אנו מדינת חוק!
ובמדינת חוק, אדם שעובר על החוק ישלם את העונש ובמקרה הזה העונש הוא ישיבה בכלא צבאי (שהוא הרבה פחות גרוע מכלא אזרחי ומגיעים אליו גם אזרחים מן השורה). במדינת ישראל יש חוק גיוס חובה לכל (שמעוות באופן גס על ידי חוק טל) ומרגע שאנשים הם חיילים עליהם לסור למרות הצבא ולבצע את הפקודות, פציפיסטים יכולים להשתחרר בעזרת ועדת מצפון. הפקודות היחידות שלא רק שאין חובה לבצען אלא יש איסור לבצען הן פקודות בלתי חוקיות בעליל, פקודות הנוגדות את הרוח האנושית, שמתנוסס מעליהן דגל שחור של פגיעה בחפים מפשע ושתוצאותיהן בלתי הפיכות. מכיוון שהטייסים הסרבנים, שכתבו במכתבם על הכיבוש המשחית, פסלו כל פעולה ולאו דווקא פעולה קונקרטית זו או אחרת (ופעולות אלו כאמור חוקיות אפילו ע"פ החוק הבינלאומי, ובהליכי בדיקה אצל מר רובינשטיין) ופנו עם סירובם לתקשורת ולא לשום ערכאה משפטית אחרת (שכן בג"ץ כבר קבע כי הסרבנות הפוליטית אינה חוקית) הם סרבנים פוליטיים, הם מתשמשים במעמדם הצבאי למטרות פוליטיות, מבצעים פוליטיזציה של הצבא וזה לא חוקי, לא דמוקרטי ומסוכן. הצבא אינו גוף פוליטי ולא עוסק בסוגיות פוליטיות והוא כלי בידה של הפוליטיקה, צריכה להיות הפרדה בין הצבא לפוליטיקה (ולכן ראוי שלא גנרלים יפקחו על גנרלים כי אם מדינאים יפקחו על גנרלים ויוכלו להגבילם, כמו הדוגמא המפורסמת ממק-ארתור וטרומן), התבטאויות פוליטיות של מופז או יעלון הן פסולות ואני בעצמי יצאתי כנגדן לא פעם. המצפון לא יכול להיות מעל לכל, אדם שמסרב לפנות התנחלות חייב להזרק לכלא בתום דיון בבית משפט צבאי או אזרחי, הפוסט-מודרניזם שאתה מציע הוא מסוכן כיוון שהוא גורר אנרכיה ולגיטימיות של כל מצפון, כולל המצפון של המחבלים המתאבדים למשל. בכל מקרה, אין צורך לזרוק את הטייסים לכלא, אפשר פשוט להזכיר להם שהם נמצאים בחיל האוויר בהתנדבות, ואם לא נח להם הם יכולים לעזוב.