למה ברכבת ישראל מאייתים בצורה שגויה "הרצלייה"

[amit1270]

גם עברית היא לא שפה "נקייה"

יש משהו במה שאתה אומר... אבל האנגלית אינה שפה
נקיה כמו העברית. היא ערבוב של המון שפות שונות ולכן אין לה כמעט חוקים. העברית עם החוקיות המתמטית שלה יכלה להיות הרבה יותר קלה ממה שהיא.

גם עברית היא לא שפה "נקייה"
אפילו העברית התנ"כית, שהיא הצורה הבסיסית ביותר, לא חפה מהשפעות חיצוניות.

 

[davidfainshtein]

כללים מחייבים, אחידים ופשוטים?!
אפשר לומר הרבה דברים על הכללים של האקדמיה, אבל פשוטים הם בוודאי שאינם. הציטוט לעיל מאתר האקדמיה רק ממחישה כמה הכללים מסובכים להבנה לאדם המצוי. "על יד אם קריאה"??? קרא לי בור ועם הארץ, אבל אפילו בשיעורי לשון אני לא זוכר שהוזכר הביטוי "אם קריאה".

אחידים, אולי, אבל הם אינם אחידים בכיסוי שלהם, כי יש המון דברים מוזרים בשפה שאינם מכוסים על ידי כללי האקדמיה.

כמו כן, הם ממש אינם מחייבים את 95% מהציבור...

 

[אלון 58]

אתה צודק וזו טפשות מיותרת מצדם...,

למה ברכבת ישראל מאייתים בצורה שגויה "הרצלייה"
במקום לכתוב את שם העיר בצורה נכונה, דהיינה הרצליה?
בהתחלה חשבתי שמדובר בטעות מקומית על לוח זמנים בתחנת השלום, אך מסתבר שהטעות חוזרת על עצמה גם באתר הרכבת ובפרסומים רשמיים שלה באופן סיסטמטי.

אתה צודק וזו טפשות מיותרת מצדם...,
כך גם עם השם הרצליה,גם אני שמתי-

לתופעה המטופשת הזו,כאילו הופכים אותנו לאנאלפאביתים בשפתנו.
ויגידו מה שיגידו המלעיזים,החכמים וכל "האקדמאים" מאקדמיה,בתור דוגמא קצת שונה,אמשיך לכתוב את השם פתח-תקוה ולא כפי "שמקובל",כי אף-אחד לא יקרא את זה בצורה שגויה וכל אחד/ת יודע/ת בדיוק איך לקרוא את השם הזה.

 

[אלון 58]

נ.ב. : שכחתי להוסיף גם את נהריה...!!!

אתה צודק וזו טפשות מיותרת מצדם...,
כך גם עם השם הרצליה,גם אני שמתי-

לתופעה המטופשת הזו,כאילו הופכים אותנו לאנאלפאביתים בשפתנו.
ויגידו מה שיגידו המלעיזים,החכמים וכל "האקדמאים" מאקדמיה,בתור דוגמא קצת שונה,אמשיך לכתוב את השם פתח-תקוה ולא כפי "שמקובל",כי אף-אחד לא יקרא את זה בצורה שגויה וכל אחד/ת יודע/ת בדיוק איך לקרוא את השם הזה.

נ.ב. : שכחתי להוסיף גם את נהריה...!!!

 

[איליה קוגן]

גם אם תכתוב "פתח טיקווה" איש לא יטעה בקריאה,

אתה צודק וזו טפשות מיותרת מצדם...,
כך גם עם השם הרצליה,גם אני שמתי-

לתופעה המטופשת הזו,כאילו הופכים אותנו לאנאלפאביתים בשפתנו.
ויגידו מה שיגידו המלעיזים,החכמים וכל "האקדמאים" מאקדמיה,בתור דוגמא קצת שונה,אמשיך לכתוב את השם פתח-תקוה ולא כפי "שמקובל",כי אף-אחד לא יקרא את זה בצורה שגויה וכל אחד/ת יודע/ת בדיוק איך לקרוא את השם הזה.

