למה ברכבת ישראל מאייתים בצורה שגויה "הרצלייה"

[amithi1]

למה ברכבת ישראל מאייתים בצורה שגויה "הרצלייה"

למה ברכבת ישראל מאייתים בצורה שגויה "הרצלייה"
במקום לכתוב את שם העיר בצורה נכונה, דהיינה הרצליה?
בהתחלה חשבתי שמדובר בטעות מקומית על לוח זמנים בתחנת השלום, אך מסתבר שהטעות חוזרת על עצמה גם באתר הרכבת ובפרסומים רשמיים שלה באופן סיסטמטי.

 

[amithi1]

השאלה נכונה גם לנהריה

למה ברכבת ישראל מאייתים בצורה שגויה "הרצלייה"
במקום לכתוב את שם העיר בצורה נכונה, דהיינה הרצליה?
בהתחלה חשבתי שמדובר בטעות מקומית על לוח זמנים בתחנת השלום, אך מסתבר שהטעות חוזרת על עצמה גם באתר הרכבת ובפרסומים רשמיים שלה באופן סיסטמטי.

השאלה נכונה גם לנהריה

 

[nitsansh]

ונתניה

השאלה נכונה גם לנהריה

ונתניה

 

[טשאפק]

לא. נתניה הם כותבים ביו"ד אחת

ונתניה

לא. נתניה הם כותבים ביו"ד אחת
לפי הכללים. וכך גם קיסריה.

בניגוד לנהרייה, הרצלייה, אין בשם נתניה תנועת i. היו"ד עיצורית.

 

[nitsansh]

לפי הכללים בשם ירושלים צריכים להיות 2 יוד'ים

לא. נתניה הם כותבים ביו"ד אחת
לפי הכללים. וכך גם קיסריה.

בניגוד לנהרייה, הרצלייה, אין בשם נתניה תנועת i. היו"ד עיצורית.

לפי הכללים בשם ירושלים צריכים להיות 2 יוד'ים
ולא ראיתי אף פעם שכותבים ירושליים...

 

[nitsansh]

מה לגבי הקריות? כותבים אותן בי' אחד או שניים?

לפי הכללים בשם ירושלים צריכים להיות 2 יוד'ים
ולא ראיתי אף פעם שכותבים ירושליים...

מה לגבי הקריות? כותבים אותן בי' אחד או שניים?

 

[טשאפק]

שניים, קריית-מוצקין וכדומה

מה לגבי הקריות? כותבים אותן בי' אחד או שניים?

שניים, קריית-מוצקין וכדומה
וזה מהכלל שהובא פה, שמכפילים יו"ד עיצורית שאינה ליד אם קריאה. (בניגוד ליו"ד של נתניה).

 

[אלון 58]

גם אם אכתוב קרית-ארבע,קרית-שמונה...,

שניים, קריית-מוצקין וכדומה
וזה מהכלל שהובא פה, שמכפילים יו"ד עיצורית שאינה ליד אם קריאה. (בניגוד ליו"ד של נתניה).

גם אם אכתוב קרית-ארבע,קרית-שמונה...,
קרית-גת או קרית-מלאכי,תדע לקרוא בדיוק למה כוונתי,ולא שום-דבר אחר,כך שאין שום חובה להכפיל את ה-י' גם במקרים האלה.

 

[בועז ל]

בעניין שמות, האקדמיה דווקא די ליברלית.

לפי הכללים בשם ירושלים צריכים להיות 2 יוד'ים
ולא ראיתי אף פעם שכותבים ירושליים...

בעניין שמות, האקדמיה דווקא די ליברלית.
לשמות יש "חסינות" וגם ע"פ הוראת האקדמיה ניתן להשאירם בצורת המקור, השגויה כביכול. כך למשל, ניתן לכתוב "נהריה", "פתח תקוה", "הרצליה" וכיו"ב.

 

[טשאפק]

שמות מקומות - רק בשמות היסטוריים מעטים

בעניין שמות, האקדמיה דווקא די ליברלית.
לשמות יש "חסינות" וגם ע"פ הוראת האקדמיה ניתן להשאירם בצורת המקור, השגויה כביכול. כך למשל, ניתן לכתוב "נהריה", "פתח תקוה", "הרצליה" וכיו"ב.

