לשון הרע- דבר נורא!!

nehtab

New member
לשון הרע- דבר נורא!!

(לשון הרע- דיבור בגנותו של אדם או דיבור הגורם נזק. רכילות- דברים הגורמים לשינאה, רגשות שלילים כלפי פלוני בקרב השומע) מעשה באדם בשם יענקל' שאהב לחזור על דברי גנאי בכל הזדמנות. כשהתבגר, חדרה לתודעתו ההבנה שאחרי 120 שנה ייאלץ לעמוד בפני בית דין של מעלה ולתת דין וחשבון על מעשיו הרעים. בסופו של דבר, ניגש יענקל' לרב העיירה וביקש שיורה לו דרך תשובה וכפרה על כל דברי הרכילות שהפיץ במהלך שנות חייו. "אין בעיה", ענה הרב, "קח כר נוצות גדול ועלה על גג הבית הגבוה ביותר בעיירה. כשתגיע לנקודה הגבוהה ביותר, חבוט את הכר בארובה בכל כוחך". עצת הרב נראתה ליענקל' מוזרה למדי, ולא היה ברור לו כיצד המעשה הזה יועיל לכפר על חטאו. אבל מה לעשות, כך פסק הרב, ואיך יעז יענקל' לחלוק עליו? האמת, שיענקל' היה די מרוצה מדרך התשובה הקלה שהורה לו הרב. "מעולם לא חשבתי שפשוט כל כך לחזור בתשובה על לשון הרע", חשב יענקל' בליבו. הוא הזדרז ליטול כר נוצות גדול וטיפס במהירות על גגו של הבית בגבוה בעיירה. בכל כוחו חבט יענקל' בארובה בעזרת הכר- פעם, פעמיים ושלוש. לפתע, נפרם הכר, והרוח סחפה את הנוצות ופיזרה אותן על פני כל העיירה. יענקל' רץ בחזרה לבית הרב כדי לדווח על הצלחתו. " אה, יש עוד דבר אחד שעליך לעשות," אמר הרב. "לך אסוף את כל הנוצות והבא אותן אלי." "איך אפשר?" שאל יענקל'. " הן מפוזרות בכל רחבי העיר, ואין שום דרך לאסוף אותן". "האומנם?" שאל הרב, "ואיך חשבת שתוכל לחזור בך משנים של לשון הרע, כשאין כל דרך לאסוף את כל מילות הגנאי שהתפזרו על פני כל העיירה?" ************ המספר לשון הרע נענש בצרעת. והרי אנו רואים הרבה אנשים שמדברים לשון הרע והם בריאים ושלמים ואין שום פגימה ופגע בבשרם. אלא דעו שהצרעת שנאמרה בתורה היא או בגוף או בנשמה. שאם אינה פוגעת בגופו היא פוגעת בנפשו. וצרעת הנפש יותר גרועה מצרעת הגוף, כי כל לילה כשהנשמה עולה למעלה בשמים, כל קדושי מעלה נפרדים ממנה והולכים ומכריזים לפניה שהיא טמאה. ואם לא עשה תשובה בזה העולם, כשהוא נפטר מן העולם אין נותנים לנפשו להיכנס למחנה הצדיקים וכולם בורחים ומסתלקים מפניה. וכמה צער יש לאתה נשמה הנקלעת ממקום למקום ואין אחד הרוצה לעמוד במחיצתה. ובהיכל הרביעי של ההיכלות הנקרא טיט היון יש מקום מיוחד הנקרא נגע צרעת ששם מתייסרות הנשמות של מספרי לשון הרע בייסורים קשים. פעם הבאה לפני שעומד לנו על קצה הלשון להגיד לשון הרע או רכילות (= דבר המעורר שנאה, מעורר רגש שלילי בלב השומע), בואו נסתום את פינו וננצור אותו. "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". המילים- אוצר יקר וגדול הם, בעל ערך רב! הבה נשתמש בו רק לדברים חיוביים, לפרגן, להגיד מילה טובה, תמיד לדון לכף זכות, לחייך, ולא חלילה שנטמא את האוצר היקר הזה ונקלקל אותו. על כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו, זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לשער. באהבת ישראל ננצח, צו השעה- אהבת חינם.
 
למעלה