מגיע לנו מזל טוב

מצב
הנושא נעול.
מזל טוב! ../images/Emo49.gif ../images/Emo65.gif

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
מזל טוב!

אני קראתי את כל השרשור עד כה - ואני בהחלט מבינה את המצב של ביתך. אני למדתי בחטיבה בכיתת מחוננים, וזו בהחלט כיתה בעייתית. הרבה מהילדים בכיתה הרגישו 'מוצלחים' על רקע המחוננות, והרבה הגיעו גם בזכות ציונים גבוהים - וחשו שהם חייבים להמשיך להיות הכי טובים. לי האווירה התחרותית הייתה מאוד בעייתית, כי אני לא מסוגלת לסבול תחרותיות יתר, ובאיזשהו שלב פשוט החלטתי להתנתק ממרבית האנשים בכיתה. אגב - אני לא חושבת שהבעיה הייתה טמונה בי. לפי דברי אימא: "לא הייתי רוצה שאף אחת מהבנות שם תישאר חברה טובה שלך", לדוגמא, אפשר לראות שהבעייתיות לא רק בי (וגם לא באימא - הציטוט באמת לא נאמר בהקשר של 'הבנות האחרות פחות טובות ממך'). בערך באמצע החטיבה התחלטתי את הניתוק המודע מבנות שהיו חברות שלי משך שלוש וארבע שנים. נשארתי חברה של מתי מעט שהגעתי למסקנה שאני רוצה קשר איתם, ולא נמצאת בקשר איתם רק כי במקרה נקלענו לאותה הכיתה ואני לא רוצה לריב עם אף אחד, רק עם כאלו שיכולתי לסמוך עליהם - ומאידך, נפתחתי והכרתי המון חברים חדשים. היום, אני בהחלט מעידה על עצמי שאני מאושרת, למרות - ולא בגלל - המסגרת החברתית והלימודית בה שהיתי במהלך החטיבה והתיכון. אגב, ראוייה לציון המחנכת שלי בתיכון, איתה אני מקפידה לשמור על קשר, שהייתה מקסימה, והבחינה בכל בעיה שהייתה לי. מי ייתן וירבו כמותה (היא פרשה השנה לפנסיה). יצא לי ארוך נורא - אבל קראתי והזדהיתי עם כל מה שרשמת בנוגע לבעייתיות שבכיתות המחוננים, ואני רוצה מאוד לחזק את ידיכם ולאחל המון המון בהצלחה לבת, דרוש לא מעט אומץ כדי לעשות את ההחלטה שהיא עשתה, ואני מאמינה ומקווה שהאומץ - וקבלת ההחלטה - הם השלבים הקשים ביותר. בהצלחה
 

לי Li

New member
סיפור מוכר ../images/Emo4.gif

מזל טוב!

