מה דעתכם לגבי בכורות ומשחקים משותפים

[אמונה3012]

מה דעתכם לגבי בכורות ומשחקים משותפים

הי,
אני נתקלת בכמה גישות בנושא בכורות של תאומים ומשחקים משותפים.
עוד לא גיבשתי דעה האם אני צריכה לקבע את זה שתאום אחד "בכור" מאחיו, או להגיד שהם שניהם שווים ואין אחד גדול מהשני, שניהם נולדו יחד ולכן אין את עניין הבכורות. כמובן שהבכורות מקל על התפעול מבחינת סדר, הוא ראשון כי הוא הבכור וכו'...
מה דעתכם? האם יש לתת מקום לבכורות או לא?

ושאלה נוספת, מה דעתכם לגבי משחקים? האם לקנות לכל ילד משחק משלו, כדי שירגיש את העצמאות והייחודיות שלו או שדווקא אם הם יתחלקו במשחקים הם ילמדו את ערך השיתוף, דחיית סיפוקים...
כמה אמהות עם תאומים אמרו לי שאם שמים להם צעצועים משותפים הם מפתחים תחרות בינהם וזה קצת פוגם בקשר שלהם...
מה דעתכם?

תודה ויום נהדר

 

[ונדי10]

המושג בכורות לא קיים בלקסיקון אצלנו

הם נולדו יחד בהפרש של דקה ואין לזה שום הצדקה בעיניי. היום הם אחים גדולים לאחותם התינוקת ולזה אנחנו נותנים המון משקל.
לגבי משחקים - אצלנו תלוי מה לדוגמא:
בימבות - ברור שיש לכל אחד משלו ובצבע משלו.
אתמול קניתי להם אביזרי וחומרי יצירה לקיץ - אז בניתי לכל אחד ערכה משלו.
צעצועים קטנים (מכוניות, משחק לאמבטיה וכו') - משתדלים לתת לכל אחד משהו משלו ולא בהכרח זהה.
רב המשחקים האחרים משותפים - בעיניי ללא קשר לתאומים, אחים צריכים לדעת להתחלק בדברים ויש לזה המון ערך חינוכי. בדיוק בימים אלו הם לומדים את משמעות - ה"לחכות לתורם" - להמתין בסבלנות שהשני יסיים עם הצעצוע שלו כדי שיוכל לקבל אותו.
מעבר לזה - אני אטבע בצעצועים אם כל דבר שנקנה נקנה פעמיים

 

[אמונה3012]

תודה

הי ונדי,
איך את מסתדרת מבחינה לוגיסטית, נגיד שלט על הדלת או שכותבים בכרטיס ברכה מי קודם... שמציגים את הילדים בפני מישהו זר... כל הדברים הללו שנורא קל לפתור ברגע שיש אחד בכור והוא למעשה זכאי להיות ראשון מעצם היוולדו קודם...

 

[תמרי הבתגע]

כל פעם משהו אחר

כמו שאנחנו תום ותמרי או תמרי ותום, שניהם באותה מידה! ככה גם הבנות, פעם יערה ושחר ופעם שחר ויערה, ממש לא עושה עיניין ואני דווקא כן אומרת שיערה נולדה קודם, והיא הבחורה ושחר נולדה שניה אז היא הקטנה אבל לא לוקחת את זה למקומות האלה

 

[ליאורה ו]

למה למקם את הילדים?

אין בכור, אין סנדוויץ ואין בן זקונים.
אצלי גם התאומים הם הראשונים ואני ממש לא מתכוונת לקרוא לראשון בכור. כשיגדלו, ישאלו ויבינו יהיה רק נולד לפני נולד אחרי.
אצלי בבית השתמשו הרבה במושגים האלה כדי לגרום להתנהגות מסויימת או כתוצאה מהתנהגות מסויימת ולדעתי זה רע מאוד!!!
סליחה שאני רושמת בכזה טון אבל זה נושא מאוד רגיש אצלנו במשפחה.
אני הבכורה תמיד הייתי צריכה להיות המבוגר האחראי ואחותי הקטנה ילדת הסנוויץ תמיד ויתרו לה ואמרו לה שאין מה לעשות היא מתנהגת כמו שהיא מתנהגת בגלל שנולדה שניה ובמקום למגר את התופעות הילדותיות שלה זה רק הגביר אותם ונתן לה לגיטימציה ואחי הקטן נשאר המפונק כי הוא הבן הקטן ויש לי מלאאאא דוגמאות ללמה זה לא טוב....
גם כשיוולדו לי עוד ילדים בע"ה לא אמקם אותם ואתם להם כינויים כאלה או אחרים!

