מה הדבר המפתיע ביותר שלמדתן מהילד ?

מה הדבר המפתיע ביותר שלמדתן מהילד ?

מהילד שלכן? (אהבה ונתינה לא נחשב - זה לא מפתיע....)
 
סבלנות והרבה שמחה

לא בטוחה שלזה התכוונת אבל, למדתי להיות סבלנית כלפי עצמי אליה תמיד היתה לי סבלנות אבל לא כלפי. אף פעם לא הייתי דכאונית אבל היא לימדה לשמוח ולהראות את שמחה הכי נקי ושמח שאפשר. מה איתך?
 
אני למדתי

כמה דברים, אבל הכי מפתיע מכולם לדעתי זה שאם אני מספיק מתאמצת, אני יכולה לשנות את תדמית הסנובית שתמיד נדבקת אלי כשלא מכירים אותי. כשהכנסתי את הבת שלי לגן היו אימהות שככה במן פרינציפ לא היו עונות לי שלום, ואחת הגננות התנהגה אלי כאילו אני פאקצה. ככה סתם לא ממש מזיז לי (חוץ מזה, התרגלתי), אבל החלטתי שלא מתאים לי שהבת שלי תהיה 'הבת של הפאקצה' בגן, אז החלטתי שאני אגיד שלום לכל אימא, גם כשלא עונים לי, בכל פעם שאני פוגשת אותן, וכנ"ל עם הגננת הזו. בקיצור, לאט ובהתמדה זה עבד. יש עדיין אימא אחת מגעילה (שאני עוד אחנך..) אבל כל השאר ממש נחמדות עכשיו וזה בסדר. שנים חשבתי שאין טעם להתאמץ, וזאת הפעם הראשונה שהתאמצתי והנה זה עבד. הפתעה.
 

hagitag

New member
לחלק את הנתינה שלי בו זמנית לכמה...

יש לי שתי בנות בהבדל גילאים של פחות משנה וחצי בינהן ותמיד זה היה נראה לי מאד מוזר ותמוהה איך אפשר לתת תשומת לב ומעבר לזה כשיש שני ילדים (או בכלל, גם לבעל וגם לילדה) פתאום גיליתי שזה מולד אצלי, שאני לא צריכה להתאמץ בשבל זה ושיש לי יכולת לתת לשתיהן בו זמנית, מבלי להוציא מפי משפטים איומים כגון "כבר אתפנה אליך" "תחכי בסבלנות שאסיים עם אחותך" "אני באמצע הנקה" וכו. תמיד זה היה נשמע לי איום ונורא כששמעתי אמהות אחרות אומרות משפטים כאלו והנה אני מגלה שיש בי את היכולת להתחלק ולחלק בכזו טבעיות ומבלי להחסיר מאף אחד מבנותיי אותי לרגע. הרי למה נוצרנו כל כך רבות פעילויות (multi tasking באנגלית זה נשמע טוב יותר...) טוב, יש עוד המון דברים מפתיעים אבל זה באמת אחד הדברים שאני הכי גאה בו.
 
למדתי על הכוחות שטמונים בי

שלא האמנתי שקיימים הכוחות הפיזיים שכרוכים בגידולם הכוחות הנפשיים , היכולת לעמוד מול מלחמת מוחות יום אחרי יום. היכולת לסלוח ולשכוח תוך דקה ולרצות לחבק למרות הכעס.
 

טלישפ

New member
../images/Emo188.gif למדתי ש...

שהיום הוא מוגבל ושאני לא יכולה להספיק ולרצות את כולם... למדתי שהזאטוט שלי גדל כ"כ מהר וחבל להפסיד כול רגע... אני לומדת עם אלמוג כול יום מילה חדשה, צעד חדש, אנחנו מגלים איברים שונים בגוף, מבט חדש... אני לומדת שאני לא מצליחה לזכור הכול ולכן התחלתי לרשום כמעט הכוללללל...
 
למדתי שניתן להגיע לרמות של אושר

שמעולם לא יכולתי לדמיין שהן קיימות, ושלאושר אין גבולות ("זר" לא יבין זאת). למדתי שכל דקה עם המשפחה שלי שווה הכל, ושרגש הוא הדבר הקובע בהחלט - חיים ללא רגש אינם חיים (עבורי, כמובן).
 

FIAMETA

New member
מה למדתי??

להקשיב יותר, לעצור לרגע פשטות להנות יותר מזרע שנובט או ציפור שעפה, והשמחה על הגשם הראשון לא צריך לחפש את ההכי הכי ההכי הכי זה היומיומי הפשוט,ושהוא מתקיים , ומתפתחזה המפתיע ביותר,המהנה ביותר,והאמיתי ביותר. ולכל אמא ילדה הוא המפתיע ביותר כל רגע שלו כל חלק שבו,והוויתו.וגם אם לפעמים לא אז זה גם בסדר ...יצא לי ספרותי משהו לא??
 
לא יכולת להגדיר את זה טוב יותר!

כל הכבוד! מאמא גאה.
 

שביטה

New member
למדתי ש.. ועדיין לומדת..

למדתי שכל ילד הוא עולם ומלואו, אחר, שונה, שמפעיל אצלי רגשות אחרים. למדתי להתבונן, לתת מרחב, לסמוך עליהם. למדתי להיות אמא לא מושלמת לילדים לא מושלמים. ואני עדיין לומדת..
 
למעלה