לילה טוב

לילה טוב ../images/Emo10.gif

היי לכולם מצטערת על השעה אבל ממזמן הפסקתי לישון בלילות אני בת 35 ואם חד הורית ל 3 בנים בני 9-13-14 גרושה המון שנים לצורך העניין... לפני 6 שנים הכרתי בחור גרוש ללא ילדים בן 45 ואהבה פרחה לה... ניהלנו מערכת יחסים די מסובכת יש לציין הוא מהמרכז אני מהצפון ונפגשים כול סופשבוע יחד בשנה האחרונה לחצתי עליו שכבר אני מותשת מהמערכת הזאת למרות האהבה הגדולה שיש ואני הצבתי לו עובדה..או אני עם כול החבילה יחד בבית משותף וזוג לכול דבר או כול אחד לדרכו. ואכן לפני 3 חודשים עברנו להתגורר יחדיו בבית גדול באיזור המרכז המעבר היה קשה לכולנו ההסתגלות של הבנים, המשמעת הקפדנית של הבן זוג והמצב הכלכלי שלא היה בשמים. אני חייבת לציין גם שגרנו בצפון היה חסר הרבה לבנים ורציתי לתת להם בית חם ויציבות הבן הקטן שלי התארגן כבר עם בית ספר והגדולים שלי עדין בבית, הם זקוקים לכיתה קטנה בגלל בעיית קשב וריכוז וליקוי למידה, ועדין לא נמצאה להם מסגרת מתאימה לכן כבר מעל חודשים הם בבית. ואז התחילו הבעיות עם הבן זוג, כמו שאמרתי המשמעת הקפדנית גרמה לגדול שלי במיוחד להתמרמר, לפני שבועיים הכול עלה על שרטון, הגדול שלי יצא מכול הכיוונים התחיל לקלל לזעוק ואף לבעוט בדלתות, הבכי שלו והמילים שיצאו מפיו צרמו לי נורא, לא הכרתי את הילד ככה מעולם הבנתי שהילד מתוסכל נורא ואני לא הייתי בשבילו..הוא הרגיש שהוא בכלא לעומת החופש שהענקתי לו בבית הפרטי שלנו בצפון.. שלחתי את הבן להרגע כמה ימים אצל אביו, אבל הוא חזר ממורמר יותר, בן זוגי לחיים החליט שהוא לא מוכן אפילו לסלוח לילד ודרש שנחזור לצפון בחזרה. אנחנו לא מכתב ולא בול שאפשר לשלוח מתי שרוצים וזה לא עובד ככה, ואני מאוד עקשנית ולא הסכמתי לחזור, אני גם לא יכולה להעביר את הילדים כול שניה בית ספר או להעתיק את מקום המגורים שלהם כול הזמן ולפי מצבי רוח של בן זוגי.. מאז אנחנו לא מדברים הבן הגדול חזר לאבא שלו וגם האמצעי נסע לבקר, נשארתי כאן עם הבן הקטן בגלל הבית ספר גם ככה קשה לו . ניסיםהבן זוג שלי החליט לבטל חוזה ונשאר לי חודשיים להיות כאן. הוא לא מוכן שבמשך החודשיים האלה הילד יחזור לכאן אלא אם ניסים מוצא לו דירת חדר בשבילו ועוזב את הבית, ואם הילד יחזור אני יודעת שיהיה כאן מלחמת עולם. הבן ביקש אלף סליחות מניסים והוא לא מוכן לסלוח עד כדי כך שהבן שלי אמר לו " רק אם אני אתאבד אתה תסלח לי" וניסים היה קר ולב מאבן, ואילו אני שבועים לא אוכלת לא ישנה ורק בוכה. נקלעתי למצב שני לא יכולה לחזור לצפון כי אין שם כלום יותר ואני לא יכולה להשאר כאן בבית שבניתי יחד איתו במו ידינו קנינו הכול חדש מיטות לילדים סלון פינת אוכל תנור מכונת כביסה . עברתי לישון בחדר של הבן הגדול ואני לא מוכנה לדבר עם ניסים יותר. ששכרנו את הדירה ההסכם היה שאני משלמת שכירות בס"כ 3000 לחודש מהמזונות שאני מקבלת ואילו ניסים מכלכל את הבית. אני עובדת עיצות ואני הגעתי לסף איבוד הדעת... שלשום ניסיתי לשים סוף לחיים שלי מתסכול, מה שכתבתי כאן זה רק הקצה למלחמה שהולך ביני לבין ניסים.. והילדים שהפסיקו לחייך כבר אין דמעות לרדת, השארתי הכול מאחור ואני ממש לבד כאן במרכז לא מכירה אף אחד אין לי משפחה אין לי חברים כאן כלום, ממש להתמודד לבד ואין את מי לשתף.. מצאתי עבודה במעון ילדים עכשיו היות ואני מקבלת את המזונות 2500 מביטוח לאומי אני לא יודעת אם מותר לי בכלל לעבוד.. את הדירה בצפון שהיתה לי מסרתי אותה בחזרה לעמידר בקיצור באלגן שלם , , , ואני לא יודעת מה לעשות ( רויטל
 

