מה קרה לנו?

מה קרה לנו?

בימים אלו כשבובליל ושפרה הם כבר פאסה ואיזכור שמו של דן מנו גורם לנו לקמט את המצח במאמץ להזכר "מי זה"? יש לנו דמויות חדשות על המסך: מוחמד מעזה ואיברהים מעזה וגם רופא הילדים מבית החולים שיפא מראיינות דאוגות מאמצות את כל חושיהן האימהיים תוך כדי ראיון: אושרת קוטלר במבט מלא כאב עם דמעה שמבצבצת בקצה העין: מוחמד, מה קורה אצלכם? הכל בסדר? איך המשפחה? מה אתם עושים בזמן הפסקות חשמל? איך הילדים מסתדרים? מה אתה מסביר לילדים שלך? אה... שהישראלים מפציצים בגלל שהחמאס יורה עליהם טילים...והחמאס יורה על הישראלים טילים בגלל שהישראלים סגרו את המעברים... מוחמד, עוד נחזור אליך בהמשך הערב, לשאול מה שלומך ומה שלום המשפחה מוחמד..העיקר שתחזיקו מעמד. ומיקי חיימוביץ' בראיון קורע לב עם איברהים שנפסק למגינת ליבנו בצלצולים מקוטעים של טלפון שקרס. איברהים, איך אתם מרגישים שם...בחושך..עם ההפצצות.. מה אתם עושים בזמן הפצצה? יש לכם מקלטים? יש לכם אוכל? אם זה לא היה אמיתי, זה בטח היה מצחיק. יצאנו מעזה , שמנו גבול ביננו לבינהם, אנחנו במצב מלחמה איתם, עם מי שיושב מאחורי הגדר הזו.אולי שמישהו ישים סוף לשידורי האיוולת האלו? למה צריך לעשות כל הזמן את ההאנשה שלהם? לא ברור לי הנסיון הזה להראות כל הזמן את הצד השני. לפעמים לא ברור שמדובר בערוצי טלוויזיה ישראלית. הסבל שלנו הוא מה שאמור לעניין. לא מדובר בזמן של שיחות מקדימות לשלום בו עלינו להכיר את הצד השני, לראות שהוא אדם בדיוק כמונו. ההסתכלות הזו על הסבל של האחר, מקטינה ממידת ההזדהות עם בני עמך. תמונה של ילדה בוכה מעזה שמככבת כל היום בדף הבית של YNET ושבאה במקום תמונה של חיילים מאובקים/בית הרוס/ ילדים משדרות שנמצאים בחרדה/מסעדות דרומיות ריקות/טורי מכוניות העושים את דרכם צפונה מעוררת תהיה גדולה לגבי מי ששם את התמונה בדף הראשון של YNET. אנחנו במלחמה, יש לנו מטרה להפסיק את ירי הטילים, להשמיד את היכולת של החמאס. ברור שלא כל העזתים רעים וחמאסניקים אבל כרגע הם ממש לא צריכים לעניין אותנו. יש לנו לוחמה על הקיום שלנו. יש לנו חיילים מדהימים שנלחמים בעזה ומנסים לשקם במעט את אסון ההתנתקות (אגב האם כבר קם הפוליטיקאי שהודה שההתנתקות היתה טעות פטאלית ?) יש לנו עורף שעומד איתן ומייחל לנצחונו של צבא הגנה לשיראל. אז בבקשה מכם, הפסיקו לחקות את אל ג'אזירה ואל מנאר. לא עוד מרואיינים עזתים ברשתות ישראליות רשמיות, לא עוד תמונות מעוררות רחמים שלא מעוררות את רחמינו בעמודי האינטרנט. קטע זה נכתב לפני יומיים. מאז נהרגו 6 חיילים מהמובחרים שבחיילנו. אתמול התקיימו 4 הלוויות , היום התקיימה הלוויה אחת. את מהדורת הבוקר של רשת ב' היום בבוקר בחרו להקדיש לנפגעי בית הספר מעזה. מזל שאריה גולן דיבר עברית אחרת היה ניתן לחשוב שזו מהדורת החדשות של האיחוד האירופי. את כל הקטע הזה ניסיתי להעלות בYNET בערוץ הדעות וכך הם ענו לי: אנו מודים לך על פנייתך ועל שהקדשת מזמנך לכתוב אלינו. לאחר עיון של הגורמים המערכתיים הרלוונטיים, הוחלט שלא לפרסם מאמר זה משיקולי מערכת. בברכה, אבישי ב. מחלקת שרות לקוחות www.ynet.co.il
 

מאי 406

New member
אתה צודק.

אבל זה בדיוק ההבדל ביננו ובינם. אנחנו כן מתייחסים גם לצד השני.
 
הגזמת...

למה ללכת ולראיין את איברהים ואת מוחמד מעזה, אם דנה וייס מראיינת בערוץ 2 את עו"ד מיכאל ספרד, שמאלני רדיקלי המייצג את הפלסטינאים בכל בג"צ אפשרי ואפילו עוזר להם להגיש תביעות על "פשעי מלחמה" כנגד ישראל, ושכמובן יודע להגיד שמדינת ישראל איבדה כל בושה במלחמה הזו, בה היא פוגעת "ללא רחם" באזרחים ובילדים, וכמובן שהוא לא שוכח להגיד שהוא אומר את הדברים לא ממקום של "אנטי" אלא מתוך "דאגה כנה" למוסריות שלנו, ומנגד בערוץ 1 מככב גדעון לוי, עוד שמאלני רדיקלי שמדבר על חשיבות צילום הלידים העזתיים בשם חופש העיתונות. אולי הזכרון שלי מתעתע בי, אך לא זכור לי שעו"ד מיכאל ספרד או שגדעון לוי "עלו על הגדרות" ויצאו להילחם במעשי הזוועה הברבריים של החמאס היורה במשך 8 שנים טילים על אוכלוסיית ישראל, המשתמש באזרחים ובילדים כמגן אנושי, והנתמך ע"י אוכלוסיה אזרחית (הצחקתם אותי...) עויינת, שבחרה בחמאס כמנהיגיהם - אוכלוסיה שבחרה בתנועת טרור ששמה לה למטרה להשמיד את מדינת ישראל. השאלה היא רק אם בשם כל יפי הנפש ניתן להעלות הצעת חוק שתכריז על כל מי שמסייע לאוייב בעת מלחמה (ובכלל זה שמאלנים רדיקליים שבהתססתם כנגד ישראל מעודדים ותומכים, הלכה למעשה, באויבי המדינה) כבוגד? מעניין מה תהא דעתו של עו"ד ספרד (כעו"ד כמובן) להצעת חוק זו. אבל ללא ספק, למרבה הצער, ולמרות שבסה"כ חלק הארי של התקשורת, כמו גם של האזרחים, מבין את חשיבותה, צדקתה ונחיצותה של המלחמה הזו, יש עדיין כמה הזויים (גם בערוצי התקשורת) שחושבים שלתת במה למוחמד, לאיברהים, לעו"ד מיכאל ספרד ולגדעון לוי - זה דבר טוב (הכל בשם הרייטיניג כמובן, ובשם "חופש העיתונות")
 
בכל הראיונות האלה, לא נשמעה שאלו מאד בסיסיות.

למשל: מה יש לך להגיד לאנשי החמס שהביאו עליכם את המצב הזה ? או: האם זכורים לך זמנים אחרים, לפני עליית החמס וירי טילי הקסאם ? או: האם זכור לך שיכלתם לעבור במעברים לעבודה וטיפולים בישראל, לפני שניסיתם להעביר חולים ונשים בהיריון חגורים בחגורות נפץ ? הם מאד מסכנים העזתיים האלו, אסור להטריד אותם בשאלות כל כך פעוטות ערך, צריך להבין את סבלם ולרחם עליהם. אולי צריך לרחם עליהם, אך קודם כל צריכים לרחם עליהם בגלל מה שהם, בגלל שהם הפכו את השינאה לעיסוק עיקרי. על פי הסקרים, אם הבחירות לרשות תערכנה היום, שוב החמס יזכה בהן. אז תמשיכו לרחם...
 
למעלה