לנדנד !!!!!!!!
יעצה לי חגית. טוב , אז לא היה צריך. בצהריים קיבלתי טלפון מאבא של ג´וניור שהוא מגיע אחה"צ. חיכיתי וציפיתי. אני לא מכניסה לכאן רגש עכשיו, אני חושבת , אלא רק עובדות קרות ויבשות. הוא מצא את הבית. היה שעה והלך. ובינתיים הספיק להטיף לי מוסר על זה שאני לא עובדת ומבזבזת כסף. כאילו שאני אמורה להפסיק לחיות אם אני לא מוצאת עבודה. ניסיתי לרמוז לו שזהו , אין כסף , עומד להיגמר וכל מה שהיה לו לענות זה רק לזרוק כמה רעיונות , איך לנסות ולמצוא עבודה. לא רמז על עזרה ממנו אם יהי צורך . אפילו לא חיבוק לג´וניור. רק דיבר איתו, דפקא פסדר , העביר לו את העניין בקלילות. והכל כזה בצחוקים וכזה כאילו. לא הזכיר בכלום את נושא שאר המשפחה שלו רק החלק שלו ושלי. (לפחות סיפר לו כמה אהבנו וכמה רצינו אותו) "...ואז "נפרדנו" והחלטנו שאמא תגדל אותך....." |טוב , שיהיה , אני ממשיכה לדבר אלי עם עצמי, אם הוא רוצה להציג את זה ככה , אז שיציג , אני לא אסתור אותו | וכמובן שהג´וניור לא שאל (נהיה ביישן כמוני?) אחורי זה הוא מיהר לקחת מישו מהשדה תעופה וזהו , הלך. ואני נשארתי עם הלשון שלי תקועה בגרון , כרגיל , לא מסוגלת לענות לו או לשאול אותו מה הלאה. הספקתי רק לשאול אותו במדרגות אם יבוא שוב לפגוש את ג´וניור והוא רמז שכן , בלי פירוט. לוידת מה להגיד עוד. נשארתי באותו המקום , אני חושבת. אני וסימון וג´וניור הקטן. מאושרים עם עצמנו. טוב שאנחנו אוהבים אותנו
כמו שאנחנו. אני מניחה שג´וניור שמראה שלוות נפש , באמת שליו נפש. אני מקווה שזו רק אני שסוערת בתוכי ולא הוא.
יעצה לי חגית. טוב , אז לא היה צריך. בצהריים קיבלתי טלפון מאבא של ג´וניור שהוא מגיע אחה"צ. חיכיתי וציפיתי. אני לא מכניסה לכאן רגש עכשיו, אני חושבת , אלא רק עובדות קרות ויבשות. הוא מצא את הבית. היה שעה והלך. ובינתיים הספיק להטיף לי מוסר על זה שאני לא עובדת ומבזבזת כסף. כאילו שאני אמורה להפסיק לחיות אם אני לא מוצאת עבודה. ניסיתי לרמוז לו שזהו , אין כסף , עומד להיגמר וכל מה שהיה לו לענות זה רק לזרוק כמה רעיונות , איך לנסות ולמצוא עבודה. לא רמז על עזרה ממנו אם יהי צורך . אפילו לא חיבוק לג´וניור. רק דיבר איתו, דפקא פסדר , העביר לו את העניין בקלילות. והכל כזה בצחוקים וכזה כאילו. לא הזכיר בכלום את נושא שאר המשפחה שלו רק החלק שלו ושלי. (לפחות סיפר לו כמה אהבנו וכמה רצינו אותו) "...ואז "נפרדנו" והחלטנו שאמא תגדל אותך....." |טוב , שיהיה , אני ממשיכה לדבר אלי עם עצמי, אם הוא רוצה להציג את זה ככה , אז שיציג , אני לא אסתור אותו | וכמובן שהג´וניור לא שאל (נהיה ביישן כמוני?) אחורי זה הוא מיהר לקחת מישו מהשדה תעופה וזהו , הלך. ואני נשארתי עם הלשון שלי תקועה בגרון , כרגיל , לא מסוגלת לענות לו או לשאול אותו מה הלאה. הספקתי רק לשאול אותו במדרגות אם יבוא שוב לפגוש את ג´וניור והוא רמז שכן , בלי פירוט. לוידת מה להגיד עוד. נשארתי באותו המקום , אני חושבת. אני וסימון וג´וניור הקטן. מאושרים עם עצמנו. טוב שאנחנו אוהבים אותנו