רות 2

New member
כמה קשה

אפשרי עדיין להיות מעשית - שימי רגשות בצד וחישביבהיגיון - את יכולה! - במקום הראשון זה אושרם של ילדייך ושלך - עם 3000 ש"ח תצליחי למצא דירה גם במרכז את לא תלויה באף אדם!! רק בעצמך!!! במצבך עמידר לא יוכלו להתעלם ואם תציגי המצב כפי שהוא אין ספק שתקבלי עזרה את יכולה לפנות גם למשרד השיכון לעזרה במימון שכר"ד - אחד הצעדים החשובים שאץת צריכה להתעסק בהם זה למצא מסגרת מתאימה לבנייך מסגרת ועיסוק יעזרו מאוד לאיזון היית כבר בסרט של גירושין יצאת משם חבולה ופגועה אולי אבל ... אבל גם חזקה ומחוסנת אז עם כל הכבוד לכל הניסימים שיש בעולם אל תתני לאף אחד להחליט מה טוב בשבילך ובשביל הילדים שלך זכרי שהאושר שלך לא תלוי באף אחד החיים שלך שווים יותר ואת יכולה אני מכירה נשים שאין להן מזונות ואין עבודה אבל אף גבר לא ימחק להן את החיוך והאמון שלהן בעצמן גם אם הן מצליחות בקושי לשרוד כלכלית עם המעט שהן מקבלות מהביטוח לאומי קומי!! הסתכלי במראה תגיחדי לעצמך שמגיע לך יותר טוב ושאף אחד לא יכתיב לך תנאים איך לחיות איך לחנך את ילדייך שלך אחד שאת מתארת : קר כמו אבן"... לילד שמבקש סליחה לא שווה את מה שיש לך לתת כבת זוג קומי יום חדש , ויש מה לעשות תתחילי ברווחה שבמקום מגורייך בקשי עזרה למציאת מסגרת לילדים חודשיים ללא מסגרת זו תעודת עניות גם לרווחה וגם למשרד החינוך
 

my sunshine

New member
הילדים

שלך, תמיד צריכים להיות במקום ראשון. אף אחד לא יכול לומר לך איך להתנהג ואיך להיות איתם. ואם היום הוא מתנהג כך לילדייך מה יהיה בהמשך? קומי ועשי מעשה. מצאי לך מקום להיות בו , שלמי שכ"ד ואחר כך לכי ודפקי על השולחנות של עמידר. קחי את הילדים שלך חזרה ואל תוותרי עליהם. כל זמן שהם שם ואת כאן, את מרחיקה אותם ממך. קשה. מעצבן, מפחיד, אבל אפשרי. בהצלחה
 
במצב הסבוך שאת מתארת הייתי ממליץ לך

לפנות לנעמ"ת או לויצ"ו. הכלל הראשון במתן עזרה/עיצות/סיוע הוא - עוד בטרם תעזור, היה בטוח שאתה לא מזיק. הבעיות שאת מתארת הן במישור המשפחתי, האישי, המשפטי והמוסדי ונדמה לי כי עיצות מרחוק עלולות לפזר אותך אף מעבר לפיזור והבלבול שבו את מצויה גם כך. זיקפי ראשך ופני והתייעצי עם אלו האמונים על סיוע במקרים שכאלה.
 
