האמת קצת לא נעים לי, אני מרגישה מסתננת, כי טכנית אני לא סטודנטית משום סוג: סיימתי לפני שנתיים את התואר השני, שלושה שבועות אחר כך עברתי ללונדון, ומאז אני עובדת כאחד האדם. מה שכן, בעבודה הימיומית שלי אני משתמשת המון בכלים וטכניקות שרכשתי בעבודה מחקרית, והרבה מהאנשים שמולם אני עובדת עוסקים בעבודה שדומה מאוד למחקר אקדמי - רק שהם מקבלים כל כך הרבה יותר כסף על זה
אני קורא סמוי ותיק מימי הקומונה. סוף סוף אני מתחיל לעבוד על התזה שלי בהיסטוריה כללית באת"א, ומתחיל להכין את הצעת-המחקר. דחיין בעל מוניטין, המקווה לנצח את דחיינותו סוף סוף ולהגיע לדוקטורט לפני גיל 48.