אני קראתי את כל השרשור עד כה - ואני בהחלט מבינה את המצב של ביתך. אני למדתי בחטיבה בכיתת מחוננים, וזו בהחלט כיתה בעייתית. הרבה מהילדים בכיתה הרגישו 'מוצלחים' על רקע המחוננות, והרבה הגיעו גם בזכות ציונים גבוהים - וחשו שהם חייבים להמשיך להיות הכי טובים. לי האווירה התחרותית הייתה מאוד בעייתית, כי אני לא מסוגלת לסבול תחרותיות יתר, ובאיזשהו שלב פשוט החלטתי להתנתק ממרבית האנשים בכיתה. אגב - אני לא חושבת שהבעיה הייתה טמונה בי. לפי דברי אימא: "לא הייתי רוצה שאף אחת מהבנות שם תישאר חברה טובה שלך", לדוגמא, אפשר לראות שהבעייתיות לא רק בי (וגם לא באימא - הציטוט באמת לא נאמר בהקשר של 'הבנות האחרות פחות טובות ממך'). בערך באמצע החטיבה התחלטתי את הניתוק המודע מבנות שהיו חברות שלי משך שלוש וארבע שנים. נשארתי חברה של מתי מעט שהגעתי למסקנה שאני רוצה קשר איתם, ולא נמצאת בקשר איתם רק כי במקרה נקלענו לאותה הכיתה ואני לא רוצה לריב עם אף אחד, רק עם כאלו שיכולתי לסמוך עליהם - ומאידך, נפתחתי והכרתי המון חברים חדשים. היום, אני בהחלט מעידה על עצמי שאני מאושרת, למרות - ולא בגלל - המסגרת החברתית והלימודית בה שהיתי במהלך החטיבה והתיכון. אגב, ראוייה לציון המחנכת שלי בתיכון, איתה אני מקפידה לשמור על קשר, שהייתה מקסימה, והבחינה בכל בעיה שהייתה לי. מי ייתן וירבו כמותה (היא פרשה השנה לפנסיה). יצא לי ארוך נורא - אבל קראתי והזדהיתי עם כל מה שרשמת בנוגע לבעייתיות שבכיתות המחוננים, ואני רוצה מאוד לחזק את ידיכם ולאחל המון המון בהצלחה לבת, דרוש לא מעט אומץ כדי לעשות את ההחלטה שהיא עשתה, ואני מאמינה ומקווה שהאומץ - וקבלת ההחלטה - הם השלבים הקשים ביותר. בהצלחה
סיפור מוכר

קורה הרבה. אבל העיקר שעכשיו הכל בסדר
הכל תלוי בגישה בסופו של דבר. אגב, אפשר לשאול שאלה אישית? אם כן, אשמח אם תעני ^_^ בסופו של דבר, האם את מתחרטת על זה שהיית בכתת מחוננים?
 
תגובה,

סיפור מוכר

קורה הרבה. אבל העיקר שעכשיו הכל בסדר
הכל תלוי בגישה בסופו של דבר. אגב, אפשר לשאול שאלה אישית? אם כן, אשמח אם תעני ^_^ בסופו של דבר, האם את מתחרטת על זה שהיית בכתת מחוננים?
תגובה,
אני לא בטוחה אם אני מתחרטת או לא. ימים יגידו. הכיתה פתחה לי אפשרות ללימודים בפתוחה - אפשרות שבדיעבד, אני שמחה שבחרתי בה, למרות שאני לא בטוחה אם להמליץ לאחרים עליה גם. אם לא הייתי במחוננים - מהיכרות טובה עם עצמי, הייתי הולכת לכיתה רגילה, מוציאה בבגרויות ציונים טובים בהרבה מאלו שהוצאתי (ולא שהוצאתי נמוכים, הנמוך ביותר הוא 88), עושה פסיכומטרי, מתקבלת לעתודה, והולכת ללמוד הנדסה בטכניון. כן - אני יודעת שזה נשמע מתנשא מצידי, מאידך, אני מכירה את עצמי טוב מספיק בכדי לדעת שאם אני רוצה משהו, אני אשיג אותו. כך שאם לא הייתי בכיתת מחוננים, לא בטוח שמסלול חיי היה מוצלח יותר (כי אני מאוד נגד העתודה, פשוט אם לא היה לי תואר, המחשבה שיש כאלו ש"מסוגלים" יותר ממני הייתה מטריפה אותי, והייתי חייבת גם כן להצליח. כך, אגב, הגעתי למחוננים).
 