קראתי את ההודעה שלך בבוקר והיא פשוט

לא נתנה לי מנוח חזרתי עכשיו לפורום רק כדי להגיב, אז תראי חמודה אני מבינה את מצבך מאוד ואני מתארת לעצמי שכל רגע שאת נשארת איתו זה בגלל שאת אוהבת אותו, אבל... תאספי את כל הכוחות שיש בך (ויש בך!) ותחליטי שאת יוצאת מהסיפור הזה למען ילדייך, תביני שאת הכל בשביל ילדייך הם זקוקים לך חזקה ושמחה ואם כל הכבוד לבן זוג היקר שלך קודם כל הילדים, שיהיה בהצלחה
 
תכנסי דחוף - עברתי ממש אותו הדבר

לא מזמן, תשמעי, אני ממש עברתי משהו זהה לזה, עשיתי טעות חיי שהמשכתי, אסור בתכלית האיסור להגיע למצב שאת מרגישה אובדת עצות בפעם השניה, את צודקת גם אני הייתי כמוך ולא ידעתי מה לעשות, כך עברו להם חודשים והמצב שלי הלך והתדרדר והתדרדר כלכנית, נפשית ופיזית והתמוטטתי והייתי בבית חולים חודש - אחר כך הבנתי שעשיתי טעות חיי - אסור בתכלית האיסור לחשוב רק על הכלכלה ולפחד - כי בעצם שימי לב מה אנחנו אומרות - המצב קשה ואם ננתק את הקשר איך אסתדר, איך ואיך ואיך ומצד שני אנחנו לא רוצות את אותו בחור שפוגע בנו או בילדים - במקרה כזה אגואיסטי חייבת האשה לקום וללכת, הרי זה לא נישואין - אני כאשה מאמינה, הגעתי להחלטה שאם אנחנו מפשפשים במעשינו אז אין לנו להאשים את אף אחד אלא להלין על עצמנו - מקווה שהבנת. יש קושי וזו עובדה, בנאדם שישקר, שירמה, שיפגע - למה לקטר או להתלונן על המצב? פשוט לקום וללכת כי בכל מקרה בין אם נשארים או קמים המצב קשה מסכימה איתי? מקוה שעזרתי
 
עוד דבר חשוב, תאמיני שמצב כזה אכן

יכול לגרום לנו לצאת מדעתנו, כלומר, כל אדם שמתחיל להסתבך במריבות של בינו לבינה במיוחד בפרק ב', אכן אפשר להשתגע. כי אנחנו עייפים אין לנו את הכוח של פעם להתמודד וגם המוח והגוף לא יכולים לשאת את הכל שוב ולכן הסיכוי להתמוטטות נפשית גבוה יותר. תחשבי על עצמך ועל הילדים. חבל על הזמן בלהאשים.
 
למה למסור לעמידר?

לא יכולת להשאיר אותה ?אני מבינה שמצבך ממש קשה, לדעתי מה שחשוב כרגע זה לשמור על היחסים שלך עם הילדים,מה שלא יהיה הם נשארים הילדים ואת האמא שלהם, גברים הם יכולים להיתחלף ,היום חבר מחר חבר וילדים הם יזכרו את היחסים שהם היום, לכן אני היתי מיעצת לך להיות יותר קשובה לצרכים שלהם,כמובן גם חשוב מערכת יחסים עם אותו בחור אבל עדין לשמור על החברות עם הבנים שלך בהצלחה
 
ניסים תשמע ..תהיה מלחמה ....

אבל אנחנו נצא מנצחים (מתוך של עיברי לידר ) עכשיו ברצינות ... הילדים שלך מעל הכול הכול .... הרווחה הנפשית שלהם זה הדבר שיש להשקיע בו הכי הרבה כבר עכשיו אצל הבן הגדול המצב מצריך התיחסות מצידך נראה לי שהוא זקוק לך ולא לשני הגברים האחרים .... הכוח בידים שלך ... דברי איתו דבר ראשון .. תנסי להבין אותו תנסי להסביר לו אותך ... מה את עוברת מה את חשה ... צריך להתיחס אל הילדים בכסוד וגם לשתף אותם בתסכול . תתפלאי כמה הם מבינים ... בהצלחה.
 
למעלה