מחונן בכיתה א' - המשבר הגדול

מצב
הנושא נעול.
מחונן בכיתה א' - המשבר הגדול

מחונן בכיתה א' - המשבר הגדול
שלום, יש לנו ילד מחונן שעלה השנה לכיתה א'. הוא בן 6 וחצי ובעיקרון מאוד מאוד בשל ללימודים גם מבחינה נפשית. רשמנו אותו לבית ספר שהאמנו כי יהיה גמיש מספיק כדי לתת מענה לייחודיות.הבעיה היא שלא לקחנו בחשבון, שרצון טוב של בית הספר זה דבר אחד, ורצון טוב של מורה מסוימת הוא דבר אחר. ולמורה שלנו אין שם רצון טוב. אז הוא יושב עם כולם בכיתה, ולומד אותיות שהוא יודע מגיל שנתיים. והיא לא מוכנה לשום הצעה שהצענו עד עכשיו. התוצאות: הילד משתעמם ומשתגע, מפריע בשיעור, נענש, מסתובב עצוב, וחוץ מזה יש לו נסיגה גם בכל יתר התחומים. הוא אפילו קוקרא קצת פחות, דבר שלא היינו מאמינים שיכול לקרות לו. מצד שני, מבחינה חברתית טוב לו, יש לו הרבה חברים שהוא אוהב (זו כיתה עם ילדים ברמה גבוהה מאוד) ויש דברים שהוא אוהב בבית הספר, כמו לימוד בחברותא עם ילדים מכיתה ד' או שיעורי מוזיקה או מחשב. דיברנו והסברנו ושוחננו עם מהורה ועם כל הנוגעים לדבר, ועד כה כלום לא השתנה. ביום שלישי שוב יש לנו ישיבה עם המנהל והיועצת. השאלות שלי הן: 1. אילו רעיונות אפשר לתת להם מלבד לשלוח אותו לספריה לפחות בשיעורי קריאה, לתת לו חוברת אחרת בשיעורי חשבון ואולי לתת לו להשתלב בחלק ממערכת השעות של כיתה ב'? 2. איך לשכנע אותם שהוא לא סתם "ילד שיודע לקרוא" אלא ילד מחונן? עד עכשיו לא נזקקנו לשום הוכחות. בעיקרון, הוא משתתף בתכנית "אופק גן" למחוננים. מבלד זאת, עד עכשיו פשוט לא הפרענו לו להתפתח. הוא קורא ספרים ברמה של כיתות ג-ד, ובאופן כללי יודע המון דברים מכל מה שבא ליד. בעלי מלמד אותו תורה וחוץ מזה אנחנו לא ממש "משקיעים" בהתפתחותו בנפרד מאחיו, מתוך מחשבה שהכי טוב זה לגדל אותם טבעי. יש בבית ספרים, אנציקלופדיות, אינטרנט, אנו יוצאים לטיולים ומוזיאונים, בקיצור -משפחה רגילה שבעיקרון שוחרת ידע ותרבות, אבל לא ממש "משתגעת" ודוחפת את הילד. האם מעכשיו כדאי לשנות משהו בהתנהגות שלנו אתו? קצת קשה לי לדעת אם עדיף "לעזוב אותו לנפשו" לכמה זמן או ההפך, להוסיף לו פעילויות כמו מוזיקה ואנגלית, שיהיה לו לפחות קצת אתגר... 3.האם כדאי לעושת איבחון פסיכולוגי רציני כולל מבחני איי-קיו? המצב הכלכלי שלנו די רעוע כרגע... אבל אולי זה ישכנע את בית הספר? 4. אולי אתם מכירים מסגרות חלופיות למחוננים בירושלים? אנחנו משפחה דתית ולא חושבים על משהו כמו בית ספר אנטרופוסופי או דמוקרטי, אבל אולי יש גם דברים שילד דתי יכול להשתלב בהם? יש סיכוי שנעביר אותו לבית ספר אחר, אם נשתכנע שזה משמעותית ישפר את מצבו, אבל רק בתנאי שזו מסגרת שמתאימה לילד דתי. תודה!
 

ציפי ג

New member
נדיוש, מה נשמע?