הסיפור שלך דומה למה שקרה לי

תגובה,
אני לא בטוחה אם אני מתחרטת או לא. ימים יגידו. הכיתה פתחה לי אפשרות ללימודים בפתוחה - אפשרות שבדיעבד, אני שמחה שבחרתי בה, למרות שאני לא בטוחה אם להמליץ לאחרים עליה גם. אם לא הייתי במחוננים - מהיכרות טובה עם עצמי, הייתי הולכת לכיתה רגילה, מוציאה בבגרויות ציונים טובים בהרבה מאלו שהוצאתי (ולא שהוצאתי נמוכים, הנמוך ביותר הוא 88), עושה פסיכומטרי, מתקבלת לעתודה, והולכת ללמוד הנדסה בטכניון. כן - אני יודעת שזה נשמע מתנשא מצידי, מאידך, אני מכירה את עצמי טוב מספיק בכדי לדעת שאם אני רוצה משהו, אני אשיג אותו. כך שאם לא הייתי בכיתת מחוננים, לא בטוח שמסלול חיי היה מוצלח יותר (כי אני מאוד נגד העתודה, פשוט אם לא היה לי תואר, המחשבה שיש כאלו ש"מסוגלים" יותר ממני הייתה מטריפה אותי, והייתי חייבת גם כן להצליח. כך, אגב, הגעתי למחוננים).
הסיפור שלך דומה למה שקרה לי
בגרויות נמוכות מהמקסימום. לא התקבלתי לעתודה במשפטים. למדתי משהו אחר כעתודאית. התחרטתי על זה קצת אחרכך... בסופו של דבר כן למדתי משפטים - בשלב מאוחר יותר ובזה אני עוסקת היום. לא מומלץ - ד"א. אין הגיון לשפוט את החלטותייך לאחר מעשה - השאלה אם נכון לרגע קבלתן - הן בכל זאת היו הדבר הנכון בשבילך.
 
בהחלט

הסיפור שלך דומה למה שקרה לי
בגרויות נמוכות מהמקסימום. לא התקבלתי לעתודה במשפטים. למדתי משהו אחר כעתודאית. התחרטתי על זה קצת אחרכך... בסופו של דבר כן למדתי משפטים - בשלב מאוחר יותר ובזה אני עוסקת היום. לא מומלץ - ד"א. אין הגיון לשפוט את החלטותייך לאחר מעשה - השאלה אם נכון לרגע קבלתן - הן בכל זאת היו הדבר הנכון בשבילך.
בהחלט
הכוונה שלי הייתה שכשיש לי מטרה - אני אשיג אותה. אם המטרה הייתה עתודה בתחום מסויים, הייתי עושה את הבגרויות בציון טוב שיאפשר לי להגיע לתחום שרציתי. כרגע, לא היה לי אכפת מהבגרויות. החלטה שגוייה? לא בטוח. כרגע אני לא מתחרטת, וגם הציונים לא נוראיים.
 

ציפי ג

New member
שמחה מאוד לשמוע

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
שמחה מאוד לשמוע
כפי שאני אומרת וחוזרת ואומרת, הבחירה של מה יעשה עם הילד המחונן מחויבת להגזר לא ממידת מוכשרותו, אלא ממידת התאמת המערכת לרגישותו. ואם הקפצה של כיתה, או כיתה למחוננים, או חוג למחוננים, או כל דבר אחר, עונה לצרכים השכליים אבל פוגע ביכולת הרגשית, מבחינתי הוא לא שווה דבר.
 

ציפי ג

New member
וגם אצלנו התפתחויות

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
וגם אצלנו התפתחויות
הנער התקבל לתכנית של בר אילן לילדי כיתה ח. הוא מאושר עד הגג. עכשיו נותר להודיע לביה"ס, שמאוד לא מתלהב מכל הענין, שהילד יעדר יום בשבוע מהלימודים (אצלנו לומדים גם אחה"צ), וכן שלימודי מתמטיקה הוא יצטרך לעשות עם ילדי כיתה ח' ולא עם ילדי כיתה ז'. הואיל וביה"ס לא כל כך גמיש, אני משנסת מתנים.
 

otn

New member
בני התקבל לתוכנית המתמטיקה לכיתה

וגם אצלנו התפתחויות
הנער התקבל לתכנית של בר אילן לילדי כיתה ח. הוא מאושר עד הגג. עכשיו נותר להודיע לביה"ס, שמאוד לא מתלהב מכל הענין, שהילד יעדר יום בשבוע מהלימודים (אצלנו לומדים גם אחה"צ), וכן שלימודי מתמטיקה הוא יצטרך לעשות עם ילדי כיתה ח' ולא עם ילדי כיתה ז'. הואיל וביה"ס לא כל כך גמיש, אני משנסת מתנים.
בני התקבל לתוכנית המתמטיקה לכיתה
ח' של בר אילן, אך זה יום בשבוע אחה"צ. האם יש עוד תוכנית ?
 