שמות מקומות - רק בשמות היסטוריים מעטים
ראה באתר האקדמיה:

ומה בנוגע לשמות מקומות? אלו שונים משמות אנשים, שהרי אין אדם מסוים שהם שייכים לו אשר רשאי להחליט על דעת עצמו כיצד לכתבם (כמובן לא יעלה על הדעת שכתיב שמה של עיר ישתנה לפי העדפותיו של ראש העירייה המכהן, וישתנה שוב כשייבחר ראש עירייה חדש). שמות המקומות נכתבים אפוא על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: ראש פינה ומגידו ביו"ד, פתח תקווה בשתי וי"ווים, נהרייה וקריית גת בשתי יו"דים וכדומה. עם זאת בדומה לשמות פרטיים גם שמות מקומות שיש להם מסורת עתיקה מושרשת של כתיב חסר נכתבים שלא על פי הכללים. לפיכך השמות ירושלים ומצרים נכתבים ביו"ד אחת, ולעומתם השמות גבעתיים ומחניים – בשתי יו"דים.

 

[בועז ל]

הרצלייה זה מקום עתיק?

שמות מקומות - רק בשמות היסטוריים מעטים
ראה באתר האקדמיה:

ומה בנוגע לשמות מקומות? אלו שונים משמות אנשים, שהרי אין אדם מסוים שהם שייכים לו אשר רשאי להחליט על דעת עצמו כיצד לכתבם (כמובן לא יעלה על הדעת שכתיב שמה של עיר ישתנה לפי העדפותיו של ראש העירייה המכהן, וישתנה שוב כשייבחר ראש עירייה חדש). שמות המקומות נכתבים אפוא על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: ראש פינה ומגידו ביו"ד, פתח תקווה בשתי וי"ווים, נהרייה וקריית גת בשתי יו"דים וכדומה. עם זאת בדומה לשמות פרטיים גם שמות מקומות שיש להם מסורת עתיקה מושרשת של כתיב חסר נכתבים שלא על פי הכללים. לפיכך השמות ירושלים ומצרים נכתבים ביו"ד אחת, ולעומתם השמות גבעתיים ומחניים – בשתי יו"דים.

הרצלייה זה מקום עתיק?

תודה על התיקון!

 

[amit1270]

האקדמיה צריכה להוציא להרצליה/נהריה פטור

שמות מקומות - רק בשמות היסטוריים מעטים
ראה באתר האקדמיה:

ומה בנוגע לשמות מקומות? אלו שונים משמות אנשים, שהרי אין אדם מסוים שהם שייכים לו אשר רשאי להחליט על דעת עצמו כיצד לכתבם (כמובן לא יעלה על הדעת שכתיב שמה של עיר ישתנה לפי העדפותיו של ראש העירייה המכהן, וישתנה שוב כשייבחר ראש עירייה חדש). שמות המקומות נכתבים אפוא על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: ראש פינה ומגידו ביו"ד, פתח תקווה בשתי וי"ווים, נהרייה וקריית גת בשתי יו"דים וכדומה. עם זאת בדומה לשמות פרטיים גם שמות מקומות שיש להם מסורת עתיקה מושרשת של כתיב חסר נכתבים שלא על פי הכללים. לפיכך השמות ירושלים ומצרים נכתבים ביו"ד אחת, ולעומתם השמות גבעתיים ומחניים – בשתי יו"דים.

האקדמיה צריכה להוציא להרצליה/נהריה פטור
כי הכתיב ה"תקני" הוא פשוט מגוחך.

 

[בועז ל]

האקדמיה צריכה להוציא להרצליה/נהריה פטור
כי הכתיב ה"תקני" הוא פשוט מגוחך.

 

[davidfainshtein]

אני הייתי מוציא פטור לאקדמיה עצמה

האקדמיה צריכה להוציא להרצליה/נהריה פטור
כי הכתיב ה"תקני" הוא פשוט מגוחך.

