מהי נשיות ?

[הילה בסגול]

מהי נשיות ?

כדי להבין את מהות המילה אישה/נשיות/נקבה ניגשתי למלון האהוב עלי עפ"י אבן שושן. אמנם מילון ישן יחסית אבל משרת אותי תמיד נאמנה. חיפשתי ולא האמנתי מה מצאתי... או יותר נכון מה לא מצאתי... נשיות – טבע הנשים, תכונת אישה, הופעה והבעה נשית נשים – מן אשה, הלכות נשואין, גטים, וחיי משפחה, אורח כנשים – וסת, עזרת נשים – מדור בבית כנסת. נשית – האם זו אישה נשית ? לא... נשית עפ"י אבן שושן זו דלקת בעצב השת ! אישה – אין ערך כזה בכלל! יש ערך "איש" ובו פירוט ארוך וממצה אבל ערך "אישה" אין. פשוט אין ! נקבה – בת זוגו של הזכר באדם ובבעלי החים ואף כינוי זלזול לבחורה המבליטה בצורה מופרזת את נשיותה ויותר מכך "תשש כוחו כנקבה" – סר כוחו, נחלש. אחרי שהתייאשתי מהפרימיטיביות והשובניזם של אבן שושן עברתי לאינטרנט... אולי משם תבוא הישועה ? אישה ב"ויקיפדיה" היא: " אשה היא נקבת המין האנושי. לאשה סימנים ביולוגיים המבדילים אותה מהאיש שהוא זכר המין האנושי. חלק מתפקידיה הם ההולדה וההנקה שלשם ביצועם קיים שוני בין איבריה לאיברי הגבר. אשה צעירה עד גיל ההתבגרות נקראת ילדה, אשה צעירה בגיל ההתבגרות נקראת נערה, עלמה או בחורה. בשלב ההורות ילדיה קוראים לה אמא ונכדיה קוראים לה סבתא. האפיון הכללי שניתן בחברה לתכונות המייחדות את האשה נקרא נשיות." ערך נשיות ב"ויקיפדיה" גם כן... לא קיים כלל. אז מהן למעשה אותן תכונות המייחדות את האישה הזוכות להיקרא בשם נשיות ? האם עצם עובדת היות האישה בת של, אשתו של, אמא של ועוד של למיניהם אלו הן התכונות העושות אותה נשית ? מה היא בעצם "נשיות" לדעתכן ? איך אתן מגדירות עצמכן כאישה ?

 

[מלאכי עליון]

אישה ונשיות ../images/Emo68.gif

נשיות לדעתי היא החום, האהבה, הנתינה, הקבלה, ההוויה של התהום הנשית, שמצד אחד קשה להבין אותה, ומצד שני היא ברורה כשמש. אני מגדירה את עצמי כאישה ע"י הלבוש שלובשת- בד"כ מחמיא לי לגוף, סקסי, חושף אבל לא מגלה הכל, מסתורי שכזה וגם עפ"י ההתנהגות- שבעיקר פולניה דאגנית

 

[primavera 1]

נשיות

נשיות בשבילי היא ההתעוררות שלי, הבחירה באור ובחיים, החיבור ליעוד לאהבה עצמית ולנתינה.

 

[הילה בסגול]

בוקר של אור לכולנו ../images/Emo140.gif

שמחה לראות אתכן כאן הפורום קצת השתגע.... כתבתי שתי הודעות בדיון הנשיות ומשום מה הן לא עולות אנסה לשחזר אותן שוב. שיהא יום מאושר במיוחד לכולנו אסנת

 

[הילה בסגול]

ברוכה הבאה למעגל מלאכי עליון ../images/Emo39.gif

אני מגיבה לך כאן, משום מה ההודעות לא עולות בשרשור על הנשיות. מצד אחד קשה להבין ומצד שני ברורה כשמש - כל כך נכון מה שכתבת ! אני קוראת את המשפט הזה שוב ושוב וממש אוהבת ומתחברת אישה, נשיות כל כך ברור לעין ומצד שני לכי תביני... אני מאוד מתחברת למילים הנפלאות שכתבת ומוצאת את עצמי בתוכן. אחד הדברים היפים ביותר במעגל הוא אפקט המראה. היכולת שלנו להקשיב לאחרת ולמצוא את עצמנו בתוכה. ואת האפקט הזה אני חווה ממש כרגע. קוראת את דברייך ומוצאת את עצמי. גם אני לובשת נשי, סקסי, חושף אבל לא מגלה הכל... הכי נשי שרק אפשר. כתבת מילים יפות כל כך - חום, אהבה, נתינה, קבלה אבל מה עוד ? אולי מהיבט פחות חיובי ? היכן העוקץ בנשיות ?