גם אם תכתוב "פתח טיקווה" איש לא יטעה בקריאה,
אבל זה לא אומר שזה תקני.
רכבת ישראל כותבת גם בעברית וגם בתעתיק לטיני על פי החלטות האקדמיה, וטוב שכך.

 

[אלון 58]

השילוטים העירוניים של עיריית פתח-תקוה...,

גם אם תכתוב "פתח טיקווה" איש לא יטעה בקריאה,
אבל זה לא אומר שזה תקני.
רכבת ישראל כותבת גם בעברית וגם בתעתיק לטיני על פי החלטות האקדמיה, וטוב שכך.

השילוטים העירוניים של עיריית פתח-תקוה...,
מעוצבים לרוב ובדרך-כלל כמו שאני כותב,לפחות לפי אלה שראיתי וגם צילמתי פה ושם,וטוב שכך.

ולכתוב פתח-תקוה זה כן תקני ושלא יעבדו עליכם.

 

[riki ezra]

יש לרכבת ישראל עוד כמה בעיות דחופות יותר...

למה ברכבת ישראל מאייתים בצורה שגויה "הרצלייה"
במקום לכתוב את שם העיר בצורה נכונה, דהיינה הרצליה?
בהתחלה חשבתי שמדובר בטעות מקומית על לוח זמנים בתחנת השלום, אך מסתבר שהטעות חוזרת על עצמה גם באתר הרכבת ובפרסומים רשמיים שלה באופן סיסטמטי.

יש לרכבת ישראל עוד כמה בעיות דחופות יותר...

 

[אלון 58]

אבל אין שום מניעה...,

יש לרכבת ישראל עוד כמה בעיות דחופות יותר...

אבל אין שום מניעה...,
לדון גם בדברים האלה.

 

[amit1270]

ההבדל בין צודק לחכם

למה ברכבת ישראל מאייתים בצורה שגויה "הרצלייה"
במקום לכתוב את שם העיר בצורה נכונה, דהיינה הרצליה?
בהתחלה חשבתי שמדובר בטעות מקומית על לוח זמנים בתחנת השלום, אך מסתבר שהטעות חוזרת על עצמה גם באתר הרכבת ובפרסומים רשמיים שלה באופן סיסטמטי.

ההבדל בין צודק לחכם
אפשר להיות תקני לפי כל כללי האקדמיה ועדיין להיראות מגוחך ונלעג. הכתיב "הרצלייה" ו"נהרייה" הוא אולי תקני אבל לוקה בחוסר קומוניקטיביות. עוד דוגמא לנתוק ההולך ומתרחב בין האקדמיה ללשון העברית והמציאות.

 

[amithi1]

ההבדל בין צודק לחכם
אפשר להיות תקני לפי כל כללי האקדמיה ועדיין להיראות מגוחך ונלעג. הכתיב "הרצלייה" ו"נהרייה" הוא אולי תקני אבל לוקה בחוסר קומוניקטיביות. עוד דוגמא לנתוק ההולך ומתרחב בין האקדמיה ללשון העברית והמציאות.

 

[אלון 58]

ההבדל בין צודק לחכם
אפשר להיות תקני לפי כל כללי האקדמיה ועדיין להיראות מגוחך ונלעג. הכתיב "הרצלייה" ו"נהרייה" הוא אולי תקני אבל לוקה בחוסר קומוניקטיביות. עוד דוגמא לנתוק ההולך ומתרחב בין האקדמיה ללשון העברית והמציאות.

 

[טשאפק]

מיהו החכם?

ההבדל בין צודק לחכם
אפשר להיות תקני לפי כל כללי האקדמיה ועדיין להיראות מגוחך ונלעג. הכתיב "הרצלייה" ו"נהרייה" הוא אולי תקני אבל לוקה בחוסר קומוניקטיביות. עוד דוגמא לנתוק ההולך ומתרחב בין האקדמיה ללשון העברית והמציאות.