בקיצור אני נגד כל ההשלכות של מיקום הלידה על התנהגות! ויותר מכך אני מקווה שלא אגדל את האחרון בפינוק יתר ואת התאומים כהורים שניים בבית!

 

[רק טוב 100]

מנסה לענות

כי ילדים אוהבים לדעת על עצמם ובניגוד להרבה מבוגרים ש״לא אוהבים הגדרות״ עבור ילדים זה אפילו קריטי לקבל הגדרות מדויקות במידת האפשר ואפשרות ליצור מובחנות בין דברים.
חלק עצום בהתפתחות שלהם זה ללמוד על העולם ולהבין ״איך דברים עובדים״ ואיך להתנהג במצבים אלו ואחרים, איך לפרש סיטואציות חברתיות וכו׳. הם יוצרים סכמות חברתיות מכל מה שהם רואים, חווים, או ממה שמתווך להם על ידי ההורים. כמה שפחות ניצור עמימות ונגדיר דברים בצורה ברורה אבל גם מובחנת זו מזו זה מקל עליהם את תהליך הזה, ומבחינה רגשית יוצר יותר תחושת בטחון.

ספציפית סדר האחאים (המילה העברית התקנית לsiblings, היינו אחים ואחיות) זה נתון שהוא לא תון לבחירתנו וישתו השפעה גם אם נבחר להתעלם ממנה. הראשון אגב שפיתח תיאוריות מעמיקות בנושא זה אדלר ונעשו גם המון מחקרים אמפיריים בנושא (כלומר לא רק תיאוריות). נמצא למשל שוב ושוב שיש שיעור עצום של טייסים במטוסים חד מושביים (טייסי קרב) של אחים בכורים (מייחסים את זה למגוון גורמים אפשריים שלא אפרט כדי לא להלאות

) ולמשל שאחים שניים הם בעלי כישורים חברתיים גבוהים יותר (אולי כי מגיל לידה התנסו באינטראקציות חברתיות או שהיו צריכים להתאמץ יוצר ״להקסים״ את ההורים כי כבר לא היו הראשונים

).
אבל מה שחשוב זה לא הסיבות האפשריות (שהן בגדר תיאוריות/השערות, להבדיל מהממצאים הממשיים), אלא העובדה שאי אפשר לשנות את המציאות, וכל ילד מגיע למציאות משפחתית שונה ומתפתח לפי המציאות אליה נולד.

אני חושבת שהנושא מורכב יותר כשמדובר בתאומים, כי באמת אפשר לבחור לצייר את הגבול ברמת הדקה, או ברמת תאריך הלידה וכו׳. אבל ברמת המשפחה עם מספר ילדים שחלקם לא תאומים גם אם אני יכולה להבין מי שבוחרת להתעלם מכך לחלוטין עדיין התשובה שלי ניסתה לענות לשאלתך למה כן למקם את הילדים. כמו שאת רואה זה נושא שעסקו בו רבות גם בתיאוריה וגם במחקר אז אני מעניקה לו את הכבוד הראוי של לפחות להתלבט בסוגיה, גם אם הבחירה של כל אחד תהיה אחרת

לגבי הדוגמאות שציינת, אני מסכימה איתך שהיתה פה הקצנה משמעותית של התפקידים במשפחה בצורה שהיא בעיני לא בריאה. אני מאמינה שאפשר גם בדרך פחות קיצונית שמעצימה כל צד בדרך שלו. אבל שוב, בעיני זו בחירה של המשפחה. מהחשוב ביני זו שתהיה קוהרנטיות ועקביות גם בין ההורים עצמם וגם בהתנהגותם.

 

[ליאורה ו]

מכירה את תיאוריות והמחקרים

אבל איך את יודעת שעצם התיוג שלנו הוא לא זה שהכווין את אותם ילדים שהיו תחת המחקר להיות מה שהם היום?! הרי כולנו יכולים לתת תוי אופי אופייניים לבכור, סנדוויץ ובן זקונים וגם הילדים גדלים לתוך הנורמות המשפחתיות והחברתיות האלה... סתם נקודה למחשבה...

