon

New member
בפורום הזה כמעט ולא מקדמים הודעות

מהסיבה הפשוטה שיש פה דברים מאוד אינטימיים ורגישים. ולמרות שברוב המקרים הכינויים הם עלומים ואי אפשר לחבר כינוי לאדם ממשי - בכל זאת אני נמנעת מקידומים. אלא אם כן מדובר על משהו כללי מאוד שמתבקש לקדם.
 

Jen74

New member
תודה לך על ההבהרה


אני מצידי רשמתי את ההערה כי היה לי חשוב מאוד להדגיש לא לקדם.
 

saribon

New member
ג'ני שלום

ראשית אני רוצה לברך אותך על הזוגיות הדי חדשה - לפי מה שאת מתארת יש הרבה קרבה והקשר וא טוב ומי ייתן ותזכו לעוד שנים רבות וטובות יחדיו.
מה שמביא בעצם להמשך דבריך - הדאגה .

אני יודעת שמה שאגיד נשמע קשה לביצוע - אבל אני מנסה ליישם את זה ברמה היומיומית ואני חושבת שזו דרך חיים.

באופן אישי אני לא דואגת מדברים שאין לי עליהם שליטה. ביחן אם זה מזג האוויר, האיום הגרעיני האיראני או משהו כמו בריאות של אנשים יקרים.
אני יודעת שקשה לחיות עם הידיעה והאיום הזה מעל הראשץ אבל דווקא בשל כך אולי כדאי לא לחיות עם האיום הזה. כלומר למצוא את הדרך לעשות את מה שצריך לעשות - ביקורות בזמן הנכון, ערנות למה שציך להיות ערים לו אבל בו בזמן לחיות. להנות. לשמוח. להתרכז בחיים. לבחור, כי יש בידינו הבחירה במה להתמקד.
אני מצטערת שאני לא ממש מרחיבה - זמני כרגע קצר ואני חייבת לפנות את המחשב. ראיתי את הודעתך ורק רציתי להתייחס כדי שלא תרגישי שלא רואים..
אני מבטיחה לשוב ביום יומיים הקרובים ולכתוב ביתר אריכות על הנושא.
ובינתיים - תמשיכו לאהוב ..

ימים טובים
שרי
 

Jen74

New member
תודה


במקביל אני גם מתמודדת בעצמי עם מחלה אוטואימונית, לופוס שכרגע היא רדומה אם כי בחודש האחרון מראה סימני התעוררות.


בן זוגי דואג לי בשל מחלתי ואני לו בשל מחלתו בעבר.
אנחנו צריכים המון כוחות נפשיים כדי להתמודד עם החששות והפחדים מהמחלות האלו וזה רק החלק הקטן בבעיות היומיומיות שלנו.
 

saribon

New member
ושוב שלום

נשמע שיש לכם הרבה דברים להתמודד איתם.

כל שאני יכולה להגיד זה שאני מקווה שהתקשורת ביניכם פתוחה וכי אתם משתפים אחד את השני במחשבות ובדאגות. מאוד קשה לחיות עם דאגה כשהיא לא מתוקשרת ואגיד לך עוד משהו שלא תמיד חושבים עליו- קשה גם לאדם לחיות עם מישהו שדואג לו ולא משתף בדאגה. כי זה משהו שמרגישים, שנמצא שם, גם אם אנחנו חושבים שאנחנו מסתירים נהדר - הרי זה מורגש, בתנועת, במלים, במבטים, במעשים. מאוד עוזר לשתף אחד את השני בחששות ובדאגות - ישנן דאגות שהצד השני יכול להפיג אם הוא יודע עליהן וישנן כאלה שגם אם אין מה לעשות איתן - טוב יותר להתמודד איתן בשניים.

כמו שכבר כתבתי - מעבר למחלות ובעיות הבריאותיות שיש לאנשים שמתמודדים עם מצבים מורכבים - חשוב לזכור שיש עוד הרבה יותר.
חשוב לזכור שהמחלה היא לא חזות הכל - לא כזו שקיימת במלוא עוזה ולא כזו שמקננת בפוטנציאל.
לעתים דווקא מול הידיעה -שיש משהו שמאיים עלינו - אנחנו לומדים לחיות טוב יותר, למצות את החיים עד תום ולהנות מכל יום כאילו אין משהו אחר. חשוב בעיני לזכור שאת העבר אי אפשר לשנות, את העתיד אי אפשר לחזות והרגע היחידי הוודאי הוא כאן ועכשיו.

האם כשאתם מסתכלים אחד על השני אתם רואים חולה סרטן/וחולה בלופוס? או שאתם רואים את בן הזוג האהוב? נקודת המבט הזו משמעותית מאוד ויכולה להשפיע על ההתנהלות היום יומית ,על מצב הרוח, על התוכניות לעתיד ואפילו על הבריאות.
אני מכירה חולי סרטן - גם כאלה עם מחלה פעילה - שממשיכים לעשות תוכניות ארוכות טווח וחיים - למרות מגבלות המחלה חיים מלאים עד כמה שאפשר.

כן - זה צל שמרחף מעל הראש וללא ספק מכביד מאוד . כמו שכתבת צריך הרבה כוחות נפשיים להתמודד עם כל מה שכרוך בכך. ולעתים אפשר להעזר בדברים נוספים - כמו דמיון מודרך, כמו חשיבה חיובית, כמו קבוצות תמיכה, ובעיקר כמו ההחלטה - שהחיים יפים למרות הכל ושלוקחים את מה שיש ,איך שהוא מגיע, יום ביומו, אוהבים , ובוחרים . מוצאים משמעות לכל מה שמתרחש בחיים, מוצאים את המשמעות שיש לחיים בעיניכם, על אף הקושי והפחד.
 

Jen74

New member
דברים חשובים כתבת


בהחלט רואים אחד את השנייה כאהוב/ה והתקשורת לרוב זורמת, הוא יותר תקשורתי ממני אבל גם אני פותחת ערוצי תקשורת ככל שהקשר מתפתח. הקשר עוד טרי אם כי אינטנסיבי.
לא שאנחנו מבוגרים מדי אבל גם לא ילדים ועברנו כמה דברים בחיים ובגילנו ומצבנו הלא ודאי, רוצים לנצל כל רגע של ביחד.


וכן, מתכננים לעתיד הרחוק חיי זוגיות ומשפחה משותפים.
 
למעלה