לא על האלוהים לבדו
אני חושב שהקורלציה הנעשית בישראל בין העולם הדתי להומופוביה הינו שגוי ופוגע במטרות הקהילה הגאה באופן ארוך טווח. אני מבין שהקהילה הדתית מניפה את דגל ההומופוביה בגלוי, ומבין שהקהילה הגאה מחפשת להאשים משהו מוגדר במצב. האומנם צריך לבחון את התמונה הגדולה על מנת למצוא פתרונות ארוכי טווח. באופן יחסי, בישראל חיים 20% דתיים. כולנו יודעים שישנם הרבה יותר הומופובים מהמספר הזה. במדינות אחרות, אומנם הדתיות של אדם אינה נראית לעין כמו אצל היהודים האורטודוכסים, אבל הם דתיים לא פחות באמונתם. ועף עך פי כן, מדינה קתולית כמו ספרד, ומדינה כמו קנדה הגיעו למצב של שיא במתן זכויות לקהילה הגאה עד נישואים והכרה מלאה בכל נושאי המשפחה. ארגונים דתיים אפילו מעורבים ומכירים בזוגיות חד-מינית אפילו היהודים שבניהם. ואם נמשיך, מדינות רבות אחרות שהן דתיות לא פחות, מראות התקדמות משמעותית בנושא קבלת הקהילה הגאה פי כמה וכמה מישראל. ההומופוביה הישראלית, השנאה והאלימות מקורה לא בדת. אולי נוח להצביע על איש דתי כי נראותו מאפשרת זאת, אבל זה לא יעזור לתקן את המצב. ונהפוכו, תקיפת העולם הדתי רק תבעיר את האש עוד ועוד. הבעיה בחברה הישראלית מתחילה במאבקים שבין מזרחיים לאשכנזיים, חוסר קבלת השונה, מהגרים, פליטים, מעוטי יכולת, הומוסקסואלים, עשרות שנו חוסר אונים במלחמות חסרות יעד עם העולם הערבי וכיו"ב. כל אלה יוצרות חברה בעייתית שהינה חממה להומופוביה, שנאה ואלימות. הפיכת המצב לעימות חזיתי בין דתיים להומואים הינו עוד תוצר של החברה הישראלית מטרתו ללבות עוד שנאה ואלימות (דו-צדדית. גם ההומואים הם חלק מהחברה הישראלית וצריכים אויב מוגדר על מנת לרכך את תחושת חוסר האונים). מלחמה ללא יעד. תסביך ישראלי ידוע.