ציפי ג

New member
לא זו אותה תכנית

בני התקבל לתוכנית המתמטיקה לכיתה
ח' של בר אילן, אך זה יום בשבוע אחה"צ. האם יש עוד תוכנית ?
לא זו אותה תכנית
אבל בביה"ס שלנו לומדים גם אחה"צ כך שאני צריכה הסכמה של ביה"ס.
 

otn

New member
חלטה אמיצה, שיהיה בהצלחה

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
חלטה אמיצה, שיהיה בהצלחה
 

mikilk

Member
מזל טוב! העיקר שיהיה לה טוב

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
מזל טוב! העיקר שיהיה לה טוב
לא מכירה את כל האופציות, אצלינו "בפיריפריות" אין אופציות כלל למחוננים פרט ליום הלימוד השבועי. הלוואי והיה... בכל מקרה, כל מה שהופך אותם מאושרים במיוחד בגילם, טוב.
 

Kalla

New member
מזל טוב ובהצלחה!

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
מזל טוב ובהצלחה!
 
צביה, אני ממש ממש שמחה לשמוע ../images/Emo13.gif

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
צביה, אני ממש ממש שמחה לשמוע

רבים אומרים שלקום ולעזוב מסגרת (וכזו שרע בה) למען חדש ולא נודע זה דבר שדורש אומץ. לי אישית זה נראה יותר כפונקציה של בטחון עצמי ובסיס מספיק חזק שגם כאשר אובדים עצות מאפשר קבלת החלטות שניתן להיות שלמים איתן. אני באמת מאחלת לכל חברי הפורום את הבסיס הזה, הכוח, הרגישות והאומץ שיש לך. כמי שעזבה סביבה חולה (במלוא מובן המילה) לאחר פסח של כיתה ז' שאמנם לא הייתה כיתת מחוננים (ובסופו של דבר התגלתה כמאוד מאכזבת בתחום הלימודי) אבל הסיבה שמלכתחילה עברתי לשם הייתה כנראה אותה הסיבה שבגללה הבנות שלך הגיעו לכיתה, אני לא יכולה שלא להזדהות. אני מאמינה שהתחלה נקיה במסגרת שהיא מצד אחד הישגית ומצד שני נקיה יותר מפלצנות ריקה מתוכן תהיה התחלה נקיה יותר ותחזק לה את ההערכה העצמית שבטח נפגעה בשהות בכיתה הזו. אמא שלך צודקת, לא תמיד צריך להרוג נחשים, אפשר פשוט שלא לחיות בתוך המעורה שלהם. מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת על המצב במערכת החינוך (אולי תחליפי את כבוד השרה שלנו? ואם לא אותה אז אולי לפחות את נכבדתנו הגברת שולמית רחמל?). מאוד צורם לי שכל פעם שמדברים על חינוך למחוננים כל הזמן מדברים על ציפיות (הן במישור ההישגי והן במישור החברתי) שעליהם להגשים בזכות היותם תחת חסותן של אותן תוכניות מיוחדות. נראה שזו התכלית האמיתית שהפוליטיקקים הדגולים שלנו מיייחסים לחינוך הייחודי למחוננים, ומאחר ולא מצאתי אפילו מסמך ממשלתי אחד בנדון שהמילה "מצויינות" לא הופיעה בו בסמוך ל"מחוננות" - לא נראה לי שהם ממש טורחים להכחיש זאת. מטריד מאוד שכל תוכנית המהווה בית חרושת להישגים גבוהים יותר (לא רק אצלכם) אשר האיתור אליה הוא בהתאם זוכה לתיוג "כיתת מחוננים" מה שמטעה רבים וגורם להם לחשוב שיש פתרון ראוי במערכת שבעצם אין. עצוב שילדים שזוכים לתיוג הזה שואלים פרופסורים במכון ויצמן שאלות כמו "כשהיית קטן גם אתה היית מחונן?", כאילו מהות העניין זה להיות ילד שמקבל ציונים יותר טובים ו"מעשירים" אותו עוד קצת. עצוב שהמשמעות היחידה שיש לכך היא פלצנית - רק בגלל שכל ההתייחסות של המערכת היא כזאת וכזו ריקה מתוכן. כל זה לא ישתנה, לא כל עוד לא יבינו שהילדים המחוננים הם לא מדענים לעתיד או מנהיגים לעתיד ולא שום דבר אחד לעתיד - הם ילדים עכשיו.
 