 

[מלאכי עליון]

הממ...

אולי סוג של פגיעות, תמימות... שמחה שהתחברת למה שכתבתי, חששתי שלא יבינו כל כך מה שניסיתי להעביר

 

[הילה בסגול]

ברוכה הבאה למעגל primavera ../images/Emo141.gif

הבחירה באור ובחיים חזק ועוצמתי במיוחד ! זה יפה שאת כותבת נשיות היא ההתעוררות שלי. אני מוצאת את עצמי מעניקה דרור לנשיות שלי, לצאת החוצה, לפרוץ בגדול אם בהיבטים החיוביים וגם גם בפחות מכך... כמו הרגשנות יתר.

 

[שירה1973]

לא ממש בטוחה שאני יודעת עדיין...

שאלה גדולה שאלת ואני לא בטוחה שאני יודעת את התשובה (האם יש בכלל תשובה, או שהעיקר זה לשאול את השאלות...?) לגביי, אני זוכרת מאד בבירור את היום בו קיבלתי מחזור בפעם הראשונה. למרות שידעתי את כל מה ש"צריך" לדעת ואמא שלי דאגה לשוחח בפתיחות ולהכין אותי לפני כן, זכורה לי התחושה של ההפתעה, כי כנראה שאף פעם אי אפשר באמת להתכונן ממש לאותה פעם ראשונה ומוזרה ומרגשת ומפחידה... אני זוכרת שהיא אמרה משהו מאד קלישאתי ומתבקש בנוסח של: "מהיום את אישה", ואני גם זוכרת שלא הבנתי מה זה בעצם אומר, כי למעשה לא הרגשתי שום שינוי, וחוץ מכאב בטן ותחושת חוסר נוחות לא הרגשתי בעצם שום כלום.. אז מה, להיות אישה זה אומר כאב בטן וחוסר נוחות על בסיס יומיומי ?

כנראה שלא (אני לפחות מקווה שלא...) החיבור לתחושה של "נשיות" לקח לי זמן, אפילו די הרבה זמן במקרה האישי שלי. לא בטוחה שהגעתי לשם עדיין, אבל אני ללא ספק בדרך. נשיות מתחברת אצלי למיניות, לאהבה, ליכולת הכלה של עצמי ושל הסביבה, ליכולת ניתוח (לפעמים מעצבנת ומוגזמת) של מצבים ושל החיים בכלל, ושל עוצמה גדולה של רגשות. וחשוב מכל, המילה נשיות נכללת בתוך מילה חשובה בהרבה בעיניי - אנושיות. כי אישה או גבר, זה פחות חשוב בעיניי. מה שחשוב יותר זה להיות אנושי, להיות בנאדם. המשך יום נפלא לכולן

 

[הילה בסגול]

לשאול שאלות ואולי למצוא גם תשובות..

לא לכל שאלה יש תשובה ובוודאי שלא לשאלה שהיא ברומו של עולם. אבל לעתים מתוך השאלה נוצר דיון ומן הדיון מגיעות התובנות. לעתים אני מוצאת את עצמי מסתפקת בתובנה, אני לא חייבת תשובה חד משמעית וברורה. המחזור הראשון שלי. ביום שישי האחרון חשבתי עליו. בכל יום שישי אני לומדת הנחיית מעגלים באופן מקצועי - מעבר לשימוש האישי המקצועי שלי בקלפי טארוט. השיעור האחרון היה לענין המחזור או יותר נכון וסת, מחזוריות וכיו"ב. דובר על מעגלי וסת לכבוד נערה. אני באופן אישי לא התחברתי לכך בשום היבט וצורה. אני מוצאת את הוסת אישית ושלי בלבד. לא מרגישה נכון לחגיגה. לא אשכח את הפעם הראשונה - אני מניחה, שזה מסוג הדברים שאנו זוכרות תמיד . שיחקתי עם חברות בחצר כאבה לי נורא הבטן נכנסתי הביתה לשירותים וגיליתי את האורח החדש והלא מוכר. כאבה לי נורא הבטן !! אמא שלי ישנה צהריים וכן... גם היא אמרה לי מזל טוב בתי ! מה מזל טוב ? כואב לי ! זה תיק לכל החיים. היא ואני חגגנו ביחד. יצאנו לטייל בעיר שלנו, קנינו, אכלנו במסעדה, חגגנו את הנשיות שלי. את תחילת הנשיות... זה היה בגיל מאוד מוקדם אגב, 11 לערך. אני מניחה שכשיגיע יומה של מעין אני אנהג בדרך אמי. אינני יודעת אם אני רואה את עצמי מנחה מעגל וסת...

