לירון הבאתי את דברייך לכאן בכדי להגיב לך

לירון הבאתי את דברייך לכאן בכדי להגיב לך

כי רק עכשיו ראיתי זאת בימים האחרונים האובדן של אבא ז"ל נורא מעסיק אותי..וזה כ"כ כואב לי כי אני מאוד רוצה לדבר על זה אבל אני לא יכולה.. יש משהו שכבר המון זמן מציק לי וזה קשור לאובדן שלו כואב לי לדבר על זה בגלל זה אני לא מספרת. לפני כמה ימים העליתי את הנושא הזה בפני הצוות שלי בעבודה ואמרתי להן שאני מאוד רוצה לדבר על זה איתן אבל כואב לי וקשה לי לספר את זה ואולי אם אני אספר להן זה ישנה דברים סיפרתי להן קצת ואז וזהו..מצד אחד אני כ"כ רוצה לדבר איתן על זה כי אני יודעת שהן יוכלו לעזור לי ולתת לי עצות אבל מצד שני ברגע שאני אתחיל לדבר על זה אני בטוח אבכה מיד ..אלו דברים שאולי רק פעם אחת מאז שאבא נפטר דיברתי עליהם וכשדיברתי על זה פשוט בכיתי.. אני מתה עליהן אנחנו צוות שמדבר על הכל אחרי שהתחלתי לספר להן קצת אני מרגישה הקלה כזאת כאילו שיחררתי משהו בי ואולי עכשיו יהיה לי יותר קל לדבר על זה ..נראלי היום הן שמו לב שכ"כ כואב לי .. אני כ"כ רוצה לדבר איתן על זה להוציא את זה החוצה אבל אני לא רוצה לבכות..מה אני עושה??? אני חושבת שעצם זה שאינך מדברת על האובדן לא מטיב עימך כלל, אל תשמרי בבטן מנסיון אישי שלי עם יש לך באמת חברה בלב ובנפש שתפי אותה על הכל ,גם על הכאב של האובדן הצעתי לך בזמנו אפילו לכתוב בלוג שם תוכלי לכתוב על כל הכאב שלך תאמיני לי זה מאוד משחרר שולחת המון חיבוקים וזכרי אני תמיד במסרים
 
למעלה