מאה ושלושה תפוזים כתומים
``לנגב את הנעלים`` היה כתוב ליד מדרגות העץ בכניסה לחדר ליד עץ התפוזים העמוס לעייפה. דלת העץ נפתחה והפתעה – עץ מלמעלה עד למטה וריח עדין של עץ מעובד. ``יש ימים כאלו של הכי`` אמרת. ימים שהכל הולך בהם טוב. שהכי קל לצאת מהבית, שהכביש פנוי ובבנק אין תור שיש פגישה שאפשר לבטל בשיחת טלפון אחת. אחר כך שאלת ``תגידי, מה היה לך הכי?`` אתה והשאלות שלך, חשבתי. הן מטלטלות את נפשי, מסיעות את מחשבותי אל עבר האופק. היו אולי 103 דברים שהיו הכי. היה הכי שליו, כי היה מין יום כזה מוצלח. היתה שיחת טלפון הכי שובבה. אמרת שאתה באמצע מעשה האהבה והוא חשב שאתה צוחק. היה הכי חשוף, כי צחקת עלי כשאמרתי שקר לי: ``את מתביישת`` אמרת, אז הראתי שלא וטיילתי ערומה לעיניך. היה הכי הרבה ממך שראיתי, אפילו נקודת חן אמיתית בפינה הנסתרת ביותר. היו הכי הרבה מראות, כי היה שם ראי גדול, עמדנו מולו, רקדנו, התחבקנו. היה פתח צר שהידק את שנינו בין משקופיו. היתה עוצמתך הגברית שהרגישה חופשי לטייל, להכנס, לצאת ולבוא. אולי אפילו 103 פעמים. היו ניחוחות אהבה וטעמים שעברו מפה לפה וממקום למקום. היה התה ששתינו ביחד, התפוז שאכלנו, היתה המקלחת עם מים חמים. היה מזג אוויר שאני הכי אוהבת, קצת קר, קצת רוח, קצת גשם. היה החדר הכי קר כשנכנסנו אליו והכי חם אחרי 103 דקות. היה חדר שכולו עץ. אתה יודע שאני אוהבת ריח עץ מעובד? אתה יודע שריח עץ מעובד זה ריח של ילדותי? אתה יודע שאם יגידו לי לבחור, אבחר בזה הריח? היה חדר שכולו עץ. בחדר העץ עם ריח העץ קרו הרבה דברים שהיו הכי הכי. היה היום הכי יפה שהיה לי. עד שיבוא יום עם 107 תפוזים כתומים היה חדר שכולו עץ. אתה יודע שאבא שלי היה נגר? שימים רבים מימי ילדותי ביליתי בין הררי הנסורת של הנגריה? אתה יודע שבכל מקום בו יש נגריה, אני מריחה אותה? שריח עץ מעובד זה ריח של ילדותי? שזה הריח של אבי החוזר מהעבודה? אתה יודע שאם יגידו לי לבחור ריח שאני הכי אוהבת אומר שזה ריח של נגריה. היה חדר שכולו עץ. בחדר העץ עם ריח העץ, קרו הרבה דברים שהיו הכי הכי. היה היום הכי יפה שהיה לי.
``לנגב את הנעלים`` היה כתוב ליד מדרגות העץ בכניסה לחדר ליד עץ התפוזים העמוס לעייפה. דלת העץ נפתחה והפתעה – עץ מלמעלה עד למטה וריח עדין של עץ מעובד. ``יש ימים כאלו של הכי`` אמרת. ימים שהכל הולך בהם טוב. שהכי קל לצאת מהבית, שהכביש פנוי ובבנק אין תור שיש פגישה שאפשר לבטל בשיחת טלפון אחת. אחר כך שאלת ``תגידי, מה היה לך הכי?`` אתה והשאלות שלך, חשבתי. הן מטלטלות את נפשי, מסיעות את מחשבותי אל עבר האופק. היו אולי 103 דברים שהיו הכי. היה הכי שליו, כי היה מין יום כזה מוצלח. היתה שיחת טלפון הכי שובבה. אמרת שאתה באמצע מעשה האהבה והוא חשב שאתה צוחק. היה הכי חשוף, כי צחקת עלי כשאמרתי שקר לי: ``את מתביישת`` אמרת, אז הראתי שלא וטיילתי ערומה לעיניך. היה הכי הרבה ממך שראיתי, אפילו נקודת חן אמיתית בפינה הנסתרת ביותר. היו הכי הרבה מראות, כי היה שם ראי גדול, עמדנו מולו, רקדנו, התחבקנו. היה פתח צר שהידק את שנינו בין משקופיו. היתה עוצמתך הגברית שהרגישה חופשי לטייל, להכנס, לצאת ולבוא. אולי אפילו 103 פעמים. היו ניחוחות אהבה וטעמים שעברו מפה לפה וממקום למקום. היה התה ששתינו ביחד, התפוז שאכלנו, היתה המקלחת עם מים חמים. היה מזג אוויר שאני הכי אוהבת, קצת קר, קצת רוח, קצת גשם. היה החדר הכי קר כשנכנסנו אליו והכי חם אחרי 103 דקות. היה חדר שכולו עץ. אתה יודע שאני אוהבת ריח עץ מעובד? אתה יודע שריח עץ מעובד זה ריח של ילדותי? אתה יודע שאם יגידו לי לבחור, אבחר בזה הריח? היה חדר שכולו עץ. בחדר העץ עם ריח העץ קרו הרבה דברים שהיו הכי הכי. היה היום הכי יפה שהיה לי. עד שיבוא יום עם 107 תפוזים כתומים היה חדר שכולו עץ. אתה יודע שאבא שלי היה נגר? שימים רבים מימי ילדותי ביליתי בין הררי הנסורת של הנגריה? אתה יודע שבכל מקום בו יש נגריה, אני מריחה אותה? שריח עץ מעובד זה ריח של ילדותי? שזה הריח של אבי החוזר מהעבודה? אתה יודע שאם יגידו לי לבחור ריח שאני הכי אוהבת אומר שזה ריח של נגריה. היה חדר שכולו עץ. בחדר העץ עם ריח העץ, קרו הרבה דברים שהיו הכי הכי. היה היום הכי יפה שהיה לי.