הקשר בין תתי התרבותיות השונים בישוב היהודי
יש מאמר מעולה של הורביץ וליסק, הוא אומנם מאוד ישן אבל עדיין מלמדים אותו כמעט בכל החוגים למדעי המדינה במוסדות השונים. אם הבנתי את שאלתך נכונה, אז את שואלת על המבנה הפוליטי בתקופת היישוב ויחסי הגומלין שלהם? אז המבנה השלטוני של הישוב היהודי בא"י היה בנוי על פי עיקרון הפלוריליזם המקוטע - כלומר כל קבוצה מסוימת קיבלה אוטונומיה מסוימת בתחומה, בתמורה לכך היא השתתפה במוסדות הלאומיים באופן וולנטרי, כלומר בהסכמה ולא מתוך כפייה - מכאן נובע הביטוי "דמוקרטיה הסכמית". בהעדר ריבונות על הטריטוריה, ההשתתפות במוסדות הלאומיים היהודיים היו בגדר התנדבותיים. בניגוד להיום - שכנסת מחוקקת חוקים היא מחייבת. אך, בגלל פקודת הדתות של ממשלת המנדט, הכירה בריטניה בנהגת היישוב כנציגו של העם היהודי בפלשתינה, בהתאם לכך היא קיבלה תקציבים בריטיים והיה גוף המרכזי שקיבל תרומות מחו"ל על ידי נדבנים יהודיים. מסתבר שכסף והאידאולוגיה הולכים תמיד יד ביד. היא צירפה אינסוף קבוצות שונים, וקבעה את של הסטטוס הקוו, כלומר השארת המצב על כנו, בתמורה לכך כיהנו נציגים של כלל קבוצות האולוכסיה היהודית במסגרת של הישוב היהודי המאורגן, הם קיבלו אוטונומיה רחבה והזרמת כספים כמעט בלתי פוסקת - ניתן לראות למשל זרמים שונים בחינוך - זרם החינוך של השמאל הסוציאליסטי - זרם העובדים, את זרם החינוך הדתי - המזרחי, את זרם החינוך הכללי, שניתן לשייך אותו כך באופן עקיף לבורגנות או הימין הא-פוליטי, היה גם זרם חינוך חרדי, נוסף על כך, לשכות תעסוקה שונות וקופות חולים מאירגונים שונים. השינוי החל עם הקמת של מדינת ישראל, שכן המדינה הצעירה לא יכלה של קבוצה תדאג לאוכלוסייתה בלבד, בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, תעסוקה וכו..' ולכן בשם עיקרון הממלכתיות הלאים בן גוריון סמכויות רבות, אבל לא את כולם. מפה נובע הביטוי פלורליזם מקוטע - כלומר ריבוי של קבוצות שונות [פלוריזם] אך כולם היו כפופים ברצון ובאופן וולנטרי להנהגה מרכזית [מקוטע], כך שנוצר ריבוי קבוצות עם אוטונומיה נרחבות אבל כפופות באופן עקיף [בעיקר בגלל המימון] להנהגה המרכזית. בנוגע לקבוצות עדתיות [מזרחים] , מאוד קשה למצוא, שכן עד שנות השמונים, עד עלייתה של ש"ס, לא היה ביטוי פוליטי מוהבק לאוכלוסיה המזרחית - ספרדית, ובטח שלא בתקופת היישוב. המזרחים לא הצליחו להתארגן פוליטית, בגלל שכלל לא היתה להם לגטימציה ציבורית להקים מפלגה שכזאת, בעיקר בגלל הדומיננטיות יתר של מפא"י ודוד בן גוריון ועיקרון כור היתוך. המחנה הדתי, אפשר למצוא ביתר קלות, במיוחד בולטת סוגיית החינוך, הייצוג הפוליטי ועיצוב דמותה של היישוב היהודי.