מגיע לנו מזל טוב

מצב
הנושא נעול.
מגיע לנו מזל טוב ../images/Emo13.gif

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
 

קיטס

New member
יופי, בהצלחה

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
יופי, בהצלחה
 

apk

New member
שיהיה המון ../images/Emo50.gif

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
שיהיה המון
 
בהצלחה

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
בהצלחה
האם את חושבת שהתנהגות הילדים נבעה מעצם היותם מקוטלגים כמחוננים ? בני לומד בכיתת מחוננים ולפעמים אני נתקלת שם בכל מיני דפוסי התנהגות שאינה ראויה אני לפעמים שואלת את עצמי אם זה פשוט דור כזה או האם הילדים שנמצאים בכיתת מחוננים מרשים לעצמם להתנהג בצורה זו ? מה דעתך ?
 
מסובך... (וארוך)

בהצלחה
האם את חושבת שהתנהגות הילדים נבעה מעצם היותם מקוטלגים כמחוננים ? בני לומד בכיתת מחוננים ולפעמים אני נתקלת שם בכל מיני דפוסי התנהגות שאינה ראויה אני לפעמים שואלת את עצמי אם זה פשוט דור כזה או האם הילדים שנמצאים בכיתת מחוננים מרשים לעצמם להתנהג בצורה זו ? מה דעתך ?
מסובך... (וארוך)
כל קבוצה אחרת. אני יודעת שכתות מחוננים הן קבוצות מאד תחרותיות, ובהעדר הדרכה נכונה ועיקבית מתחילת הדרך וגם בהמשכה המצב יכול להיות מאד קשה. בכתה הספציפית הזו השנה הראשונה (כתה ג') היתה נהדרת והיתה מחנכת מעולה שעבדה יופי על היחסים הבינאישיים, אבל - מהשניה השניה יש להם פחות מזל בבחירת המחנכת, ועוד מורים מקצועיים, שתגובותיהם לבעיות חברתיות בכתה הכעיסו מאד - בלשון המעטה. במקרה שלנו (ואין לי מספיק מידע להכליל) להורים היה חלק חשוב במערכת הגרועה בכתה. הורים שבטוחים שהאוצר הפרטי שלהם הוא כליל השלמות (דוגמא: כשהתקשרתי לאמא אחת לספר לה שבנה התחזה לבתי במסנג'ר ושלח בשמה הודעות פוגעות לילדים אחרים בכתה - השיבה לי : "הוא לא התחיל בזה, ילדים אחרים עשו לו את זה קודם" - למותר לציין שבתי לא היתה ביניהם - כשהבנתי שאין עם מי לדבר - ביקשתי מהמחנכת להעביר להם שיעור על כללי התנהגות ברשת, גיל האחריות הפלילית ועל ההיבטים הרלוונטיים של פשעי מחשב, כולל הסבר כללי על התיחסות המערכת המשפטית בארץ אליהם וכו' - יצאה הרצאה נהדרת - שהשפיעה אולי בשוליים - אבל הם לא הפסיקו ולא יפסיקו - ואני הרמתי ידיים). בנוסף יש לי המון אכזבה מהתיחסות המערכת הבית ספרית לבעיה - היה קל להם יותר לומר שהבעיה היא פרטית שלנו, ואפילו להדגיש את תכונותיה של בתי ש"גרמו" למצב, מאשר להחליט לטפל בו באופן כללי בכתה ופרטי לגביה. עברנו יעוץ עם המחנכת, יועצת בית הספר וגם נשח\לחנו ליעוץ פסיכולוגי פרטי ל"חיזוק הבטחון העצמי" - אך היעוץ היה ברור - "הילדה בסדר גמור ונמצאת בסביבה אובייקטיבית קשה מאד - בטח לכולם קשה שם". הגענו למצב שבו היה ברור שלתקן לא נצליח. זה בתוספת לידע שלנו על התכנית ההמשכית בחטיבה ובתיכון, על כל הבעיות שבה מעבר לבעיה החברתית הידועה - הביא להחלטה לעזוב. לפעמים הדרך הכי נכונה להרוג נחש היא לא להרוג אותו בכלל. - זה מה שבתי אמרה כסיכום למצב אתמול. (פתגם של אמא שלי שהיא החליטה שמתאים לה עכשיו). (ד"א - בתי האמצעית בכתה ג' מחוננים - ושם המצב נראה נכון להיום משופר. אני סקרנית לראות איך יתפתח שם כשיגדלו קצת). ארוך ומבולבל - ואין לי זמן להגיה... אשמח לפתח עוד אחרכך.
 
