מודל הדמוקרטיה ההסדרית

ת מ י מ ה

New member
מודל הדמוקרטיה ההסדרית

של לייפהרט מכירים? יש לי עבודה לעשות ואני צריכה לבחור בין קבוצות (רביזיונטסים, השומר הצעיר, המחנה הדתי, הקבוצות העדתיות) ולהראות את הקשר שבין המודל והיחסים בין הקבוצה הנבחרה וההנהגת היישוב.. מאיפה אני יכולה להביא חומר על הקבוצות העדתיות?(על הרביזיונסטים יש בשפע ) בגלל זה גם הרוב בחרו הקבוצה הזאת חשבתי אולי לחדש ולמצוא קבוצה אחרת יש לכם רעיונות? ומאיפה אני יכולה להוציא מקורות טובים?.. תודה
 

a e q u i t a s

New member
הקשר בין תתי התרבותיות השונים בישוב היהודי

יש מאמר מעולה של הורביץ וליסק, הוא אומנם מאוד ישן אבל עדיין מלמדים אותו כמעט בכל החוגים למדעי המדינה במוסדות השונים. אם הבנתי את שאלתך נכונה, אז את שואלת על המבנה הפוליטי בתקופת היישוב ויחסי הגומלין שלהם? אז המבנה השלטוני של הישוב היהודי בא"י היה בנוי על פי עיקרון הפלוריליזם המקוטע - כלומר כל קבוצה מסוימת קיבלה אוטונומיה מסוימת בתחומה, בתמורה לכך היא השתתפה במוסדות הלאומיים באופן וולנטרי, כלומר בהסכמה ולא מתוך כפייה - מכאן נובע הביטוי "דמוקרטיה הסכמית". בהעדר ריבונות על הטריטוריה, ההשתתפות במוסדות הלאומיים היהודיים היו בגדר התנדבותיים. בניגוד להיום - שכנסת מחוקקת חוקים היא מחייבת. אך, בגלל פקודת הדתות של ממשלת המנדט, הכירה בריטניה בנהגת היישוב כנציגו של העם היהודי בפלשתינה, בהתאם לכך היא קיבלה תקציבים בריטיים והיה גוף המרכזי שקיבל תרומות מחו"ל על ידי נדבנים יהודיים. מסתבר שכסף והאידאולוגיה הולכים תמיד יד ביד. היא צירפה אינסוף קבוצות שונים, וקבעה את של הסטטוס הקוו, כלומר השארת המצב על כנו, בתמורה לכך כיהנו נציגים של כלל קבוצות האולוכסיה היהודית במסגרת של הישוב היהודי המאורגן, הם קיבלו אוטונומיה רחבה והזרמת כספים כמעט בלתי פוסקת - ניתן לראות למשל זרמים שונים בחינוך - זרם החינוך של השמאל הסוציאליסטי - זרם העובדים, את זרם החינוך הדתי - המזרחי, את זרם החינוך הכללי, שניתן לשייך אותו כך באופן עקיף לבורגנות או הימין הא-פוליטי, היה גם זרם חינוך חרדי, נוסף על כך, לשכות תעסוקה שונות וקופות חולים מאירגונים שונים. השינוי החל עם הקמת של מדינת ישראל, שכן המדינה הצעירה לא יכלה של קבוצה תדאג לאוכלוסייתה בלבד, בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, תעסוקה וכו..' ולכן בשם עיקרון הממלכתיות הלאים בן גוריון סמכויות רבות, אבל לא את כולם. מפה נובע הביטוי פלורליזם מקוטע - כלומר ריבוי של קבוצות שונות [פלוריזם] אך כולם היו כפופים ברצון ובאופן וולנטרי להנהגה מרכזית [מקוטע], כך שנוצר ריבוי קבוצות עם אוטונומיה נרחבות אבל כפופות באופן עקיף [בעיקר בגלל המימון] להנהגה המרכזית. בנוגע לקבוצות עדתיות [מזרחים] , מאוד קשה למצוא, שכן עד שנות השמונים, עד עלייתה של ש"ס, לא היה ביטוי פוליטי מוהבק לאוכלוסיה המזרחית - ספרדית, ובטח שלא בתקופת היישוב. המזרחים לא הצליחו להתארגן פוליטית, בגלל שכלל לא היתה להם לגטימציה ציבורית להקים מפלגה שכזאת, בעיקר בגלל הדומיננטיות יתר של מפא"י ודוד בן גוריון ועיקרון כור היתוך. המחנה הדתי, אפשר למצוא ביתר קלות, במיוחד בולטת סוגיית החינוך, הייצוג הפוליטי ועיצוב דמותה של היישוב היהודי.
 

ת מ י מ ה

New member
רציתי רק לדעת

איפה אפשר להשיג חומר על הקבוצות העדתיות שהיו בתקופת היישוב ואת היחסי גומלין ביניהם לפי לייפהרט עם ההנההגה... אבל תודה רבה למי שנתן תשובה זה מקדם אותי..
 

