למנוסים ולשקולים שבנינו

למנוסים ולשקולים שבנינו

אני חייבת עזרה.
האקס המיתולוגי שלי נפרד ממני לפני מספר חודשים. היינו קשורים אחד לשני ויודעים כל אחד איפה הוא ומה מעשיו בשעות היום.

הסיבות לא משנות. מה שמנה הוא- שאני נלחמת בעצמי לא לספר לו ששכבתי עם מישהו אחר. שנדלקתי על מישהו אחר. שלא גר כאן לכן זה היה זמני בלבד. כל כך שמחתי שהצלחתי להיפתח למישהו אחר, זה הראה לי שהתקדמתי קצת. אני עדיין שבורה על האקס, אנחנו מדברים מדי פעם, אבל זה רק כי אני שולחת לו ... אני יודעת שתגידו שזה גרוע אבל אני מקווה שלא תשפטו אותי ..אני כל פעם שאני מסתכלת לו בפרופיל בפייסבוק, ורואה בנות חדשות שהוא מוסיף, אני מתחילה לבכות. אני לא רוצה שדבר כזה יהרוס לי את היום. ואמרתי לעצמי שאני לןא מוכנה שזה יקרה.אבל כרגע הדחף חזק ממני. ברור שהכל בראש, אבל קשה לא להסתכל לו בפרופיל. מה גם שחברים שלו זיינים לגמריי וברמנים ומה לא.. הם בטוח סביב בנות כל הזמן..ברור שמותר לו וזכותו ומי אני שאתרב הוא לא חייב ליכלום יותר.. אבל עדיין...אני מדמיינת שהוא מתיחיל עם אחרות..אפילו שאלתי אותו אם הוא שכב עם אחרות ואמר שלא... ברור שלא יודה באמת כי הוא אומר שזה אכזרי לכן לא רוצה לדעת אם אני כן..
בגדול הוא זוכר אותי רק לטובה לפי מה שהבנתי .....עוד כמה ימים הוא וחבריו נוסעים לקולומביה.. שכידוע שם בכלל המין פרוץ.. עם תיירות וכו,.

עכשיו מה שרציתי לומר ולהתייעץ- אני נלחמת בעצמי לא לספר לו ששכבתי עם מישהו אחר ושנדלקתי גם אם זה עבר כבר. אני רוצה להראות לו שהנה המשכתי הלאה גם אם זה לא נכון. אני רוצה שהוא ייקנא . שקצת יכאב לו. שיתחרט שעזב אותי. הוא נראה כל כך שלם עם זה.. מצד שני אני כל כך אתחרט על זה.. אני חייבת שהדחף יעבור ואני לא יודעת איך להעביר אותו, אין לפרוק אותחו או לבד אותו.. אני יודעת שאחכ הוא ימחוק אותי לחלוטין כל זכר טוב ממני, ימחוק את התמונות שעדיין חלקן מרצדות בפרופיל...

וישנא אותי. ואני רוצה שהוא יזכור אותי לטובה. אני מרגישה שזה כמעט חזק ממני. שאני מתה שהוא יידע. אני כל כך בוכה.. כל כך כואבת הוא מוסיף בנות כל כך יפות ואמר לי למרות שלא לחייבת לי כלום ואני יודעת שתגידו מי אני בכלל שאשאל אותו.. אבל הוא אמר שזה ידידות של חבר איקס וחבר וואי..בטח כדי לא לפגוע בי.

אני מרגישה ממש אכזרית שזה מה שאני רוצה לעשות וממש יכאב לי הלב אחרי זה..

איך אני עוצרת את עצמי?

תודה..
 
אורחת יקרה,

אני מאוד מבינה את הכאב והקושי שאת עוברת.
בדיוק בגלל הסיבות הללו - הקושי להמשיך הלאה, כשאת כל הזמן מעודכנת במה שקורה עם הצד השני, מה הוא עושה, את מי הוא פוגש, מה מעסיק אותו, והפרשנות האישית שניתנת מצידך לכל דבר שהוא עושה - כדאי לנתק קשר. אני יודעת שיש הרבה אנשים שמתנגדים לצורה זו של התמודדות, כי זה נראה להם קשה מידי, אולי ויתור גדול מידי או אכזרי מידי לאבד גם את ה"חבר" שהבן זוג היה, מעבר לזוגיות שהייתה שם, אבל אני חושבת שברב המקרים באמת שאין מנוס מזה.
נפרדתם, אז צריך לעשות הפרדה, אחרת לא מצליחים בכלל להתחיל לקבל את העובדה שהייתה פרידה בכלל ואז מתחילים רגשות מאוד קשים ואביוולנטים. הרגשות האלה, שתמיד נמצאים שם בפרידה, הם קשים הרבה יותר כשהצד השני עדיין נוכח בחיים שלנו. יש כאלה שמצליחים לעשות את ההפרדה, למרות שהם נשארים בקשר, אבל זה ממש נדיר. ברוב המקרים, נתק פיזי - בלי פגישות, טלפון, פייסבוק, וואטסאפ וכו' - עוזר גם להתנתקות הרגשית שלנו ומקל על הכאב. זה נותן לנו להתאבל על הקשר. זה נותן לנו לסגור את הפרק הקודם ולפתוח דף חדש, עם עצמנו, ואולי גם הזדמנות לרכך קצת את המכה כדי שיהיה סיכוי שנחזור לקשר ידידותי, אם בכלל, עם האקס.
אני מבינה שאת לא רוצה לוותר. שבעצם ההשארות שלכם בקשר, בעצם יש עוד תקווה לחזור להיות זוג, אבל ממה שאת מספרת, הרצון הזה הוא לא באמת הדדי ולכן פוגע בך יותר. זה המקום ממנו את רוצה לשתף אותו על כך שהיית עם בחור אחר. לעשות קצת פרובוקציה, כדי לגרום לו להתעורר, להבין מה הוא מפסיד? לא סיפרת האם הפרידה הייתה הדדית או חד צדדית מצידו, אבל ממה שאני מרגישה מהטקסט, נראה שאת חווית אותה כחד צדדית מאוד.
את רוצה קצת להשתוות אליו, להכאיב לו קצת, כדי שהוא ידע איזה כאב את סוחבת, איזה סבל את עוברת. אני מאוד יכולה להתחבר לתחושות שלך, זה לא שהן מוזרות או קיצוניות, כי אני חושבת שזה משהו שכמעט כל אחד מרגיש במקום שבו את נמצאת. יש קושי לקבל את זה שהצד השני כבר לא רוצה יותר ואת עדיין כן. יש ניסיון להבין מה קרה שם ולמה. אנחנו מטבענו רוצים צדק, רוצים תשובות, רוצים לדעת. ובפרידות על פניו, במיוחד שלא היה איזה אירוע מכונן כמו בגידה נניח, אז בדרך כלל אין באמת תשובה, גם לא לצד שנפרד. לא כזו שתוכל ליצור נחת או שלווה נפשית אצל הצד שהפרידה נחתה עליו לפתע ביום בהיר... וזה כואב.
אני רוצה להפנות אותך למחשבה דווקא על עצמך ולא עליו. ופחות למה לעשות אלא יותר לכיוון שבו את אמורה להתמקד. הוא לא יתן לך תשובות, ככל הנראה. לא כאלו שיניחו את דעתך. ואת תמשיכי להפוך כל אבן עד שאת תביני את התשובה היחידה שהיא תמיד נכונה ותמיד כל כך קשה לנו לקבל אותה. זו לא את, אלו לא הנשים האחרות, זה משהו אצלו מבפנים שלא היה שלם עם הקשר ולכן הוא לא יכל להשאר. וזה לא אומר עלייך שום דבר. וככל שתמשיכי לחפש, רק לשם את תגיעי. וזו גם הסיבה, שלא משנה כמה תכאיבי לו, ואת תצליחי להכאיב לו, במיוחד אם הוא אהב או אפילו עדיין אוהב אותך, אבל זה לא יחזיר אותו למקום שבו הוא היה, כי מבחינה נפשית משהו השתנה בו והתקדם. ולך נשאר הדבר היחיד שאפשר לעשות כשמבינים שאין לנו באמת שליטה על אף אחד אחר - לשחרר. וברגע שתשחררי אותו ותקבלי את זה שכך הוא רוצה וכך טוב לו, גם ממך יחסך סבל רב ותוכלי סוף סוף להרים ראש מעל המים.
 
תודה רבה לך

על הסבלנות ועל הכל
כרגע זה לא נראה באופק אנ מרגישה שאני בהישרדות

אבל האם אפשר באמת להתגבר? לייצר אינטימיות כזו עם מישהו אחר? לאהוב באותה מידה, ואפילו יותר"?
אני פשווט נקרעת כל היום חושבת עליו..היו לי ימים בסדר...מרגישה שחזרתי אחורה.. אני יודעת שזה טבעי וזה גלים.. אני פשוט מרגישה שאני בהשרדות.. הייתי אובסיסיבית אליו והכל ותלויה בו.. אז מבחינתי באמת התקדמתי המון.. אבל קשה לי נורא, ואין פיתרון9. קשה לי לראות שהמשיך הלאה.. לא נתפס לי שהיינו כל כך קרובים, קשורים כמו בחבל כמו שאמר.. ופתאום כמו שני זרים. היה לו כל כך אכפת וכל כך אהב אותי כמו שכולם ראו אפילו, ופתאום לראות שיכול בלעדיי, אחרי שגם הוא פחד שניפרד. זה לא נתפס, שניגע במישהו אחר, שהחוויות שלנו והאינטימיות והחביוקים החמים והרגשת האהבה ההדדית והציפיה לראות אחד ת השני לא תחזור יותר .. אני פשוט נשברת ולא יודעת איך להכיל או להתמודד עם זה.
 

Maldini Girl

New member
בתור התחלה

את מוחקת אותו מהפייסבוק.
ואז מהפלאפון.

ואז זה יכאב.
נשבעת לך, זה יכאב מאד. את תחשבי עליו ותבכי ותתפתי להוסיף אותו חזרה.
ואז תצאי עם חברות, ותלכי לעבודה/ לימודים, ותעשי את הדברים שאת אוהבת, ותהיי עם המשפחה שלך, ובוקר אחד את תקומי ותגלי שלא חלמת עליו בלילה ולא חשבת עליו ביום.

אני מציעה בכ"מ לקחת פסק זמן מדייטים.
בעייני ריבאונדים הם בעיקר כואבים יותר ובעיקר מזכירים לנו מה אין לנו. נכון שלפעמים כיף לעשות סתם סקס או פשוט לצאת עם מישהו כדי לגלות שאנחנו יכולים להנות עם מישהו אחר. אבל אני באופן אישי העדפתי להרגיש שהתגברתי ורק אז להמשיך הלאה.
 
תודה לך

אבל האם אפשר באמת להתגבר? לייצר אינטימיות כזו עם מישהו אחר? לאהוב באותה מידה, ואפילו יותר"?
אני פשווט נקרעת כל היום חושבת עליו..היו לי ימים בסדר...מרגישה שחזרתי אחורה.. אני יודעת שזה טבעי וזה גלים.. אני פשוט מרגישה שאני בהשרדות.. הייתי אובסיסיבית אליו והכל ותלויה בו.. אז מבחינתי באמת התקדמתי המון.. אבל קשה לי נורא, ואין פיתרון9. קשה לי לראות שהמשיך הלאה.. לא נתפס לי שהיינו כל כך קרובים, קשורים כמו בחבל כמו שאמר.. ופתאום כמו שני זרים. היה לו כל כך אכפת וכל כך אהב אותי כמו שכולם ראו אפילו, ופתאום לראות שיכול בלעדיי, אחרי שגם הוא פחד שניפרד. זה לא נתפס, שניגע במישהו אחר, שהחוויות שלנו והאינטימיות והחביוקים החמים והרגשת האהבה ההדדית והציפיה לראות אחד ת השני לא תחזור יותר .. אני פשוט נשברת ולא יודעת איך להכיל או להתמודד עם זה.
 
למעלה