עוד משהו - לא יכולה להתאפק ../images/Emo4.gif

מסובך... (וארוך)
כל קבוצה אחרת. אני יודעת שכתות מחוננים הן קבוצות מאד תחרותיות, ובהעדר הדרכה נכונה ועיקבית מתחילת הדרך וגם בהמשכה המצב יכול להיות מאד קשה. בכתה הספציפית הזו השנה הראשונה (כתה ג') היתה נהדרת והיתה מחנכת מעולה שעבדה יופי על היחסים הבינאישיים, אבל - מהשניה השניה יש להם פחות מזל בבחירת המחנכת, ועוד מורים מקצועיים, שתגובותיהם לבעיות חברתיות בכתה הכעיסו מאד - בלשון המעטה. במקרה שלנו (ואין לי מספיק מידע להכליל) להורים היה חלק חשוב במערכת הגרועה בכתה. הורים שבטוחים שהאוצר הפרטי שלהם הוא כליל השלמות (דוגמא: כשהתקשרתי לאמא אחת לספר לה שבנה התחזה לבתי במסנג'ר ושלח בשמה הודעות פוגעות לילדים אחרים בכתה - השיבה לי : "הוא לא התחיל בזה, ילדים אחרים עשו לו את זה קודם" - למותר לציין שבתי לא היתה ביניהם - כשהבנתי שאין עם מי לדבר - ביקשתי מהמחנכת להעביר להם שיעור על כללי התנהגות ברשת, גיל האחריות הפלילית ועל ההיבטים הרלוונטיים של פשעי מחשב, כולל הסבר כללי על התיחסות המערכת המשפטית בארץ אליהם וכו' - יצאה הרצאה נהדרת - שהשפיעה אולי בשוליים - אבל הם לא הפסיקו ולא יפסיקו - ואני הרמתי ידיים). בנוסף יש לי המון אכזבה מהתיחסות המערכת הבית ספרית לבעיה - היה קל להם יותר לומר שהבעיה היא פרטית שלנו, ואפילו להדגיש את תכונותיה של בתי ש"גרמו" למצב, מאשר להחליט לטפל בו באופן כללי בכתה ופרטי לגביה. עברנו יעוץ עם המחנכת, יועצת בית הספר וגם נשח\לחנו ליעוץ פסיכולוגי פרטי ל"חיזוק הבטחון העצמי" - אך היעוץ היה ברור - "הילדה בסדר גמור ונמצאת בסביבה אובייקטיבית קשה מאד - בטח לכולם קשה שם". הגענו למצב שבו היה ברור שלתקן לא נצליח. זה בתוספת לידע שלנו על התכנית ההמשכית בחטיבה ובתיכון, על כל הבעיות שבה מעבר לבעיה החברתית הידועה - הביא להחלטה לעזוב. לפעמים הדרך הכי נכונה להרוג נחש היא לא להרוג אותו בכלל. - זה מה שבתי אמרה כסיכום למצב אתמול. (פתגם של אמא שלי שהיא החליטה שמתאים לה עכשיו). (ד"א - בתי האמצעית בכתה ג' מחוננים - ושם המצב נראה נכון להיום משופר. אני סקרנית לראות איך יתפתח שם כשיגדלו קצת). ארוך ומבולבל - ואין לי זמן להגיה... אשמח לפתח עוד אחרכך.
עוד משהו - לא יכולה להתאפק

