למלכה שלום

תחושותיך נורמליות ומובנות

הי מלכה, לגמרי נורמלי שתרגישי שכוחותיך אוזלים. את עוברת תקופה קשה מאוד. אל תחמירי עם עצמך, והרשי לעצמך להביע את הקושי דרך הבכי. זה בסדר לבכות עליו, וגם עליך. המחשבות מתרוצצות לכל הכיוונים אני מניחה, ולשניכם קשה, אפילו שהוא החולה. בדרך המפותלת שאת עוברת יהיו ימים כאלה, והם חלק בלתי נפרד מההתמודדות שלך ושל המשפחה עם המצב של בעלך. הבכי דווקא לפעמים יכול להביא הקלה מסויימת.. מלכה, אני ממשיכה לחזק את ידייך, תרשי לעצמך להביע את רגשותייך מול קבוצת התמיכה שלך - הבנות. ואני תמיד כאן, מחכה לשמוע ממך. אלינור
 
תודה על מילותיך..

הי מלכה, אני מודה לך על כך שבזמנים הקשים שאת עוברת מצאת את הכוח גם להביע את תודתך. גם אני מאוד מקווה עבורכם לימים טובים יותר. ובינתיים, בימים האלו, תמשיכו את והבנות להיות משענת אחת לשניה. לא סתם אומרים שאנו מגלים את בני משפחתינו בעיתות משבר. אני מאמינה שהגילוי שלך על ההתגייסות האינסופית של הבנות הוא בהחלט גורם כוח עבורך. וזה שלך לתמיד. נמצאת פה להמשיך להקשיב לכל מה שרק תרצי לחלוק ולספר. שלך, אלינור
 
למלכה שלום

אני עונה לך בהמשך להתכתבות שלנו מתחתית העמוד, פשוט חששתי שלא תראי את ההודעה כי היא נדחקה למטה. באמת צר לי לשמוע על מצבו של בעלך. ניסיון השיחה עם העובדת הסוציאלית של בית החלים הראה לנו באופן די ברור שבעלך פשוט אינו מעוניין לשתף אף אחד ברגשותיו ובמה שעובר עליו. אולי בגלל דפוס שהיה קיים אצלו עוד קודם, ואולי זה הקושי לדבר על מצבו עם בני המשפחה או עם גורם מקצועי חיצוני, אולי זו העובדה שהוא פשוט לא מרגיש טוב. כך או כך, אני חושבת שהוא הביע את רצונו במספר דרכים, וכמעט לא נותר מקום לספק בעניין. יהיה כדאי אולי לבדוק את העניין בהמשך פעם נוספת, אבל נכון להיום - זה די ברור. אני חושבת שאת יכולה להגיד לעצמך שאת עשית את המקסימום האפשרי על מנת לברר האם בעלך מעוניין לשתף ולחלוק את הקשיים שהוא חווה בעקבות המחלה. ובכלל, אני שומעת פה מעבר לדפי הרשת את הליווי המסור שלך את בעלך בימים הקשים האלה, ואין לי מילים מלבד הערכה רבה לך. אני חייבת להגיד לך שזה בהחלט לא מובן מאליו. יש לא מעט בני משפחה שאומרים לי "נו באמת, יש לי ברירה? אני חייב לעזור לאישתי/בעלי". אבל אני חושבת שזו לא שאלה של יש או אין ברירה. למרות כל הקושי שאת עוברת כאשתו, את מצליחה להחזיק מעמד, מחפשת בכל דרך פתרונות להקל עליו, שואלת, מתייעצת, מתחלקת עם בנותיך, וכל אלו מלכה, דורשים כוח רב. ולך יש את הכוח הזה. אין ספק שיש משברים בדרך הזו, וישנם ימים שאת בטח לא מרגישה חזקה, אבל בהקשבה מהצד אני מרגישה את הכוחות שיש בך. תאמיני בכך, תחזקי גם את בנותיך בכוח הזה שיש בך, אבל גם תהיי מודעת לאפשרות שלך להיות הנתמכת, הנעזרת, ותשאבי כוחות נוספים מהעזרה המוגשת לך. מלכה, אני שוב מחזקת את ידייך, אימרי לעצמך שאת עושה את המירב שאפשר כל הזמן, והשאר בעצם לא נתון בידינו. אני פה כל הזמן כדי להקשיב לך. אלינור
 
למעלה