מה שאני אמרתי זה שאני מקווה שאני לא אסחף לאותן נורמות כי לדעתי הן שגויות. מדגישה שזו בחירה שלי

לא רוצה שלילדים שלי יהיה את העול שהיה לי לאחים שלי ולאנשים אחרים שאני מכירה היה מעצם התיוג.

 

[רק טוב 100]

התשובה שלי נגעה בשאלה למה בכלל למקם

והתשובה היא כי זו מציאות שלתוכה נולדים וככזו יש לה מקום. כאשת מחקר (גם אם לא בתחום מדעי החברה

) את יודעת שמחקרים מטבעם הם מוגבלים וקשה עד לעיתים בלתי אפשרי להוכיח סיבתיות ולכן זו בכלל לא הנקודה. הנקודה היא שזו סוגיה חברתית משפחתית והיא קיימת. אפשר לבחור להצניע את קיומה, אפשר להתמודד איתה ולבחור להחליט שאצלכם במשפחה הסדר לא משנה בשום צורה שהיא וכל הילדים יידרשו לאותן מטלות וזכויות וכו׳.
אבל לעצם שאלתך למה בכלל למקם התשובה היא כי הטבע מיקם אותם בין אם בחרו ובין אם לא. אני לא רואה בכך דבר רע. בעיני לכל מיקום יש יתרונות וחסרונות והיפה בהורות בעיני זו הבחירה לתת לכל ילד את המקום שלו בהדגשת הייחודיות שלו ומובחנותו מאחרים.

אני עדיין חושבת שכשמדובר באחים בגילאים שונים בחירה להתעלם מהמיקום במשפחה זה מלאכותי ולכן לא בהכרח הבחירה הטובה עבור הילדים. אם כי אני כמובן מכבדת זאת ותלוי גם מה החלופות.

חוזרת ומציינת שהדוגמאות שנתת אינן בריאות בעיני. אני מאמינה שאפשר גם אחרת. זה לא חייב להיות כך. אצלי במשפחה זה לא היה כך.

חוזרת ומציינת גם שאין לי ספק שבתאומים המצב מורכב הרבה יותר ולכן כתבתי בתשובתי הספציפית שבנושא תאומים זו הרגשה אישית של ההורה. אני מודעת לגישה שטוענת שמוטב לשדר לתאומים שהם ״שווים״ מבחינת המיקום. לנו כמשפחה זה לא מתאים ולא אאלץ את עצמי להתייחס לילדיי באופן שאינו גורם לי לחוש בנוח. לכן בתאומים בעיני יש מקום למה שההורה חש איתו הכי בנוח כי זה מה שחשוב בכדי לתרום לאיזון המשפחתי.

 

[פולספגן]

אחאים זה בכלל משהו אחר והכוונה לאחים לא מאותו

הורה, קרי אמא משותפת ואבות שונים או אב משותף ואמהות שונים, כמו שיש למשל בנשואים שניים או בתרומות זרע.

 

[אמא של אלה ומתן]

לפי אתר האקדמיה ללשון

אַחָאִים (siblings, שם כולל לאחים ולאחיות).

 

[רק טוב 100]

 

[פולספגן]

חבל שאת כותבת

מבלי לאמת את הדברים

אם אמא של אלה ומתן הייתה שמה קישור לאתר האקדמיה ללשון היא הייתה רואה שהמונח חודש על ידה (הם אפילו שמו את זה בהדגשה) ואני מצטטת "אַחַאי (ברבים: אַחָאִים): מונח שחודש על ידי האקדמיה ללשון ומציין אח או אחות מאחד ההורים. משמש בעיקר בהקשרים מדעיים ודמוגרפיים. באנגלית: sibling. "

 

[רק טוב 100]

דווקא כן אימתתי

למרות שלא הייתי זקוקה לכך דווקא היום כי בעוונותיי האתר של האקדמיה ללשון הוא אתר שאני פוקדת לעיתים קרובות מאוד

.
הגדרת הערך היא בדיוק מה שאמרנו: אחים ואחיות = אחאים (=siblings).
בעוד שבאנגלית זה מאוד אלגנטי בעברית די מסורבל בכל פעם שאדם מדבר על אחיו אחיותיו כשיש לו כאלה משני המינים (לא רק אחים ממין זכר או אחיות ממין נקבה) לומר כל פעם ״אחים ואחיות״.
ובעוד שבשפה המדוברת עוד ניחא, כי לרוב משתמשים בזה פעם או פעמיים במשפט וזהו, הרי שכשדנים בכך בתור סוגיה וחוזרים על כך שוב ושוב (למשל במאמרים וחומרים אקדמיים ואני מניחה שגם בעיתונות למשל) זה מאוד מסרבל, ולכן האקדמיה ללשון נדרשה לכך וחידשה את המונח האלגנטי הזה.