מחונן בכיתה א' - המשבר הגדול
שלום, יש לנו ילד מחונן שעלה השנה לכיתה א'. הוא בן 6 וחצי ובעיקרון מאוד מאוד בשל ללימודים גם מבחינה נפשית. רשמנו אותו לבית ספר שהאמנו כי יהיה גמיש מספיק כדי לתת מענה לייחודיות.הבעיה היא שלא לקחנו בחשבון, שרצון טוב של בית הספר זה דבר אחד, ורצון טוב של מורה מסוימת הוא דבר אחר. ולמורה שלנו אין שם רצון טוב. אז הוא יושב עם כולם בכיתה, ולומד אותיות שהוא יודע מגיל שנתיים. והיא לא מוכנה לשום הצעה שהצענו עד עכשיו. התוצאות: הילד משתעמם ומשתגע, מפריע בשיעור, נענש, מסתובב עצוב, וחוץ מזה יש לו נסיגה גם בכל יתר התחומים. הוא אפילו קוקרא קצת פחות, דבר שלא היינו מאמינים שיכול לקרות לו. מצד שני, מבחינה חברתית טוב לו, יש לו הרבה חברים שהוא אוהב (זו כיתה עם ילדים ברמה גבוהה מאוד) ויש דברים שהוא אוהב בבית הספר, כמו לימוד בחברותא עם ילדים מכיתה ד' או שיעורי מוזיקה או מחשב. דיברנו והסברנו ושוחננו עם מהורה ועם כל הנוגעים לדבר, ועד כה כלום לא השתנה. ביום שלישי שוב יש לנו ישיבה עם המנהל והיועצת. השאלות שלי הן: 1. אילו רעיונות אפשר לתת להם מלבד לשלוח אותו לספריה לפחות בשיעורי קריאה, לתת לו חוברת אחרת בשיעורי חשבון ואולי לתת לו להשתלב בחלק ממערכת השעות של כיתה ב'? 2. איך לשכנע אותם שהוא לא סתם "ילד שיודע לקרוא" אלא ילד מחונן? עד עכשיו לא נזקקנו לשום הוכחות. בעיקרון, הוא משתתף בתכנית "אופק גן" למחוננים. מבלד זאת, עד עכשיו פשוט לא הפרענו לו להתפתח. הוא קורא ספרים ברמה של כיתות ג-ד, ובאופן כללי יודע המון דברים מכל מה שבא ליד. בעלי מלמד אותו תורה וחוץ מזה אנחנו לא ממש "משקיעים" בהתפתחותו בנפרד מאחיו, מתוך מחשבה שהכי טוב זה לגדל אותם טבעי. יש בבית ספרים, אנציקלופדיות, אינטרנט, אנו יוצאים לטיולים ומוזיאונים, בקיצור -משפחה רגילה שבעיקרון שוחרת ידע ותרבות, אבל לא ממש "משתגעת" ודוחפת את הילד. האם מעכשיו כדאי לשנות משהו בהתנהגות שלנו אתו? קצת קשה לי לדעת אם עדיף "לעזוב אותו לנפשו" לכמה זמן או ההפך, להוסיף לו פעילויות כמו מוזיקה ואנגלית, שיהיה לו לפחות קצת אתגר... 3.האם כדאי לעושת איבחון פסיכולוגי רציני כולל מבחני איי-קיו? המצב הכלכלי שלנו די רעוע כרגע... אבל אולי זה ישכנע את בית הספר? 4. אולי אתם מכירים מסגרות חלופיות למחוננים בירושלים? אנחנו משפחה דתית ולא חושבים על משהו כמו בית ספר אנטרופוסופי או דמוקרטי, אבל אולי יש גם דברים שילד דתי יכול להשתלב בהם? יש סיכוי שנעביר אותו לבית ספר אחר, אם נשתכנע שזה משמעותית ישפר את מצבו, אבל רק בתנאי שזו מסגרת שמתאימה לילד דתי. תודה!
נדיוש, מה נשמע?
ממשה עד משה לא קם כמשה. אני הבאתי חוברות שהילד פתר בבית כהוכחה עד כמה הוא מחונן. בקשתי לדבר עם המנחות הספציפיות לתחומים הבעייתים - המורה לא חיה בחלל ריק, יש לה מנחה. בקשתי שהמנחות יעשו אבחון של רמה. זה כבר יצר מציאות חדשה.
 
טוב, תודה ../images/Emo13.gif

נדיוש, מה נשמע?
ממשה עד משה לא קם כמשה. אני הבאתי חוברות שהילד פתר בבית כהוכחה עד כמה הוא מחונן. בקשתי לדבר עם המנחות הספציפיות לתחומים הבעייתים - המורה לא חיה בחלל ריק, יש לה מנחה. בקשתי שהמנחות יעשו אבחון של רמה. זה כבר יצר מציאות חדשה.
טוב, תודה

איזו מנחה? של מנהל החינוך הדתי? זה רעיון... להביא חוברות שהוא פותר בבית - או-קיי, ננסה, אם כי הוא לא כל-כך אוהב חוברות. אכן, משה הוא משה, אבל מסגרת כמו בית ספר מה-זה לא בשבילו... כזה אוטודידקט טיפוסי...
 

גרא.

