מה לדעתכם הפתרון לילד בכיין?
הגדולה שלנו, מכל שטות בוכה, על כל דבר היא מיבבת. כאילו השתרשה לה שפה נוספת. וכשהיא מתחילה, אני אומרת לה שאני לא מבינה אותה, שתיקח נשימה עמוקה ותנסה לדבר. וכלום. כל דבר שמרגיז אותה היא יש מיבבת! ממש מרגיז, ולא נעים להיות בחברתה. יש למישהו נסיון עם זה? זה עובר מתישהו? אפשר להגמל מזה? איך אני אמורה להתנהג איתה? אגב - הכי חשוב - זו לא בעייה חדשה. זה כמעט מאז ומתמיד. ולא, לא נזכרתי רק עכשיו, שאלתי, בדקתי. אפילו הקראתי סיפור (איום) לדעתי מתוך הספר ילדות חרוצות, על ילדה בכיינית שהוריה גירשו אותה מהבית עד שהיא למדה לדבר ולא לבכות. אשמח לקבל רעיונות, הערות, מיכל
הגדולה שלנו, מכל שטות בוכה, על כל דבר היא מיבבת. כאילו השתרשה לה שפה נוספת. וכשהיא מתחילה, אני אומרת לה שאני לא מבינה אותה, שתיקח נשימה עמוקה ותנסה לדבר. וכלום. כל דבר שמרגיז אותה היא יש מיבבת! ממש מרגיז, ולא נעים להיות בחברתה. יש למישהו נסיון עם זה? זה עובר מתישהו? אפשר להגמל מזה? איך אני אמורה להתנהג איתה? אגב - הכי חשוב - זו לא בעייה חדשה. זה כמעט מאז ומתמיד. ולא, לא נזכרתי רק עכשיו, שאלתי, בדקתי. אפילו הקראתי סיפור (איום) לדעתי מתוך הספר ילדות חרוצות, על ילדה בכיינית שהוריה גירשו אותה מהבית עד שהיא למדה לדבר ולא לבכות. אשמח לקבל רעיונות, הערות, מיכל