מהי ההגדרה האנרגטית שלכם להעזה?

[seelinewoman]

מהי ההגדרה האנרגטית שלכם להעזה?

איך אתם מסמנים גבולות פנימיים שאפשר לחצות ואיזה שלא?
אני לא מדברת על מה שלא חוקי או לא מוסרי.
אני שואלת על אישיות, אופי, התנהלות בחיים שמגיבה למאורעות וחוסמת לפעמים.
אני שואלת, כמי שנחשבים יחסית לנועזים משום שאנחנו מאלה שבודקים
את עצמנו וגם את האחרים, איך תאבחנו גבולות אצל אנשים?
איך תעודדו אותם לזהות מגבולות ולהיפטר מעכבות שחונקות אותם?

 

[צחי שוחט]

כמה נושאים יש לך

1. גבולות - לא באמת קיימים, הם רק מחשבות וסימנים שיצרנו אנו בתוכנו. כלומר....אפשר לוותר עליהם, הם לא באמת חיוניים באופן מוחלט. הדבר גם נכון לגבי גבולות גיאוגרפיים - הם לא קיימים, בני האדם יצרו אותם.
במקום לשמור על גבול, אני יודע להיות במרכז הפנימי שלי, אז אני מרשה לעצמי לצאת מהגבולות ועדיים להישאר במרכז.
כך יש לי כלי שמאפשר לי לצאת מהגבולות. אנשים שאין להם מרכז, מפחדים לצאת מהגבולות, או שאין להם גבולות בכלל

.

2. אני לא מזהה מגבלות אצל אנשים ואומר להם לצאת מהם.
כשאני מזהה מגבלות, או שאני מרגיש שאני יכול מעשית להוציא אותם מהם משום ש"סתם" תקוע אצלם משהו והם צריכים אותי, או שאני נותן להם לגמרי לצאת בכוחות עצמם.
אם הם לא יכולים לצאת בעצמם...סימן שהם צריכים להישאר במגבלות שלהם.
אני נותן להם לקבל את המגבלות שלהם, להבין אותם, מה הם משרתים להם ונותן להם לשאול את השאלה - האם אני עדיין צריך את המגבלה. אדם מחזיק את המגבלה שלו משום שהיא משרתת משהו אצלו.

בחלק 2, אני מדבר על אנשים שבאים ללמוד ממני או להירפא על ידי.
אני לא מתערב בחייהם של אחרים על דעת עצמי.
כשבאים אליי, אני יודע , שהנה סימן שאני צריך להיות חלק מהתהליך שהאדם צריך לעבור וגם להפך - שהאדם הוא חלק מהתהליכים שלי בחיים.

 

[Lagrangian]

סותר את עצמך

" גבולות - לא באמת קיימים, הם רק מחשבות וסימנים שיצרנו אנו בתוכנו."

ואז אתה מניח שהם כן קיימים ו -

"אפשר לוותר עליהם, הם לא באמת חיוניים באופן מוחלט. "

ומראה שיש אנשים שהם כן חיוניים להם -

"אנשים שאין להם מרכז, מפחדים לצאת מהגבולות."
(מתחתי את זה - אנשים בלי מרכז סובלים מחוסר הגבולות שלהם).

 

[צחי שוחט]

חבר יקר, שעוסק בתורת היין והיאנג....

איך יכולה להיות סתירה בכלל.
רוב הגבולות לא קיימים במציאות, אלא במחשבה של האדם. זו גישה מחשבתית שמובילה למקום מסויים.
כשאנו מדברים על גבולות, אנו מדברים על הגבלות. ההגבלות הן בעיניי המתבונן והמשתמש.
אם אתה חתול שמגיע למים יש לך גבול.
אם אתה דו חי, באותה סיטואציה, אין לך גבול.
אם תוריד את הארצות, לא יהיו מדינות עם גבולות...שיצרו בני האדם.

אם אתה מדבר על גבולות התנהגיותיים מוסריים, הם לגמרי יצירת האדם. הם לא קיימים בשום אופן...אלא במחשבתו של האדם.
מצד שני הם קיימים מעשית, משום שמתנהגים לפיהם.