New member
נדיה ועוד 5,לטעמי,מאד רצוי להעביר לבנך אבחון

מחונן בכיתה א' - המשבר הגדול
שלום, יש לנו ילד מחונן שעלה השנה לכיתה א'. הוא בן 6 וחצי ובעיקרון מאוד מאוד בשל ללימודים גם מבחינה נפשית. רשמנו אותו לבית ספר שהאמנו כי יהיה גמיש מספיק כדי לתת מענה לייחודיות.הבעיה היא שלא לקחנו בחשבון, שרצון טוב של בית הספר זה דבר אחד, ורצון טוב של מורה מסוימת הוא דבר אחר. ולמורה שלנו אין שם רצון טוב. אז הוא יושב עם כולם בכיתה, ולומד אותיות שהוא יודע מגיל שנתיים. והיא לא מוכנה לשום הצעה שהצענו עד עכשיו. התוצאות: הילד משתעמם ומשתגע, מפריע בשיעור, נענש, מסתובב עצוב, וחוץ מזה יש לו נסיגה גם בכל יתר התחומים. הוא אפילו קוקרא קצת פחות, דבר שלא היינו מאמינים שיכול לקרות לו. מצד שני, מבחינה חברתית טוב לו, יש לו הרבה חברים שהוא אוהב (זו כיתה עם ילדים ברמה גבוהה מאוד) ויש דברים שהוא אוהב בבית הספר, כמו לימוד בחברותא עם ילדים מכיתה ד' או שיעורי מוזיקה או מחשב. דיברנו והסברנו ושוחננו עם מהורה ועם כל הנוגעים לדבר, ועד כה כלום לא השתנה. ביום שלישי שוב יש לנו ישיבה עם המנהל והיועצת. השאלות שלי הן: 1. אילו רעיונות אפשר לתת להם מלבד לשלוח אותו לספריה לפחות בשיעורי קריאה, לתת לו חוברת אחרת בשיעורי חשבון ואולי לתת לו להשתלב בחלק ממערכת השעות של כיתה ב'? 2. איך לשכנע אותם שהוא לא סתם "ילד שיודע לקרוא" אלא ילד מחונן? עד עכשיו לא נזקקנו לשום הוכחות. בעיקרון, הוא משתתף בתכנית "אופק גן" למחוננים. מבלד זאת, עד עכשיו פשוט לא הפרענו לו להתפתח. הוא קורא ספרים ברמה של כיתות ג-ד, ובאופן כללי יודע המון דברים מכל מה שבא ליד. בעלי מלמד אותו תורה וחוץ מזה אנחנו לא ממש "משקיעים" בהתפתחותו בנפרד מאחיו, מתוך מחשבה שהכי טוב זה לגדל אותם טבעי. יש בבית ספרים, אנציקלופדיות, אינטרנט, אנו יוצאים לטיולים ומוזיאונים, בקיצור -משפחה רגילה שבעיקרון שוחרת ידע ותרבות, אבל לא ממש "משתגעת" ודוחפת את הילד. האם מעכשיו כדאי לשנות משהו בהתנהגות שלנו אתו? קצת קשה לי לדעת אם עדיף "לעזוב אותו לנפשו" לכמה זמן או ההפך, להוסיף לו פעילויות כמו מוזיקה ואנגלית, שיהיה לו לפחות קצת אתגר... 3.האם כדאי לעושת איבחון פסיכולוגי רציני כולל מבחני איי-קיו? המצב הכלכלי שלנו די רעוע כרגע... אבל אולי זה ישכנע את בית הספר? 4. אולי אתם מכירים מסגרות חלופיות למחוננים בירושלים? אנחנו משפחה דתית ולא חושבים על משהו כמו בית ספר אנטרופוסופי או דמוקרטי, אבל אולי יש גם דברים שילד דתי יכול להשתלב בהם? יש סיכוי שנעביר אותו לבית ספר אחר, אם נשתכנע שזה משמעותית ישפר את מצבו, אבל רק בתנאי שזו מסגרת שמתאימה לילד דתי. תודה!
נדיה ועוד 5,לטעמי,מאד רצוי להעביר לבנך אבחון
פסיכולוגי,שהוא לא רק התנאי להדליג אותו כתה,אלא גם בכדי לאתר את נקודות החולשה והחוזק הלימודיות,והרגשיות שלו.אלא השירות הפסיכולוגי החינוכי של העירייה,לא נוהג לבצע אבחונים כאלה למטרת הדלגה,וזה חייב להעשות באופן פרטי.יחד עם זה נאד יתכן שבשפ"ח אפשר לקבל אבחון כזה מסובסד.לגבי השתלבותו בכתה,בוודאי יש בכתה עוד כמה ילדים קוראים,יתכן גם חזקים בחשבון כמוהו,ולכן נהוג שבמצב כזה, המחנכת יוצרת קבוצת מתקדמים, העובדים בחברותא,שעה ששאר התלמידים עובדים על יסודות הקריאה והכתיבה.אפשר גם לבדוק שילוב חלקי של הנער בכתה ב' בשיעורים מסויימים.תחילה בקריאה,ולפי התקדמותו לשלב אותו יותר.זה אמנם לא מותנה באבחון הפסיכולוגי,אבל חשוב לאבחן תחילה גם את רמת הקריאה והבנת הנקרא שלו.בדרך כלל בביצפר, יש פעילויות העשרה המכונות גם חוגים..ויתכן שזה בשבל זה יספיק לו.אבל אם הוא אוהב ומתעניין במשהוא מיוחד,ויש אפשרות לממן לו את זה, זה בוודאי רצוי.לגבי מסגרות למוד אלטרנטיביות,אין בידי מידע עדכני. גרא שכטר - פסיכולוגי חינוכי/התפתחותי מנהל פורום "ייעוץ פסיכולוגי" (52).
 