../images/Emo9.gif ו../images/Emo51.gif רבה.

צביה, אני ממש ממש שמחה לשמוע

רבים אומרים שלקום ולעזוב מסגרת (וכזו שרע בה) למען חדש ולא נודע זה דבר שדורש אומץ. לי אישית זה נראה יותר כפונקציה של בטחון עצמי ובסיס מספיק חזק שגם כאשר אובדים עצות מאפשר קבלת החלטות שניתן להיות שלמים איתן. אני באמת מאחלת לכל חברי הפורום את הבסיס הזה, הכוח, הרגישות והאומץ שיש לך. כמי שעזבה סביבה חולה (במלוא מובן המילה) לאחר פסח של כיתה ז' שאמנם לא הייתה כיתת מחוננים (ובסופו של דבר התגלתה כמאוד מאכזבת בתחום הלימודי) אבל הסיבה שמלכתחילה עברתי לשם הייתה כנראה אותה הסיבה שבגללה הבנות שלך הגיעו לכיתה, אני לא יכולה שלא להזדהות. אני מאמינה שהתחלה נקיה במסגרת שהיא מצד אחד הישגית ומצד שני נקיה יותר מפלצנות ריקה מתוכן תהיה התחלה נקיה יותר ותחזק לה את ההערכה העצמית שבטח נפגעה בשהות בכיתה הזו. אמא שלך צודקת, לא תמיד צריך להרוג נחשים, אפשר פשוט שלא לחיות בתוך המעורה שלהם. מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת על המצב במערכת החינוך (אולי תחליפי את כבוד השרה שלנו? ואם לא אותה אז אולי לפחות את נכבדתנו הגברת שולמית רחמל?). מאוד צורם לי שכל פעם שמדברים על חינוך למחוננים כל הזמן מדברים על ציפיות (הן במישור ההישגי והן במישור החברתי) שעליהם להגשים בזכות היותם תחת חסותן של אותן תוכניות מיוחדות. נראה שזו התכלית האמיתית שהפוליטיקקים הדגולים שלנו מיייחסים לחינוך הייחודי למחוננים, ומאחר ולא מצאתי אפילו מסמך ממשלתי אחד בנדון שהמילה "מצויינות" לא הופיעה בו בסמוך ל"מחוננות" - לא נראה לי שהם ממש טורחים להכחיש זאת. מטריד מאוד שכל תוכנית המהווה בית חרושת להישגים גבוהים יותר (לא רק אצלכם) אשר האיתור אליה הוא בהתאם זוכה לתיוג "כיתת מחוננים" מה שמטעה רבים וגורם להם לחשוב שיש פתרון ראוי במערכת שבעצם אין. עצוב שילדים שזוכים לתיוג הזה שואלים פרופסורים במכון ויצמן שאלות כמו "כשהיית קטן גם אתה היית מחונן?", כאילו מהות העניין זה להיות ילד שמקבל ציונים יותר טובים ו"מעשירים" אותו עוד קצת. עצוב שהמשמעות היחידה שיש לכך היא פלצנית - רק בגלל שכל ההתייחסות של המערכת היא כזאת וכזו ריקה מתוכן. כל זה לא ישתנה, לא כל עוד לא יבינו שהילדים המחוננים הם לא מדענים לעתיד או מנהיגים לעתיד ולא שום דבר אחד לעתיד - הם ילדים עכשיו.
ו
רבה.
 

