למנהל הפורום דחוף!האם אני עובד ומרו

[אלכסיי מוקדון]

למנהל הפורום דחוף!האם אני עובד ומרו

ומרויח 7 שקל לשעה האם זה סביר! במפעל שיקומי מוגן!!!

 

[טל קר]

ממה שידוע לי, השכר במפעלים המוגנים

רחוק מלהיות צמוד לשכר המינימום, ואכן השכר שם הוא מאות שקלים בלבד, כתלות בסוג העבודה שמבצעים במפעל. במועדון תעסוקתי אין שכר (רק הוצאות נסיעה), ובתעסוקה מוגנת יש את השכר הגבוה ביותר, אך גם הוא מתחת לשכר המינימום.

 

[האנקי דורי]

טל, שאלה לי אליך

ואת הדברים האלו את אומרת בניטרליות או שמא בנימת ביקורת? ציינת עובדה. יש לך ביקורת עליה? ( בהתייחס גם לחתימה שלך בנוגע לנפקותה של הנייטרליות ) את הביקורת שלי עליה את מכירה עוד ממזמן, אבל בגלל שאחרים לא מכירים אני אתן קישור כאן ענבל

 

[טל קר]

זה נאמר מבחינה אינפורמטיבית

מבחינת הביקורת, אז העדר שכר מינימום מופחת במקרים בהם זה נדרש פוגע באנשים במציאות העכשוית (להבדיל ממציאות אוטופית שאצלי עדין דומה במחילה ללכל אחד לפי צרכיו, כל אחד לפי יכולתו) בה מעסיקים לא יעסיקו אדם שנותן להם פחות תפוקה במחיר שלא משקף זאת, ולולא הסדרים כאלו של שכר מינימום מופחת מי שאינו יכול כרגע מסיבה זו או אחרת לתת את מלוא התפוקה ישאר מובטל. כמובן שצריך לפקח על כך שההורדה לא תהיה אוטומטית, והתפוקה לא תהיה תלויה במדדים פיקטיבים כדי להוריד את כולם מטה. ואם כבר חתיכת ביקורת - על סכום קיצבת הנכות שלא מספיק לכלום, במיוחד עבור יחיד.

 

[סנטה מרייה]

מעולם לא

הייתי במפעל מוגן, אך ורק לצורך לראות מהו מפעל מוגן, אולם לפי ראות עיני את העיניים נתנה הטלוויזיה לי, בצורה שמתארת לפעמים את המציאות, בזה למשל שהביאו והראו תוכניות שנכים עובדים במפעלים, מייצרים תפוקה בדיוק כמו כל אדם המייצר במפעל, ואולי אף יותר מאשר פקידי ממשל היושבים בעבודתם ומשרתים את הציבור, וזאת במראות המציאות, אז התפוקה שטל קר מדבר אינה מייצגת את המציאות. חג שמח.

 

[טל קר]

אני בהחלט חולקת על דעתך.

יש אנשים שנכותם (אין הכוונה רק לנכות נפשית) פוגעת ביכולתם ליצר תפוקה של אדם ללא אותה נכות (יש כאלו שלא, ויכולים לעבוד בשוק החופשי, והכל סבבה מבחינה זו, לא עליהם אני מדברת). ללא התאמה של שכר מינימום מופחת, מעסיקים יעדיפו אם בכל מקרה הם משלמים את אותו שכר (פעמים רבות סביב המינימום, למרבה הצער), לתת את השכר למי שעובד במלוא התפוקה, ומי שעושה רק שלושתרבע או חצי למשל, ימצא עצמו מובטל. לכן הוצעה ההצעה של שכר מינימום מופחת, כדי שמי שמבחינה שיקומית מסוגל כרגע לעשות שלושתרבעי, יזכה לשכר של שלושתרבעי, כדי שמעסיקים בכל זאת יסכימו לקבלו. גם לי יש עיניים, ואני ראיתי אנשים במצבים שונים של תפקוד, כאלו שיכולים לתפקד בשוק החופשי בלי שום בעיה, כאלו שזקוקים למעט תמיכה והכוונה, וכאלה שבמצבם הנוכחי התפקוד שלהם רחוק מזה הנחשב לנורמטיבי, והם זקוקים לתמיכה רבה הרבה יותר מזו שמספק השוק החופשי. מכיון שאנו חיים במדינה קפיטליסטית, ההעסקה תלויה בכדאיות הכלכלית למעסיקים, והעלות של השונות מתבטאת בשכר.

