למה אנחנו כל הזמן חוזרים על אותן

[ק א ס י ו פ א ה]

למה אנחנו כל הזמן חוזרים על אותן

טעויות? למה משנה לשנה המריבות הולכות ונהיות מוכרות. מין דה ז'ה וו מעצבן. כאילו אנחנו תקועים על איזה גלגל ונידונים לחזור שוב ושוב על אותן טעויות. וזה לא עוזר שאנחנו מנסים ללמוד מהנסיון. ולא עוזר שיש לנו תאוריות נפלאות. לפעמים יש לי תחושה שבמקום להוציא אנרגיות על מריבה נכתוב פשוט את "ספר המריבות הגדול" ואז: הוא: "למה עשית את זה ואת זה..." היא: תפתח בבקשה את ספר המריבות בעמוד 23. הוא: OK, סגרנו עניין. פשוט מרגיז ועצוב. למישהו יש רעיון איך (אם בכלל אפשר) יוצאים מזה בכל זאת?

 

[חרצית סגולה]

לכולם יש את התשובות ולאף אחד אין

כל היועצים למיניהם מלאים בעצות נפלאות.אבל את כבר אמרת שלא מספיק לדעת את התאוריה.השאלה היא איך ליישם. אולי בדיוק ברגע שבו את מרגישה שאפשר לפתוח את הספר,תקחי נשימה עמוקה ותעשי הפסקה.עכשיו לא ממשיכים לדבר על זה.כל אחד הולך לפינה שלו לחשוב. אני בטוחה שאחרי כמה שעות הכל יראה אחרת וגם התגובות שלכם יהיו אחרות.

 

[seeyou]

נכון! ../images/Emo24.gif-יש "באג" בתוכנה שלנו!

...נידונים לחזור שוב ושוב על אותן טעויות כול דור ודור בתורו בגלל שניסיון או ההתנסויות, לא עוברים בגנים! יש עוד "תקלה" בתוכנת האם: ...הדרך שאנו מפרשים דברים ! כול אחד מפרש אחרת-שונה וזה לא המעשה חשוב כול כך כמה הפרשנות שלנו ! וזה לא גורם לכול הצרות! יש עתיד לרעיון שלך בקשר לספר .. Learn from other people's mistakes, life isn't long enough to make them all yourself. זה ספר חובה בכול בתי הספר-בכול הרמות! יוסי

 

[ק א ס י ו פ א ה]

ויש פתגם לזה...

"לומדים, לומדים ומתים טפשים"

 

[בעלת אביר על סוס לבן]

הומור יכול לעזור...

הקטע הוא שכשכועסים, מצליחים לשכוח את כל ההבטחות והרצון הטוב... אני קבעתי כלל: לא מסיימים יום /שיחה/ הולכים עד שלא מרגישים כעס. תמיד מסיימים ריב בחיבוק. <אבל מעדיפה חיבוקים בלי הריב שלפני...>

 

[ק א ס י ו פ א ה]

לצערי זו תאוריה שלא הצלחנו ליישם../images/Emo10.gif

אני נרגעת מהר ורוצה להשלים. אבל אצלו זה יכול לקחת ימים.

 

[טלצ]

הומור - בהחלט מסייע

הרי בסופו של דבר חוזרים לאותה נקודה רבים על כלום ואח"כ חוזרים לנקודת המוצא וצריך לחשוב כמו עם הילדים להתמקד ולעמוד ל שלך בדברים החשובים והקריטיים באמת להפסיק להתחשבן ולהעיר על כל שטות הרי זה לא משרת שום מטרה ולפעמים כדאי לא להגיב ולספור עד עשר בלב ולעבור הלאה וכמובן להכניס הומור זה רק מועיל אפשר לנסות כמו כל דבר אז בהתחלה זה לא מצליח ולאט לאט זה משתחל פנימה צום קל לכולם

 

[ק א ס י ו פ א ה]

באמת התחלתי ליישם את שיטת הסינון

כך אני קוראת לה. כשמשהו מטריף אותי (שוב...) אני עוצרת מייד וחושבת האם כדאי לריב עליו. והרבה פעמים אני מגיעה למסקנה שזה לא מהותי בשביל מריבה. וזהו,, אין מריבה.

 

[יעלעל]

קצת תשובות

שלום לכם. מצאתי היום את הפורום הזה ואני ממש שמחה. יופי של פורום. למה שאתם וכולנו עושים במריבות קוראים בשפה המקצועית more of the same כלומר עוד מאותו הדבר. כשאנחנו רבים אנחו חוזרים על אותן הטעויות ועל אותם הדברים שאנחנו עושים כל הזמן והם לא עוזרים שוב, כמו תמיד. נוצר "ריקוד" קבוע של מעשה, תגובה, תגובה חוזרת וכו'. מה שצריך לעשות זה לשבור את המעגל. לא קל. אפשר על ידי הומור כמו שהציעו כאן. רעיון נוסף ומוצלח לדעתי, כשמתרגזים על משהו, לכתוב אותו. לחכות קצת. ואז להפוך את התלונה לבקשה. למשל, אם בן הזוג זורק בגדים בכל מקום. אני נכנסת הביתה ורואה את הבגדים שוב זרוקים ובא לי להתחיל במריבה (שלא תעזור). לרשום את התלונה -" שוב הבגדים שלך זרוקים בכל מקום". אחרי כמה זמן להעביר לבקשה ואז לדבר. אפשר בבקשה שלא תזרוק את הבגדים שלך בכל מקום? או אף יותר טוב: אפשר בבקשה שתניח את הבגדים שלך במקום מסויים? או הכי טוב: מאוד מפריע לי שהבגדים שלך מפוזרים, אפשר בבקשה שתשים את הבגדים שלך במקום מסויים? כשמבקשים זה נעים יותר ולא נוצרת מריבה. כשמספרים שמשהו מפריע לי אז זה לא טענות כלפי השני. בקיצור, יותר טוב. בהצלחה. יעל

 

[ק א ס י ו פ א ה]

../images/Emo45.gif יופי של רעיון

קשה אמנם לשנות דרך דיבור אבל שווה לנסות.