למה בדיוק קוראים פרק ב' ???

[מעשה קסמים]

למה בדיוק קוראים פרק ב' ???

מה זה פרק ב .... הבדידות ? הניסיונות למצוא בת זוג ... מתאימה ? האכזבה ? כמה באמת מצליחים ליצור פרק ב' שהוא יותר טוב מפרק א' ? (לכותב ההודעה אין כול קשר לתוכנה)

 

[נועם גורדון]

פרק ב' הוא כל מה שבא אחרי פרק א'

הוא יכול להיות ניפלא, מבלבל, קשה, בודד, מאכזב, מקסים וכיוב'. כמה באמת מצליחים היא כבר שאלה למחקר. השאלה היא מה אתה מגדיר כהצלחה. אני רואה רבים מאוד שאחרי גירושין חיים חיים נפלאים, לרבות עם זוגיות חדשה, מיטיבה ויציבה. אני רואה גם כאלה שחיים חיים נהדרים אחרי גירושין ולא מעונינים בזוגיות חדשה, כאלה שרוצים ולא מוצאים וכאלה שמוצאים והזוגיות החדשה לא טובה. שתי השאלות החשובות בעיני הן, מה למד ולומד אותו אדם במשך הזמן ואיזו למידה הוא עשה, האם למד ולומד למידה נכונה או לא.

 

[מעשה קסמים]

השאלה היא ...

אם כול הזמן אנחנו לומדים ולמדים ... אז מתי ניישם את זה ?? בגילגול הבא ??? *אהבתי את התשובה שלך .... אני אגיב בהרחבה בהמשך . תודה.

 

[perach22]

לומדים ולמדים

הי לך, חושבת שאנחנו מיישמים כל הזמן את מה שאנו לומדים, אך לא תמיד באותו התחום, ואומר שאם למדת משהו מנישואיך הקודמים או מגירושיך, תיישם את הנלמד דוקא בפרק ב', אולי תיישם את זה בכלל כיחסים בינאישיים, או בעבודה, ואם בגלגול הבא עסקינן,,,,,,,,אז מישהו כבר אמר לי, שאנחנו חוזרים הנה שוב, רק אם בפעם הקודמת לא פתרנו את כל הדברים שבשבילם הגענו לכאן, ועד שלא נסיים לפתור הכל, נמשיך לחזור הנה......... שיהיה ערב נעים..

 

[נועם גורדון]

שבת שלום קוסם חביב

למידה אינה בהכרח קשורה ביישום. למידה היא כל שינוי בהתנהגות בעקבות התנסות. מתי יודעים שהייתה למידה מושלמת? * כאשר קיים שינוי בין המצב שלפני הלמידה למצב שאחריה * כאשר שינוי זה נותר קבוע * כשאותו שינוי נובע מההתנסות ולא מגורם אחר יישום הוא השימוש בתובנה/כישרון/יכולת כלשהם והוצאתו אל הפועל. מכאן, שלעיתים יש ללמוד כיצד ליישם, כלומר שהלימוד שחסר איננו רק הלימוד של "מה גורם לי לנהוג כך ולא אחרת", אלא לימוד של "כיצד כדאי/נכון לנהוג". מהגדרת ה"לימוד" שמובאת כאן למעלה נרמז לכאורה, שאם לימוד הוא תוצאה של התנסות הרי שמחשבה לבד אינה מספיקה ושיש לעשות כדי להשלים את הלמידה בצורה הטובה ביותר. והרמז אכן מדויק. השינויים האפקטיביים ביותר מושגים באמצעים התנהגותיים. ניתן להבין דברים רבים, אך ידוע לכולנו שההבנה אינה מספיקה לחולל שינוי. פלוני מבין שהעישון מזיק לבריאות. פלוני גם מבין שהוא אוכל יותר מידי ומשמין מאוד מאוד. ההבנה של גורמי הסיכון וכיוב' קיימת אצלו והכל ברור לו לרבות הסיכונים. אם די היה בכך כדי לגרום לו להפסיק לעשן ולרזות, כמעט ולא היו בעולמנו שמנים ומעשנים. ולשאלתך - מתי מיישמים? בדרך כלל, כאשר מגיעים למצב כה מפריע ומכאיב, שממנו אין עוד הרבה לאן לרדת.