מבוא לספר הזוהר "בעל הסולם"
מבוא לספר הזוהר
א) היות, שעומק החכמה שבספר הזהר הקדוש סגור ומסוגר באלף מפתחות, ושפתנו האנושית דלה ביותר מלהמציא לנו ביטוי נאמן ומספיק כדי לפרש דבר אחד שבספר הזה עד סופו, והביאור שעשיתי, אינו אלא סולם לעזור להמעיין לעלות לגובהם של הדברים, ולהסתכל ולעיין בדברי הספר עצמו. לכן מצאתי לנחוץ להכין את המעיין וליתן לו דרך ומבוא בגדרים נאמנים, איך להגות ולהשכיל בהספר.
ב) בראשונה צריך שתדע, שכל המדובר בספר הזהר, ואפילו בדברי אגדה שבו, הוא ערכים של עשר ספירות, הנקראות כח"ב חג"ת נהי"מ, וצרופי ערכיהן. בדומה לכ"ב האותיות שבשפה המדוברת, שצרופיהן מספיקים לנו לגלות כל חפץ וכל חכמה, כן הערכים וצרופי ערכים שבע"ס, מספיקים לגלות כל החכמה שבספר השמים. אכן, יש בזה ג' גדרים, שצריכים להזהר בהם מאד שלא לצאת חוץ מהם בעת העיון בדברי הספר. ומתחילה אציע אותם בקיצור. ואח"כ אבאר אותם בהרחבה.
ג) גדר א', כי יש ד' אופנים בדרכי ההשכלה, המכונים: חומר, צורה שבחומר, צורה מופשטת, מהות. וכן הוא בהע"ס כמו שאבאר להלן. ותדע, שבמהות, וכן בצורה מופשטת שבע"ס, אין לזהר עסק כלל, אלא רק בחומר שבהן, או בצורה שבהן בעודה מלובשת בחומר.
ד) גדר ב', בהיות, שכללות כל המציאות האלקית, בקשר עם בריאת הנשמות ודרכי קיומן, נבחנת לנו בג' הבחנות שהן: א) אין סוף ברוך הוא, ב) עולם האצילות, ג) ג' העולמות הנקראים בריאה יצירה עשיה. תדע, שאין הזהר עוסק אלא בג' העולמות בי"ע, וכן בא"ס ב"ה ועולם האצילות בשיעור שבי"ע מקבלים מהם, אבל בא"ס ב"ה ועולם האצילות בבחינתם כשהם לעצמם, אין הזהר עוסק בהם כלל.
ה) גדר ג'. היות שיש בכל עולם ועולם מבי"ע ג' בחינות, א) הע"ס, שהן האלקיות המאירות באותו עולם. ב) נשמות רוחות ונפשות בני אדם. ג) יתר המציאות שבו, המכונים מלאכים לבושים והיכלות, שלפרטיהם אין מספר. תשכיל, שאע"פ שהזהר מרחיב ביאור כל הפרטים שבכל עולם, מ"מ צריך שתדע שעיקר דברי הזהר מרוכזים תמיד רק לבחינת נשמות בני אדם שבאותו עולם. ומה שמדבר ומבאר שאר הבחינות, אינו אלא כדי לדעת השיעור שהנשמות מקבלות מהן, ומה שאינו נוגע לקבלת הנשמות אין הזהר מדבר בהם, אפילו מלה אחת. לפיכך אתה צריך להשכיל בכל דבר המובא בספר הזהר, רק במה שנוגע לקבלת הנשמה.
ומתך שאלו ג' הגדרים הם חמורים ביותר, ואם המעיין לא ידע להזהר בהם ויוציא דברים מחוץ לגדריהם, תיכף יתבלבל לו הענין, לכן מצאתי לנחוץ לטרוח ולהרחיב הבנתם של אלו ג' הגדרים עד כמה שידי מגעת, באופן, שיהיו מובנים לכל נפש.
ו) וכבר ידעת, שעשר ספירות הן, הנקראות חכמה בינה תפארת ומלכות, ושורשן הנקרא כתר, (והן עשר, להיות ספירת התפארת בלבדה כוללת בתוכה שש ספירות, הנקראות: חסד גבורה תפארת נצח הוד ויסוד. וזכור זה לכל המקומות שאנו רגילים לומר, ע"ס שהן חו"ב תו"מ) ובדרך כלל, הן כוללות כל ד' העולמות אבי"ע, כי עולם האצילות הוא ספירת חכמה, ועולם הבריאה הוא ספירת הבינה, ועולם היצירה הוא ספירת התפארת, ועולם העשיה הוא ספירת המלכות. ובפרטות, לא בלבד שכל עולם ועולם יש בו ע"ס חו"ב תו"מ. אלא אפילו פרט קטן שבכל עולם, יש לו ג"כ אלו ע"ס חו"ב תו"מ כמ"ש לעיל בהקדמה אות מ"ד ואות נ"א ואות ס"א עש"ה ואין להאריך כאן.
