ל"ג בעומר... וזהו היומהולדת שלי
היי, אני פה רק חדש ואני לא ידעתי איפה לכתוב את הכאב שנוצר לי היום, מאחר וכי זה היום הכי קדוש לי בחיים כמו שלכל בנאדם היום הזה הכי קדוש וזה יום ההולדת שלו. כשאתה חושב משהו אחד, אתה מקבל משהו אחר... היום קמתי באנרגיות מעורבות, לא מי יודע מה ? קמתי והלכתי לבית הספר. בהתחלה הילדים לא ממש יודעים תמיד את היום הולדת שלי, ועוד שהוא תמיד יוצא על החג הספציפי הזה כי אני חוגג אותו רק בל"ג בעומר. כשסיפרתי לתלמידים שזהו יום ההולדת שלי... הייתי בפנים קצת בשוק (מאחר וכי קיבלתי בתקופת היסודי רק בוז על היום הולדת שלי ולא מי יודע מה אמרו לי מזל טוב כי לא הייתי מקובל) ואני מקבל חיבוקים מהבנות, הרבה ברכות מהתלמידים וזה הפך אותי לשמח. אבל משהו אחד הרס לי את החגיגונת, וזה כשהגעתי לשיעור ספורט ממש אחרי הצלצול (והמורה נהג להגיע אחרי רבע שעה) ואני נכנסתי לאולם ואני רוצה את הילדים בריצה סביב האולם, והוא רושם לי איחור ! אבל אז כשעשינו משחק כדורעף זה היה המשחק שהכי אהבתי מבין כל הפעמים ששיחקתי בו מאחר וכי לא היה חוקים וכי גם הבנות שיחקו איתנו, והיה צחוקים. בסוף היום אמרתי לעצמי - זהו היום המאושר ביותר בחיי ! (אבל עכשיו הוא ההפך) כשחזרתי הביתה הייתי במחשב שלי כרגיל ולא עשיתי דבר מיותר וככל שעובר היום, אף אחד לא מתקשר מהמשפחה להגיד מזל טוב, וכולה התקשרה דודה אחת. המדורה שהיינו אמורים לעשות היום התבטלה מכיוון שבן דודה שלי הלך לעשות עם החברים שלו (ושכח אותי במקרה). דווקא מהאנשים שאני צריך את החיזוק שלהם הם מאכזבים אותי ?! אף אחד מאיתנו לא רוצה למצוא את עצמו כשאף אחד מבני המשפחה שלו לא מחזק אותו, כולם יסכימו איתי. אני לא יודע מה התגובות יהיו כאן (חיוביות, שליליות, באמת שאני לא יודע), אבל רק דבר אחד רציתי להגיד. כשאתה חי בנידוי אחד ממקום אחד והוא עובד, במקום אחר הוא תמיד יופיע זהו היום שבו החיזוק שאני צריך לקבל, ואני נותן אותו כשיש להם יום הולדת, אני לא מקבל בחזרה...
היי, אני פה רק חדש ואני לא ידעתי איפה לכתוב את הכאב שנוצר לי היום, מאחר וכי זה היום הכי קדוש לי בחיים כמו שלכל בנאדם היום הזה הכי קדוש וזה יום ההולדת שלו. כשאתה חושב משהו אחד, אתה מקבל משהו אחר... היום קמתי באנרגיות מעורבות, לא מי יודע מה ? קמתי והלכתי לבית הספר. בהתחלה הילדים לא ממש יודעים תמיד את היום הולדת שלי, ועוד שהוא תמיד יוצא על החג הספציפי הזה כי אני חוגג אותו רק בל"ג בעומר. כשסיפרתי לתלמידים שזהו יום ההולדת שלי... הייתי בפנים קצת בשוק (מאחר וכי קיבלתי בתקופת היסודי רק בוז על היום הולדת שלי ולא מי יודע מה אמרו לי מזל טוב כי לא הייתי מקובל) ואני מקבל חיבוקים מהבנות, הרבה ברכות מהתלמידים וזה הפך אותי לשמח. אבל משהו אחד הרס לי את החגיגונת, וזה כשהגעתי לשיעור ספורט ממש אחרי הצלצול (והמורה נהג להגיע אחרי רבע שעה) ואני נכנסתי לאולם ואני רוצה את הילדים בריצה סביב האולם, והוא רושם לי איחור ! אבל אז כשעשינו משחק כדורעף זה היה המשחק שהכי אהבתי מבין כל הפעמים ששיחקתי בו מאחר וכי לא היה חוקים וכי גם הבנות שיחקו איתנו, והיה צחוקים. בסוף היום אמרתי לעצמי - זהו היום המאושר ביותר בחיי ! (אבל עכשיו הוא ההפך) כשחזרתי הביתה הייתי במחשב שלי כרגיל ולא עשיתי דבר מיותר וככל שעובר היום, אף אחד לא מתקשר מהמשפחה להגיד מזל טוב, וכולה התקשרה דודה אחת. המדורה שהיינו אמורים לעשות היום התבטלה מכיוון שבן דודה שלי הלך לעשות עם החברים שלו (ושכח אותי במקרה). דווקא מהאנשים שאני צריך את החיזוק שלהם הם מאכזבים אותי ?! אף אחד מאיתנו לא רוצה למצוא את עצמו כשאף אחד מבני המשפחה שלו לא מחזק אותו, כולם יסכימו איתי. אני לא יודע מה התגובות יהיו כאן (חיוביות, שליליות, באמת שאני לא יודע), אבל רק דבר אחד רציתי להגיד. כשאתה חי בנידוי אחד ממקום אחד והוא עובד, במקום אחר הוא תמיד יופיע זהו היום שבו החיזוק שאני צריך לקבל, ואני נותן אותו כשיש להם יום הולדת, אני לא מקבל בחזרה...