 

[שירה1973]

מעגל וסת

יקירתי, זכור לי שקראתי לא מזמן בעיתון על "מעגלי הוסת" (לא בטוחה שכך הם נקראים, לא זוכרת את המינוח המדוייק) שהופכים להיות יותר ויותר נפוצים במחוזותינו בשנים האחרונות (כמו כל דבר, אני מניחה שגם זה עניין של "טרנד" ושל אופנה). מודה שגם לי זה היה נראה מאד מוזר בהתחלה, אבל אחר כך כשחשבתי על זה קצת, ניסיתי לחשוב קצת מעבר, ולזהות את המשמעות העמוקה של העניין. כי זה בדיוק כמו שאת אומרת - מחזור הוא באמת דבר אישי של כל אחת. אבל יחד עם זה שהוא אישי, קיימת הסכנה שהוא יהפוך למשהו שיש להתבייש בו, להסתיר או להיות נבוכה בגללו. זה מתחיל מהגישה שלתוכה אנחנו נולדות וגדלות אבל זה מסביבנו כל הזמן- בטלויזיה ובעיתונים ואיפה לא. שמת לב איך מראים פרסומות של תחבושות הגייניות בטלויזיה למשל ? הנוזל תמיד בצבע כ ח ו ל (שתקום האישה שיוצא לה מהנרתיק נוזל בצבע כחול בזמן המחזור, אני רוצה לפגוש אותה באופן אישי) וכשמפרסמים טמפונים תמיד דחוף להם להזכיר שהגודל של הטמפון הוא כל כך קטן עד ש"אף אחד לא ידע שהוא שם"... למה ? צריך להסתיר את זה איכשהו ממישהו ? ואם במקרה מישהו יראה אותך בדרך לשירותים עם טמפון ביד, השמיים יפלו ? העולם יזדעזע והיסודות שלו יתהפכו ?.. מחזור חודשי הוא חלק בלתי נפרד מהיותנו נשים, ובכל זאת משום מה המסר שעדיין מועבר מכל עבר הוא שמדובר במשהו שצריך להסתיר אותו, שצריך לדבר עליו בחדרי חדרים ובסודי סודות. אני חושבת שהמסיבות האלה שהזכרת, נועדו בדיוק כדי לצאת נגד הגישה המקוממת הזאת. ומטבע הדברים, הם עושים את זה בצורה קצת מוחצנת וקיצונית, כאילו "ההיפך": לא רק שלא מסתירים אלא מוציאים החוצה, חוגגים את המחזור, מהללים אותו ומשבחים אותו קבל עם ועדה... כרעיון - אני מעדיפה כמובן את הרעיון הזה על פני האלטרנטיבה השניה.

 

[הילה בסגול]

כרעיון ? מצטרפת אליך בהחלט.

אבל לא רואה את עצמי עורכת למשל למעין שלי מעגל וסת עם הסבתות והדודות והגיסות... רק היא ואני. אמנם זה עוד רחוק ותלוי רק ברצון שלה ובכל זאת ומחזור כחול... כן זה מצחיק אותי כל פעם מחדש.

 

[נמושקה]

אמנם הווסת היא משהו אישי

אבל אני חושבת שיש מקום לציין אותה בחברה ולו רק מהנסיון האישי שלי שהיה הפוך לחלוטין. כשקיבלתי בפעם הראשונה לא סיפרתי לאף אחד (אצלנו בבית יש מבוכה מאוד גדולה מהנושאים "האלה") ויום שלי הסתובבתי עם חרדות. כסיפרתי בערב לאמי היא שלא האם אני יודעת מה לעשות ובזה סגרה את הענין. אולי אם הנושא היה פתוח לה היא היתה מסוגלת להתמודד גם עם החוויה שלי.

 

[הילה בסגול]

לציין בהחלט כן, אפילו בגדול כמו

שאמי בחרה לעשות עמי אבל חגיגה ? את יודעת מה... בעצם אולי כן. אולי אפילו חגיגה! נו בזכותכן הרעיון כבר לא מחריד בעיני כשהיית ילדה וקיבלת האם סיפרת למישהי אחרת ? אולי חלקת את החוויה עם חברה קרובה ?