 

[Lagrangian]

המחשבה לא מציאותית בעיניך?

והנה, אפילו במחשבה שהיא חסרת גבולות בעיניך (אולי) - תדמיין קוביה 5 מימדית מסתובבת..
בכל מקרה, זה תמיד נחמד לחמוק לטיעונים מטאפיזיים כשיש בעיה ברציונל. אבל יש בעיה
ברציונל..
בתור מישהו עם בעיית גבולות, אני יודע שהם קיימים. וזו בעיה שגורמת למחלות, כך שאם
אתה אומר שהם לא קיימים - הנה נקודת השקה עם המציאות הפיסית. ואם תשתמש בטיעון
הוליסטי, אז הנה - המחשבות הן חלק מהמציאות, וכך גם הגבולות שבהן.

 

[צחי שוחט]

הכל מציאותי, גם האשלייה, אחרת היא לא הייתה

קיימת.
אתה עושה מכל זה דיון פילוסופי....
יש פורום אחר לכל זה.....
בן טל-שחר מנהל אותו.....

 

[Lagrangian]

מכל דבר

אבל אני רואה את כל זה כחלק מריפוי.. אם כי לא מהסוג שבו המטפל נעלם..

 

[מלחייה מתוקה]

לדעתי,

איך תאבחנו גבול - ע"י מודעות עצמית של עצמך. כאשר אתה מודע למה שאתה רוצה והחלטי לגבי זה, הגבולות של האחר יכולים להחשף בפניך בקלות רבה יותר כי הם נמצאים באופן יחסי לגבולות שלך . כאשר אתה מושפע מאחרים בעקבות מודעות נמוכה יותר, הגבולות שלך בעצמך רעויים ולכן יש קושי בזיהוי גבולות האחר.

אך אציין עוד שלדעתי גבולות הם עניין של תפיסת מציאות.

איך תעודדו... - ע"י דוגמה אישית או שיחה אך בעקרון האדם אמור להגיע לכך בעצמו ולפעמים המצב בו הוא נמצא, ה"עכבה", היא טובה עבורו, כי הוא פשוט לא אנחנו.

 

[neophile]

זה עניין של דפוסים מגובשים

למשל סופרים שהעיזו במחשבה ובדמיון שלהם לא בהכרח העיזו ביחסים הבין אישיים .

אבל את שואלת ספציפית לגבי אישיות ואופי והתנהלות בחיים .
אז יש את האנשים שיש להם אופי נועז , יוזמים , חלוצים , מהנדסים שמוצאים דרכים חדשות לעשות דברים , אנשי מכירות קלאסים .

אבל גם מי שלא ככה צריך ללמוד להיות נועז לגבי הצגת האישיות והאופי , לתת לאש הפנימית לבעור על מנת להאיר את האופי והאישיות שלו וזה כמובן אתגר , האתגר הוא להיות עם לב מאיר .
לעקוב אחרי הרצונות המוטוריים של הלב
זה מאוד קשור לתנועה חופשית , לתנועה ללא עכבות .

אנשים נועזים קודם כל קופצים למים ואחרכך שוחים , הם לא חושבים על השחייה או חוששים ממנה רגשית , הם עושים - יהיו ההשלכות אשר יהיו ובכל מקרה הם מרוצים מעצמם בגלל זה , בלי קשר להשלכות ולכן הם יכולים להיות אנוכיים מאוד .

ככה אני גם חווה את זה(בקושי יש לציין) , העשייה הנועזת מעניקה סיפוק כשלעצמה בלי קשר לתוצאות של המעשים אבל גם אז - אם יש דפוסים עמוקים של חוסר עשייה אז זה עדיין יהיה קשה ואני אומר את זה מנסיון ..זה דורש שינוי אנרגטי מיידי בייחוד אם אני רגיל להיות מופנם ולא מוחצן .

לדעתי כדאי לעבוד על זה קודם כל בסביבה תומכת , להאיר את האישיות גם אם היא מופנת , זה סוג של לצאת מעצמי כדי להיות עצמי וכשמתגבש מספיק ביטחון גם לנסות לקפוץ למים בטריטוריות לא מוכרות .