התפיסה שלי את כיתות המחוננים ואת מטרתן היא כשל חינוך מיוחד על כל המשתמע מכך. המטרה היא לא לקדם אותם מהר יותר, ולא לדחוס בהן יותר ידע או מידע או כל דבר אחר. לדעתי ילדים מחוננים הם רגישים יותר (פיזית ונפשית - ועל זה כבר הבעתי את דעתי לא אחת), ומערכת החינוך המיוחד הזו צריכה לתת את התשובה גם לצרכים האלה - ולא רק לצרכים הלימודיים הגבוהים שלהם. חבל לי שבבית הספר שלנו, ולפי מה שלמדתי פה, גם במקומות אחרים בארץ, המטרה אחרת. למעט מורה אחת - שעד כמה שהיא נהדרת חבל לי נורא שהיא היוצאת מן הכלל - אין שום מקום למאפיינים האלה של הילדים. אין התיחסות כלשהי לצרכים הפסיכולוגיים שלהם, לקשיים חברתיים שיש לרבים מהם, ללקויות למידה שיש להם לעיתים ודורשות התמודדות אחרת מאשר אצל ילדים שאינם מחוננים, לפער הבלתי נסגר בין יכולת התפיסה שלהם לבין יכולתם להתמודד רגשית עם מה שהם לומדים (למה למשל מוכרחים ללמד את תורת הויכוח באמצעות ויכוחים על נושאים כגון "המתת חסד" - ולהדגיש את אופי הצגת הנימוקים בלי לראות לרגע את המשקעים הרגשיים שנוצרו להם? - חסרים נושאים שאין בהם קשיים רגשיים להתווכח עליהם?). ומצד שני אני מבינה שההתפתחות של התחום איטית מאד, כמו בכל תחום, ומורגשת לאורך דורות ולא לאורך שנים. כך למשל בתקופתי לא ידעו בכלל לאבחן לקויות למידה אצל מחוננים וקראו לזה בכל מיני שמות החל ב"אי מימוש פוטנציאל" וכלה ב"עצלות"... והיום לפחות יודעים לאבחן - גם אם לא לטפל ביעילות. אולי המערכת תוכל ללכת לכיוון הנכון יותר בעתיד. הבעיה הגדולה, וזה מה שמרפה את ידי, היא שמערכת החינוך בארץ מושפעת מפוליטיקאים שמונעים על ידי האינטרס קצר הטווח של התועלת הפוליטית להם, וגם אם כן ישקיעו במחוננים - זה יהיה על מנת להאדיר ולהעצים ולזרז את הישגיהם הלימודיים - ולא בהכרח על מנת לשפר את איכות חייהם האישית - זה תפקידנו כהורים - אין תועלת בהמתנה למערכת החינוך שתעשה זאת עבורנו. אני משתדלת שהמערכת לא תפריע, גם אם לפעמים לצורך כך אני משתפת איתה פעולה - ולו למראה עיין. הבעיה - שגם הכשרה נכונה להורים לא קיימת, וכשכבר מעבירים הרצאות להורים - ולפחות ככל שאני נתקלתי בהרצאות מעטות כאלה - העיקר, בהרצאה והרבה פעמים גם בשאלות המופנות אל המרצה - היא אותה מטרה של הגברת ההישגים ולא ההתמודדות עם החיים. כשצפיתי בסרט "איש קטן ושמו טייט" - בכיתי. תסמונת הילד החריג היא סיפור חיי. אני עושה כל שביכלתי כדי שילדי יסבלו ממנה פחות מאשר אני סבלתי (ועדיין). אין לי את הכלים לוודא את הצלחתי ואין לי אפילו את הכלים לבחון אותה תוך כדי גדילתן. מה שיש לי הוא אינטואיציה אימהים ותפילה אישית שאצליח. מקווה שלא יצא פומפוזי מידי - זו הפעם הראשונה שאני אומרת את הדברים במקום כלשהו. אוף.
 
