למאוכזבי מו"ר/מרק"ם

[moran f]

ואגב

בהבדלים בין בוחנים אני לא מתכוונת ל"בוחן א' מסמפט את הנבחן" אלא ל"בוחן א' חושב שהנבחן מראה הרבה מאוד אמפתיה ובוחן ב' חושב שהנחבן מראה אמפתיה ממוצעת".

 

[NesiZ 19]

השאלה שלי היא כזו

למה רוב האנשים ורוב המועמדים יוצאים מנקודת הנחה ששיקולי האוני' הם רלבנטיים? משמע-למה כל אחד כאן חושב שהאוני' מייצרות סוג של 'דמות הרופא האידיאלי'? אני חושב שההנחה הזו היא שגוייה ביסודה. ישנן מטרות סמויות בהנהגת השיטות החדשות וגם הישנות למיון המועמדים ללימודי הרפואה. אנחנו לא יודעים אותן. הפקולטות תעשנה כל דבר אפשרי בשביל להסתיר אותן. נקודה.

 

[Y a n i B]

?

מה הכוונה ב"שיקולי האונ' הם רלבנטיים"? רלבנטיים למה? (עם צירה על ה"למד"). לגבי הרעיון שהאונ' מנסות לייצר סוג של 'דמות הרופא האידיאלית' (לכך התכוונת? לא הבנתי את הניסוח שלך): א. אני מאמין לנציגי האוניברסיטאות כשהם מדברים על 'רופאי הדור הבא'. ב. אני חושב שאווירת ה-NEW-AGE השתלטה גם עליהם. לגבי ה'מטרות הסמויות' - למה לך להניח שיש מטרות כאלה? אתה בעצמך אומר שאנחנו "לא יודעים אותן". ו"הפקולטות תעשנה כל דבר אפשרי בשביל להסתיר אותן" - מה אווירת הקונספירציה הזאת פתאום?

 

[NesiZ 19]

סתם השערה

באמצעות מרק"מ ומו"ר הם מנפים סוגים מסויימים של אוכלוסיות לא רצויות בפקולטה. לפחות מקטינים את כמותן. המטרות של המוסדות השונים לא בהכרח קשורים לדמות הרופא גם אם זה נראה ככה. ואני ממש לא מאמין להם. אפילו המזכירה באחת הפקולטות אמרה לי שעד לפני שנתיים היו שם 'ים של פרוטקציות'(במילים אלה!), אז...שלא יעבדו עליכם!

 

[NesiZ 19]

קשורות

 

[NesiZ 19]

בכלל המערכת כולה היא לא הוגנת

את השאלונים(40 אחוז משקל) ניתן לכתוב רק בעברית. הראיונות והסימולציות הם רק בעברית. לא רוצה לבאס אבל זה די מצחיק שפיתחתם פה דיון כה פורה על הטפל ולא על העיקר.

 

[Y a n i B]

ה'ראוי' הוא תמיד טפל?

לדעתי הוא העיקר. לא רק הדיון במה שיש חשוב. הדיון במה שראוי חשוב כמוהו - אם לא יותר.

 

[NesiZ 19]

באופן עקרוני

מו"ר/מרק"מ הן אחלה שיטות מיון, אם רק אנשים דוברי עברית שפת אם היו ניגשים אליהן. ככה יש צמצום פערים והבדל של נקודה בסכם(שנובע בדרך כלל מהנסיבות-בית הספר שבו למדנו, המורה שהביאה לנו את המגן, מועד הבגרות שאליו ניגשנו, היום שתפסנו בפסיכומטרי, וכו') הוא לא כזה קריטי, לאישיות יש גם השפעה. סך הכל הכנסת המיונים הללו מבורכת לדעתי, ואין צורך להשתגע ולהתחרפן עם כל הדקויות של בוחנים שונים וכו'. אין סוף לדברים מן הסוג הזה. אחרי כל זה סך הכל קבלה ללימודי רפואה, במקסימום אנשים ינסו אחרי שנה, רק 'מקרי הקיצון' באמת בסוף לא יתקבלו בגלל שיטות המיון וזו בעצם המטרה העיקרית(וכאן נכנס הקטע של המטרות הסמויות). אני סומך על המרכז הארצי בקטע הזה. בטוח שזה פי אלף טוב יותר מהראיונות פסילה המוזרים הללו. צריך לעבור את זה כמועמד כדי להבין באמת מה הולך שם....

 

[Y a n i B]

אבל נסי, אנחנו דיברנו על המצב הראוי

ומורן וגם אני לא חתכנו ורידים עדיין

 

[Y a n i B]

יתכן, אפילו כנראה, שאתה צודק...

בכל מקרה - אני ומורן מדסקסים על הראוי ולא על הרצוי.

 

[nightriders]

שמת לב מה אמרת?

