לכל חברי הפורום המתוקים..

[LARAS]

לכל חברי הפורום המתוקים.. ../images/Emo41.gif

אני סוכרתית כבר כמעט ארבע שנים ואני רק רוצה להגיד שבהתחלה נורא סבלתי את זה, והיה לי קשה לקבל את זה, ואני חושבת שאצל כולם זה ככה.. בכל אופן, עם הזמן התחלתי להתרגל והיום אני יכולה לומר בשיא הכנות שאני לא רואה את עצמי חיה בלי זה, זה פשוט נהיה חלק ממני... הדבר העיקרי שעזר לי, זו הקייטנת סוכרת.. אני יודעת שחלק מהאנשים בפורום כבר יכולים לשמש כמדריכים אבל רציתי לשאול אם מישהו פה היה בקייטנה? (בתור חניך)

בריאות ואיזון לכולכם, לארה

 

[LARAS]

את=עם

 

[סקיפיו אפריקאנוס]

קייטנת סכרת(או למה אני נגד זה)

אני הייתי תיכוניסט בן 17 כשגילו לי את הסכרת. בהתחלה זה באמת ביאס אותי,וזה פגע בי בהמון תחומים,כמו למשל המוטיבציה בלימודים,אירועים חברתיים(בקושי הייתי יוצא,וכו´). אחרי שהפנמתי את העובדה שאני חולה סכרת,החלטתי להגיע לכל המפגשים שמארגנת האגודה. הייתי בטיולים,מפגשים,אירועים שבהם דיברו על חידושים והמצאות,וכו´. לא נהנתי בשום אירוע שכזה! הסיבות לכך,רבות: כל אחד,מדבר על רמת ההמוגלובין a1c שלו,על מה שהוא לא אוכל,על ההיפו שהיה לו אתמול,על ההיפר שהיה לו שלשום,וכו´. בקיצור,תמיד דיברו על הדברים ה"רעים" שבסכרת,ולא על דברים חיוביים. באחד המפגשים,אמרו שיתקיים מפגש עם ראם סמואל,נהג ראלי מצליח חולה סכרת. המפגש לא יצא אל הפועל,וחבל.דווקא מאוד רציתי לשמוע סיפור על אדם שהצליח להתגבר על הקשיים,ולהיות נהג ראלי מצליח. אני חושב,שסכרתי צריך להמשיך בחיים שלו,ולחיות כמו שהוא רוצה(וכמו שהרופאים המליצו,כמובן..). אני עוסק בספורט,ואף אחד מהחבר´ה לא יודע על הסכרת שלי. גם בעבודה אף אחד לא ידע,פרט לחבר´ה הקרובים. שהייה בחברת סכרתיים,עלולה לפעמים לדכא.ככה אני חושב,באופן אישי. יכול להיות שקייטנת סכרת יכולה לשמש גם מעיין קבוצת תמיכה,ויכולה לתת דוגמא מעולה ל-"צרת רבים חצי נחמה",אבל עליי זה לא עבד. אני ממשיך את החיים שלי,ומשתדל שלא להתייחס לסכרת יותר מדי. תחיו כמו שצריך,רק בלי יותר מדי סוכר.זה הכל.

 

[ד ו ב ד ב ן]

קייטנת סוכרת...

אני רק רוצה להגיד בכול העניין שהקייטנה הזאת היא אחד הדברים שלפעמים מחזקים אותי בכל המשברים שהיו לי ואולי גם שהיו, לדעת שיש גם אחרים, ואני לא לבד... בקשר לראם סמואל, יש את הסיפור המלא שלו במאמרים...

 

[elad2040]

הממ...