 

[neophile]

למשל כמעט כולם נוטים ללטף חיות מחמד

זה פשוט משהו שיש דחף מהלב לעשות אותו מה גם שהתגובה היא לרוב חיובית ובמקרה הזה אנחנו לא חושבים על זה יותר מדי וזה יכול להיות טיפול טוב ואז אפשר לנסות לזכור את הדחף הזה שאין בו שום עכבה ולנסות ליישם אותו בסיטואציות אחרות בחיים .

 

[ינוקא1]

לגבולות יש תפקיד חשוב

לא תמיד נכון לצאת מהם.
כנ"ל היכולת להציב גבולות היא יכולת חשובה מאוד.

להרבה אנשים יש בעיה למשל להגיד את המילה "לא".
זוהי בעיה ביכולת להציב גבול.

גבולות קיימים בכל מערכת - החל מהמערכת הפיזית (העור , הממברנה של התא) וכלה במערכות רגשיות ואנרגטיות.
למשל מה אנחנו מאפשרים לאחרים "לראות מעצמינו". זה סוג גבול.
עד היכן אנחנו מוכנים לחשוף את הפרטיות שלנו.

אין שום צורך "לשבור כל גבול" , זה פשוט לא נכון.

אם ניקח את הגבול ה"פיזי" אז יש לו מספר תפקידים חשובים -

הוא ממרכז אותנו ומונע מאיתנו ומהאנרגיה שלנו להתפזר לכל עבר , הוא מסמן לאחרים היכן התחום שלנו , הוא משמש להגנה , יש בו פתחים המיועדים להכנסה והוצאה של מזון , מידע , פסולת . . . כל זה כמובן קיים גם בגבולות האנרגטיים והרוחניים שלנו !!!

בגלל שהגבולות הם כל כך קריטיים עבורינו , את הגבולות ניתן להגדיל \ לשנות רק לאט לאט ובאחריות.
אי אפשר ואסור לפרוץ לאדם את הגבולות בצורה קיצונית , כי הנזק יכול להיות אדיר.

את הגבולות צריך "למשש" : למשל באמצעות שיחה מקדימה לברר מהם הקווים האדומים , או אם נתקלים בהתנגדות חזקה בנושא מסוים לא לנסות "לשבור" אותו אלא לעקוף אותו.

וכנ"ל לגבי שאלתך בסוף :
"איך תעודדו אותם לזהות מגבולות ולהיפטר מעכבות שחונקות אותם?"

אין "נוסחה" בדוקה לכך , ולא יכולה להיות. זה מאוד מאוד אינדבידואלי.

 

[Lagrangian]

הזכרת לי רעיון

כשדיברת על ממברנות: בלי גבולות, אין חיים.

 

[צחי שוחט]

בלי גבולות אין חיים...נכון...יש אין סוף

איין, וו-ג'י.
ברגע שנהיו גבולות של יין ויאנג (טאי ג'י), אז החלה יצירה.
ללא גבולות אין דבר.
ורק אל תגיד לי שאני סותר את עצמי.
כל טיעון עומד בפני עצמו, בשביל להביע רעיון מאחוריו.

 

[Lagrangian]

טוב,

רק שיהיה ברור שכשמגיע מטופל הוא לא מגיע בשביל שתשרוף אותו
כדי להחזיר אותו לטאו

 

[צחי שוחט]

זו באמת הייתה דילמה שלי ועכשיו פתרת לי אותה :

 

[Lagrangian]

אפילו שהרמתי להנחתה זה עדיין הצחיק אותי!

 

[seelinewoman]

מה, באמת אפשר לשרוף אנשים בטיפול אנרגטי?

 

[seelinewoman]

אני קוראת אתכם לאט

ומשלבת מהרעיונות שלכם בניסוחים שלי לסדנה.
מרתק להקביל ולהפגיש את התחומים.
הרי כתיבה יכולה לשמש כלי גילוי עצמי גם
לאנשים שאינם סופרים.

 

[דוד היחיד]

א' זעירה לעומת ה-ע'