אני אומר שזה משאיר ביד הגורל יותר מדי דרגות חופש ואת בתגובה שואלת מדוע לא? ולאחר מכן אומרת (ועם זה אני מאוד מסכים) שאי אפשר להיות אוביקטיביים? בואי נחבר את שתי ההנחות למסקנה - את תומכת בשיטת מיון בלתי אוביקטיבית שההצלחה בה תלויה במידה לא מעטה במזל. אוניברסיטה איננה גוף פרטי, ולכן עד כמה שזה נשמע מוזר במבט ראשון - הסגל הבכיר של האוניברסיטה איננו יכול על דעת עצמו להחליט סתם כך על כל קריטריון העולה על דעתו אם אין קשר סביר בינו לכישורים הנדרשים לתחום הלימוד. ומה לעשות שראיון של חצי שעה (וגם זה במקרה הטוב- ראיתי גם מקרים של 15 דקות), לא יכול להעיד על אדם (גם אם היה אוביקטיבי- ואת בעצמך אמרת הרגע שהוא לא). ראיונות הפסילה שהיו בעבר במידה רבה היו סתם כסת"ח, שגם חלק מאותם המראיינים לא האמינו בו (ואת זה אני אומר לך ממקור ראשון).

 

[moran f]

חוץ מזה שאני לא תומכת בה ../images/Emo13.gif

אני פשוט חושבת שחוסר האובייקטיביות הוא חלק טבעי מכל שיטה שתתבסס על ראיונות וסימולציות וכו' ולכן להגיד שמו"ר ומרק"מ בעייתיים בגלל שמקבלים ציונים שונים בהן זה לא הענין. לא טענתי שזו השיטה הנכונה בעיני, למרות שאני לא בטוחה שיש שיטה טובה ואובייקטיבית שתעריך את כל מה שרוצים להעריך.

 

[natalysh]

אני לא מסכימה.

רופאים שונים אחד מהשני. יש רופאים שחוקרים יותר, יש רופאים שעוסקים יותר בפרקטיקה, יש רופאים יותר "נחמדים" ויש פחות... והרבה מזה זה בגלל/בזכות האוניברסיטאות. כאשר אוניברסיטה פ ו ס ל ת מישהו על סמך קריטריון אי התאמה, זה לאור דעתה האובייקטיבית אם אפשר לומר. הרי אם היו רוצים לקבוע שאין להטיל על אותו אדם את האחריות להיות רופא היו מקימים איזו ועדה ממשלתית אחידה שתבחן כל מועמד לפי קריטריונים 1, 2, 3. יש קריטריונים שיש עליהם קונצנזוס לקבלה, כמו בגרות נפשית, רגישות לזולת וכו', אך האופן בהם הם נמדדים אובייקטיבי מאוניברסיטה לאוניברסיטה ומבוחן לבוחן. באוניברסיטה X אדם שהתמודד עם דילמה הרת גורל מסויימת מייצג בגרות נפשית, ובאוניברסיטה אחרת הבגרות הנפשית נמדדת על ידי אופן ניהול שיחה וכו' וכו'. בשני המקרים השורה התחתונה היא אם אדם בוגר נפשית (או כל דבר אחר) או לא. הדרך להסקת המסקנות הזו משתנה ממקום למקום, ולפי דעתי זה רק יתרון שמאפשר לאנשים שונים מרקעים שונים להתקבל. אם היו קריטריונים קטנוניים מאוד של כיצד מתבטאת בגרות נפשית, רגישות לזולת וכו', הרי שהיו מתקבלים שניים וחצי אנשים שעונים להגדרה הזו. אך הרי ברור שאין קריטריונים מדויקים, והמושגים הנ"ל מופשטים מדי בשביל לכמת אותם ולקבוע היכן הם מתחילים והיכן הם נגמרים. כמו כן, גם מניסיוני האישי (בראיונות, לא במיונים אחרים) הרגשתי שבכל ראיון יש דגש ו"חיפוש" של דברים שונים ממוסד למוסד. יכול להיות שזה אפילו מעיד על כמה אתה והפקולטה "באותו הראש". לילה טוב.

 

[nightriders]

לא, זה סתם כסת"ח

והשונות שחשת בה נובעת בעיקר מהשונות בין הצוותים (אנשים שונים) ולא מהשונות בין האוניברסיטאות (וכאן אני מוציא את באר שבע מהכלל).

 

[iamdanacohen]

צודק בכל מילה

באמת מוזר שיום אחד אתה מקבל ככה וביום שאחריו את ההפך. אני עשיתי קורס בברלינגטון שהכין אותי ממש טוב למבחנים האלה אז אולי זה מה שנכון לעשות. אצטרף קישור https://www.prep.co.il/medical-studies-in-israel/