תודה

נדיה ועוד 5,לטעמי,מאד רצוי להעביר לבנך אבחון
פסיכולוגי,שהוא לא רק התנאי להדליג אותו כתה,אלא גם בכדי לאתר את נקודות החולשה והחוזק הלימודיות,והרגשיות שלו.אלא השירות הפסיכולוגי החינוכי של העירייה,לא נוהג לבצע אבחונים כאלה למטרת הדלגה,וזה חייב להעשות באופן פרטי.יחד עם זה נאד יתכן שבשפ"ח אפשר לקבל אבחון כזה מסובסד.לגבי השתלבותו בכתה,בוודאי יש בכתה עוד כמה ילדים קוראים,יתכן גם חזקים בחשבון כמוהו,ולכן נהוג שבמצב כזה, המחנכת יוצרת קבוצת מתקדמים, העובדים בחברותא,שעה ששאר התלמידים עובדים על יסודות הקריאה והכתיבה.אפשר גם לבדוק שילוב חלקי של הנער בכתה ב' בשיעורים מסויימים.תחילה בקריאה,ולפי התקדמותו לשלב אותו יותר.זה אמנם לא מותנה באבחון הפסיכולוגי,אבל חשוב לאבחן תחילה גם את רמת הקריאה והבנת הנקרא שלו.בדרך כלל בביצפר, יש פעילויות העשרה המכונות גם חוגים..ויתכן שזה בשבל זה יספיק לו.אבל אם הוא אוהב ומתעניין במשהוא מיוחד,ויש אפשרות לממן לו את זה, זה בוודאי רצוי.לגבי מסגרות למוד אלטרנטיביות,אין בידי מידע עדכני. גרא שכטר - פסיכולוגי חינוכי/התפתחותי מנהל פורום "ייעוץ פסיכולוגי" (52).
תודה
אלה רעיונות טובים. משה באמת נהנה מאוד ללמוד בחברותא. נבדוק בשירות הפסיכולוגי בעירייה.
 

nirdan

New member
מדוע לא תדליגו אותו לכיתה ב'?

מחונן בכיתה א' - המשבר הגדול
שלום, יש לנו ילד מחונן שעלה השנה לכיתה א'. הוא בן 6 וחצי ובעיקרון מאוד מאוד בשל ללימודים גם מבחינה נפשית. רשמנו אותו לבית ספר שהאמנו כי יהיה גמיש מספיק כדי לתת מענה לייחודיות.הבעיה היא שלא לקחנו בחשבון, שרצון טוב של בית הספר זה דבר אחד, ורצון טוב של מורה מסוימת הוא דבר אחר. ולמורה שלנו אין שם רצון טוב. אז הוא יושב עם כולם בכיתה, ולומד אותיות שהוא יודע מגיל שנתיים. והיא לא מוכנה לשום הצעה שהצענו עד עכשיו. התוצאות: הילד משתעמם ומשתגע, מפריע בשיעור, נענש, מסתובב עצוב, וחוץ מזה יש לו נסיגה גם בכל יתר התחומים. הוא אפילו קוקרא קצת פחות, דבר שלא היינו מאמינים שיכול לקרות לו. מצד שני, מבחינה חברתית טוב לו, יש לו הרבה חברים שהוא אוהב (זו כיתה עם ילדים ברמה גבוהה מאוד) ויש דברים שהוא אוהב בבית הספר, כמו לימוד בחברותא עם ילדים מכיתה ד' או שיעורי מוזיקה או מחשב. דיברנו והסברנו ושוחננו עם מהורה ועם כל הנוגעים לדבר, ועד כה כלום לא השתנה. ביום שלישי שוב יש לנו ישיבה עם המנהל והיועצת. השאלות שלי הן: 1. אילו רעיונות אפשר לתת להם מלבד לשלוח אותו לספריה לפחות בשיעורי קריאה, לתת לו חוברת אחרת בשיעורי חשבון ואולי לתת לו להשתלב בחלק ממערכת השעות של כיתה ב'? 2. איך לשכנע אותם שהוא לא סתם "ילד שיודע לקרוא" אלא ילד מחונן? עד עכשיו לא נזקקנו לשום הוכחות. בעיקרון, הוא משתתף בתכנית "אופק גן" למחוננים. מבלד זאת, עד עכשיו פשוט לא הפרענו לו להתפתח. הוא קורא ספרים ברמה של כיתות ג-ד, ובאופן כללי יודע המון דברים מכל מה שבא ליד. בעלי מלמד אותו תורה וחוץ מזה אנחנו לא ממש "משקיעים" בהתפתחותו בנפרד מאחיו, מתוך מחשבה שהכי טוב זה לגדל אותם טבעי. יש בבית ספרים, אנציקלופדיות, אינטרנט, אנו יוצאים לטיולים ומוזיאונים, בקיצור -משפחה רגילה שבעיקרון שוחרת ידע ותרבות, אבל לא ממש "משתגעת" ודוחפת את הילד. האם מעכשיו כדאי לשנות משהו בהתנהגות שלנו אתו? קצת קשה לי לדעת אם עדיף "לעזוב אותו לנפשו" לכמה זמן או ההפך, להוסיף לו פעילויות כמו מוזיקה ואנגלית, שיהיה לו לפחות קצת אתגר... 3.האם כדאי לעושת איבחון פסיכולוגי רציני כולל מבחני איי-קיו? המצב הכלכלי שלנו די רעוע כרגע... אבל אולי זה ישכנע את בית הספר? 4. אולי אתם מכירים מסגרות חלופיות למחוננים בירושלים? אנחנו משפחה דתית ולא חושבים על משהו כמו בית ספר אנטרופוסופי או דמוקרטי, אבל אולי יש גם דברים שילד דתי יכול להשתלב בהם? יש סיכוי שנעביר אותו לבית ספר אחר, אם נשתכנע שזה משמעותית ישפר את מצבו, אבל רק בתנאי שזו מסגרת שמתאימה לילד דתי. תודה!
מדוע לא תדליגו אותו לכיתה ב'?
אולי זה יקל על הילד. אולי המורה של ב' תהיה יותר קשובה לצרכי הילד ותתן לו העשרה?
 
