מה דעתכם על זה?

דף חדש4

New member
מה דעתכם על זה?


נשואין של 17 שנים, תהליך גרושין מהיר של חודש וחצי, אותו פרק זמן של מגורים בנפרד ו- חודשיים אחרי הגרושין- הוא מוצא אשה חדשה וחי איתה עד היום, 5 שנים אחרי הגרושין. זה נראה לכם סביר? איך להבין את זה? כשאני עברתי ועוברת את כ-ל דגש על כל שלבי האבל.... כולל כעס, כולל דכאון, הכל כלול ולוקח לי שנים עד שאני מוכנה להכנס לפרק ב. אז חודשיים? איך זה??
עד כדי כך לא הייתי חשובה לו? או שעד כדי כך הוא חסר רגשות? או שעד כדי כך השוק לטובת הגברים? או מה לעזאזל קרה פה?
 
רגע!

זאת לא את שאמרת "רק התחלנו"?

"נזיר ותלמידו הולכים בשביל, נערה מבקשת עזרה בחציית הנהר, הנזיר לוקח אותה על כתפיו, התלמיד מופתע אך לא מדבר, כל היום זה מציק לו עד שבארוחת הערב הוא שואל את מורו, מורי הדגול איך אתה עשית זאת, הרי אנו נזירים, אסור לנו להרהר וכל שכן לגעת באשה, עונה לו הנזיר: אני העברתי אותה הבוקר את הנהר אתה עדיין סוחב אותה עד עכשיו."
 

דף חדש4

New member
כן... נזיר ונהר....

ברור. אני לא אמורה לחשוב על זה יותר- ואני באמת חושבת על זה פחות. יחד עם זה- תראה בזה נסיון אחרון להסתכל אחורה ולנסות להבין דברים לפני שאני עוזבת את האשה על גדת הנהר לתמיד...
 

בדד1

New member
תחשבי על זה

הוא את ה-5 שנים האלה התחיל כשאתם הייתם עוד עמוק הנישואין
כך לפחות את חשבת
 

דף חדש4

New member
ה 5 שנים שלו...


אני יודעת שהקשר שהוא נכנס אליו חודשיים אחרי שהתגרשנו- זה קשר חדש. זה לא המשך של רומן. אבל כנראה שיש אפשרות, כמו שאתה מציין, שהוא את 5 השנים שלו, את הפרידה הרגשית ממני, התחיל עוד קודם, כשעוד היינו נשואים. זו גם היתה הסיבה שיזמתי את הפרוד. "לא היה אף אחד בבית"
 

בדד1

New member
אני אשאל אותך עוד שאלה

ולא בבוז או בהמעטת ערכך
אמרת שעברת את כל השלבים
ראיתי שם אבל, כעס, דיכאון
אני לא חושב שראיתי שם את שלב "ההשתרללות"
אולי עוד שלב אחד בדרך שתצטרכי הוא "השקט שלאחר הסערה"
אחרי שתעברי אותו תהיי מוכנה יותר לזוגיות חדשה
 

דף חדש4

New member
אדייק- גילו
וגילוי נאות

אם הגרושין, הוא היה באופוריה וחשב שזה נפלא שנוכל להמשיך להיות בקשר- כשאנחנו גרים בנפרד. זה היה נראה לו ההתגשמות של האדליה- הילדים לא מפריעים לו, הוא עצמאי, מנהל את הבית שלו, את הכספים שלו- וממשיך להפגש איתי מדי פעם, כמו בדייטים. לי זה נראה מאד לא מתאים - או שהוא איתי או שלא. אי אפשר להיות איתי בתנאים כל כך סטרילים. זה נראה לי כמו הכחשה של הקושי שהביא לגרושין מלכתחילה ואם אני הולכת להשאר איתו בקשר - אז אנחנו צריכים להתמודד עם הקשיים שהיו. באיזשהוא שלב הוא שאל אותי אם היה לי רומן. רציתי דף חדש . אם אני אי פעם אחזור אליו, חשבתי, אני רוצה הפעם דף חדש- בלי סודות וספרתי לו שכן. מהרגע שזה נודע לו- הוא התנתק לגמרי. מצא את בת הזוג שלו תוך חודשיים, ניתק איתי מגע לגמרי, נסע לחיות בחו"ל עם בת הזוג שלו לכמה חודשים. חזר לכאן. הם עדיין יחד. זה הספור. הרצון שלי לבדוק אפשרו ת לחזור- נתקל בבוז ובסרוב חד משמעי. מגיע לי? אולי כן ואולי לא. מצד שני- הרצון שלו בנקמה והאגו הפגוע היו חזקים יותר מכל דבר אחר. היום, כשאני חיה עם גבר בנשואין שניים והוא חי עם הילדים שלי- לאקס פתאום מאד קשה . יש לו חלומות קשים על מקומו שנתפס, הוא יותר מודע להפסד שהוא ספג תוך כדי הנסיון הנואש- להעניש אותי. כן, הוא העניש אותי. עברו עלי הרבה שנים קשות שהיו יכולות להמנע לו חזרנו- אבל כשמסתכלים על זה עכשיו....אז לא ברור מי הפסיד יותר.
 