EverDream

New member
ומה בנוגע ליהודי גרמניה?

האם ניתן למצוא עליהם ביתר קלות מידע בנושא? עד כה יצא לי לחפש באופן כללי למדי ברחבי הנט,אך לא מצאתי אינטרקציות שקשוורות למודל הדמוקרטיה ההסדרית בין קבוצות יהדות גרמניה ואירגוניהם לבין הנהגת היישוב. תודה מראש!
 

a e q u i t a s

New member
שמדברים על עדות..

שמדברים על עדות, הכוונה יותר בין הספרדים לאשכנזים, [אז דובר ספרדים (לא מזרחיים) נגד אשכנזיים]. ניסיון לפלח את זה, על פי קבוצות מוצאים עדתיים, היא מורכבת יותר אך לדעתי מאבדת מהעניין. באופן גדול, המבנה של הישוב היהודי כולו היה בנוי ממוקדי כוח משנה, ולא על פי מודל של שילס של מרכז ופריפריה שלטוניים. שדה הסמכות של כולם לא היו שונים מזה של אחרים. לפיכך כמעט כולם היו דומים - עד העליות ההמוניות. השסע בין העדתי נוצר בעיקר לאחר הקמת המדינה, ולא לפניה. העליות טרום הקמת המדינה היו עליות אידאולוגיות וכולם באו ממזרח אירופה והחזיקו דעות סוציאליסטיות ציוניות, עבודת אדמה כערך נשגב וגאולת האדמות. מכוון שאתם מתמקדים ביישוב ולא במדינה, אולי התמקדות במוצא גאוגרפי הוא לא כל כך משמעותי. נסו להמקד בהתאגדויות פוליטיות אידיאולוגיות, ההסתדרות, השומר הצעיר, מזרחי, הקיבוץ המאוחד והארצי, פועלי אגודת ישראל וכו... פיסות מידע כאלה, לא מוצאים דרך האינטרנט, אלא דרך חיפוש בספריות האוניבריסטאיות, אלה בדרך כלל תכנים אקדמאים שלרוב לא נמצאים שם. אגב, עוד נקודה חשובה לדעתי, זה התופעה שנקראת "התפשטות התפקיד" - זאת תופעה שמאפיינת אירגונים בעלי אג'נדה מאוד צרה, שבמהלך השנים הם צריכים לספק לתומכיהם קשת רחבה מאוד של שירותים ולכן מספחים לעצמם עוד ועוד סמכויות ותחומי אחריות - למשל - השומר הצעיר - היה בכלל תנועת נוער שהפכה להיות תנועת שהמרתה את החלטות הסוכנות היהודית ועלתה נוער לארץ [הפך להיות גוף שעסק בעלית נוער], אחר כך הוא היה חייב לספק להם אספקה בסיסית אז הקימו את הקיבוץ הארצי עם 6 קיבוצים שסיפקו את הצרכים הבסיסיים, בריאות, חינוך ורווחה וכו... אז כמובן הפכו למפלגה וכל השאר ידוע... זה נקרא "התפשטות התפקיד" והוא מאפיין בולט שכל כל תת תרבות שכזאת.
 

masorti

New member
אתה טועה בהגדרתך את העליות לפני הקמת המדינה..

לא נכון שכולן היו סוציאליסטיות, ולא נכון שכולן היו ממזרח אירופה. עליית התימנים ב-1882 היתה מן הסתם מתימן ונבעה בעיקרה ממניעים דתיים ולא סוציאליסטיים. העליה הרביעית (עליית גרבסקי) ב-1924 היתה אומנם של פולנים מזרח-אירופיים, אבל היה מדובר בעלייה עירונית של סוחרים ובעלי מלאכה קטנים ולא בעליה סוציאליסטית. גם מניעי העלייה הזו היו לפחות בחלקם כלכליים ולא אידיאולוגיים. העלייה החמישית החל מ-1933 היתה של יהודים שברחו מגרמניה בגלל עליית היטלר לשלטון, וכמובן שלא מדובר לא על מזרח אירופה ולא על סוציאליזם. וכמובן יש את הקבוצה הקטנה של עולים מעיראק שהועלו במטוסים בצורה מחתרתית ב-1947. נכון הוא שהאליטה של היישוב המאורגן היתה מזרח-אירופית וסוציאליסטית.
 

a e q u i t a s

New member
תיקון קל

צודק ולא צודק, שמדברים על היישוב היהודי בפלשתינה - מקובל להגדירם כהתיישבות העברית החדשה, העליה התימנית הייתה שייכת לתקופת הישוב הישן, נטול שאיפות לאומיות ואידאולוגיה ציונית. הם עלו ארצה כדי לקדם את הגאולה ומסיבות משיחיות דתיות ולא כדי לגאול אדמות בשם הלאומיות היהודית. הדבר היחיד שאולי מעדתי בלשוני, הוא המילה "כולם", זה טעות ואני מחליפה במילה "רובם המכריע".
 
למעלה