מבקשת להתייעץ

[דגיגהובעלה היחידה]

מבקשת להתייעץ

שלום רב, אני אשאל גם בפורום של פסיכולוגים אבל אין חכם כבעל ניסיון ולכן אני פונה עליכם. יש לי בן בן 5 ילד באמת חכם עם זיכרון מדהים ותפיסה יוצאת דופן (לא אני אמרתי

) ראיתי אצלו שתי תופעות שהייתי רוצה כבר עכשיו לנסות ולטפל ולשנות!!!! 1.מרוב פרפקציוניזים ורצון להיות הכי טוב בכל הוא חושש ממשחקי תחרות חושש מהפסד ובכך אני רואה שהמצב שחברים מגיעים אליו הביתה הוא נימנע מלשחק איתם בכל משחק שדורש תחרות שמא הוא יפסיד. דיבורים וסיפורים שלא חשוב מי מנצח העיקר שנהנים וכל התיאוריות שאפילו חשוב גם להפסיד כי משעמם כל הזמן רק לנצח...את כל המשפטים האלה גם הוא בעצמו מדקלם אבל בפועל הוא לא מתבצע. מה עוד ניתן לעשות בעיניין? 2.בנוסף הוא ילד ביישן ועדין וגיליתי שהוא ירש ממני את התכונה הגרועה של פחד מלדבר מול אנשים וזאת ראיתי כשהתבקש לברך את אחד מחבריו ליום ההולדת והמיקרופון מול פיו מילותיו נעתקו. מה ניתן לעשות כדי לשבור את המחסום כבר עכשיו בגיל צעיר (אצלי המחסום עדיין קיים אז אין לי פתרון) רק לציין שבגן הוא מרגיש ביטחון ומשתתף יפה לפי מה שהוא והגננת מספרים. אודה לכם מאוד על תשובות ותובנות.

 

[MAMALY]

מנסה בקצרה בגלל חוסר זמן....

לגבי הביישנות... גם לי יש ילדון ביישני, ראשית לקבל את זה שהוא כזה מותר לו ואין טעם לדחוף אותו למשהו שהוא לא יכול או מוכן לעשות לתת בטחון כמה שניתן ים אהבה והשאר יבוא לבד כמה שיבוא. לגבי הפרפקצויניזם... זו בעיה קשה באמת שדורשת טיפול ותשומת לב, בדקי לגבי תראפיה באומנות וכישורי חברה. ממליצה התחלנו ויש תוצאות יפות.

 

[דגיגהובעלה היחידה]

כמה דברים

לגבי הבישנות ברור שזו תכונה ואני מקבלת את זה באהבה רבה ...אני נמנת מהמאוד ביישנים ואני יודעת שאין הרבה מה לעשות בנידון. אבל סיטואציות כמו לדבר בפני קהל זה פחד אחר שאולי כן אפשרי להתגבר עליו ובתור אחת שכל החיים סבלה מזה (ויש סיטואציות בחיים שמגיעים למצבים כאלה) החל מהרצאות בכיתה, מבחן בע"פ באנגלית , הכנה לקורס קצינים וכו'.... והייתי כמובן מעדיפה שהוא יצליח להתגבר על הקושי הזה כבר עכשיו. לגבי הפרפקציוניזים תוכלי לתת לי פרטים נוספים על התראפיה...אשמח מאוד. תודה רבה על התגובה.

 

[סוכריה על מקל]

בגיל 5 זההכי לגיטימי בעולם

להתבייש לדבר מול קהל. אני יכולה לספר לך שיונתן התבייש בגיל 5, והיום, בגיל 7, הוא מעביר הרצאות לכתה שלו ולכתות גבוהות יותר בלי בעיה בכלל ואפילו נהנה להיות במרכז העניינים. לגבי הפרפקציוניזם - קשה לדעת מאיפה זה בא, אבל חוץ מלטחון את הענין שוב ושוב ולתת המון דוגמאות (אצלנו חוגג המשפט "מי שלא מנסה לא טועה") אין לי הצעות.

 

[דגיגהובעלה היחידה]

יתכן וזה המצב

הלוואיייייי פשוט אני רואה את עצמי ואת כל הקושי הזהכל השנים ורוצה לחסוך לו את זה.... הלוואי שיעבור לו. תודה.

 

[אלה 2]

נראה לי שצריכים את עזרתך בפורום פוריות

סליחה שנדחפתי...

 

[אלה 2]

רוית, זו היתה הודעה בשבילך

 

[נועם@בת]

לטעמי אלו שתי התנהגויות של אותו אותה "שריטה"

ההמלצה בשני המקרים הוא חושש להפסיד/ להיות מובך/ לא להתקבל/ לא להצליח. ההמלצה האולטימטיבית שלי זה דוקא טיפול הומאופתי. בהומאופתיה השינוי הוא שינוי פסיכולוגי, רק בלי פסיכולוג. בתיה

 

[דגיגהובעלה היחידה]

יש לך מישהו מומלץ?

 

[נועם@בת]

אני יכולה לברר לך

 

[דגיגהובעלה היחידה]

תודה!

 

[נערה בלי עגיל פנינה]

לדעתי טיפול רגשי / ריפוי בעיסוק

יוכלו לעזור. בתור מי שהייתה ילדה מאוד ביישנית - כן - ביישנות זה אופי, אבל היה לי הרבה יותר קל בחיים, וגם הבחירות המקצועיות שלי היו שונות, אם היו עוזרים לי בגיל מוקדם להיות פחות ביישנית. ריפוי בעיסוק יכול להתאים יותר לחשש ממשחקי תחרות ופחות לביישנות, אבל אולי גם כאן מרפאה בעיסוק טובה יכולה לעזור. לגבי טיפול רגשי - יש מגוון טיפולים רגשיים, שווה להתייעץ עם הגננת או הפסיכולוג של הגן מה כדאי.

 

[annabe]

כשתמצאי דרך שעוזרת ספרי לי. בני באותה סירה

הגענו למצב שהוא מארגן תחרויות לילדים אחרים בתנאי שהוא הקובע מי המנצח, מוכן להשתתף במשחקי קופסא או אחרים בהם יש מנצחים רק "עם אבא" (אבא משחק והוא מעודד אותו ...), לא מוכן לשחק משחקי חברה בימי הולדת (אמא, אני לא יודע ללכת עם ביצה על הכף...), ו אבן נייר או מספריים הוא מוכן לשחק רק אם הוא שולף אחרון את ידו.... אני קוראת פה ומחכימה

 

[אמונה בלב]

אני הייתי מנסה

לשחק איתו דווקא מי שמפסיד מנצח... וגם מפנה את תשומת ליבו שגם אמא לפעמים מפסידה או שלא מצליח לה משהו שהיא רצתה (כמו עוגה שהתפקששה...,משחק שאמא משחקת עם אבא ומפסידה או להיפך..) וגם-מנבה לדבר איתו אחרי שהפסיד- נותנת לו להירגע ומשוחחת איתו מה הרגיש ? מה יכול לעזור לו?לחזק את זה שזה טבעי פעם להפסיד ופעם לנצח ולתת לו דוגמאות מאמא...