מכל מה שקראתי וחרשתי בנושא

מדוע לא תדליגו אותו לכיתה ב'?
אולי זה יקל על הילד. אולי המורה של ב' תהיה יותר קשובה לצרכי הילד ותתן לו העשרה?
מכל מה שקראתי וחרשתי בנושא
מבחינתי הקפצת כיתה היא אופציה שרק אחרי שכל היתר מוצא, בוחרים בה. יש לי גם אח מחונן שהוקפץ כיתה, ואני באמת לא בטוחה שזה פותר בעיה כלשהי. בד"כ גם זה קטן עליהם
ורק יוצר בעיות מסוג אחר. מבלד זאת, בבית הספר שלנו כיתה ב' היא גדולה מדי...
 
אם בי"ס ידוע כבעל נכונות

מחונן בכיתה א' - המשבר הגדול
שלום, יש לנו ילד מחונן שעלה השנה לכיתה א'. הוא בן 6 וחצי ובעיקרון מאוד מאוד בשל ללימודים גם מבחינה נפשית. רשמנו אותו לבית ספר שהאמנו כי יהיה גמיש מספיק כדי לתת מענה לייחודיות.הבעיה היא שלא לקחנו בחשבון, שרצון טוב של בית הספר זה דבר אחד, ורצון טוב של מורה מסוימת הוא דבר אחר. ולמורה שלנו אין שם רצון טוב. אז הוא יושב עם כולם בכיתה, ולומד אותיות שהוא יודע מגיל שנתיים. והיא לא מוכנה לשום הצעה שהצענו עד עכשיו. התוצאות: הילד משתעמם ומשתגע, מפריע בשיעור, נענש, מסתובב עצוב, וחוץ מזה יש לו נסיגה גם בכל יתר התחומים. הוא אפילו קוקרא קצת פחות, דבר שלא היינו מאמינים שיכול לקרות לו. מצד שני, מבחינה חברתית טוב לו, יש לו הרבה חברים שהוא אוהב (זו כיתה עם ילדים ברמה גבוהה מאוד) ויש דברים שהוא אוהב בבית הספר, כמו לימוד בחברותא עם ילדים מכיתה ד' או שיעורי מוזיקה או מחשב. דיברנו והסברנו ושוחננו עם מהורה ועם כל הנוגעים לדבר, ועד כה כלום לא השתנה. ביום שלישי שוב יש לנו ישיבה עם המנהל והיועצת. השאלות שלי הן: 1. אילו רעיונות אפשר לתת להם מלבד לשלוח אותו לספריה לפחות בשיעורי קריאה, לתת לו חוברת אחרת בשיעורי חשבון ואולי לתת לו להשתלב בחלק ממערכת השעות של כיתה ב'? 2. איך לשכנע אותם שהוא לא סתם "ילד שיודע לקרוא" אלא ילד מחונן? עד עכשיו לא נזקקנו לשום הוכחות. בעיקרון, הוא משתתף בתכנית "אופק גן" למחוננים. מבלד זאת, עד עכשיו פשוט לא הפרענו לו להתפתח. הוא קורא ספרים ברמה של כיתות ג-ד, ובאופן כללי יודע המון דברים מכל מה שבא ליד. בעלי מלמד אותו תורה וחוץ מזה אנחנו לא ממש "משקיעים" בהתפתחותו בנפרד מאחיו, מתוך מחשבה שהכי טוב זה לגדל אותם טבעי. יש בבית ספרים, אנציקלופדיות, אינטרנט, אנו יוצאים לטיולים ומוזיאונים, בקיצור -משפחה רגילה שבעיקרון שוחרת ידע ותרבות, אבל לא ממש "משתגעת" ודוחפת את הילד. האם מעכשיו כדאי לשנות משהו בהתנהגות שלנו אתו? קצת קשה לי לדעת אם עדיף "לעזוב אותו לנפשו" לכמה זמן או ההפך, להוסיף לו פעילויות כמו מוזיקה ואנגלית, שיהיה לו לפחות קצת אתגר... 3.האם כדאי לעושת איבחון פסיכולוגי רציני כולל מבחני איי-קיו? המצב הכלכלי שלנו די רעוע כרגע... אבל אולי זה ישכנע את בית הספר? 4. אולי אתם מכירים מסגרות חלופיות למחוננים בירושלים? אנחנו משפחה דתית ולא חושבים על משהו כמו בית ספר אנטרופוסופי או דמוקרטי, אבל אולי יש גם דברים שילד דתי יכול להשתלב בהם? יש סיכוי שנעביר אותו לבית ספר אחר, אם נשתכנע שזה משמעותית ישפר את מצבו, אבל רק בתנאי שזו מסגרת שמתאימה לילד דתי. תודה!
אם בי"ס ידוע כבעל נכונות
ואתם ספציפית נפלתם על מורה שאיננה בעלת נכונות - אז בהחלט לחכות לפגישה עם המנהל והיועצת ולבוא תחילה בגישה של "אנחנו רוצים להתייעץ אתכם" - לא עם דברים מוכתבים מראש. מזל טוב על הולדת החמישי/ת
 