 

[האנקי דורי]

ככל שהמקצוע חופשי יותר.....

כך 'תפוקה' אינה פונקציה בו אלא איכויות. ואפשר להכשיר אנשים המוגדרים כ'נפגעי נפש' למקצועות שבהם נדרשת חשיבה מופשטת ולא עשיית ידיים סיזיפית ומנוכרת. חשבי על כותב טור בעיתון. הוא כותב טור אחת לשבוע ומקבל הרבה כסף. כמה דקות לוקח להקליד את המילים בטור? רבע שעה. ועל זה הוא מקבל שכר חודשי. מדוע? כי הוא לא נמדד בכמות אלא באיכות. ככל שהעבודה היא יותר 'גל שלישי' ( כלומר עבודה של עידן המידע ) כך נדרשת פחות תפוקה. הבעיה עם 'נפגעי נפש' אינה התפוקה הכזאת או אחרת שלהם אלא שמייעדים אותם לעבודה שבה תפוקה משנה..

 

[טל קר]

אני לא אומרת בשום אופן שמי שנפגע

נפש אוטומטית יכולתו למקצועות חופשיים נפגעת, או שכל מה שהוא יכול לעשות זה לעבוד עבודת כפים, וגם זה בפחות משכר מינימום. אני אומרת שיש אנשים במצבים תפקודיים שונים, ושמצבים תפקודיים שונים מתוגמלים באופן שונה על ידי מעסיקים כי במדיניות הקפליטליסטית זה נבחן על פי כדאיות כלכלית. במדיניות הכלכלית של היום, אם לא תהיה אפשרות לשכר מינימום מופחת, מי שתפוקתו/איכויות הביצוע/וואטאבר מסיבה כזו או אחרת בשלב זה בחייו רחוקים מהסטנדרט של האדם הסביר באותו מקצוע, יהיה מובטל. נ.ב. אני לא מסכימה כלל עם הערכתך בנוגע לתגמול שמקבלים כותבי טורים או לזמן שלוקח לכתוב טור שמתגמל, אבל זה לא קשור לנושא הדיון.

 

[האנקי דורי]

