לפעמים אני חושבת שהכי חסר לילדים

לפעמים אני חושבת שהכי חסר לילדים

שנולדו להורים מבוגרים... פשוט סבא וסבתא כאלו שמפנקים, שקונים מתנה סתם בלי סיבה- שהם כתף כשההורים לא נחמדים, שאצלם אפשר לעשות הכל, לישון לפעמים, או להעביר כמה שעות במקום נעים שכזה... אבי נפטר לא מזמן, חמי לפני כתריסר שנים אימי וחמותי עברו מזמן את ה-80 לכן המתבגר שלי, צריך הרבה פעמים לעזור לסבתות, בגינה בסחיבת דברים, או סתם להושיט יד במדרגות תומך במקום מתפנק... כמי שגדלה בלי סבתות זה נראה לי חסר גדול
 

חמניה1

New member
כמה שאת צודקת

היום היה בגן של בר "grandparents day", מעבר לזה שאנחנו חיים בארה"ב וההורים בכלל לא כאן, הסתכלתי על הילדים וחשבתי על זה שאיזה באסה שאין להם סבא וסבתא צעירים. אני מסתכלת על חברות עם הורים בני 50-60 ורואה איך הסבים מהווים חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם. אצלי זה כבר לא יהיה. אמי נפטרה לפני 16 שנים, אבא שלי עד לאחרונה לא תפקד כסבא. הוא פשוט לא בנוי לזה. לאחרונה הוא מראה ניצוצות של יחס סבאי. ההורים של בעלי מבוגרים, אמנם הם כן מתפקדים כסבתא וסבא אבל זה לא כמו אלה שיוצאים לגינות, לוקחים להצגות וכו'. זה די מבאס.
 
אנחנו במצב דומה ../images/Emo10.gif

אמנם הוריי צעירים יחסית, אבל כבר לא בגיל להשקיע בזיו כפי שהשקיעו בנכדים הבכורים. הם אוהבים אותו מאוד ומארחים אותנו, אבל לא מגיעים אלינו חעיתים קרובות ולא מעורבים ביומיום. חבל. מצד בן זוגי, הסבא נפטר לפני שזיו נולד והסבתא בבית אבות... לעיתים אני מהרהרת, םם אזכה בכלל להיות סבתא, זה תלוי כמה מהר הבן שלי יחליט להוליד ילדים (רק שלא "ימהר" כמו אמא שלו).
 

טילי2

New member
אוי כמה שאני מכירה את המצב../images/Emo7.gif

הורי היו סבא וסבתא נפלאים לאחיני. כשילדי באו לעולם אימי התחילה באלצהימר ואבי שהיה תמיד סבא מקסים חיפה על 'העלמותה' המנטלית של הסבתא.הילדים לא ממש התיחסו לכך שאמי משבשת את המילים וסתפקו בקולות שהיא משמיעה. אבי למרות מחלתו מקדיש לילדים המון תשומת לב, מתנות קטנות, ובעיקר מקריא להם סיפורים. מאז שאמי חלתה אנחנו לא משאירים את ההורים בשבתות בבית (זה יום החופש של הפיליפינית) ולוקחים אותם לאחותי ואלי לסירוגין. הילדים שלי מאוד מצפים לשבתות הללו ולי למרות שאלו שבתות קשים אני שמחה עליהם. בשבוע שהורי לא באים אלינו אנחנו באים ערב אחד להיות איתם ואוכלים ארוחת ערב ביחד. עם חמי וחמותי שהם הרבה יותר מבוגרים וחיים בארה"C, אנחנו עושים כיבוד הורים מרוכז, ז"א נוסעים להיות איתם שבועים רצוף. הם רואים בילדים שלנו את נזר הבריאה והמפלצות שלי נותנים שם הופעות מדהימות של חמידות. אין מה לעשות, זאת האופציה היחידה לבנות לילדינו איזה זכרון של סבא וסבתא.
 
גם אצלנו זה בולט

מהצד של החצי הוריו מבוגרים פחות בגיל (הם בסיבות ה70+) אבל מבוגרים מנטלית וחולניים ואנחנו איתם עם יד על הדופק בפרט לאור המכות שנפלו עליהם לאחרונה לפני שבועיים אח של חמי נהרג בתאונת דרכים וביום שני האחרון הבת של בת דוד של החצי מצד אמא (נכדה של האח) נפטרה באופן פטאומי משטף דם במוח בגין 28 והשאירה אחרה 4 ילדים הגדול בכיתה א' הקטנה בת חודש הורי לשמחתי בסביבות גיל 65+- צעירים ברוחם מטיילים מפנקים את הנכדים בריאים באופן כללי רק עכשיו התחילו טיפה בעיות אבל לא משהו בילתי פתיר או מסוכן כך שהילדים שלי עדיין נהנים מהם מאוד
 
למעלה