זו כבר הפגישה השלישית...

אם בי"ס ידוע כבעל נכונות
ואתם ספציפית נפלתם על מורה שאיננה בעלת נכונות - אז בהחלט לחכות לפגישה עם המנהל והיועצת ולבוא תחילה בגישה של "אנחנו רוצים להתייעץ אתכם" - לא עם דברים מוכתבים מראש. מזל טוב על הולדת החמישי/ת
זו כבר הפגישה השלישית...
אני כבר קצת מיואשת... ותודה על הברכות
 
בהצלחה בפגישה !

מחונן בכיתה א' - המשבר הגדול
שלום, יש לנו ילד מחונן שעלה השנה לכיתה א'. הוא בן 6 וחצי ובעיקרון מאוד מאוד בשל ללימודים גם מבחינה נפשית. רשמנו אותו לבית ספר שהאמנו כי יהיה גמיש מספיק כדי לתת מענה לייחודיות.הבעיה היא שלא לקחנו בחשבון, שרצון טוב של בית הספר זה דבר אחד, ורצון טוב של מורה מסוימת הוא דבר אחר. ולמורה שלנו אין שם רצון טוב. אז הוא יושב עם כולם בכיתה, ולומד אותיות שהוא יודע מגיל שנתיים. והיא לא מוכנה לשום הצעה שהצענו עד עכשיו. התוצאות: הילד משתעמם ומשתגע, מפריע בשיעור, נענש, מסתובב עצוב, וחוץ מזה יש לו נסיגה גם בכל יתר התחומים. הוא אפילו קוקרא קצת פחות, דבר שלא היינו מאמינים שיכול לקרות לו. מצד שני, מבחינה חברתית טוב לו, יש לו הרבה חברים שהוא אוהב (זו כיתה עם ילדים ברמה גבוהה מאוד) ויש דברים שהוא אוהב בבית הספר, כמו לימוד בחברותא עם ילדים מכיתה ד' או שיעורי מוזיקה או מחשב. דיברנו והסברנו ושוחננו עם מהורה ועם כל הנוגעים לדבר, ועד כה כלום לא השתנה. ביום שלישי שוב יש לנו ישיבה עם המנהל והיועצת. השאלות שלי הן: 1. אילו רעיונות אפשר לתת להם מלבד לשלוח אותו לספריה לפחות בשיעורי קריאה, לתת לו חוברת אחרת בשיעורי חשבון ואולי לתת לו להשתלב בחלק ממערכת השעות של כיתה ב'? 2. איך לשכנע אותם שהוא לא סתם "ילד שיודע לקרוא" אלא ילד מחונן? עד עכשיו לא נזקקנו לשום הוכחות. בעיקרון, הוא משתתף בתכנית "אופק גן" למחוננים. מבלד זאת, עד עכשיו פשוט לא הפרענו לו להתפתח. הוא קורא ספרים ברמה של כיתות ג-ד, ובאופן כללי יודע המון דברים מכל מה שבא ליד. בעלי מלמד אותו תורה וחוץ מזה אנחנו לא ממש "משקיעים" בהתפתחותו בנפרד מאחיו, מתוך מחשבה שהכי טוב זה לגדל אותם טבעי. יש בבית ספרים, אנציקלופדיות, אינטרנט, אנו יוצאים לטיולים ומוזיאונים, בקיצור -משפחה רגילה שבעיקרון שוחרת ידע ותרבות, אבל לא ממש "משתגעת" ודוחפת את הילד. האם מעכשיו כדאי לשנות משהו בהתנהגות שלנו אתו? קצת קשה לי לדעת אם עדיף "לעזוב אותו לנפשו" לכמה זמן או ההפך, להוסיף לו פעילויות כמו מוזיקה ואנגלית, שיהיה לו לפחות קצת אתגר... 3.האם כדאי לעושת איבחון פסיכולוגי רציני כולל מבחני איי-קיו? המצב הכלכלי שלנו די רעוע כרגע... אבל אולי זה ישכנע את בית הספר? 4. אולי אתם מכירים מסגרות חלופיות למחוננים בירושלים? אנחנו משפחה דתית ולא חושבים על משהו כמו בית ספר אנטרופוסופי או דמוקרטי, אבל אולי יש גם דברים שילד דתי יכול להשתלב בהם? יש סיכוי שנעביר אותו לבית ספר אחר, אם נשתכנע שזה משמעותית ישפר את מצבו, אבל רק בתנאי שזו מסגרת שמתאימה לילד דתי. תודה!
בהצלחה בפגישה !
לצערי, אין לרעיונות. לילד דתי עשוי אולי להיות מתאים בי"ס "קשת", או הדלגת כיתה... אבל אם טוב לו מבחינה חברתית אז זה אולי קצת חבל... לא יודעת. תעדכנו איך הלך לכם.
 