אצלנו זה קצת שונה

עוד משהו - לא יכולה להתאפק

התפיסה שלי את כיתות המחוננים ואת מטרתן היא כשל חינוך מיוחד על כל המשתמע מכך. המטרה היא לא לקדם אותם מהר יותר, ולא לדחוס בהן יותר ידע או מידע או כל דבר אחר. לדעתי ילדים מחוננים הם רגישים יותר (פיזית ונפשית - ועל זה כבר הבעתי את דעתי לא אחת), ומערכת החינוך המיוחד הזו צריכה לתת את התשובה גם לצרכים האלה - ולא רק לצרכים הלימודיים הגבוהים שלהם. חבל לי שבבית הספר שלנו, ולפי מה שלמדתי פה, גם במקומות אחרים בארץ, המטרה אחרת. למעט מורה אחת - שעד כמה שהיא נהדרת חבל לי נורא שהיא היוצאת מן הכלל - אין שום מקום למאפיינים האלה של הילדים. אין התיחסות כלשהי לצרכים הפסיכולוגיים שלהם, לקשיים חברתיים שיש לרבים מהם, ללקויות למידה שיש להם לעיתים ודורשות התמודדות אחרת מאשר אצל ילדים שאינם מחוננים, לפער הבלתי נסגר בין יכולת התפיסה שלהם לבין יכולתם להתמודד רגשית עם מה שהם לומדים (למה למשל מוכרחים ללמד את תורת הויכוח באמצעות ויכוחים על נושאים כגון "המתת חסד" - ולהדגיש את אופי הצגת הנימוקים בלי לראות לרגע את המשקעים הרגשיים שנוצרו להם? - חסרים נושאים שאין בהם קשיים רגשיים להתווכח עליהם?). ומצד שני אני מבינה שההתפתחות של התחום איטית מאד, כמו בכל תחום, ומורגשת לאורך דורות ולא לאורך שנים. כך למשל בתקופתי לא ידעו בכלל לאבחן לקויות למידה אצל מחוננים וקראו לזה בכל מיני שמות החל ב"אי מימוש פוטנציאל" וכלה ב"עצלות"... והיום לפחות יודעים לאבחן - גם אם לא לטפל ביעילות. אולי המערכת תוכל ללכת לכיוון הנכון יותר בעתיד. הבעיה הגדולה, וזה מה שמרפה את ידי, היא שמערכת החינוך בארץ מושפעת מפוליטיקאים שמונעים על ידי האינטרס קצר הטווח של התועלת הפוליטית להם, וגם אם כן ישקיעו במחוננים - זה יהיה על מנת להאדיר ולהעצים ולזרז את הישגיהם הלימודיים - ולא בהכרח על מנת לשפר את איכות חייהם האישית - זה תפקידנו כהורים - אין תועלת בהמתנה למערכת החינוך שתעשה זאת עבורנו. אני משתדלת שהמערכת לא תפריע, גם אם לפעמים לצורך כך אני משתפת איתה פעולה - ולו למראה עיין. הבעיה - שגם הכשרה נכונה להורים לא קיימת, וכשכבר מעבירים הרצאות להורים - ולפחות ככל שאני נתקלתי בהרצאות מעטות כאלה - העיקר, בהרצאה והרבה פעמים גם בשאלות המופנות אל המרצה - היא אותה מטרה של הגברת ההישגים ולא ההתמודדות עם החיים. כשצפיתי בסרט "איש קטן ושמו טייט" - בכיתי. תסמונת הילד החריג היא סיפור חיי. אני עושה כל שביכלתי כדי שילדי יסבלו ממנה פחות מאשר אני סבלתי (ועדיין). אין לי את הכלים לוודא את הצלחתי ואין לי אפילו את הכלים לבחון אותה תוך כדי גדילתן. מה שיש לי הוא אינטואיציה אימהים ותפילה אישית שאצליח. מקווה שלא יצא פומפוזי מידי - זו הפעם הראשונה שאני אומרת את הדברים במקום כלשהו. אוף.
אצלנו זה קצת שונה
במסלול המחוננים , בשום אופן לא מקדמים הלאה , לומדים יותר לעומק. רשמית התוכנית היא תוכנית הלימודים הרגילה אבל דורשים מהם יותר לחשוב נותנים להם ליצור ומאוד מקפידים שהעבודות יוגשו בזוגות על מנת לעודד עבודה עם חברים . מה שמפריע לי במסגרת זו היא שלמעשה שכל בעייה שקיימת אז היא קימת בגלל שהילד מחונן עם ילד מרביץ אז זה בגלל שהוא מחונן עם הוא מתפרע גם כן זה בגלל שהוא מחונן לא מפרידים בין התנהגות רגילה של הילדים לבין עצם היותם מחוננים מה שעוד מפריע לי זה שהילדים גדלים בקבוצה שונה מהקבוצות הרגילות בהן נתקלים בחיים וכאשר יצאו החוצה יהיה להם יותר קשה להתמודד .
 