מיהו החכם?
כפי שכתבתי לעיל, באותה מידה של נחרצות דיברו פעם על "מונית" כעל תחליף מגוחך ונלעג ל"טאקסי", המילה שבה כולם משתמשים ומכירים. בדיעבד המתנגדים לא היו צודקים וגם לא חכמים, וכיום דווקא "טאקסי" נשמע מיושן, ו"מונית" היא המילה הטבעית. ויש דוגמאות כאלה למאות.

אין שום דבר נלעג ומגוחך בפני עצמו בכתיב כזה או בכתיב אחר, במילה כזו או במילה אחרת. האם הכתיב "גבעתיים" בשני יו"דים נלעג בעיניך?

ספציפית לסוגייה שלפנינו. יש היגיון בכללי כתיב אחידים, במקום החלטה נפרדת לכל מילה ומילה כיצד לאייתה. הכללים הללו גם מתפשטים והולכים, לאו דווקא באמצעות היכרות ישירה של הציבור איתם אלא באמצעות סוכני השפעה (כמו המאיית של וורד). מצד שני, יש גם קושי להחיל את הכללים דווקא על המילים והשמות השגורים ביותר. זה אגב נכון גם במקרה של כללים שהתפתחו עם השנים באופן טבעי: מילים שגורות מאד צפויות שלא לקבל עליהן את הכללים. מה יתקבל בסוף במקרה של נהרייה והרצלייה - אין לדעת בוודאות. אישית אני כותב שמות אלה ביו"ד אחת, והייתי מהמר שזה מה שיקרה. אבל אני חושב שגוף ציבורי צריך לציית להחלטות האקדמיה, אולי למעט במקרים קיצוניים מאד, ומקרה "הרצלייה" אינו כזה. אני מהמר שהרוב המכריע בכלל לא שם לב ליו"ד הנוספת בחפשו רכבת מהרצלייה לנהרייה, וגם מי ששם לב לא מתבלבל כתוצאה מכך. כך שחוסר קומוניקטיביות אין כאן.

האקדמיה ללשון עברית אינה המוסד היחיד מסוגו בעולם, והעברית אינה השפה הראשונה שנקבעת לה רפורמה בצורת הכתיב. זה קרה למשל בגרמנית לא מזמן. מידת ההצלחה של רפורמות שונות תלויה פחות בעצם הרפורמה ויותר במידת קשי-העורף של העם, ועם ישראל כידוע מצטיין בתכונה זו. (מעניין אם בדויטשה באן אימצו כלשונם את כללי הרפורמה הגרמנית האחרונה, שגם היא עוררה התנגדות).

לגבי הנתק מהמציאות, בכל שפה יש פער בין התקן הרשמי והשפה הכתובה לבין מה ששומעים ברחוב. זו דרך העולם ואין פה "נתק שהולך ומתרחב" (יש התוקפים את האקדמיה על עודף ליברליות דווקא בתקניה). בשנים האחרונות נוספה שפת ביניים נוספת, והיא השפה הכתובה העממית, שפת הטוקבק והפורום. בין חברי האקדמיה יש בלשנים מעולים, שהעברית המדוברת של ימינו היא בדיוק תחום התמחותם. (למשל - אורה שוורצולד).

העברית שנוהגים בה במערכת הכריזה של הרכבת (לא בהודעות המוקלטות) נוטה יותר מדי לכיוון התת-תקני, לדעתי. זה חמור הרבה יותר מאיזה איות יותר מדי תקני.

 

[amit1270]

אני יכול לדבר רק בשם עצמי

מיהו החכם?
כפי שכתבתי לעיל, באותה מידה של נחרצות דיברו פעם על "מונית" כעל תחליף מגוחך ונלעג ל"טאקסי", המילה שבה כולם משתמשים ומכירים. בדיעבד המתנגדים לא היו צודקים וגם לא חכמים, וכיום דווקא "טאקסי" נשמע מיושן, ו"מונית" היא המילה הטבעית. ויש דוגמאות כאלה למאות.