אני הייתי בן 19 כשקיבלתי את הסוכרת, כך שלא יצא לי לשקול השתתפות בקייטנה מהסוג המדובר. ככלל, זה לא נראה לי דבר שהיה מתאים לי, אבל אני יכול להבין איך לאנשים מסוימים הרגשת הנורמליות המתלווה לשהיה בחברה של סוכרתיים אחרים היא טובה (אני מניח שזו חלק מהסיבה לכתיבה בפורום גם). אני אישית לא מבין את הרצון שלך להסתיר את הסוכרת. נכון, סוכרת זה לא משהו שצריך לעשות ממנו עניין גדול (אני לא עושה), אבל לפעמים ההסתרה יכולה לגרום לנזקים. הזכרת שאתה כמעט ולא מנטר את עצמך, האם זאת הסיבה? כלומר, האם אתה לא מעוניין לעשות משהו שיבהיר לסביבה שיש לך סוכרת? אני מניח שעם המשאבה לקיחת האינסולין היא די דיסקרטית, כך שמה שנשאר הם בדיקות הדם. בכל אופן, אני מניח שבסופו של דבר כל אחד מאיתנו (בני-האדם, לא רק הסוכרתיים) חייב למצוא את דרכו שלו ותשובותיו שלו. רק בריאות.

 

[LARAS]

כל מה שאני יכולה להגיד... ../images/Emo41.gif

זה שמצד אחד אתם צודקים אבל יחד עם זאת, טועים... (ובגדול) זה נכון שקייטנת הסוכרת פועלת בדרך של "צרת רבים חצי נחמה" (ואלי אפילו נחמה שלמה) אבל זה פשוט שווה את זה, אולי לפעמים כולם מתחילים לדבר על ההיפויים שלהם, ועל ה-A1C שלהם, ולפעמים זה אפילו נחמד, אבל תמיד יש גבול, זה תלוי עם מי אתה מסתובב, ועם מי אתה מתחבר, כי זה תמיד נחמד לחלוק חוויות על משהו משותף,

אני לא יודעת מה איתכם אבל אני לא רואה את עצמי חיה בלי הסוכרת, פשוט לא.. כמו שכבר אמרתי בהתחלה זה היה קשה, אבל אין מה לעשות, בזכות הסוכרת נעשיתי אופטימית להפליא, ואני מקבלת אותה, ואומרת שבכל דבר רע יש גם את הצד הטוב... דרך אגב, יש משהו אחד שאני ממש ממש נגדו בקשר לסוכרת, אני לא אומרת שכל אדם שאתה יושב לידו באוטובוס צריך לדעת על המצב הבריאותי שלך, אבל פשוט חובה שכל החבר´ה וכל המורים והמשפחה והשכנים והאנשים שאתם סתם מסתובבים איתם... כולם חייבים לדעת... אבל לי דווקא קורה משהו מוזר שמתקשר לזה, יש הרבה אנשים בבית ספר וכאלה שלא ממש מכירים אותי ולא יודעים שיש לי סוכרת אז הם שואלים מה זה המכשיר הזה שיש לי... ואני לא יודעת מאיפה אני אתחיל להסביר להם מה זה משאבה...

טוב... סליחה על האורך.... מקווה שתענו... לארה

 

[סקיפיו אפריקאנוס]

