לממן חינוך פרטי במקום חינוך ציבורי

לממן חינוך פרטי במקום חינוך ציבורי

בתי הספר שהוקמו בארץ כמו בעולם כחלק מהמפיכה התעשייתית לפיהם התלמידים כמו על פס נע צריכים לבלוע חומר לימודים שהמורה מכתיב באוזניהם, ולשמש כעובדים במפעלים התעשייתים שנדרשו עתה לעובדים יודעי קרוא וכתוב בניגוד לתקופה הטרום תעשייתית בה היה ציבור נבער אנלאפבתי שעבד בעיקר בחקלאות עבור שיכבה מצומצמת של פאודלים. הייתה גם סיבה נוספת, והיא השליטים העריצים שרצו לשטוף את המוח של הילדים להיות נאמנים למולדת, ולהיות מוכנים לשלם מיסים ולמות למענה. המהפכה הפוסט תעשייתית הגיעה, ותלמידים מתעניינים בתחומים מאוד שונים ובעלי צרכים אחרים. הדמוקרטיה והמודעות החברתית התפתחה, וביינתיים קרו גם תהליכים שלילים כמו התפתחות מפלצתית של מנגנון תפוח של עסקני חינוך ותוכניות שמשתנות לילות ובקרים לפי גחמות של שרים ותנועות שונות. זמן רב בכל העולם ניצבו בפני דילמה מהצד האחד התפתחה כלכלת שוק חופשי שמשגשג בהתערבות מנימלית של הממשלה וגם בתחום החינוך קמו בתי ספר פרטים בכל העולם שעבדו טוב יותר מהציבורים, ומהצד השני גם בעיני קפטלסטים מוגמרים יש הסכמה שיש לדאוג לחינוך הילדים בגיל שאינם מוסגלים לדאוג לעצמם. בפרק זמן לא רחק מאוד העלה זוג הכלכלנים מילטון ורוז פרידמן בספרם "החופש לבחור" את רעיון הואוצרים. כל תלמיד עד גיל 18 יהיה זכאי לשובר בסך סכום מסויים אותו יוכל לפדות בכל מוסד חינוכי שיחפוץ. בשיטה כזו חיסלנו את המפלצת הביוקרטית במשרד החינוך ועסקני אירגוני המורים, וגם בתי הספר יתחרו על התלמידים, יהיו מגוונים יותר, וישקיעו במשכורות ותנאים פיזים טובים יותר. אשמח לשמוע את דעתם של חברי הפורום.
 
מה זו בדיוק שיטת הואוצ'רים?

תוכל לפרט עליה קצת יותר? אם כי אני , אישית, מתנגדת לתת גושפנקא והאדרה לחינוך הפרטי . ברמת העיקרון.
 
בבקשה

ואוצ'ר זה שובר בעברית. הרעיון בגדול הוא שהמדינה תמשיך ללממן לכל ילד את הלימודים בבית הספר רק לא היא זו שתקים בתי ספר ותעסיק מורים. כל ילד עד הגיעו לגיל 18 יקבל שובר בכל שנה אותו יוכל לפדות באיזה מוסד לימודים שהוריו או הוא ירצו שילמד. בצורה כזו בתי ספר קהילתיים ופרטים כיוזמה של אנשים ועמותות ללא מטרות רווח יקומו ויתחרו על לב התלמיד. בצורה כזו ניתן גם יהיה לתגמל מורים טובים יותר, ויהיו גם כיתות קטנות יותר בניגוד למצב כיום שרק הזרם הממלכתי דתי והחרדים נהנים מתנאי לימוד טובים.
 
סייגים

אני מבינה את הרעיון ועל פניו כוונותיו טובות אבל הוא עלול להיות מנוצל לרעה וכמו כן תהיותיי עימי: 1) מהו גובה השובר? איך מחליטים ? האם השובר הוא אחיד? האין זהו סכום של שכ"ל ? 2) מה לגבי בתי ספר עירוניים -ציבוריים? 3) איך בעזרת השוברים ייתגמלו מורים טובים יותר? תראה, השיטה נראית לי כשיטה קפיטליסטית וכיוון שכך, לטעמי, אין מקומה במוסד חינוכי שאמור לחנך לשיוויון הזדמנויות , אחדות , סוציאליסטיות וכדומה. תקן אותי אם אני טועה.
 
תשובות

1. סכום השוברים יהיה אחיד, והסכום של השובר יקבע בהתאם לתקציב. 2. בתי ספר ציבורים לא יהיו הסיבה המאוד פשוטה שיקומו בעקבות השוברים בתי ספר פרטים. 3. מורים יתגמלו יותר טוב מפני שהכסף לא יזרום לביוקרטיה של משרד החינוך, ולתוכניות נסיוניות ויקרות. מורים יתגמלו בבתי הספר החדש לפי הכישורים שלהם ולא לפי קרטריונים נוקשים ואחידים כמו ותק. בית ספר לא צריך לכפות סוציאליזם אלא יכולים ללמד עליו אם בשיטת השוברים אם תעדיפי לשלוח את ילדיך לבית ספר כזה.
 
מספר סייגים

1. מה לגבי תלמידים בעלי הצרכים המיוחדים? הם צריכים השקעה גדולה יותר. 2. מה לגבי היותם של ילדים משכבות סוציו-אקונומיות שונות? כל בית ספר יוכל להחליט שאינו מקבל תלמידים מעדה או מעמד כזה או אחר. מה עם תלמידים שאין בית ספר שמתאים למגזר שלהם? 3. מה לגבי בתי ספר, לדוגמת בתי הספר החרדים, שבעצם מגדלים את דור העניים הבא? האם יקבלו את אותו הסכום כמו אלו שמשלמים מיסים, משרתים בצבא ויוצאים לעבודה? 4. במדינה צעירה ומקוטבת כשלנו יש בעיה למוסס עוד יותר את הדבק שבקושי מחזיק את כולם יחד. זו הסיבה להמשיך ולחזק את החינוך הממלכתי.
 
תשובות

1. ילדים נכים או בעלי דרגות שונות של פיגור יזכו לשובר מוגדל. 2. הוריהם של ילדים עניים יכלו להינות ממבחר בתי ספר שיתחרו בניהם על ילדיהם בגלל שווי השובר לעומת הבית העירוני הדפוק שיש להם כיום. 3. גם בתי ספר חרדים יכלו לקום בתנאי שכמו כל בית ספר כיום ילמדו את ילדיהם כמה דברים רלוונטים מנימלים: קריאה וכתיבה( בזה הם דווקא טובים), חשבון ומקצוע האזרחות שילמד את זכויות האזרח. 4. התפקיד של השלטון הוא לשלוט כמה שפחות, ולאפשר לכל אדם לעשות ככל העולה על רוחו כל עוד אינו פוגע בחברו. מצטער אנני מאמין במדינת טוטלטרית, מפאינקית, בולשביקית, פאשסטית או כל הגדרה אחרת לקולקטיביות כפויה.
 
למעלה