הקישור למאמר המלא
http://www.kab.co.il/heb/content/view/full/27539
בקצרה הנקודות החשובות
אנו לא מבינים מדוע ספר הזוהר סגור, במה הוא נסתר מאיתנו ♦ בספר הזוהר יש הכול; הוא יכול לפתוח לנו עולם ומלואו, הוא נותן לנו את כל המציאות, אך הוא סגור מצד האדם, שלא מסוגל לרכז ולכוון את עצמו למה שכתוב בספר, ומתפזר לכל מיני צדדים שמבלבלים אותו ומניעים אותו לכיוון הלא נכון ♦ על האדם להכין את עצמו ללימוד ספר הזוהר בהדרגה ובנחת, כיוון שאם לא יעשה כך הוא עלול להרוס לעצמו את תפיסת הלימוד הנכונה ♦ ספר הזוהר מדבר בסך-הכול על 10 ספירות – 9 חלקים בתוך הרצון לקבל שהם השפעת הבורא, וחלק אחד בתוך הרצון לקבל שהוא תגובת הרצון על 9 החלקים האחרים, בהם הבורא פועל עליו ♦ הזוהר עוסק רק בחומר, ובצורה מלובשת בחומר; העובדה שיש לנו אפשרות להתבלבל היא בכוונה תחילה – כדי שנתייגע ונגביל את עצמנו, וכתוצאה מכך יפתח בפנינו הזוהר ♦ הזוהר מדבר כלפי הנשמה בלבד – על מה שקורה בצורה מעשית בתוך החומר שלה ♦ עולמות, ספירות, צבעים, צלילים וכדומה, מדברים על אותו החומר, אך בצורת יחס שונה מצידנו כלפיו ♦ אנו קוראים, לא את האותיות, אלא סביב האותיות. אמנם שאנו עצמנו זה חומר האותיות, כאשר אנו עולים לעולם אצילות, אני מגלה, לא את האותיות שלי, אלא מה שסביבן – אור החכמה, אור לבן.
כך האותיות הן כלים – צורה שהתוותה כתוצאה מהשפעת האור על הכלי; הרשימות האחרונות מהסתלקות האורות ♦ חכמת הקבלה לא מדברת אף פעם על דבר מלבד תיקון הנשמה, ולכן אופן הלימוד חייב להיות רק לצורך זה – גילוי הבורא בתוך הנברא, בתוך הנשמה ♦ ג' צבעי הדיו הם הכלים, ומה שהכלים משיגים זה את הצבע הלבן של הדף – אור החכמה שמתקבל בתוך הכלים ♦ כל התופעות והשמות שאנו מרגישים בחיינו, מתקיימים בתוכנו בלבד ♦ לפי המבנה שלנו, אנו פועלים רק בתוך הרצון ומרגישים הכול בתוכו, וכן אנו לא יכולים לדמיין "מהות", כי זה דבר הקיים מחוץ לרצון ♦ "רשימו" – התפעלות מהצורה שהחומר קיבל בעבר, ואליה אני רוצה לחזור ♦ הרגשת המשבר נובעת מגילוי היכולת והמוכנות באדם, להתפעל מדברים גבוהים יותר, שלא מתגלים בו עדיין ♦ בזמנינו, מיצה האדם את ההתפעלויות במסגרת הרצון לקבל, והוא מרגיש את צורת החיים הזו כלא מסוגלת למלא אותו. כעת אנו רוצים להרגיש את צורת ההתפעלות השנייה הקיימת במציאות – השפעה, ושצורת הקבלה וההשפעה יעמדו זו מול זו ♦ עד ימינו לא הייתה בחירה חופשית, ומעתה זה "בעיתה" או "אחישנה" ♦ אתה יכול לתקן בקלות בדרגת המחשבה, מה שתתקן בשנים של ייסורים גשמיים ♦ בחכמת הקבלה או לומדים איך לממש את הרשימות, שנמצאות בנו כתוצאה מתהליך השתלשלות עולם אין-סוף עד לעולם שלנו.
מבוא לספר הזוהר
א) היות, שעומק החכמה שבספר הזהר הקדוש סגור ומסוגר באלף מפתחות, ושפתנו האנושית דלה ביותר מלהמציא לנו ביטוי נאמן ומספיק כדי לפרש דבר אחד שבספר הזה עד סופו, והביאור שעשיתי, אינו אלא סולם לעזור להמעיין לעלות לגובהם של הדברים, ולהסתכל ולעיין בדברי הספר עצמו. לכן מצאתי לנחוץ להכין את המעיין וליתן לו דרך ומבוא בגדרים נאמנים, איך להגות ולהשכיל בהספר.
ב) בראשונה צריך שתדע, שכל המדובר בספר הזהר, ואפילו בדברי אגדה שבו, הוא ערכים של עשר ספירות, הנקראות כח"ב חג"ת נהי"מ, וצרופי ערכיהן. בדומה לכ"ב האותיות שבשפה המדוברת, שצרופיהן מספיקים לנו לגלות כל חפץ וכל חכמה, כן הערכים וצרופי ערכים שבע"ס, מספיקים לגלות כל החכמה שבספר השמים. אכן, יש בזה ג' גדרים, שצריכים להזהר בהם מאד שלא לצאת חוץ מהם בעת העיון בדברי הספר. ומתחילה אציע אותם בקיצור. ואח"כ אבאר אותם בהרחבה.
ג) גדר א', כי יש ד' אופנים בדרכי ההשכלה, המכונים: חומר, צורה שבחומר, צורה מופשטת, מהות. וכן הוא בהע"ס כמו שאבאר להלן. ותדע, שבמהות, וכן בצורה מופשטת שבע"ס, אין לזהר עסק כלל, אלא רק בחומר שבהן, או בצורה שבהן בעודה מלובשת בחומר.
ד) גדר ב', בהיות, שכללות כל המציאות האלקית, בקשר עם בריאת הנשמות ודרכי קיומן, נבחנת לנו בג' הבחנות שהן: א) אין סוף ברוך הוא, ב) עולם האצילות, ג) ג' העולמות הנקראים בריאה יצירה עשיה. תדע, שאין הזהר עוסק אלא בג' העולמות בי"ע, וכן בא"ס ב"ה ועולם האצילות בשיעור שבי"ע מקבלים מהם, אבל בא"ס ב"ה ועולם האצילות בבחינתם כשהם לעצמם, אין הזהר עוסק בהם כלל.
ה) גדר ג'. היות שיש בכל עולם ועולם מבי"ע ג' בחינות, א) הע"ס, שהן האלקיות המאירות באותו עולם. ב) נשמות רוחות ונפשות בני אדם. ג) יתר המציאות שבו, המכונים מלאכים לבושים והיכלות, שלפרטיהם אין מספר. תשכיל, שאע"פ שהזהר מרחיב ביאור כל הפרטים שבכל עולם, מ"מ צריך שתדע שעיקר דברי הזהר מרוכזים תמיד רק לבחינת נשמות בני אדם שבאותו עולם. ומה שמדבר ומבאר שאר הבחינות, אינו אלא כדי לדעת השיעור שהנשמות מקבלות מהן, ומה שאינו נוגע לקבלת הנשמות אין הזהר מדבר בהם, אפילו מלה אחת. לפיכך אתה צריך להשכיל בכל דבר המובא בספר הזהר, רק במה שנוגע לקבלת הנשמה.
ומתך שאלו ג' הגדרים הם חמורים ביותר, ואם המעיין לא ידע להזהר בהם ויוציא דברים מחוץ לגדריהם, תיכף יתבלבל לו הענין, לכן מצאתי לנחוץ לטרוח ולהרחיב הבנתם של אלו ג' הגדרים עד כמה שידי מגעת, באופן, שיהיו מובנים לכל נפש.
ו) וכבר ידעת, שעשר ספירות הן, הנקראות חכמה בינה תפארת ומלכות, ושורשן הנקרא כתר, (והן עשר, להיות ספירת התפארת בלבדה כוללת בתוכה שש ספירות, הנקראות: חסד גבורה תפארת נצח הוד ויסוד. וזכור זה לכל המקומות שאנו רגילים לומר, ע"ס שהן חו"ב תו"מ) ובדרך כלל, הן כוללות כל ד' העולמות אבי"ע, כי עולם האצילות הוא ספירת חכמה, ועולם הבריאה הוא ספירת הבינה, ועולם היצירה הוא ספירת התפארת, ועולם העשיה הוא ספירת המלכות. ובפרטות, לא בלבד שכל עולם ועולם יש בו ע"ס חו"ב תו"מ. אלא אפילו פרט קטן שבכל עולם, יש לו ג"כ אלו ע"ס חו"ב תו"מ כמ"ש לעיל בהקדמה אות מ"ד ואות נ"א ואות ס"א עש"ה ואין להאריך כאן.
הקישור למאמר המלא
http://www.kab.co.il/heb/content/view/full/27539
בקצרה הנקודות החשובות
אנו לא מבינים מדוע ספר הזוהר סגור, במה הוא נסתר מאיתנו ♦ בספר הזוהר יש הכול; הוא יכול לפתוח לנו עולם ומלואו, הוא נותן לנו את כל המציאות, אך הוא סגור מצד האדם, שלא מסוגל לרכז ולכוון את עצמו למה שכתוב בספר, ומתפזר לכל מיני צדדים שמבלבלים אותו ומניעים אותו לכיוון הלא נכון ♦ על האדם להכין את עצמו ללימוד ספר הזוהר בהדרגה ובנחת, כיוון שאם לא יעשה כך הוא עלול להרוס לעצמו את תפיסת הלימוד הנכונה ♦ ספר הזוהר מדבר בסך-הכול על 10 ספירות – 9 חלקים בתוך הרצון לקבל שהם השפעת הבורא, וחלק אחד בתוך הרצון לקבל שהוא תגובת הרצון על 9 החלקים האחרים, בהם הבורא פועל עליו ♦ הזוהר עוסק רק בחומר, ובצורה מלובשת בחומר; העובדה שיש לנו אפשרות להתבלבל היא בכוונה תחילה – כדי שנתייגע ונגביל את עצמנו, וכתוצאה מכך יפתח בפנינו הזוהר ♦ הזוהר מדבר כלפי הנשמה בלבד – על מה שקורה בצורה מעשית בתוך החומר שלה ♦ עולמות, ספירות, צבעים, צלילים וכדומה, מדברים על אותו החומר, אך בצורת יחס שונה מצידנו כלפיו ♦ אנו קוראים, לא את האותיות, אלא סביב האותיות. אמנם שאנו עצמנו זה חומר האותיות, כאשר אנו עולים לעולם אצילות, אני מגלה, לא את האותיות שלי, אלא מה שסביבן – אור החכמה, אור לבן.
כך האותיות הן כלים – צורה שהתוותה כתוצאה מהשפעת האור על הכלי; הרשימות האחרונות מהסתלקות האורות ♦ חכמת הקבלה לא מדברת אף פעם על דבר מלבד תיקון הנשמה, ולכן אופן הלימוד חייב להיות רק לצורך זה – גילוי הבורא בתוך הנברא, בתוך הנשמה ♦ ג' צבעי הדיו הם הכלים, ומה שהכלים משיגים זה את הצבע הלבן של הדף – אור החכמה שמתקבל בתוך הכלים ♦ כל התופעות והשמות שאנו מרגישים בחיינו, מתקיימים בתוכנו בלבד ♦ לפי המבנה שלנו, אנו פועלים רק בתוך הרצון ומרגישים הכול בתוכו, וכן אנו לא יכולים לדמיין "מהות", כי זה דבר הקיים מחוץ לרצון ♦ "רשימו" – התפעלות מהצורה שהחומר קיבל בעבר, ואליה אני רוצה לחזור ♦ הרגשת המשבר נובעת מגילוי היכולת והמוכנות באדם, להתפעל מדברים גבוהים יותר, שלא מתגלים בו עדיין ♦ בזמנינו, מיצה האדם את ההתפעלויות במסגרת הרצון לקבל, והוא מרגיש את צורת החיים הזו כלא מסוגלת למלא אותו. כעת אנו רוצים להרגיש את צורת ההתפעלות השנייה הקיימת במציאות – השפעה, ושצורת הקבלה וההשפעה יעמדו זו מול זו ♦ עד ימינו לא הייתה בחירה חופשית, ומעתה זה "בעיתה" או "אחישנה" ♦ אתה יכול לתקן בקלות בדרגת המחשבה, מה שתתקן בשנים של ייסורים גשמיים ♦ בחכמת הקבלה או לומדים איך לממש את הרשימות, שנמצאות בנו כתוצאה מתהליך השתלשלות עולם אין-סוף עד לעולם שלנו.