כנראה שלא הובנתי כהלכה

אני אמרתי,שאני לא מודד בקביעות ארבע או שש או שמונה פעמים ביום את רמת הסוכר בדם. רק לפני צהריים,ולפני ארוחת ערב(רק עכשיו שמתי לב שלא ציינתי זאת בכלל....). ישנם מקרים מסויימים,שבהם אני כן בודק בקביעות ובאדיקות,והם:לפני ביקורת סכרת בבית חולים,בעת טיול מחוץ לעיר או בחוץ לארץ. בחיי היומיום,שגרת החיים שלי מונוטונית לאללה: יקיצה באותה שעה,אותה ארוחת בוקר כבר שנתיים וחצי בערך(עם שינויים קטנים פה ושם),ארוחת צהריים באותה שעה,ואותה ארוחה כמעט כל הזמן(נו,טוף,אני עובד במפעל,אין שם תפריט מי יודע מה..). ארוחת ביניים אחרה"צ מורכבת מפרי בד"כ, ארוחת ערב משתנה,בהתאם למה שעשיתי קודם:רכיבה על אופניים או ריצה,או בילוי בספרייה בקריאת ספר,או סתם ישיבה בבית קפה עם חברים. עם כזה סדר יום,אני לא חושב שיש צורך לבדוק את רמת הסוכר בדם כל כך הרבה פעמים ביום. כשהייתי חייל,ועוד קודם לכן,תלמיד בבית ספר,בדקתי את רמת הסוכר בדם כמעט לפני כל ארוחה,וגם אחריה. באותם ימים,סדר היום שלי היה לא קבוע בכלל. רק אחרי הצבא,כשהתחלתי לעבוד באותו מקום עבודה שאני עובד בו כיום,כבר שנתיים וחצי בערך,למדתי להכיר טוב את גופי,ולאט לאט הורדתי את תדירות בדיקות הדם.

 

[סקיפיו אפריקאנוס]

אופס,תגובה לא במקום....

בטעות הגבתי להודעה המקורית "עם יד על הלב", כאן.. יש אפשרות להזיז את ההודעה???

 

[LARAS]

לא נורא... ../images/Emo41.gif

זה רק מוכיח לי שאנשים קוראים את ההודעות שלי... (?)

 

[אקווה]

אם יותר לי להגיב...

טוב, גם אני חייבת להודות שאני לא מודדת כל כך הרבה פעמים, ובהחלט מעלה את מספר הבדיקות לפני ביקורת אצל הרופאה. אבל אין ספק שהדברים משתנים מאדם לאדם. אני גם חושבת שבתחילת המחלה צריך לבדוק יותר, כדי להביא את הגוף לאיזון ולהכיר אותו טוב יותר - לדעת איך הוא מגיב לאוכל מסוים (אצלי למשל - לאכול פסטה זה בגדר מקפצה לא נורמלית לערכי הסוכר) ולכמות מסוימת של אינסולין. עם סדר יום קבוע פחות או יותר, אפשר להפחית, לדעתי את מספר הדיקות, אבל בהחלט צריך להמשיך לדעת להקשיב לגוף. בקיצור - כל עוד שומרים על איזון נכון וטוב, אפשר להרשות קצת חופש... יום מתוק לכולם!

 

[איליקו]

לאקווה בנוגע לפסטה

האם הפסטה שאת אוכלת היא מקמח לבן? נסי פסטה על בסיס קמח סמולינה מחיטת דורום, כי היא מתאימה יותר לסוכרת. רוב הפסטות המיובאות הם כאלה. אם את קונה תוצרת הארץ של "אוסם", העדיפי את סדרת "פרפקטו" (מחיטת דורום) על פני סדרת "פרומנטי" (מקמח לבן). אם את מנסה, אנא עדכני אותי האם יש שיפור ברמת הסוכר. איליקו

 

[אקווה]

איליקו../images/Emo51.gif!

לא הייתי מודעת לקיומה של פסטה כזאת.. אני מבטיחה לנסות ולעדכן! שוב תודה, אקווה

 

[elad2040]

אין ביננו חילוקי דעות.

רק אמרתי שלא נראה לי שזה היה מתאים *לי*. באותה מידה שלו הייתי הולך לקייטנה של שמנים אם הייתי רוצה דיאטה

. אני מתמודד עם דברים לבד.

 

[LARAS]

ועל זה מגיע לך.. ../images/Emo41.gif

ח"ח... למרות שזה נראה לי בלתי אפשרי...

לארה

 

[ד ו ב ד ב ן]

לסקיפיו...

אני מצטערת אבל אני לא יכולה להעביר את ההודעה שלך, זה יעביר את כול ההודעות האחרות שהיו תגובה להודעתך... מצטערת,