לתמיד איתנו..ליבנו עם כאבכם../images/Emo23.gif
לצערנו חווינו אבדן כזה בשנה שעברה. היינו בחודש רביעי והכל נראה תקין. בסקירת מערכות מוקדמת ברגע שהרופא הדליק את המוניטור שלי ידעתי שמשהו לא בסדר. התינוק היה מפוזר על כל המסך. מסתבר שלעובר היה מצב נדיר של obstruction of anterior urethral valva שמשמעותו חסימה של קרום בפתח הקידמי של השופכה כך ששתן העובר מילא את חלל העובר כי הוא לא יצא החוצה. עברנו לידה מוקדמת, עם זירוז וצירים וכל מה שקשור בלידה. בית החולים שאל אם נהיה מוכנים לתרום את העובר למחקר ואנחנו הסכמנו כי חשבנו שלפחות עולם הרפואה ישכיל לעתיד. כמובן ביררנו כל מה שהיה אפשר על המקרה ואפילו מצאנו אתר באינטרנט שעוסק ספציפית בסינדרום זה. לעובר היו סיכויים אפסיים להגיע לסוף ההריון ואם במקרה היה מחזיק מעמד ונולד היה מת תקופה קצרה לאחר מכן. האחוז האפסי שנשאר בחיים סובל מכל כך הרבה בעיות בכל האורגניזמים כך שכל ההמלצות היו להפסיק את ההריון. היינו שלמים מאד עם ההחלטה . בניתוח פתולוגי הסתבר שהפגם היה התפתחותי, כל שאר הבדיקות היו תקינות, (חלבון עוברי, כרומוזומים, מי שפיר) כך שאנחנו נרתמנו בהקדם האפשרי "לעבודה" על הבא בתור. והיום לשמחתנו אנחנו חובקים גוזל מדהים בן חודשיים וחצי. מה שהכי עזר לנו (וזה מאד תלוי באישיות של כל אחד) זה ההומור השחור שנתברכנו בו בעלי ואני. הומור היה אחת התרופות היעילות ביותר עבורנו. (דוגמא מקברית- בניתוח הפתולוגי אחד הממצאים היה שאורך העובר היה 12 ס"מ מתוך זה עקב החסימה אורך הפין היה 3 ס"מ- רבע מגופו- ואני אספר לכם שזה העלה יותר מחיוך על שפתנו- אפילו היועצים הגנטיים שישבו איתנו הרגישו לא בנוח) יהיו כאלה שאולי יכעסו עלי שאני הופכת את המצב לבדיחה אבל כמו שאמרתי כל אחד ומה שעוזר לו לעבור את המשבר. מצטערת שיצא קצת ארוך ולמי שהגיע עד כאן אספר ששמו של הגוזל יהונתן. כי בשנה שעברה יהו-לקח והשנה יהו-נתן.
אשמח להיות כאן ולתת כתף לכל פונה.
לצערנו חווינו אבדן כזה בשנה שעברה. היינו בחודש רביעי והכל נראה תקין. בסקירת מערכות מוקדמת ברגע שהרופא הדליק את המוניטור שלי ידעתי שמשהו לא בסדר. התינוק היה מפוזר על כל המסך. מסתבר שלעובר היה מצב נדיר של obstruction of anterior urethral valva שמשמעותו חסימה של קרום בפתח הקידמי של השופכה כך ששתן העובר מילא את חלל העובר כי הוא לא יצא החוצה. עברנו לידה מוקדמת, עם זירוז וצירים וכל מה שקשור בלידה. בית החולים שאל אם נהיה מוכנים לתרום את העובר למחקר ואנחנו הסכמנו כי חשבנו שלפחות עולם הרפואה ישכיל לעתיד. כמובן ביררנו כל מה שהיה אפשר על המקרה ואפילו מצאנו אתר באינטרנט שעוסק ספציפית בסינדרום זה. לעובר היו סיכויים אפסיים להגיע לסוף ההריון ואם במקרה היה מחזיק מעמד ונולד היה מת תקופה קצרה לאחר מכן. האחוז האפסי שנשאר בחיים סובל מכל כך הרבה בעיות בכל האורגניזמים כך שכל ההמלצות היו להפסיק את ההריון. היינו שלמים מאד עם ההחלטה . בניתוח פתולוגי הסתבר שהפגם היה התפתחותי, כל שאר הבדיקות היו תקינות, (חלבון עוברי, כרומוזומים, מי שפיר) כך שאנחנו נרתמנו בהקדם האפשרי "לעבודה" על הבא בתור. והיום לשמחתנו אנחנו חובקים גוזל מדהים בן חודשיים וחצי. מה שהכי עזר לנו (וזה מאד תלוי באישיות של כל אחד) זה ההומור השחור שנתברכנו בו בעלי ואני. הומור היה אחת התרופות היעילות ביותר עבורנו. (דוגמא מקברית- בניתוח הפתולוגי אחד הממצאים היה שאורך העובר היה 12 ס"מ מתוך זה עקב החסימה אורך הפין היה 3 ס"מ- רבע מגופו- ואני אספר לכם שזה העלה יותר מחיוך על שפתנו- אפילו היועצים הגנטיים שישבו איתנו הרגישו לא בנוח) יהיו כאלה שאולי יכעסו עלי שאני הופכת את המצב לבדיחה אבל כמו שאמרתי כל אחד ומה שעוזר לו לעבור את המשבר. מצטערת שיצא קצת ארוך ולמי שהגיע עד כאן אספר ששמו של הגוזל יהונתן. כי בשנה שעברה יהו-לקח והשנה יהו-נתן.