אני הייתי מוציא פטור לאקדמיה עצמה
במקרים רבים היא בעצמה מגוחכת.

 

[טשאפק]

אני לא חושב, יש ערך לעבודתם

אני הייתי מוציא פטור לאקדמיה עצמה
במקרים רבים היא בעצמה מגוחכת.

אני לא חושב, יש ערך לעבודתם
שנעשית אגב בהתנדבות. בפרט, למשל, בכללי הכתיב חסר הניקוד.

כל ישראלי כמובן בטוח שהוא מבין יותר מהמומחים, שהרי הוא מדבר שוטף מגיל 3 (או קצת אחרי, במקרה של עולים) ויודע יותר טוב מה נכון ומה לא נכון. זה לא תמיד המצב.

לגבי דברים שנראים מגוחכים, הזמן ידבר. אנקדוטה שקראתי פעם: כאשר העלתה האקדמיה את התחדיש: "מונית" עבור מה שכינו "טאקסי" (בכ"ז פורום תח"צ) היה מורה ללשון שלעג לרעיון המגוחךבאזני תלמידיו. אתם מדמיינים מישהו רץ ברחוב וצועק "מונית"? מגוחך! והנה עברו כמה שנים, והיום די מגוחך לקרוא "טאקסי!".

 

[חול נטוש]

העבודה נעשית בשכר מלא

אני לא חושב, יש ערך לעבודתם
שנעשית אגב בהתנדבות. בפרט, למשל, בכללי הכתיב חסר הניקוד.

כל ישראלי כמובן בטוח שהוא מבין יותר מהמומחים, שהרי הוא מדבר שוטף מגיל 3 (או קצת אחרי, במקרה של עולים) ויודע יותר טוב מה נכון ומה לא נכון. זה לא תמיד המצב.

לגבי דברים שנראים מגוחכים, הזמן ידבר. אנקדוטה שקראתי פעם: כאשר העלתה האקדמיה את התחדיש: "מונית" עבור מה שכינו "טאקסי" (בכ"ז פורום תח"צ) היה מורה ללשון שלעג לרעיון המגוחךבאזני תלמידיו. אתם מדמיינים מישהו רץ ברחוב וצועק "מונית"? מגוחך! והנה עברו כמה שנים, והיום די מגוחך לקרוא "טאקסי!".

העבודה נעשית בשכר מלא
מה פתאום בחינם?

 

[טשאפק]

"חברי הוועדות עובדים בהתנדבות מתוך מסירות->

העבודה נעשית בשכר מלא
מה פתאום בחינם?

"חברי הוועדות עובדים בהתנדבות מתוך מסירות->
למקצוע ואהבת הלשון." - ראה קישור.

יש גם עובדים מקבלי שכר, אבל רוב העבודה נעשית בהתנדבות.

לשאלתך מה פתאום אנשים עושים דברים בחינם, ראה בקישור השני. מאותה סיבה שחברי אכסנייה נכבדה זו מייעצים לאנשים אובדי עצות שאינם מכירים איך להגיע מהכא להתם בתחבורה הציבורית.

 

[לברדור נאמן]

לא בהכרח שגוי, פנה לפורום לשון עברית

למה ברכבת ישראל מאייתים בצורה שגויה "הרצלייה"
במקום לכתוב את שם העיר בצורה נכונה, דהיינה הרצליה?
בהתחלה חשבתי שמדובר בטעות מקומית על לוח זמנים בתחנת השלום, אך מסתבר שהטעות חוזרת על עצמה גם באתר הרכבת ובפרסומים רשמיים שלה באופן סיסטמטי.

לא בהכרח שגוי, פנה לפורום לשון עברית
בתפוז וקבל חוות דעת בעניין. לטעמי אתה לא בהכרח צודק, על אף שאינני מומחה בתחום, ידוע לי שמילים בעברית שמבטאים ללא ניקוד (כפי שנפוץ בדרך כלל) נהוג לכתוב בכתיב מלא ומפורט (הרצלייה) כדי שזה יהיה ברור יותר (ומידע לציבור כמו שמציבים במידע לתחבורה ציבורית צריך להיות ברור ומפורש), על אף שגם הצורה הראשונית תקינה ומקובלת ואף נפוצה יותר. פרקטי יותר להמחיש זאת במילה "תקווה" מאשר שכותבים "תקוה" ויש עוד דוגמאות.

