למה אנחנו מוותרים

סוג ב

New member
למה אנחנו מוותרים../images/Emo35.gif

כשמתחבאים מפני העולם ומפני עצמנו, עולם הדמיון עובד שעות נוספות.. יושבים וחושבים שעות, מה להגיד למי ומתי. למי קודם? למי בכלל לא? למי כן? מה נספר? מה נראה? איך נתנהג? אתה יושב עם עצמך ומפנטז איך יראה העולם ממקום של חופשיות. איך המשפחה תגיב? מי מההורים יקבל ראשון את ההתקף לב? אם יפטרו אותך מהעבודה? איך יסתכלו עליך ברחוב ובשכונה? במכולת? מה יגידו על הילדים שלך? על האחים שלך? על החינוך של ההורים שלך? ואז אתה מגיע לשלב, שמרוב מחשבות, אתה פשוט מוריד ידיים ומוותר.. עדיף לישון מתחת לסוכה, עדיף לקנות אוכל ב"יש", עדיף לנענע לולב ולאכול מצה, עדיף להמשיך להזיע, הכל עדיף על בושות ונידוי. הכל עדיף על ויתור. אתה מוותר על עצמיך, אבל משאיר את הסביבה המוכרת לך, מסביבך..
 
זה לא בדיוק כך

אצלי,ולדעתי אצל רוב האנוסים,הסיבה שבחרנו להישאר חרדים ולא לצאת היא אך ורק הילדים ולא הקושי בשינוי אורח החיים.
 
למעלה