טל כמה דברים... ומחשבות בהקשר

יש לי ביקורת על התפוקה כמדד, ביקורת שורשית אבל לפני שאגיע אליה.... לא קרה לך פעם שהיית ב'באעסה' ופתאום הלכת לאט? או לחלופין לא קרה לך שהיית בתחושת שמחה והצעדים שלך הפכו ליותר מהירים? הפליה מטבעה נוטעת תחושת קיפוח, מרירות ודיכוי באדם, ובמצב כזה הוא יתפקד יותר לאט. כלומר לדעתי דווקא תחושת הביזוי, ההשפלה וה'הפרדה' שבשכר כל כך נמוך ( זה מבזה!!! ) היא זו שיוצרת תחושת דכדוך שתאט את קצב העבודה, תדכא את העובד וכו'. אני לא צריכה לספר לך על מחקרי האות'רון שאת בטח מכירה מלימודי ניהול: קבוצת הנשים במחקר הגבירה את התפוקה: מדוע? משום שהן קיבלו תשומת לב רבה והתייחסות מיוחדת מן הבודקים של המחקר, הם חשו בעלות 'פריבילגיה' להשתתף בקבוצת המחקר, וכן הן יצרו קשרים חברתיים טובים בינן לבין עצמן גם מחוץ לשעות העבודה: תחושת ה'יחס המיוחד' שיפרה את מצב רוחן והגבירה את התפוקה!!!... וכמובן גם בכיוון ההפוך זה נכון ( מעניין אותי מה דעתך על הנושא. אני למדתי על מחקרי האות'רון במסגרת קורס מבוא בלבד ואת כאמור עשית תואר שני שמתמחה בהתנהגות ארגונית.... ) שנית. התפוקה כולה היא מדד רע. בואי אספר לך משהו: לו היו שמים אותי במפעל שבו עלי לעשות עבודה סיזיפית הייתי בוודאי מפיקה תפוקה רעה מאד..... ולא משום שמשהו 'פגום' בי אלא פשוט משום שככל הנוגע לעבודות סיזיפיות אני גרועה ובכל הנוגע לדברים הדורשים חשיבה מופשטת.... בהם אני טובה. אני חושבת שהרבה אנשים כך. הכרתי לא מעט אנשים עם תארים מתקדמים בהצטיינות שלא ממש ידעו לנקות את הבית או לעשות עבודות סיזיפיות. אפילו באוטוביוגרפיה של השופט ברק נכתב כי למרות שהוא אחד מגדולי המשפט בארץ, ביתו תמיד היה מבולגן..... מגזרים מדוכאים ( נשים, מי שמתוייגים כ"חולי נפש", מזרחיים ) מצופים לעשות עבודות סיזיפיות ומשמימות וגם נבדקים ונמדדים לפי ביצוע עבודות אלו. לו אני הייתי בעלת עמדה או אחריות במערך השיקום, הייתי מציעה ל'נפגעי נפש' ( חולקת על ההגדרה אבל זה לא נושא הדיון ) בכדי לרכוש הרגלי עשייה ( לאו דווקא עבודה ) לעבור קורס בנושא מעשי כל שהוא או אקדמי כל שהוא ( עיצוב גראפי, עריכת וידאו, או קורס אקדמאי כל שהוא באו"פ- משום ששם אין מחוייבות לטווח רחוק ואפשר להפסיק ולהמשיך מתי שרוצים ): עצם הקורס יסייע לאדם שאין לו הרגלים מסויימים לרכוש הרגלי הצבת יעדים והגעה לאותם יעדים, כישור שהוא יוכל לממש אח"כ בעבודה ( טובה יותר, לא סיזיפית ). כאשר מקרשים אוטומטית שיקום עם עבודה סיזיפית - מייעדים אנשים המוגדרים כ'נפגעי נפש' לשולי החברה. אני שוב חוזרת שאני מכירה רבים וטובים שמצטיינים בתחומים הקשורים לחשיבה מופשטת, בעלי תארים מתקדמים, שלא ממש יודעים לבצע מטלות סיזיפיות, ואם מישהו היה מנסה לשקמם בצורה פטרנליסטית לו היו מוגדרים כ'פגועי נפש' היה מגדיר את מצבם 'רע מאד' רק משום חוסר היכולת לנקות את הבית בקצב ראוי ומיומנות ראויה

 

[טל קר]

כמה דברים:

