מה אעשה עם כל הצער הזה ?

דף חדש4

New member
מגורים משותפים כסמבול

זה לא אהבה מול מגורים משותפים. חוסר הרצון שלו לגור ביחד זה סמפטום. זה מסמל את האופן בו הוא רואה אותה ואת הקשר. זה מעיד על האהבה שלו כלפיה ולכן- יש לקחת מאד ברצינות את חוסר היכולת\ המוכנות שלו להמשיך הלאה. הוא לא מוכן להתחייב אליה עד הסוף ועל כן- עדיף שתפסיק לבזבז זמן. הזמן עובד נגדה. ראו את נינט- נתנה ליודה למשוך אותה עד גיל 29 ועכשיו היא לבד. אין רע באולטימטום- כשיודעים מה רוצים. כדאי שגם הצד השני ידע את רצינות כוונותינו ושנהיה אמיצים כדי ללכת בזמן. אחר כך יהיה רק יותר קשה.
 

דף חדש4

New member
לא הבנתי?


 
שני דברים יש לי לתרום (אני מקווה)

הראשון - נראה שבן זוגך אינו רואה איתך עין בעין. במגוון של רבדים. וזה שווה מחשבה רצינית ומוביל אותי לנקודה השניה.

אני מרבה לבדוק את עצמי, ואת מעשיי ותפיסותי לאורך ציר הזמן.
מצאתי שזה תורם לי מאד.

כשאני קורא את מה שאת כותבת, ואני בוחר מתוך הדברים שכתבת כמה צירופי מילים -
"שרדתי" כל עוד ראיתי התקדמות
מסבירה שלא בקשתי הסכם כתוב
אין לי יותר כוחות "לחכות" לו
ועוד .....

אני מקבל את התחושה שבשבילך, שום דבר לא השתנה לאורך 15 השנים האחרונות.
מה שאת משדרת לי במה שאת כותבת הוא סוג של פוריטניות וקיפאון בתפיסות של פעם
ספק אם אז הן היו נבונות, וספק גדול יותר אם כיום, בסטאטוסך ובמצב העולם הן נכונות.

אני חושב שכדי שלפרק ב' יהיה סיכוי להצליח לאורך זמן - הוא צריך להיות אחר מהותית.
 
הבית שלך

נמצא במקום אחר לגמרי. את לא מחפשת במקום הנכון.
הבעיה היא לא בבן זוגך. הוא רק משקף לך את מקומך. ואת.. צריכה להתחיל להסתכל פנימה.
 
למעלה