שאלה במקום תשובה: מדוע מסגרת של יום

מחונן בכיתה א' - המשבר הגדול
שלום, יש לנו ילד מחונן שעלה השנה לכיתה א'. הוא בן 6 וחצי ובעיקרון מאוד מאוד בשל ללימודים גם מבחינה נפשית. רשמנו אותו לבית ספר שהאמנו כי יהיה גמיש מספיק כדי לתת מענה לייחודיות.הבעיה היא שלא לקחנו בחשבון, שרצון טוב של בית הספר זה דבר אחד, ורצון טוב של מורה מסוימת הוא דבר אחר. ולמורה שלנו אין שם רצון טוב. אז הוא יושב עם כולם בכיתה, ולומד אותיות שהוא יודע מגיל שנתיים. והיא לא מוכנה לשום הצעה שהצענו עד עכשיו. התוצאות: הילד משתעמם ומשתגע, מפריע בשיעור, נענש, מסתובב עצוב, וחוץ מזה יש לו נסיגה גם בכל יתר התחומים. הוא אפילו קוקרא קצת פחות, דבר שלא היינו מאמינים שיכול לקרות לו. מצד שני, מבחינה חברתית טוב לו, יש לו הרבה חברים שהוא אוהב (זו כיתה עם ילדים ברמה גבוהה מאוד) ויש דברים שהוא אוהב בבית הספר, כמו לימוד בחברותא עם ילדים מכיתה ד' או שיעורי מוזיקה או מחשב. דיברנו והסברנו ושוחננו עם מהורה ועם כל הנוגעים לדבר, ועד כה כלום לא השתנה. ביום שלישי שוב יש לנו ישיבה עם המנהל והיועצת. השאלות שלי הן: 1. אילו רעיונות אפשר לתת להם מלבד לשלוח אותו לספריה לפחות בשיעורי קריאה, לתת לו חוברת אחרת בשיעורי חשבון ואולי לתת לו להשתלב בחלק ממערכת השעות של כיתה ב'? 2. איך לשכנע אותם שהוא לא סתם "ילד שיודע לקרוא" אלא ילד מחונן? עד עכשיו לא נזקקנו לשום הוכחות. בעיקרון, הוא משתתף בתכנית "אופק גן" למחוננים. מבלד זאת, עד עכשיו פשוט לא הפרענו לו להתפתח. הוא קורא ספרים ברמה של כיתות ג-ד, ובאופן כללי יודע המון דברים מכל מה שבא ליד. בעלי מלמד אותו תורה וחוץ מזה אנחנו לא ממש "משקיעים" בהתפתחותו בנפרד מאחיו, מתוך מחשבה שהכי טוב זה לגדל אותם טבעי. יש בבית ספרים, אנציקלופדיות, אינטרנט, אנו יוצאים לטיולים ומוזיאונים, בקיצור -משפחה רגילה שבעיקרון שוחרת ידע ותרבות, אבל לא ממש "משתגעת" ודוחפת את הילד. האם מעכשיו כדאי לשנות משהו בהתנהגות שלנו אתו? קצת קשה לי לדעת אם עדיף "לעזוב אותו לנפשו" לכמה זמן או ההפך, להוסיף לו פעילויות כמו מוזיקה ואנגלית, שיהיה לו לפחות קצת אתגר... 3.האם כדאי לעושת איבחון פסיכולוגי רציני כולל מבחני איי-קיו? המצב הכלכלי שלנו די רעוע כרגע... אבל אולי זה ישכנע את בית הספר? 4. אולי אתם מכירים מסגרות חלופיות למחוננים בירושלים? אנחנו משפחה דתית ולא חושבים על משהו כמו בית ספר אנטרופוסופי או דמוקרטי, אבל אולי יש גם דברים שילד דתי יכול להשתלב בהם? יש סיכוי שנעביר אותו לבית ספר אחר, אם נשתכנע שזה משמעותית ישפר את מצבו, אבל רק בתנאי שזו מסגרת שמתאימה לילד דתי. תודה!
שאלה במקום תשובה: מדוע מסגרת של יום
העשרה, למשל, איננה מתאימה לילד דתי? האם התכנים הנלמדים שם נוגדים את רוח ההלכה? על פניו, מנקודת הראות החילונית שלי, לא אמורה להיות בעיה.
 