0 אור 0

New member
שיהיה בהצלחה

מסובך... (וארוך)
כל קבוצה אחרת. אני יודעת שכתות מחוננים הן קבוצות מאד תחרותיות, ובהעדר הדרכה נכונה ועיקבית מתחילת הדרך וגם בהמשכה המצב יכול להיות מאד קשה. בכתה הספציפית הזו השנה הראשונה (כתה ג') היתה נהדרת והיתה מחנכת מעולה שעבדה יופי על היחסים הבינאישיים, אבל - מהשניה השניה יש להם פחות מזל בבחירת המחנכת, ועוד מורים מקצועיים, שתגובותיהם לבעיות חברתיות בכתה הכעיסו מאד - בלשון המעטה. במקרה שלנו (ואין לי מספיק מידע להכליל) להורים היה חלק חשוב במערכת הגרועה בכתה. הורים שבטוחים שהאוצר הפרטי שלהם הוא כליל השלמות (דוגמא: כשהתקשרתי לאמא אחת לספר לה שבנה התחזה לבתי במסנג'ר ושלח בשמה הודעות פוגעות לילדים אחרים בכתה - השיבה לי : "הוא לא התחיל בזה, ילדים אחרים עשו לו את זה קודם" - למותר לציין שבתי לא היתה ביניהם - כשהבנתי שאין עם מי לדבר - ביקשתי מהמחנכת להעביר להם שיעור על כללי התנהגות ברשת, גיל האחריות הפלילית ועל ההיבטים הרלוונטיים של פשעי מחשב, כולל הסבר כללי על התיחסות המערכת המשפטית בארץ אליהם וכו' - יצאה הרצאה נהדרת - שהשפיעה אולי בשוליים - אבל הם לא הפסיקו ולא יפסיקו - ואני הרמתי ידיים). בנוסף יש לי המון אכזבה מהתיחסות המערכת הבית ספרית לבעיה - היה קל להם יותר לומר שהבעיה היא פרטית שלנו, ואפילו להדגיש את תכונותיה של בתי ש"גרמו" למצב, מאשר להחליט לטפל בו באופן כללי בכתה ופרטי לגביה. עברנו יעוץ עם המחנכת, יועצת בית הספר וגם נשח\לחנו ליעוץ פסיכולוגי פרטי ל"חיזוק הבטחון העצמי" - אך היעוץ היה ברור - "הילדה בסדר גמור ונמצאת בסביבה אובייקטיבית קשה מאד - בטח לכולם קשה שם". הגענו למצב שבו היה ברור שלתקן לא נצליח. זה בתוספת לידע שלנו על התכנית ההמשכית בחטיבה ובתיכון, על כל הבעיות שבה מעבר לבעיה החברתית הידועה - הביא להחלטה לעזוב. לפעמים הדרך הכי נכונה להרוג נחש היא לא להרוג אותו בכלל. - זה מה שבתי אמרה כסיכום למצב אתמול. (פתגם של אמא שלי שהיא החליטה שמתאים לה עכשיו). (ד"א - בתי האמצעית בכתה ג' מחוננים - ושם המצב נראה נכון להיום משופר. אני סקרנית לראות איך יתפתח שם כשיגדלו קצת). ארוך ומבולבל - ואין לי זמן להגיה... אשמח לפתח עוד אחרכך.
שיהיה בהצלחה
עברתי עם בתי הקטנה חויות דומות מאד דוקא לא בכיתת מחוננים אלא בכיתה רגילה - שם התנכלו לה בלי סוף. וכל הזמן דחיתי את ההחלטה על ניתוק מגע בגלל שכאילו טיפלו, וכל הזמן חשבנו שישתפר. מהרגע שנכנסה לחטיבת הבינים כדף חדש בחיים - פתאום כל התכונות הלא חברתיות שלה "נעלמו", ופתאום היא יודעת להסתדר עם אחרים. היום היא בכתה ט', וממש טוב לה מבחינה חברתית, והיא פורחת ויכולה למצות גם את היכולות האחרות שלה - אני מברכת על כל רגע של ההחלטה לנתק אותה באופן מוחלט מהסביבה הקודמת ולתת לה אפשרות חדשה לחיות (בכניסה לכתה ז' הם בדרך כלל משתדלים לשמור על מספר ילדים מכל ישוב יחד - אנחנו ביקשנו שהיא תהיה באשכול הכתות השני, כך שלא יקלקלו לה את הכניסה הנקיה). מאחלת לך שיצליח אצלכם לפחות כך.
 