 

[orchilit]

לפי אתר האקדמיה - אין להכפיל במקרה זה

למה ברכבת ישראל מאייתים בצורה שגויה "הרצלייה"
במקום לכתוב את שם העיר בצורה נכונה, דהיינה הרצליה?
בהתחלה חשבתי שמדובר בטעות מקומית על לוח זמנים בתחנת השלום, אך מסתבר שהטעות חוזרת על עצמה גם באתר הרכבת ובפרסומים רשמיים שלה באופן סיסטמטי.

לפי אתר האקדמיה - אין להכפיל במקרה זה
מתוך אתר האקדמיה :
היו"ד העיצורית
יו"ד המציינת עיצור נכפלת בתוך המילה ובסופה. למשל: בניין, הייתה, עלייך (=עָלַיִךְ), בניי, לייצר.
אבל יו"ד עיצורית לא תיכפל
– בראש המילה, כגון ילד, ישיבה, יצא (=יֵצֵא).
– אם היא סמוכה ליו"ד אחרת, כגון ייסד (=יְיַסֵּד), יישיר (=יַיְשִׁיר).
– על יד אם קריאה, כגון קיום, קריה (אבל: קריית), מצוין, נוי. (תינתן הדעת שה"א מופקת אינה אם קריאה ועל כן היו"ד מוכפלת לפניה, כגון אופייה [=אָפְיָהּ]).
– אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), כגון הילד, שיצא (=שֶיָצָא, שֶיֵּצֵא), מיד (=מִיָּד), וכן מידי (=מִיָּדִי).
– במילים דוגמת זית, בית, ליל (ובתוספת הסופית ה"א: הביתה, לילה).
– במילים: אולי, מתי, מים, שמים (=שָׁמַיִם), חי (=חַי), שי, די (וגם דיי או דאי).

כלומר , צ"ל הרצליה, נתניה, נהריה (עפ"י יוצא הדופן השלישי)

 

[טשאפק]

לפי האקדמיה יש לכתוב בשתי יו"דים

לפי אתר האקדמיה - אין להכפיל במקרה זה
מתוך אתר האקדמיה :
היו"ד העיצורית
יו"ד המציינת עיצור נכפלת בתוך המילה ובסופה. למשל: בניין, הייתה, עלייך (=עָלַיִךְ), בניי, לייצר.
אבל יו"ד עיצורית לא תיכפל
– בראש המילה, כגון ילד, ישיבה, יצא (=יֵצֵא).
– אם היא סמוכה ליו"ד אחרת, כגון ייסד (=יְיַסֵּד), יישיר (=יַיְשִׁיר).
– על יד אם קריאה, כגון קיום, קריה (אבל: קריית), מצוין, נוי. (תינתן הדעת שה"א מופקת אינה אם קריאה ועל כן היו"ד מוכפלת לפניה, כגון אופייה [=אָפְיָהּ]).
– אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), כגון הילד, שיצא (=שֶיָצָא, שֶיֵּצֵא), מיד (=מִיָּד), וכן מידי (=מִיָּדִי).
– במילים דוגמת זית, בית, ליל (ובתוספת הסופית ה"א: הביתה, לילה).
– במילים: אולי, מתי, מים, שמים (=שָׁמַיִם), חי (=חַי), שי, די (וגם דיי או דאי).

כלומר , צ"ל הרצליה, נתניה, נהריה (עפ"י יוצא הדופן השלישי)

לפי האקדמיה יש לכתוב בשתי יו"דים
לא מדובר על הכפלת יו"ד עיצורית אלא על שתי יו"דים, שהראשונה שבהן מסמנת תנועת i (ב"לי") והשנייה את העיצור (בהברה החותמת "יה") .

כמו במילה "נטייה", למשל.