 

[נמושקה]

לא חלקתי ולא סיפרתי

חייתי עם "הבושה" עד התיכון שם הכרתי חברה שלימדה אותי המון. גם על הצד היפה של הנשיות וגם על הצד הפחות יפה (כן יש גם כזה בייחוד בידיים של ילדה יפה בת 16 שמשתמשת בנשיות לחוות דברים שהיא לא מוכנה להם)

 

[הילה בסגול]

נמושקה, למה בושה ?

תחלקי איתנו את התחושות ?

 

[אמברון]

ברור לכן שמי שכתב את ההגדרות

הוא בהכרח גבר!

לא יודעת מהי נשיות. יכולה לומר שמה שעורר אצלי את התחושה וגרם לי להתחבר לנשיות שלי זאת הלידה השניה (של ביתי). אחרי שהיא נולדה אמרתי לה בשקט: "you make me feel like a natural woman". זה משהו עמוק מאוד, אפילו מיסטי, שחיבר אותי בבום אחד גדול להיותי אישה ונשית. אני קצת טום בוי. לא מתחברת לסמלים נשיים (שמלות, איפור, גינונים - וסליחה על הטון השוביניסטי, ולכן ציינתי "סמלים"). אני חושבת שנשיות היא המהות של כל אחת ואחת מאיתנו הנשים. הרי כל אחת תגדיר את זה אחרת. חוויית הנשיות והמהות הנשית התפוצצו לי בגדול (אבל במובן החיובי של המילה) רק לאחר הלידה השניה. מבחינתי זה היה סוג של תיקון. חוויה גדולה מהחיים שרק אישה יכולה לחוות בעוצמה הכי גבוהה. מניחה שיבואו אלה שעדין אינן אימהות ויסתרו אותי. לכן אני מדגישה שנשיות היא עניין סובייקטיבי ורחב הגדרה. הלידה והאימהות הם מהות הנשיות שלי (ורק שלי!).

 

[שירה1973]

אמברון אהבתי את השיר... ../images/Emo9.gif

ואת צודקת, כל אחת מוצאת לה כנראה את הרגעים בהם היא מרגישה אישה (לפחות אצלי מדובר ברגעים, שברירי זמן ולא תמיד משהו שמתמשך לתקופה). השיר הזה שבחרת לבתך השניה ברגע הולדתה מסמל גם עבורי משהו מאד נשי ומאד פרטי. תודה שהזכרת לי אותו !

אישית, יש לי קצת בעיה עם הגדרת הנשיות שלי דרך האמהות, בהיותי אישה שלא מעוניינת בילדים. כפי הנראה, הנשיות במקרה שלי "תיאלץ" לבוא לידי ביטוי בדרכים אחרות...

 

[שלוMית]

שיא הנשיות שלי הוא בזמן הכי אינטימי

ואישי שלי עם בן זוגי. כך אני רואה את הנשיות שלי בשיאה. ואישית לוחצת אני סביב כל הפיצ'פקעס של הנשים איפור,איבזור,בגדים וכו... קוסמטיקה ודאגה לויזואליות שלי דומיננטית מאוד זה טבוע בי ולא מבית. לא ראיתי את אמי עושה דבר אחד מכל מה שירשתי

 

[אמברון]

שלומיתי, חייבת לשאול אותך

למה דווקא בזמן האינטימיות המינית את בשיא הנשיות? מה מחבר אותך לנשיות ברגעים האינטימיים? אני לא שואלת מתוך סקרנות חטטנית אלא מתוך רצון כן להבין ולפצח את סוד הרגעים ה"נשיים" (ו'אללה אסנת, חתיכת דיון פילוסופי עומד להתפתח כאן).

 

[שלוMית]

כחכחכ ובכן "נשיות מתפרצת" זה מה

שאני מרגישה בזמן אינטימיות מינית. למה? אולי בשל העובדה שאז כל קליפות /שכבות הגוף אינן. את לא בכביסה ומשתדלת לא לדבר על הילדים ועל חשבונות החשמל

את פרופר עם עצמך בריכוז מירבי וחיבור עצום עם גופך ונפשך. ובכלל זה רגע נשי מאוד בעיניי באמת שיא הנשיות ועד לדיון זה לא הקדשתי לזה מחשבה רבה. תודה אסנת