milim

New member
כל הכבוד לילדה ולכם. בגיל החטיבה

מגיע לנו מזל טוב

היום בכורתי נרשמה לחטיבת הביניים. היא החליטה לעזוב את הכתה שבה למדה מכתה ג' (מחוננים) ולא להמשיך בפרויקט עד סוף התיכון. היה לה ממש ממש רע שם חברתית (בכלל קבוצת ילדים איומים - אבל אני לא אפרט ולא אכנס לזה - היה לנו המון צער על דברים רעים סתם שעשו לה שם מתוך- פשוט רוע טהור). לאחר בהתלבטויות ובירורים מקיפים ביותר - ובאומץ לא זניח בכלל - היא החליטה לעשות את הצעד ולהפרד מהם. נבחנה והתקבלה לפרוייקט מופת - ונרשמנו היום. נקווה שמתחילים דף חדש. בלי קיטלוג ותויות. בלי רוע לב - ועם קבוצה חדשה ומוצלחת יותר. הלוואי. היום אני שמחה.
כל הכבוד לילדה ולכם. בגיל החטיבה
קשה לשנות ואפילו לחשוב על שנוי. מהו פרוייקט מופת? בהצלחה!
 
יש בכל מיני מקומות.

כל הכבוד לילדה ולכם. בגיל החטיבה
קשה לשנות ואפילו לחשוב על שנוי. מהו פרוייקט מופת? בהצלחה!
יש בכל מיני מקומות.
אצלנו התכנית היא לסיים בגרויות בכתה י' וללמוד לתואר ראשון - בכל תחום כמעט (חוץ מלימודי תעודה בהם יש הגבלת גיל - משפטים, פסיכולוגיה ורפואה למיטב ידיעתי) - עד סוף י"ג. לא בטוחה שכך הדבר בכל כיתות מופת בארץ. הטוב הוא בעיקר בבית הספר הספציפי, בו נראה לי מהביכורים שלנו שם, שיש מערכת תומכת יותרל תלמיד כפרט. כך בהשוואה לבית הספר היסודי שלנו ואפילו יותר בהשוואה לחטיבה ולתיכון ההמשך של הכתה הנוכחית. אני בטוחה שאם נצליח שיהיה לה טוב חברתית וכו' הלימודים עצמם הם לא בעיה והיא תהנה מהשנים שלה שם. הלוואי. ותודה לכולם על הברכות.
 

milim

New member
תודה על ההסבר. אני נהנית לשמוע

יש בכל מיני מקומות.
אצלנו התכנית היא לסיים בגרויות בכתה י' וללמוד לתואר ראשון - בכל תחום כמעט (חוץ מלימודי תעודה בהם יש הגבלת גיל - משפטים, פסיכולוגיה ורפואה למיטב ידיעתי) - עד סוף י"ג. לא בטוחה שכך הדבר בכל כיתות מופת בארץ. הטוב הוא בעיקר בבית הספר הספציפי, בו נראה לי מהביכורים שלנו שם, שיש מערכת תומכת יותרל תלמיד כפרט. כך בהשוואה לבית הספר היסודי שלנו ואפילו יותר בהשוואה לחטיבה ולתיכון ההמשך של הכתה הנוכחית. אני בטוחה שאם נצליח שיהיה לה טוב חברתית וכו' הלימודים עצמם הם לא בעיה והיא תהנה מהשנים שלה שם. הלוואי. ותודה לכולם על הברכות.
תודה על ההסבר. אני נהנית לשמוע
מכן על התכניות למחוננים בארץ.
 
ביקורים, ביקורים...../images/Emo163.gif../images/Emo5.gif../images/Emo5.gif../images/Emo5.gif

יש בכל מיני מקומות.
אצלנו התכנית היא לסיים בגרויות בכתה י' וללמוד לתואר ראשון - בכל תחום כמעט (חוץ מלימודי תעודה בהם יש הגבלת גיל - משפטים, פסיכולוגיה ורפואה למיטב ידיעתי) - עד סוף י"ג. לא בטוחה שכך הדבר בכל כיתות מופת בארץ. הטוב הוא בעיקר בבית הספר הספציפי, בו נראה לי מהביכורים שלנו שם, שיש מערכת תומכת יותרל תלמיד כפרט. כך בהשוואה לבית הספר היסודי שלנו ואפילו יותר בהשוואה לחטיבה ולתיכון ההמשך של הכתה הנוכחית. אני בטוחה שאם נצליח שיהיה לה טוב חברתית וכו' הלימודים עצמם הם לא בעיה והיא תהנה מהשנים שלה שם. הלוואי. ותודה לכולם על הברכות.
ביקורים, ביקורים...
 
דווקא פסיכולוגיה ורפואה אפשרי

יש בכל מיני מקומות.
אצלנו התכנית היא לסיים בגרויות בכתה י' וללמוד לתואר ראשון - בכל תחום כמעט (חוץ מלימודי תעודה בהם יש הגבלת גיל - משפטים, פסיכולוגיה ורפואה למיטב ידיעתי) - עד סוף י"ג. לא בטוחה שכך הדבר בכל כיתות מופת בארץ. הטוב הוא בעיקר בבית הספר הספציפי, בו נראה לי מהביכורים שלנו שם, שיש מערכת תומכת יותרל תלמיד כפרט. כך בהשוואה לבית הספר היסודי שלנו ואפילו יותר בהשוואה לחטיבה ולתיכון ההמשך של הכתה הנוכחית. אני בטוחה שאם נצליח שיהיה לה טוב חברתית וכו' הלימודים עצמם הם לא בעיה והיא תהנה מהשנים שלה שם. הלוואי. ותודה לכולם על הברכות.
דווקא פסיכולוגיה ורפואה אפשרי
לרפואה אמנם יש הגבלת גיל אבל רק על הנייר (אם כי ייתכן שלא אפשרי להתקבל על תנאי), עם פסיכולוגיה אין שום בעיה (אבל עם עו"ס כן). עם משפטים כנראה שאי אפשר, אלא אם כן מישהו החליט לקבל שכל מאז ריקי ישי. תראי איך ילך לה שם מבחינת העומס, אולי יהיה מקום להתחיל ללמוד באונ' עוד קודם.
 
עד שנגיע לשם - המון יכול להשתנות

דווקא פסיכולוגיה ורפואה אפשרי
לרפואה אמנם יש הגבלת גיל אבל רק על הנייר (אם כי ייתכן שלא אפשרי להתקבל על תנאי), עם פסיכולוגיה אין שום בעיה (אבל עם עו"ס כן). עם משפטים כנראה שאי אפשר, אלא אם כן מישהו החליט לקבל שכל מאז ריקי ישי. תראי איך ילך לה שם מבחינת העומס, אולי יהיה מקום להתחיל ללמוד באונ' עוד קודם.
עד שנגיע לשם - המון יכול להשתנות
אבל אני אזכור לברר. ותלוי בהעדפות של הסטודנטית.
 

לי Li

New member
אז בעיקרון,

יש בכל מיני מקומות.
אצלנו התכנית היא לסיים בגרויות בכתה י' וללמוד לתואר ראשון - בכל תחום כמעט (חוץ מלימודי תעודה בהם יש הגבלת גיל - משפטים, פסיכולוגיה ורפואה למיטב ידיעתי) - עד סוף י"ג. לא בטוחה שכך הדבר בכל כיתות מופת בארץ. הטוב הוא בעיקר בבית הספר הספציפי, בו נראה לי מהביכורים שלנו שם, שיש מערכת תומכת יותרל תלמיד כפרט. כך בהשוואה לבית הספר היסודי שלנו ואפילו יותר בהשוואה לחטיבה ולתיכון ההמשך של הכתה הנוכחית. אני בטוחה שאם נצליח שיהיה לה טוב חברתית וכו' הלימודים עצמם הם לא בעיה והיא תהנה מהשנים שלה שם. הלוואי. ותודה לכולם על הברכות.
אז בעיקרון,
במובן של סיום הבגרויות והתואר מוקדם, כתת המופת עולה אף על כתת מחוננים? (אגב, על סמך מה מבחני הקבלה לכתה כזאת? האם אלו ציונים, ידע כללי או מבחני אינטילגנציה?) אצלנו גם יש כתת מופת, אבל אני לא חושבת שהיא פועלת באותה מתכונת. כנראה שבאמת כל כתה פועלת במתכונת שונה.
 
אני בהחלט מקווה כך ../images/Emo13.gif

אז בעיקרון,
במובן של סיום הבגרויות והתואר מוקדם, כתת המופת עולה אף על כתת מחוננים? (אגב, על סמך מה מבחני הקבלה לכתה כזאת? האם אלו ציונים, ידע כללי או מבחני אינטילגנציה?) אצלנו גם יש כתת מופת, אבל אני לא חושבת שהיא פועלת באותה מתכונת. כנראה שבאמת כל כתה פועלת במתכונת שונה.
אני בהחלט מקווה כך

כי הרי ידוע שמכתת מחוננים יוצאים עם בגרויות, מגנים מקולקלים ומכתב שלא שווה כלום באוניברסיטאות. הסינון כלל מבחן במתמטיקה בלבד וראיון אישי עם מנהלת בית הספר.
 

לי Li

New member
גם בגרויות מקולקלות? ../images/Emo4.gif

אני בהחלט מקווה כך

כי הרי ידוע שמכתת מחוננים יוצאים עם בגרויות, מגנים מקולקלים ומכתב שלא שווה כלום באוניברסיטאות. הסינון כלל מבחן במתמטיקה בלבד וראיון אישי עם מנהלת בית הספר.
גם בגרויות מקולקלות?

כי דווקא יש בונוסים כאלה ואחרים (או שהם לא קשורים לכתת המחוננים וקשורים לעובדה שעושים 5 יחידות)? ושוב, בהצלחה לה!
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה