בוודאי שזכרתי. פסח זוכה אצלי להתעלמות כך שזה לא רלוונטי, יצאתי לחירות ממנו.
אני עם "בין חורבות ליבי", של הסופרת האיסלנדית אודני איר אייברסטודיר. ספר נחמד, על חייה של סופרת לאחר המשבר הכלכלי באיסלנד, בני זוג, מעבר דירות. הכל כתוב קצת בשפת חידות שצריך לפענח.
לכן היה עדיף לעזור לנו קצת, הקוראות, בפענוח מושגים, מקומות, בכלל לנקד גם שמות מקומות ויצירות ספרות, לתת קונטקסט תרבותי. הכל קצת באוויר, אנחנו אובדות בתרגום. אבל נעים.
לצערי נטשתי את "איש איטי" של קוטזיי לקראת האמצע, לאחר התחלה נלהבת. הספר תפס כיוון אחר לגמרי, פוסטמודרני, מה שנראה לי מופרך עלילתית ובצירוף סצינה דוחה ושובניסטית, אמרתי לו שלום ולא להתראות. לא ברור למה כותב כשרוני כזה נזקק לאמצעי כזה.
אחר כך ניסיתי לקרוא את "הנוסעת האחרונה" מאת טל ניצן, ספר שמצאתי ברחוב בפוקס של שינוי מסלול הליכה ארוך בסופו, קיצורו למעשה משום שכבר עבר את ה-10 ק"מ. וכך מצאתי את הספר, על גדר אבן של בניין שעברתי לידו כתוצאה משינוי המסלול. התחלתי בשמחה אבל השפה מעצבנת ובעיני לא אמינה. שרדתי כ-15 עמודים אולי. נטשתי.
כך שהספר האיסלנדי מהווה חוויה טובה יותר. נעימה, לא מלהיבה אבל נעימה. אני מקווה להנאה גדולה יותר מן הקריאות מייד לאחר שאסיים את הספר הנוכחי.