ornme

New member
את קמת והלכת. היו דברים

שכנראה הציקו לך, אחרת לא היית הולכת.
ומנקודה זו ואילך, זכותו של האקס לבנות את חייו כראות עיניו, והדברים לא אמורים להיתפס בעיניך כסוג של עונש או בגידה.
הוא ניסה להאחז, לשמור איתך על קשר, בצורה שנראתה לו מתאימה לאחר שהמסגרת הקודמת פורקה (על ידך, להזכירך...) לך לא התאים, והוא המשיך הלאה עם בת זוג אחרת.
כך התרשמתי ממה שכתבת.
הוא לא חטא ולא פשע, רק רצה להמשיך לחיות. זכותו.
לא יודעת אם נקמות נמשכות כל כך הרבה זמן, וחמש שנים זה המון זמן. יותר נראה לי שהצליח לו עם בת הזוג החדשה.
תקופות האבל שונות מאדם לאדם. יש אנשים שלא מחכים לעננים שיתפזרו מעצמם אלא מניפים אותם לצדדים. אין כאן נוסחאות קבועות.
ויכול להיות שאכן הוא החל את האבל בשלב מוקדם יותר, אבל זה כבר לא רלבנטי. היום הוא במקום אחר.

קשה לו שהילדים לא חיים איתו אלא עם בן זוגך החדש - זה משהו קשה מנשוא שרוב האבות הגרושים חווים, ליבי איתו... אבל אין לזה קשר לרגשות שלו כלפיך. זה בפני עצמו לא מהווה סיבה להמשיך בנישואין ...

מבקשת סליחה אם מה שאני כותבת כאן יפגע...
מהדברים שאת כותבת כאן, אני מסיקה שנכנסת למערכת חדשה במצב לא בשל,
נראה לי שעדיין לא סגרת את המערכת הקודמת. האקס שלך תופס מקום נכבד מאוד, נכבר מידי בעולם הרגשי שלך.
נכון שכשיש ילדים נשמר סוג של קשר, אבל כאן את שוטחת משהו שונה.
תתגברי... תעבדי על זה קשה.
כי מעבר לנזקים שאת עושה לעצמך,
זה עלול להיות מאוד לא הוגן כלפי איש החדש שלך.
 

דף חדש4

New member
כשהתגרשנו

כשהתגרשנו- הוא לא ידע על הרומן. אחרי הגרושין הוא שאל אותי לגבי זה. הייתי כנה למרות שיכולתי כמובן גם להסתיר אבל הייתי נחושה שאם אנחנו חוזרים - זה חייב להיות אחרת. הפעם בלי שקרים. הבעיה היא- שהוא לא עמד בזה, לצערי. יום אחרי שספרתי לו- הוריד לי גרזן על הראש, מטפורית, וחתך את הקשר באופן חד. כאילו קבר אותי. התנתק. חיפש ומצא אשה אחרת צי'ק צ'ק. כאילו אני לא קיימת. זה היה מאד פוגע מבחינתי והרסני. גם לא מובן איך מישהו יכול לקבור את הרגשות שלו כלפיי בצורה כל כך חדה. אבל עובדה שיכול היה. הרבה שנים נשארתי פנויה לאפשרות שיחזור וקויתי לזה והתגעגעתי אליו. היום, המחויבות שלי היא לגבר אחר ואני פחות מושקעת רגשית במה היה בקשר עם האקס. ובכל זאת- נשאר לי לא מובן האפשרות של בן אדם להגיב ככה. כל כך חד משמעי.
 