אין שום דבר נלעג ומגוחך בפני עצמו בכתיב כזה או בכתיב אחר, במילה כזו או במילה אחרת. האם הכתיב "גבעתיים" בשני יו"דים נלעג בעיניך?

ספציפית לסוגייה שלפנינו. יש היגיון בכללי כתיב אחידים, במקום החלטה נפרדת לכל מילה ומילה כיצד לאייתה. הכללים הללו גם מתפשטים והולכים, לאו דווקא באמצעות היכרות ישירה של הציבור איתם אלא באמצעות סוכני השפעה (כמו המאיית של וורד). מצד שני, יש גם קושי להחיל את הכללים דווקא על המילים והשמות השגורים ביותר. זה אגב נכון גם במקרה של כללים שהתפתחו עם השנים באופן טבעי: מילים שגורות מאד צפויות שלא לקבל עליהן את הכללים. מה יתקבל בסוף במקרה של נהרייה והרצלייה - אין לדעת בוודאות. אישית אני כותב שמות אלה ביו"ד אחת, והייתי מהמר שזה מה שיקרה. אבל אני חושב שגוף ציבורי צריך לציית להחלטות האקדמיה, אולי למעט במקרים קיצוניים מאד, ומקרה "הרצלייה" אינו כזה. אני מהמר שהרוב המכריע בכלל לא שם לב ליו"ד הנוספת בחפשו רכבת מהרצלייה לנהרייה, וגם מי ששם לב לא מתבלבל כתוצאה מכך. כך שחוסר קומוניקטיביות אין כאן.

האקדמיה ללשון עברית אינה המוסד היחיד מסוגו בעולם, והעברית אינה השפה הראשונה שנקבעת לה רפורמה בצורת הכתיב. זה קרה למשל בגרמנית לא מזמן. מידת ההצלחה של רפורמות שונות תלויה פחות בעצם הרפורמה ויותר במידת קשי-העורף של העם, ועם ישראל כידוע מצטיין בתכונה זו. (מעניין אם בדויטשה באן אימצו כלשונם את כללי הרפורמה הגרמנית האחרונה, שגם היא עוררה התנגדות).

לגבי הנתק מהמציאות, בכל שפה יש פער בין התקן הרשמי והשפה הכתובה לבין מה ששומעים ברחוב. זו דרך העולם ואין פה "נתק שהולך ומתרחב" (יש התוקפים את האקדמיה על עודף ליברליות דווקא בתקניה). בשנים האחרונות נוספה שפת ביניים נוספת, והיא השפה הכתובה העממית, שפת הטוקבק והפורום. בין חברי האקדמיה יש בלשנים מעולים, שהעברית המדוברת של ימינו היא בדיוק תחום התמחותם. (למשל - אורה שוורצולד).

העברית שנוהגים בה במערכת הכריזה של הרכבת (לא בהודעות המוקלטות) נוטה יותר מדי לכיוון התת-תקני, לדעתי. זה חמור הרבה יותר מאיזה איות יותר מדי תקני.

אני יכול לדבר רק בשם עצמי
אבל אני מניח שאם תעשה סקר בין דוברי העברית האיות התקני עם יו"ד כפולה לא יתקבל באהדה רבה ורבים יחשבו שהוא שגוי (ראה פותח שרשור זה). אתה רשאי להאמין שההצלחה של החדרת מילים כמו מונית או קלטת תחזור גם במקרה הזה, אבל אסור לשכוח את כל המילים שלא ממש חדרו לשפה (לדעתי יש יותר מהסוג השני, אבל לא בדקתי).

