תשובות
1. אין דרך ממשית לחנך אותם נגד כרסומים. הם פוחתים עם הגיל (במיוחד של כבלים) אך לא נעלמים לחלוטין. דאגו למגן כבלים (אפשר לקנות צינורות/תעלות פלסטיק) או להעלות אותם מחוץ להישג רגליה. לקחת בחשבון שכל נייר/קרטון שישוחרר – יופקר.
 
2. האם שמתם לב ארגז עם מצע בנקודה מסוימת? ברגע שתרכזו את המצע בארגז ייתכן שהיא תבין לבד שזו הנקודה. לקחת בחשבון ש"פּוּפּוֹנים" היא כנראה תמיד תפזר קצת יותר (בעיקר כל עוד לא עיקרתם אותה). אצלנו הוא מרכז את הצרכים בארגז ואת רוב הפופונים, אבל הוא גם "מדשן" היטב את שאר הכלוב ומשאיר פה ושם בטריטוריה שלו (אבל לפני הסירוס היה הרבה יותר). כמו כן כשהוא עולה על הספה (ה"טריטוריה" שלנו) הוא לא פעם "מפנק" אותנו בפופונים.
 
3. מצטרפת להמלצה לקנות "גדר גורים". חפשו בגוגל. זה עולה כמה מאות ש"ח אבל שווה. בזמנו פשוט חיפשתי בגוגל, מצאתי את ההצעה הזולה ביותר – חנות בע"ח בעיר אחרת שלא הייתה קרובה אלינו אבל עשתה משלוחים וזה היה חינם כי הגדר היא מעל הרף שלהם (וזה חיוני כי היא לא קלה). ברגע שמשתמשים בגדר גורים אפשר לתחום לה פינה או אזור מוגן שהיא יכולה להסתובב בו חופשי. אנחנו השתמשנו במקור כדי לחצות את החדר לשניים (כמובן, צריך "לעגן" את הקצוות עם רהיטים כבדים, אחרת היא יכולה לטלטל ולדחוף ו"לפרוץ" אל החופש). בהמשך עשינו הפוך, והשתמשנו בגדר כדי למנוע ממנו גישה לארונית פתוחה. כיום הגדר במרפסת, כך שאם הוא יוצא הוא לא יכול לצאת מהתיחום ולהסתובב חופשי בשאר המרפסת (שהמעקה שלה מספק הגנה לבני אדם, אבל לא לארנבונים).
 
4. היא גם לא תתקרב לבקבוק אם היא לא תבין מה זה... כדי לגרום לו לשתות מהבקבוק ניסיתי "להשקות" אותו ידנית: מילאתי אותו במים טריים והצמדתי לו לאף/פה, כדי שהוא יבין שמשם יוצאים מים. בהמשך הוא כבר הפנים. הוא לא מרבה לשתות כי הוא מקבל מאיתנו יחסית הרבה ירקות טריים. אם אנחנו משאירים לו קערה הוא הופך אותה או שהיא נהיית מטונפת די מהר. פתרון אחר שהזכיר רני הוא שימוש ב"מזרקה" עם מסנן, אבל זה יקר יחסית (גם החלפת המסננים...) ומצריך חיבור לחשמל. בקבוק הוא פתרון נוח, פשוט וזול והמים נשארים נקיים. העדפתי לא לוותר ולהרגיל אותו לבקבוק.
 
5. אין לי תובנות לגבי הכלבה מלבד הקפדה על זהירות רבה; אני לא מכירה את האופי שלה, אבל לכלבים יש לסת חזקה והם יכולים לנעול אותה במהירות רבה...