טוב, אז עכשיו ברור גם למה הוא חתך

ובצדק מבחינתו .
הרצחת וגם ירשת? גם ניהלת רומן וגם יזמת את הגירושין ואת עוד כועסת עליו שהוא ניתק איתך מגע לאחר שסיפרת לו ? מה חשבת, שתקבלי ממנו פרס על הבגידה שלך ?
או שהוא יעריך את הרצון שלך לספר לו את האמת?


צר לי, אבל מפליא שאת רואה רק את עצמך ולא מסוגלת לקלוט עד כמה פגעת בו ועוד יש לך טענות כלפיו .
תלמדי להבא, שיש דברים שהשתיקה יפה להם ובגידה היא אחת מהם, כי את בוידוי שלך גרמת לעצמך וידוא הריגה .
 

דף חדש4

New member
וידוי או וידוא הריגה

אין ספק שהיה פה וידוא הריגה. אם בצדק או לא בצדק- מי השופט? יש דבר כזה שנקרא- ללמוד לקח ויש דבר כזה שנקרא- לסלוח. הדברים האלה מתאפשרים רק כשהדברים גלוים ומדוברים. אם צדק או לא כשחתך- זו שאלה. העובדה היא- שלו חזר, הייתי מעריכה את זה מאד ומשקיעה מאד בקשר ולא מעיזה לחזור על טעויות העבר ולסכן את הקשר שוב. מהבחינה הזו- הוא הפסיד. העובדה היא- שאני נאמנה לבעלי הנוכחי. יש מחיר להריגה- ההריגה שלי וכל מה שעשיתי טוב בעבר והריגה בתוכו של הרגשות שלו-, לכאוב, לכעוס, לסלוח, לעבד את הדברים. התגובה הקרה היתה טראומטית עבורי אבל בהחלט מוכיחה לי מדוע הבן אדם הזה לא היה בשבילי- הן מבחינת יכולת החמלה והסליחה והן מבחינת האופן בו הוא מעבד את הסבל שלו ומגיב לדברים- כל כך שונה ממני.
 
חמודה, את מרוכזת בעצמך

רק כאשר תצליחי לראות גם את הצד שלו אז תביני שהפגיעה שלך בו שנעשתה בלי שכל גרמה לו לחתוך את היחסים ולהתחיל בחיים חדשים.
יש אנשים שלא סולחים על בגידה וזה ממש לא משנה מה הייתה המטרה שלך כששיתפת אותו וזהו הלקח שעלייך ללמוד.
 

דף חדש4

New member
תאמין לי שלמדתי

חבל רק שלא היתה לי הזדמנות לישם את הלמידה הזו איתו. אבל זה כנראה הגורל של שנינו. לטוב ולרע.
 
נו בחייך, ג-ו-ר-ל זו מילה יפה ריקה מתוכן

אנשים אוהבים להשתמש בה כי אפשר לגלגל עליה הרבה דברים כמו: חוסר אונים, פסיביות , חוסר אחריות, אימפולסיביות , חוסר מודעות ובגרות ועוד.

ואם היית לומדת מפליטת הפה שלך אז גם לא היה לך צורך לפתוח את הפוסט הזה. כי היית מבינה שלא הגורל דפק אותך אלא את דפקת את עצמך ובעיקר גם היית מבינה את בעלך לשעבר.
 

דף חדש4

New member
הגורל לא דפק אותי, חו"ח

אני אשה ברת מזל ושמחה בחלקי, ברוך השם
צר לי שאתה כל כך מלא זעם ושופט ומעניש. מקווה עבורך שתגיע למקום טוב יותר עם עצמך ועם מי שסביבך כי עם גישה כל כך שופטת וצדקנית - אני תוהה לגבי סיכוייך להצליח בנשואין הבאים.
 
וואלה? אם את עדיין מתגעגעת לאקס שלך וכועסת

עליו שהוא לא נתן לך צ'אנס ובחר במקום זאת לברוח ממך ולמצוא לו אהבה חדשה
וזאת למרות שאת בפרק אחר ונשואה - אז את רחוקה מלהיות בת מזל ומאושרת .

ואני לא שופט ובטח שלא צדקן אלא רק שם לך מראה ואומר דברים שלא נעימים לאוזנייך. ובמקום שתדאגי לי כדאי שתדאגי לעצמך.
ורק כשתביני את חשיבות הדברים שכתבתי לך , אז גם תגדלי
 
למעלה