זה לא ענין של עידה, זה לדעתי ענין אישי
של ביישנות ורגישות. אומרים שביישנות היא תכונה גנטית. אבל אפשר ללמוד דרכים להתגבר עליה. אפשר לחפש באינטרנט עיצות לביישנים או משהו כזה. בעלי למשל הוא ביישן גדול, ואני צריכה להיות לו לפה. טוב שהוא גדול ויש לו הופעה מאיימת. אז מספיק שהוא נמצא בסביבה, כך שכולם יעשו את מה אני מבקשת מבלי שהוא יצטרך לדבר. שימי לב, גם האמהות שאת פוגשת בלב תל אביב, שאגב גרתי בה 3 שנים, כנראה רובן "מעורבות". וכן גם כל המשפחה המורחבת שלי מעורבת. במשפחה שלי יש אשכנזים, מרוקאים, מצרים ובלקנים. כל מה שכתבתי לגבי מגורים מדובר אך ורק, בדור הראשון של העולים. וממש לא נוגע לילדיהם, וגם לך זה לא נוגע. אם תקראי קצת על סוציולוגיה של מהגרים תראי שזה כך בכל העולם. לגבי חוגים, אם את גרה בלב תל אביב אז בית תמי זה מקום מקסים. חוץ מזה יש עוד המון המון חוגים מגניבים מסביב. לגבי מוצא, מה תגידי לגבי קארין ארד המקסימה שהיא בכלל ערביה? אמה ערביה ואביה יהודי. או מירה עוואד, או מרים טוקאן, או מאכרם חורי , ופוטנה המקסימה מהאח הגדול שיש לה תוכנית בישול משלה. וכמובן יש עוד כל כך הרבה מעורבים מגניבים ומצליחים בתקשורת. למי זה איכפת. בטח לא לי. אנחנו חברה מעורבת וזהו. גם אני לא הייתי בין המקובלות, וגם הילדים שלי לא, היום אין לזה חשיבות. מצאתי אז שבנות מקובלות לא מתאימות לאופי שלי כי הן מתעסקות בבעיות של להיות מקובלים, שזה מראה חיצוני, בגדים, סיגנון דיבור ומניפולציות של התחסדות ולקקנות למלכת הכיתה. לי זה מעולם לא התאים, לי זה נראה שיטחי. אז נכון שקצת קשה בשנות הלימודים מבחינה חברתית, כי זה מעורר קינאה. אבל היו לי כבר אז 2 חברות נפש, ונורא אהבתי ללמוד ולקרוא ספרים. אז זה הספיק לי.
של ביישנות ורגישות. אומרים שביישנות היא תכונה גנטית. אבל אפשר ללמוד דרכים להתגבר עליה. אפשר לחפש באינטרנט עיצות לביישנים או משהו כזה. בעלי למשל הוא ביישן גדול, ואני צריכה להיות לו לפה. טוב שהוא גדול ויש לו הופעה מאיימת. אז מספיק שהוא נמצא בסביבה, כך שכולם יעשו את מה אני מבקשת מבלי שהוא יצטרך לדבר. שימי לב, גם האמהות שאת פוגשת בלב תל אביב, שאגב גרתי בה 3 שנים, כנראה רובן "מעורבות". וכן גם כל המשפחה המורחבת שלי מעורבת. במשפחה שלי יש אשכנזים, מרוקאים, מצרים ובלקנים. כל מה שכתבתי לגבי מגורים מדובר אך ורק, בדור הראשון של העולים. וממש לא נוגע לילדיהם, וגם לך זה לא נוגע. אם תקראי קצת על סוציולוגיה של מהגרים תראי שזה כך בכל העולם. לגבי חוגים, אם את גרה בלב תל אביב אז בית תמי זה מקום מקסים. חוץ מזה יש עוד המון המון חוגים מגניבים מסביב. לגבי מוצא, מה תגידי לגבי קארין ארד המקסימה שהיא בכלל ערביה? אמה ערביה ואביה יהודי. או מירה עוואד, או מרים טוקאן, או מאכרם חורי , ופוטנה המקסימה מהאח הגדול שיש לה תוכנית בישול משלה. וכמובן יש עוד כל כך הרבה מעורבים מגניבים ומצליחים בתקשורת. למי זה איכפת. בטח לא לי. אנחנו חברה מעורבת וזהו. גם אני לא הייתי בין המקובלות, וגם הילדים שלי לא, היום אין לזה חשיבות. מצאתי אז שבנות מקובלות לא מתאימות לאופי שלי כי הן מתעסקות בבעיות של להיות מקובלים, שזה מראה חיצוני, בגדים, סיגנון דיבור ומניפולציות של התחסדות ולקקנות למלכת הכיתה. לי זה מעולם לא התאים, לי זה נראה שיטחי. אז נכון שקצת קשה בשנות הלימודים מבחינה חברתית, כי זה מעורר קינאה. אבל היו לי כבר אז 2 חברות נפש, ונורא אהבתי ללמוד ולקרוא ספרים. אז זה הספיק לי.