otn

New member
אני מסכימה עם כל מה שכתבת למעט

צביה, אני ממש ממש שמחה לשמוע

רבים אומרים שלקום ולעזוב מסגרת (וכזו שרע בה) למען חדש ולא נודע זה דבר שדורש אומץ. לי אישית זה נראה יותר כפונקציה של בטחון עצמי ובסיס מספיק חזק שגם כאשר אובדים עצות מאפשר קבלת החלטות שניתן להיות שלמים איתן. אני באמת מאחלת לכל חברי הפורום את הבסיס הזה, הכוח, הרגישות והאומץ שיש לך. כמי שעזבה סביבה חולה (במלוא מובן המילה) לאחר פסח של כיתה ז' שאמנם לא הייתה כיתת מחוננים (ובסופו של דבר התגלתה כמאוד מאכזבת בתחום הלימודי) אבל הסיבה שמלכתחילה עברתי לשם הייתה כנראה אותה הסיבה שבגללה הבנות שלך הגיעו לכיתה, אני לא יכולה שלא להזדהות. אני מאמינה שהתחלה נקיה במסגרת שהיא מצד אחד הישגית ומצד שני נקיה יותר מפלצנות ריקה מתוכן תהיה התחלה נקיה יותר ותחזק לה את ההערכה העצמית שבטח נפגעה בשהות בכיתה הזו. אמא שלך צודקת, לא תמיד צריך להרוג נחשים, אפשר פשוט שלא לחיות בתוך המעורה שלהם. מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת על המצב במערכת החינוך (אולי תחליפי את כבוד השרה שלנו? ואם לא אותה אז אולי לפחות את נכבדתנו הגברת שולמית רחמל?). מאוד צורם לי שכל פעם שמדברים על חינוך למחוננים כל הזמן מדברים על ציפיות (הן במישור ההישגי והן במישור החברתי) שעליהם להגשים בזכות היותם תחת חסותן של אותן תוכניות מיוחדות. נראה שזו התכלית האמיתית שהפוליטיקקים הדגולים שלנו מיייחסים לחינוך הייחודי למחוננים, ומאחר ולא מצאתי אפילו מסמך ממשלתי אחד בנדון שהמילה "מצויינות" לא הופיעה בו בסמוך ל"מחוננות" - לא נראה לי שהם ממש טורחים להכחיש זאת. מטריד מאוד שכל תוכנית המהווה בית חרושת להישגים גבוהים יותר (לא רק אצלכם) אשר האיתור אליה הוא בהתאם זוכה לתיוג "כיתת מחוננים" מה שמטעה רבים וגורם להם לחשוב שיש פתרון ראוי במערכת שבעצם אין. עצוב שילדים שזוכים לתיוג הזה שואלים פרופסורים במכון ויצמן שאלות כמו "כשהיית קטן גם אתה היית מחונן?", כאילו מהות העניין זה להיות ילד שמקבל ציונים יותר טובים ו"מעשירים" אותו עוד קצת. עצוב שהמשמעות היחידה שיש לכך היא פלצנית - רק בגלל שכל ההתייחסות של המערכת היא כזאת וכזו ריקה מתוכן. כל זה לא ישתנה, לא כל עוד לא יבינו שהילדים המחוננים הם לא מדענים לעתיד או מנהיגים לעתיד ולא שום דבר אחד לעתיד - הם ילדים עכשיו.
אני מסכימה עם כל מה שכתבת למעט
הסוף. אין סתירה בין העובדה שהם ילדים עכשיו לבין העובדה שהם בורכו ביכולת להצעיד אותנו קדימה בעתיד. בני, ללא אתגר שכלי פשוט "נובל". לשימחתי מנהלת בית ספרו גם רואה את הילד שבו וגם משתדלת לאתגר אותו. לדעתי, שני המסלולים - החברתי והשכלי מקבילים הם.
 