כאמור אם היו מתיעצים איתי, אז אני בעד 'לכל אדם לפי צרכיו, כל אדם לפי יכולתו'. אבל אף אחד לא מתיעץ איתי, ובמציאות הנוכחית אם לא יהיה שיקוף לכך שבמצבים תפקודיים מסוימים התפקוד רחוק מממוצע מבחינת שכר, האלטרנטיבה היא הבאסה, הקיפוח, המרירות והדכאון באבטלה, בבידוד, בהשארות בבית. במפעלים המוגנים יש עלות לכך שיש הגנה מפיטורים, שמתחשבים באיחורים, שיש המון המון המון הפסקות עישון, שאפשר כל הזמן להחליף תוכניות בהתאם למצב (כמה שעות עובדים, באיזה שעה מתחילים, באיזה עיסוק עוסקים וכד'), שפתאום אפשר להעדר שבועיים, ואז להרגיש יותר טוב ולחזור. מכיון שאנחנו מדינה קפיטליסטית העלות מגולגלת על העובד ולא על המדינה. ברור שיש אנשים שמעולים בחשיבה מופשטת ומתקשים בעבודות סיזיפיות, יש גם את ההפך, יש גם כאלו שמצליחים גם וגם, ויש גם כאלה שמתקשים בשניהם. אני לא חושבת בשום אופן שאם מישהו כותב טור בעיתון צריך לשלם לו פחות כי הוא סובל מנכות כלשהי, אני לא חושבת שצריך בשום אופן לפגוע בשכר של מישהו רק מעצם היותו סובל מנכות כלשהי, אבל אני מבינה מה הרציונל לשכר מינימום מופחת במדינה שהיא מדינה קפיטליסטית (ששם לדעתי נעוצה הבעיה). אני בהחלט בעד לכוון כמה שיותר גבוה, ומי שמסוגל, תפאדל, אבל לא כל אחד מסוגל במצבים מסוימים בחייו לעסוק בעיצוב גראפי, עריכת וידאו או קורס באוניברסיטה הפתוחה (אגב במסגרת סל שיקום יש גם שירותי השלמת השכלה, סיוע בלמידה אקדמאית וכד'). המטרה של שירותי השיקום זה טיפוס בהתאם למצב, אם מפעל מוגן קטן על יכולתיו של מישהו בנקודת זמן מסוימת, הוא יכול לפנות לתעסוקה נתמכת, וגם אם זה קטן עליו, השוק החופשי (הזוועתי בפני עצמו) פתוח בפניו. אני נתקלתי באנשים במצבים תפקודים מסוימים שבנקודת הזמן בה נפגשנו מפעל מוגן היה לא קטן על יכולתיהם אלא גדול עליהם, והבעיה שלהם לא היתה 'חוסר יכולת לנקות את הבית בקצב ראוי ומיומנות ראויה'.

 

[סנטה מרייה]

איזה הבדל מהותי

בין רצוי למצוי, בין מילים למעשים, בין הכתוב לבין החיים, בין מה שאתה לומד "באוניברסיטה", יוצא לחיים ומלמדים אותך ההפך, איזה תהפוכות, איזה מילים מגונדרנות וכל זה ממשיך, למה, ככה, על כל וועדה קמה תת ועדה, על כל חוק, ממציאים מיליון חוקים, על כל החוקים הללו, הפרשניות מתחלקת, לא פלא שהכל במדינה הזו זה כבר שקר אחד גדול, זה לא חדש עבור אף אחד יותר.

 

[אלכסיי מוקדון]

אני מרוצה מהתגובות 7 לשעה זה שכר הו

גן לפי מה שאני מייצר! במפעל מוגן

 

[נעמה כ]

עדכון קצר

כמשהי שעבדה תקופה של כשנה במפעלים מוגנים ומועדנים , למדתי שיש הבדלים בין מסגרת אחת לשניה. ההבדלים תלויים גם בתפיסתו של היזם. השכר נקבע על פי תפוקה אבל נוספו מרכיבים אחרים כמו התמדה, רצון, מוטיבציה, יוזמה , לקיחת אחריות וכדו. כך שישנם מפעלים בהם השמשתקמים יכולים להרוויח אפילו עד גובה הקצבה. גם בנושא המועדונים- לפחות במועדונים שאני עבדתי המשתקמים כן קיבלו שכר( לא גבוה אבל עדיין שכר). מראש ההגדרה של השכר במסגרות מוגנות היא תמריץ שיקומי ולא שכר כבשוק החופשי. ההמלצה שלי היא לעשות סקר שוק- חגיטימי. יש היום באיזור הצפון והמרכז נותני שירותים שונים, שווה להשוות ולבחור. הבחירה היא בידי המשתקם. כדאי להתרשם גם ממרכיבים אחרים במקום - למשל אנשי צוות , אוירה במקום , לשאול משתקמים אחרים, ארוחות במקום ועוד בהצלחה

 

[אלכסיי מוקדון]

אני:

בועז יסדר את החדר כל יום ויתגלח כל יום בתנאי שאלי החונך יפסיק לעשן!

 

[אלכסיי מוקדון]

נ.ב

לאורר כליום את החדר בבוקר כדאי שאלי יפסיק לעשן מי שמפר את התנאיאלי לא יפסיק לעשן!