הניסיון לכפות מערכת כללים קשוחה מדי הא לדעתי בעוכריה של האקדמיה במתכונתה הנוכחית. לא כל איות לא תקני הוא שגוי, ולא צריך להיתפס לקטנות כגדולות. לגבי המקרה הספציפי שנדון כאן, כפי שכתבתי למעלה, זה לא נראה טוב ולא מתקבל בצורה טובה. האקדמיה צריכה לגלות גמישות, כי א) אין כאן שגיאה אלא רק שימוש בתקן קצת שונה, ב) בשמות של מקומות או בני אדם יש גמישות רבה יותר ממילא, ואין סיבה שנהריה, שאמנם הוקמה רק במאה ה-20 (אבל די בתחילתה, והרבה לפני שכללי האיות נכנסו לתוקף) תקבל יחס שונה מירושלים.

אגב, שים לב שבניגוד ללוחות הזמנים של רכבת ישראל, בשלטי הדרכים ובמפות דווקא האיות ה"לא תקני" מקובל הרבה יותר.

 

[טשאפק]

אני מסכים שהרוב מאייתים עם יו"ד אחת

אני יכול לדבר רק בשם עצמי
אבל אני מניח שאם תעשה סקר בין דוברי העברית האיות התקני עם יו"ד כפולה לא יתקבל באהדה רבה ורבים יחשבו שהוא שגוי (ראה פותח שרשור זה). אתה רשאי להאמין שההצלחה של החדרת מילים כמו מונית או קלטת תחזור גם במקרה הזה, אבל אסור לשכוח את כל המילים שלא ממש חדרו לשפה (לדעתי יש יותר מהסוג השני, אבל לא בדקתי).

הניסיון לכפות מערכת כללים קשוחה מדי הא לדעתי בעוכריה של האקדמיה במתכונתה הנוכחית. לא כל איות לא תקני הוא שגוי, ולא צריך להיתפס לקטנות כגדולות. לגבי המקרה הספציפי שנדון כאן, כפי שכתבתי למעלה, זה לא נראה טוב ולא מתקבל בצורה טובה. האקדמיה צריכה לגלות גמישות, כי א) אין כאן שגיאה אלא רק שימוש בתקן קצת שונה, ב) בשמות של מקומות או בני אדם יש גמישות רבה יותר ממילא, ואין סיבה שנהריה, שאמנם הוקמה רק במאה ה-20 (אבל די בתחילתה, והרבה לפני שכללי האיות נכנסו לתוקף) תקבל יחס שונה מירושלים.

אגב, שים לב שבניגוד ללוחות הזמנים של רכבת ישראל, בשלטי הדרכים ובמפות דווקא האיות ה"לא תקני" מקובל הרבה יותר.

אני מסכים שהרוב מאייתים עם יו"ד אחת
גם אני נוהג כך, אבל לא חושב שהאיות בשני יו"דים יפריע ליותר מדי אנשים, רבים מאד בכלל לא יבינו בו, ואולי יהיו גם כאלה, בעלי היכרות פחותה עם הארץ ועם השפה, שהוא יקל עליהם (בכך שתנועת i מצויינת במפורש).

בהגדרה, כל איות לא תקני הוא שגוי.

זו משמעות של תקן. אפשר שהתקן עצמו יכיר ביוצאים מן הכלל, אך מתבקש למעט ככל האפשר ביוצאי-דופן. ירושלים היא בכל זאת בירתנו הנצחית. השאלה אם הגבול הנכון (מבחינת תוקף הכלל - עד כמה שגורה צריכה להיות מילה או שם כדי שתוכר כיוצאת-דופן) עובר בנהרייה או בנהריה היא שאלה לגיטימית. האקדמיה קיימת בשביל להכריע בשאלות כאלה ומקובל בהחלט שגוף ציבורי יציית להחלטותיה.

 

[amit1270]

הדיכוטומיה של תקני/שגוי היא לא נכונה לדעתי

אני מסכים שהרוב מאייתים עם יו"ד אחת
גם אני נוהג כך, אבל לא חושב שהאיות בשני יו"דים יפריע ליותר מדי אנשים, רבים מאד בכלל לא יבינו בו, ואולי יהיו גם כאלה, בעלי היכרות פחותה עם הארץ ועם השפה, שהוא יקל עליהם (בכך שתנועת i מצויינת במפורש).

בהגדרה, כל איות לא תקני הוא שגוי.

זו משמעות של תקן. אפשר שהתקן עצמו יכיר ביוצאים מן הכלל, אך מתבקש למעט ככל האפשר ביוצאי-דופן. ירושלים היא בכל זאת בירתנו הנצחית. השאלה אם הגבול הנכון (מבחינת תוקף הכלל - עד כמה שגורה צריכה להיות מילה או שם כדי שתוכר כיוצאת-דופן) עובר בנהרייה או בנהריה היא שאלה לגיטימית. האקדמיה קיימת בשביל להכריע בשאלות כאלה ומקובל בהחלט שגוף ציבורי יציית להחלטותיה.

הדיכוטומיה של תקני/שגוי היא לא נכונה לדעתי
לא כל מה שלא תקני הוא שגוי. בשפה העברית יש רבדים רבים ומסורות שונות, ואין סיבה שלא יתירו חריגה מהתקן הנוקשה במקרים מסויימים (כן, אני יודע שצריך לכתוב "מסוימים" אבל גם הכלל הזה לא מוצלח לדעתי).

 

[בועז ל]

אם כך, קבל מאמר במיוחד בשבילך, דוק'.

הדיכוטומיה של תקני/שגוי היא לא נכונה לדעתי
לא כל מה שלא תקני הוא שגוי. בשפה העברית יש רבדים רבים ומסורות שונות, ואין סיבה שלא יתירו חריגה מהתקן הנוקשה במקרים מסויימים (כן, אני יודע שצריך לכתוב "מסוימים" אבל גם הכלל הזה לא מוצלח לדעתי).

אם כך, קבל מאמר במיוחד בשבילך, דוק'.
מילה או מלה?

 

[amit1270]

תודה רבה!

אם כך, קבל מאמר במיוחד בשבילך, דוק'.
מילה או מלה?

תודה רבה!
"מהו ערך עריכה בימינו? אחד הערכים הוא ללא ספק הנטייה לביטולו של המגוון הלשוני ולמניעתו של כל שיקול דעת בלשון. נטייה זו משתקפת, למשל, בכללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון העברית, האוסרים עדיין להטיל אימות קריאה כדי להבחין בין "ערימה" לבין "עורמה". באנגלית, על-פי מילון אוקספורד המקוצר, יש יותר מ-20 אלף מלים שנהוג לכותבן ביותר מכתיב אחד, וגם בספרדית, אף-על-פי שהכתיב שלה נאמן הרבה יותר להגייה מן הכתיב האנגלי, יש כמה קבוצות של מלים הניתנות לכתיבה בשני אופנים. הספרדים אף מתגאים בדרך כלל בכך שיש בלשונם שתי צורות תקינות, לא רק אחת, לאחד מזמני הפועל שלהם. לא מילון אוקספורד האנגלי ולא האקדמיה המלכותית הספרדית חרדים מן העושר העודף הזה, או ממתן חירות מסוימת לכותבים."

וזה מזכיר לי גם את הדיון הקטן שהיה כאן בעניין מאיר אריאל והשפה ה"לא תקנית" שלו.

 

[amit1270]

עוד ציטוט:

תודה רבה!
"מהו ערך עריכה בימינו? אחד הערכים הוא ללא ספק הנטייה לביטולו של המגוון הלשוני ולמניעתו של כל שיקול דעת בלשון. נטייה זו משתקפת, למשל, בכללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון העברית, האוסרים עדיין להטיל אימות קריאה כדי להבחין בין "ערימה" לבין "עורמה". באנגלית, על-פי מילון אוקספורד המקוצר, יש יותר מ-20 אלף מלים שנהוג לכותבן ביותר מכתיב אחד, וגם בספרדית, אף-על-פי שהכתיב שלה נאמן הרבה יותר להגייה מן הכתיב האנגלי, יש כמה קבוצות של מלים הניתנות לכתיבה בשני אופנים. הספרדים אף מתגאים בדרך כלל בכך שיש בלשונם שתי צורות תקינות, לא רק אחת, לאחד מזמני הפועל שלהם. לא מילון אוקספורד האנגלי ולא האקדמיה המלכותית הספרדית חרדים מן העושר העודף הזה, או ממתן חירות מסוימת לכותבים."