השאלה היא מה המניע ומה התוצאה

אני מסכימה עם כל מה שכתבת למעט
הסוף. אין סתירה בין העובדה שהם ילדים עכשיו לבין העובדה שהם בורכו ביכולת להצעיד אותנו קדימה בעתיד. בני, ללא אתגר שכלי פשוט "נובל". לשימחתי מנהלת בית ספרו גם רואה את הילד שבו וגם משתדלת לאתגר אותו. לדעתי, שני המסלולים - החברתי והשכלי מקבילים הם.
השאלה היא מה המניע ומה התוצאה
אם המניע הוא לעשות לילד טוב - ואתגר טוב לו - המניע נכון בעיני והתוצאה המתבקשת היא קידום לימודי. אם המניע היא "מיצוי היכולת השכלית" - לא משנה לי אם לילד טוב או רע כדי לקבוע שאני נגד שיטה כזו.
 
לדעתי, מניעת אתגר שכלי מילד

אני מסכימה עם כל מה שכתבת למעט
הסוף. אין סתירה בין העובדה שהם ילדים עכשיו לבין העובדה שהם בורכו ביכולת להצעיד אותנו קדימה בעתיד. בני, ללא אתגר שכלי פשוט "נובל". לשימחתי מנהלת בית ספרו גם רואה את הילד שבו וגם משתדלת לאתגר אותו. לדעתי, שני המסלולים - החברתי והשכלי מקבילים הם.
לדעתי, מניעת אתגר שכלי מילד
שמאוד צמא לכזה, פוגעת בו בראש וראשונה רגשית ואישית, כמו הרחקתו מחברה בה טוב לו וכמו כל דבר העומד בדרכו בינו לבין מה שהוא אוהב ורוצה לעשות ועושה לו טוב. אתגר שכלי הוא צורך של הילד, וצורך ייחודי, וזכות הקיום של חינוך מיוחד לילדים מחוננים היא בדיוק להוות מענה לצרכים ייחודיים אלו, לא להכשירם לעול שייתכן שכלל אינם רוצים בו.
 

לי Li

New member
מזל טוב ../images/Emo13.gif

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
מזל טוב

וכמה מילים בנושא: אני חושבת שלא ניתן להכליל לגביי כיתות המחוננים. יש כאלה בהם יש תחרותיות ויש כאלה שממש לא. זה תלוי באנשים שנמצאים שם באותה שנה. יש ילדים שמסתדרים שם ויש כאלה שלא. בסופו של דבר אני חושבת שיש לשקול את הכל ולחשוב האם שווה להשאר בכתת מחוננים למרות המצב החברתי הלא טוב. אם ביתך הגיעה למסקנה שבכתה רגילה יהיה לה טוב יותר, כל מה שנותר לי לאחל הוא בהצלחה!
 

לי Li

New member
../images/Emo163.gifלא רגילה, מופת. סליחה ../images/Emo9.gif

מזל טוב

וכמה מילים בנושא: אני חושבת שלא ניתן להכליל לגביי כיתות המחוננים. יש כאלה בהם יש תחרותיות ויש כאלה שממש לא. זה תלוי באנשים שנמצאים שם באותה שנה. יש ילדים שמסתדרים שם ויש כאלה שלא. בסופו של דבר אני חושבת שיש לשקול את הכל ולחשוב האם שווה להשאר בכתת מחוננים למרות המצב החברתי הלא טוב. אם ביתך הגיעה למסקנה שבכתה רגילה יהיה לה טוב יותר, כל מה שנותר לי לאחל הוא בהצלחה!
לא רגילה, מופת. סליחה
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה