Don Nirtin
New member
מד מן- הפרק הראשון
לפני הכל, הכינוי שלי אינו מתקשר לדמות המרכזית של הסדרה. הוא מבטא משהו אחר.
שיעמום של אמצע הלילה. מה לעשות? בכל הפורומים כבר ביקרתי. בכל האתרים כבר גלשתי. כמה אפשר לקרוא על אונס קבוצתי/אכזרי/מחריד בווינט?
הרגל מתנדנדת לה בשיעמום על המדף שמחזיק את המחשב. אני בוהה בשיעמום. ואז נזכרתי- יש לי קישור לאיזשהו משהו לא חוקי. יש שם את מד מן (עד עונה 4 באיזשהו פרק). אז ננסה.
הפרק נפתח עם פתיח קצת זריז לטעמי. השיחה על הסיגריות ולאחר מכן השיחה של הגבר עם האישה. רק לאחר שלוש או ארבע סצינות יתברר לנו כי מדובר בדון דרייפר, פרסומאי מצליח. במקביל אנו מקבלים את פגי אולמן, מזכירה חדשה שנוטים לרדת עליה. דווקא דון סוג של מגן עליה כאשר הוא מבהיר לפיט קמפבל את עתידו הלא מזהיר.
20 הדקות הראשונות מעניינות דווקא. אבל אני חייב להגיד בתור לא מעשן מוצהר שריח הסיגריות דוחה אותו- קצת מדאיג אותי כמות העישון שמוצג בסדרה הזו. קצת קשה לי עם העובדה שלא רק מעשנים שם, גם שותים. ניחא, עם שתייה הייתי מסתדר. אבל עם סיגריות קשה לי להסתדר. זה מחריד, זה מגעיל, וזה כמובן לא בריא.
הסצינה שגרטה נכנסת לחדרו של דון דרייפר והוא משליך את הדוח שלה לפח- נהדר
הסצינה של פגי עם הרופא לא ברורה לי. אני מניח שצריך להמשיך ולראות לאן זה מוביל.
הסצינה של דון דרייפר עם בעלת החנות "מנקן" מריחה כולה שוביניסטיות. ואולי זה המאפיין העיקרי שסובב את דון דרייפר. אני תוהה בעצמי באיזה שנים מיקמו את הסדרה. אם לפי מכונת הכתיבה הישנה אני מסיק שזה בשנות החמישים לפני המלחמה הארורה ההיא שלימים תיוודע כ"השואה".
הסצינה בה דון מגיע לתובנה ומציל את הפגישה- קצת התישה אותי אבל החזקתי מעמד.
הסצינה בה דון מבבהיר לפגי שהוא לא חבר שלה אלא הבוס- באיזשהו מקום זה קצת אירוניה כי בעולם של היום שיש נשיא אנס שמנצל את העובדות שלו, הסיטואציה הזו נראית תמימה בתקופה שעדיין- איכשהו- כיבדו נשים.
כיבדו נשים? ובכל זאת, ידוע שמקצוע הזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם..... באופן אירוני, הסצינה הבאה היא זה של מועדון חשפנות בה פיט מנסה להתחיל עם בחורה ולא מצליח לו. במקביל דון מנהל שיחה עם ההיא של "מנקן". שיחה שכמובן לא הבנתי מה רצה המשורר, אבל נו מילא.
פיט מגיע לדירה של פגי (איך? הם מכירים עוד מלפני? או שהוא חיטט במשרד בפרטים האישיים שלה וכך גילה איפה היא גרה?) והיא דוחה אותו. יחסית לרווק שעומד להתחתן, הוא לא ממש זוכה "להיפרד" מהרווקות. או שהיא כן מכניסה אותו.... מזל
דון מנשק בחורה בלונדינית. אני אסיק שהיא אשתו לפי המשפט "יש ארוחה בתנור"..... ואז בינגו. צדקתי. הוא עולה במדרגות ונכנס לחדר של הילד (או ילדה, לא ראיתי) ומלטף אותו (או אותה, עדיין לא ראיתי). זה מה שפותר את התעלומה למה דון לא נתן לפגי לפתות אותו.....
זהו, הפרק עבר לו די מהר לדעתי. כנראה כי הייתי עירני מספיק וכנראה כי פשוט כתבתי דעות תוך כדי.
וסליחה על השעה המאוחרת בה נכתב ההודעה
........
שלכם,
ניר
לפני הכל, הכינוי שלי אינו מתקשר לדמות המרכזית של הסדרה. הוא מבטא משהו אחר.
שיעמום של אמצע הלילה. מה לעשות? בכל הפורומים כבר ביקרתי. בכל האתרים כבר גלשתי. כמה אפשר לקרוא על אונס קבוצתי/אכזרי/מחריד בווינט?
הרגל מתנדנדת לה בשיעמום על המדף שמחזיק את המחשב. אני בוהה בשיעמום. ואז נזכרתי- יש לי קישור לאיזשהו משהו לא חוקי. יש שם את מד מן (עד עונה 4 באיזשהו פרק). אז ננסה.
הפרק נפתח עם פתיח קצת זריז לטעמי. השיחה על הסיגריות ולאחר מכן השיחה של הגבר עם האישה. רק לאחר שלוש או ארבע סצינות יתברר לנו כי מדובר בדון דרייפר, פרסומאי מצליח. במקביל אנו מקבלים את פגי אולמן, מזכירה חדשה שנוטים לרדת עליה. דווקא דון סוג של מגן עליה כאשר הוא מבהיר לפיט קמפבל את עתידו הלא מזהיר.
20 הדקות הראשונות מעניינות דווקא. אבל אני חייב להגיד בתור לא מעשן מוצהר שריח הסיגריות דוחה אותו- קצת מדאיג אותי כמות העישון שמוצג בסדרה הזו. קצת קשה לי עם העובדה שלא רק מעשנים שם, גם שותים. ניחא, עם שתייה הייתי מסתדר. אבל עם סיגריות קשה לי להסתדר. זה מחריד, זה מגעיל, וזה כמובן לא בריא.
הסצינה שגרטה נכנסת לחדרו של דון דרייפר והוא משליך את הדוח שלה לפח- נהדר
הסצינה של פגי עם הרופא לא ברורה לי. אני מניח שצריך להמשיך ולראות לאן זה מוביל.
הסצינה של דון דרייפר עם בעלת החנות "מנקן" מריחה כולה שוביניסטיות. ואולי זה המאפיין העיקרי שסובב את דון דרייפר. אני תוהה בעצמי באיזה שנים מיקמו את הסדרה. אם לפי מכונת הכתיבה הישנה אני מסיק שזה בשנות החמישים לפני המלחמה הארורה ההיא שלימים תיוודע כ"השואה".
הסצינה בה דון מגיע לתובנה ומציל את הפגישה- קצת התישה אותי אבל החזקתי מעמד.
הסצינה בה דון מבבהיר לפגי שהוא לא חבר שלה אלא הבוס- באיזשהו מקום זה קצת אירוניה כי בעולם של היום שיש נשיא אנס שמנצל את העובדות שלו, הסיטואציה הזו נראית תמימה בתקופה שעדיין- איכשהו- כיבדו נשים.
כיבדו נשים? ובכל זאת, ידוע שמקצוע הזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם..... באופן אירוני, הסצינה הבאה היא זה של מועדון חשפנות בה פיט מנסה להתחיל עם בחורה ולא מצליח לו. במקביל דון מנהל שיחה עם ההיא של "מנקן". שיחה שכמובן לא הבנתי מה רצה המשורר, אבל נו מילא.
פיט מגיע לדירה של פגי (איך? הם מכירים עוד מלפני? או שהוא חיטט במשרד בפרטים האישיים שלה וכך גילה איפה היא גרה?) והיא דוחה אותו. יחסית לרווק שעומד להתחתן, הוא לא ממש זוכה "להיפרד" מהרווקות. או שהיא כן מכניסה אותו.... מזל
דון מנשק בחורה בלונדינית. אני אסיק שהיא אשתו לפי המשפט "יש ארוחה בתנור"..... ואז בינגו. צדקתי. הוא עולה במדרגות ונכנס לחדר של הילד (או ילדה, לא ראיתי) ומלטף אותו (או אותה, עדיין לא ראיתי). זה מה שפותר את התעלומה למה דון לא נתן לפגי לפתות אותו.....
זהו, הפרק עבר לו די מהר לדעתי. כנראה כי הייתי עירני מספיק וכנראה כי פשוט כתבתי דעות תוך כדי.
וסליחה על השעה המאוחרת בה נכתב ההודעה
שלכם,
ניר
