לפני הסערה
אני שומעת אנשים סביב שממש עסוקים בהכנות לסופה שעומדת לפקוד אותנו בסוף ותחילת השבוע. אני יודעת שחלק ממי שקורא את ההודעה הזו נמצא בתוך סערה תמידית. העולם שלו מסתחרר סביבו ולעתים מזג האוויר חסר משמעות. .
חלק מאיתנו כבר "אחרי הסערה" ועכשיו נותר רק עצב גדול וכאב חונק, חלק מטלטלים וחלק מרגישים נינוחים - אבל לכולם אני רוצה להזכיר שהסערה, חזקה ככל שתהיה חולפת בסוף. גם אם היא תשאיר אחריה נזקים, וגם אם היא תמשך זמן רב - בסופו של דבר יתבהרו שוב השמים והשמש תזרח.
לעתים אנחנו הולכים בגשם. כי אין ברירה, כי הגשם שם ואנחנו חייבים להיות בחוץ.. אנחנו יכולים לבחור איך נלך ..אפשר לנסות מטריה, שתתקפל ברוח העזה ותאלץ אותנו לתרגילים לא פשוטים - בסופו של דבר נהיה רטובים.
אפשר לרוץ - כדי להגיע מהר יותר - אבל גם אז נהיה רטובים, אולי נפול בדרך כי רצנו בדרך רטובה וחלקה, ותהיה זו רק אשליה שנוכל להרטב פחות.
ויש עוד דרך - לתת למים להרטיב אותנו. לדעת -שעכשיו אנחנו כאן, בגשם, וזו הדרך שלנו - אין ברירה - הגשם ירד ואנחנו נפגוש אותו. אפשר פשוט ללכת רגוע, בקצב שמתאים לנו, לוותר על מאמצים ונסיונות מיותרים לא להרטב - נהפוך הוא - להבין שזה מה שיש לנו עכשיו - את המים הללו, שמרטיבים אותנו שיורדים על כל גופנו, חודרים לשערנו ולעינינו, מרטיבים את הגרבים - ותך כל זה לזכור ולבטוח בידיעה שבסוף נגיע הביתה, ושם יש בגדים יבשים, מקלחת חמה וכוס תה חם..
שולחת לכם שיר לשבת. שיר שאני מאוד אוהבת שקשור לגשם..."גשם בעתו"
שתהיה לכולם שבת שלום ושנעבור בשלום את הסופה.
אני שומעת אנשים סביב שממש עסוקים בהכנות לסופה שעומדת לפקוד אותנו בסוף ותחילת השבוע. אני יודעת שחלק ממי שקורא את ההודעה הזו נמצא בתוך סערה תמידית. העולם שלו מסתחרר סביבו ולעתים מזג האוויר חסר משמעות. .
חלק מאיתנו כבר "אחרי הסערה" ועכשיו נותר רק עצב גדול וכאב חונק, חלק מטלטלים וחלק מרגישים נינוחים - אבל לכולם אני רוצה להזכיר שהסערה, חזקה ככל שתהיה חולפת בסוף. גם אם היא תשאיר אחריה נזקים, וגם אם היא תמשך זמן רב - בסופו של דבר יתבהרו שוב השמים והשמש תזרח.
לעתים אנחנו הולכים בגשם. כי אין ברירה, כי הגשם שם ואנחנו חייבים להיות בחוץ.. אנחנו יכולים לבחור איך נלך ..אפשר לנסות מטריה, שתתקפל ברוח העזה ותאלץ אותנו לתרגילים לא פשוטים - בסופו של דבר נהיה רטובים.
אפשר לרוץ - כדי להגיע מהר יותר - אבל גם אז נהיה רטובים, אולי נפול בדרך כי רצנו בדרך רטובה וחלקה, ותהיה זו רק אשליה שנוכל להרטב פחות.
ויש עוד דרך - לתת למים להרטיב אותנו. לדעת -שעכשיו אנחנו כאן, בגשם, וזו הדרך שלנו - אין ברירה - הגשם ירד ואנחנו נפגוש אותו. אפשר פשוט ללכת רגוע, בקצב שמתאים לנו, לוותר על מאמצים ונסיונות מיותרים לא להרטב - נהפוך הוא - להבין שזה מה שיש לנו עכשיו - את המים הללו, שמרטיבים אותנו שיורדים על כל גופנו, חודרים לשערנו ולעינינו, מרטיבים את הגרבים - ותך כל זה לזכור ולבטוח בידיעה שבסוף נגיע הביתה, ושם יש בגדים יבשים, מקלחת חמה וכוס תה חם..
שולחת לכם שיר לשבת. שיר שאני מאוד אוהבת שקשור לגשם..."גשם בעתו"
שתהיה לכולם שבת שלום ושנעבור בשלום את הסופה.