וזה מזכיר לי גם את הדיון הקטן שהיה כאן בעניין מאיר אריאל והשפה ה"לא תקנית" שלו.

עוד ציטוט:
"אך לא זהו מנהגה של האקדמיה ללשון העברית: ב-1994, כמדומני, כאשר התירה לכתוב "מילה" ביו"ד, למעשה לא רק התירה, אלא גם פסקה כי המלה "מלה", ששימשה עד אז ועודנה משמשת סופרים ועורכים רבים ובעלי-טעם העושים את מלאכתם נאמנה, חלפה מן העולם והיא בגדר שגיאה מבחינתה. עוד הרבתה האקדמיה להפוך גם במלים המושאלות, ולגזור כתיבת "גאומטרייה" במקום "גיאומטריה", "סכמתי" במקום "סכימטי", "ראלי" במקום "ריאלי", וכיוצא באלה מרעין בישין. מה הפלא, איפוא, שאין כמעט הוצאת ספרים אחת הנצמדת באדיקות אל כללי האקדמיה, אם זו גוזרת גזירות מתמיהות? כלום היה נגרע משהו מסמכותה של האקדמיה אילו לכל הפחות התירה להשתמש בשתי הצורות? האקדמיה שאפה תמיד אל הצורה האחת "המועדפת", ולכן נטלה לעצמה את הרשות להפוך בן-לילה, עם כל החלטה שלה כמעט, את המותר לאסור."
(ההדגשה שלי)

 

[טשאפק]

הדברים פה מצדדים בקיומן של שתי צורות

תודה רבה!
"מהו ערך עריכה בימינו? אחד הערכים הוא ללא ספק הנטייה לביטולו של המגוון הלשוני ולמניעתו של כל שיקול דעת בלשון. נטייה זו משתקפת, למשל, בכללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה ללשון העברית, האוסרים עדיין להטיל אימות קריאה כדי להבחין בין "ערימה" לבין "עורמה". באנגלית, על-פי מילון אוקספורד המקוצר, יש יותר מ-20 אלף מלים שנהוג לכותבן ביותר מכתיב אחד, וגם בספרדית, אף-על-פי שהכתיב שלה נאמן הרבה יותר להגייה מן הכתיב האנגלי, יש כמה קבוצות של מלים הניתנות לכתיבה בשני אופנים. הספרדים אף מתגאים בדרך כלל בכך שיש בלשונם שתי צורות תקינות, לא רק אחת, לאחד מזמני הפועל שלהם. לא מילון אוקספורד האנגלי ולא האקדמיה המלכותית הספרדית חרדים מן העושר העודף הזה, או ממתן חירות מסוימת לכותבים."

וזה מזכיר לי גם את הדיון הקטן שהיה כאן בעניין מאיר אריאל והשפה ה"לא תקנית" שלו.

הדברים פה מצדדים בקיומן של שתי צורות
שאינן שגויות (לא צריך לדעתי להבהיר למה זה לא מצב אידאלי, אבל מילא). אם זו גם דעתך, מדוע אתה פוסל את הכתיב "הרצלייה", מכנה אותו "שגוי" ומתנגד לכך שישתמשו בו?

 

[amit1270]

לא כיניתי אותו "שגוי", רק "מגוחך"

הדברים פה מצדדים בקיומן של שתי צורות
שאינן שגויות (לא צריך לדעתי להבהיר למה זה לא מצב אידאלי, אבל מילא). אם זו גם דעתך, מדוע אתה פוסל את הכתיב "הרצלייה", מכנה אותו "שגוי" ומתנגד לכך שישתמשו בו?

לא כיניתי אותו "שגוי", רק "מגוחך"