ההרחבה לאחים חורגים או במשפחות מורכבות היא הרחבה בלבד. כמו שבאנגלית אדם שיתאר את את אחיו ואחיותיו יכלול במונח "my siblings" גם אחים ביולוגיים וגם אחים עם קרבה ביולוגית חלקית, כך ניתן להשתמש במילה אחאים. אבל זו רק הדגשה שמכלילה מונח עוד פרשנויות, לא הפרשנות המרכזית שלשמה חודש המונח.
ניתן גם להבין זאת מהמילה האנגלית שבפירוש שציטטת מוזכר במפורש שהיא המילה אותה ניסו לתרגם.
נוסף על כך, כפי שנכתב בציטוט מאתר האקדמיה וכפי שציינתי לעיל, השימוש המרכזי הוא בהקשרים מדעיים ודמוגרפיים, שם זה מאוד מסורבל לציין שוב ושוב ״אחים ואחיות״. וכמי שמגיעה מעולם מדעי החברה אני יכולה להעיד ״מהשטח״

שאכן בהקשרים האלה המונח נמצא בשימוש נרחב מאוד ומקובל מאוד, ושם זו הפרשנות שלו.

 

[פולספגן]

כן ולא ואני מצטטת -

"ההגדרה המילונית למילה "אחאים" ("siblings" באנגלית) היא אחים ואחיות. ב"ילדי בנק הזרע", סרטה של אורנה רביב רייז ששודר אמש (א') ברשת, מסתבר שכיום, יש למילה "אחאים" ולנגזרת שלה, "אחאות", משמעות חדשה. עכשיו, המשמעות היא חצאי אחים שהגיעו מאותו תורם זרע" (הדגש שלי

)

 

[רק טוב 100]

מה שאת מציינת זו לקיחת מונח קיים והחלה שלו

על מקרה פרטי.
המונח עצמו (כפי שציינת וציטטת גם את) הוא המילה העברית לsiblings (=אחים ואחיות). זה המונח הרווח והשימושי בעולם בו דנים באופן יומיומי בסוגי ואלה והנוגע למיליוני בני אדם בישראל (מתייחסת לישראל כי כל העניין זה חידוש מונחים בעברית המדוברת כיום בעיקר בישראל

).

את מציינת מצב בו עלתה הסוגיה עבור מקרים פרטיים שמספרם באוכלוסייה (לפחות כיום) הוא קטן פי מונים, וייתכן שפרטים אלו פנו לאקדמיה ושאלו באיזה מונח להשתמש עבור ילדיהם, והאקדמיה החליטה להחיל את המונח גם עבורם. אני משערת שהחידוש המרכזי כאן הוא דווקא השימוש במילת היחיד.
תודה על הפניית תשומת הלב והדגשתה גם של פרשנות ספציפית זו.

אך זה עדיין לא נכון לטעון ש*זו* הפרשנות הנכונה הבלעדית והפרשנות הכללית אינה נכונה.
עדיין הפרשנות הראשונית והחידוש המקורי של המילה נותר בעינו. ולא זו בלבד אלא שהוא גם חי ובועט בתחומי התוכן בהם נדרשים אליו.

 

[mishmish04]

אחאים הם כל האחים שאינם תאומים

 

[פולספגן]

ההגדרה הכללית מתייחסת גם לתאומים

 

[רק טוב 100]

היא לא, כי זה ברבים...

בדיוק כמו siblings
אלה אם כן מדובר בתאומים שהם לא שניים, אלא שלישייה ויותר. ואז האחים/אחיות/אח ואחות של התאום הם האחאים.
והגדרת האחאי כפי שציינת, זה החידוש לאחים עם מטען ביולוגי שאינו זהה לגמרי.

 

[רק טוב 100]

אלה=אלא

 

[פולספגן]

ביחיד אומרים אחאי

(את יכולה לראות את זה מהציטוט שלי בתגובה הקודמת אלייך)