ציפי ג

New member
חברה שלי שלחה את ילדיה

שאלה במקום תשובה: מדוע מסגרת של יום
העשרה, למשל, איננה מתאימה לילד דתי? האם התכנים הנלמדים שם נוגדים את רוח ההלכה? על פניו, מנקודת הראות החילונית שלי, לא אמורה להיות בעיה.
חברה שלי שלחה את ילדיה
והיתה מאוד מרוצה. בירושלים שם יש מסגרות נפרדות לדתיים וללא דתיים, שלחה גיסתי את אחיין שלי למסגרת לא דתית והיתה מאוד לא מרוצה. התכנים לא התאימו בכלל.
 
הוא נמצא

חברה שלי שלחה את ילדיה
והיתה מאוד מרוצה. בירושלים שם יש מסגרות נפרדות לדתיים וללא דתיים, שלחה גיסתי את אחיין שלי למסגרת לא דתית והיתה מאוד לא מרוצה. התכנים לא התאימו בכלל.
הוא נמצא
בתכנית "הרגילה", "אופק גן" של אחרי הצהריים. אין תכנית העשרה לבוקר לכיתות א'. או שאני לא יודעת עליה כלום. גם הבכור שלנו היה בתכנית העשרה "הרגילה" של אחרי צהריים ("אופק ב'"), עד השנה (השנה פשוט אין לו זמן יותר). הייתי מרוצה מאוד. רוב המדריכים שם מנוסים ביותר ומקסימים, הילדים נהנו, ומה שהכי חשוב - הם לוקחים את המחוננות כמכלול. מטפלים לא רק בנושא השכלי ובאתגר, אלא גם בצדדים החלשים של רוב מחוננים כגון בעיות חברתיות, תקשרותיות, סף תיסכול נמוך וכן הלאה. בני היה שם במשך שנתיים בסנדת תופים "טומבלה". מ-ד-ה-י-ם. הם לומדים שם כל-כך הרבה להקשיב לעצמם, לאחרים, להיות צוות, לתקשר... ממליצה לכל מחונן ירושלמי. ואנחנו רוצים לשלוח את משה לסדנת קסילופונים (ו להקה ולא אחד על אחד) בקונסרבטוריום שגם אמורה להיות משהו מוצלח כזה. לו היינו רוטשילד, בידיבידיבידיבידיבם.
 

ציפי ג

New member
למשל

מה למשל לא התאים?
למשל
תכנים על בריאת העולם בלי שום הגד דתי. למשל שיח הנערים בין השיעורים מאוד לא התאים לאחיין שלי. למשל תיאורים מזלזלים במידת מה של אנשים בעלי אמונה, כפי שגולשים מסוימים ברשת מתבטאים לפעמים, ואוזני תצילנה.
 
תלוי איזה מסגרת

שאלה במקום תשובה: מדוע מסגרת של יום
העשרה, למשל, איננה מתאימה לילד דתי? האם התכנים הנלמדים שם נוגדים את רוח ההלכה? על פניו, מנקודת הראות החילונית שלי, לא אמורה להיות בעיה.
תלוי איזה מסגרת
למשל במרחבים עד לפני שנתיים היתה קבוצה גדולה מאד של דתיים ואף ע"פ שהמסגרת לא דתית היתה התחשבות הן בתכנים והן בשיבוץ הקבוצות. לא יודעת מה קורה שם עכשיו כי בשנה שעברה נפתחו מסגרות בכמה מועצות שבעבר שלחו למרחבים, אצלינו במטה בנימין הוקמה מסגרת שמתאימה במיוחד לילדים דתיים, קודם כל הילדים מגיעים בבקרים לכיתות האם שלהם ומתפללים שם ורק אח"כ מוסעים ליום העשרה. הלימודים ביום ההעשרה הם במסגרות נפרדות לבנים ולבנות, והתכנים מותאמים לציבור הדתי. תכנים אינם חייבית להיות בניגוד לרוח ההלכה כדי לא להתאים לציבור הדתי, מספיק שהמורה יתן דוגמאות מסרטי קולנוע ותוכניות טלויזיה כדי שחלק מהילדים הדתיים לא יבינו על מה הוא מדבר. גם לי יש אחיינית שעזבה יום העשרה כי היא היתה הדתיה היחידה שם ולא השתלבה חברתית.
 
להיות היחיד במסגרת מסוימת, זה אכן

תלוי איזה מסגרת
למשל במרחבים עד לפני שנתיים היתה קבוצה גדולה מאד של דתיים ואף ע"פ שהמסגרת לא דתית היתה התחשבות הן בתכנים והן בשיבוץ הקבוצות. לא יודעת מה קורה שם עכשיו כי בשנה שעברה נפתחו מסגרות בכמה מועצות שבעבר שלחו למרחבים, אצלינו במטה בנימין הוקמה מסגרת שמתאימה במיוחד לילדים דתיים, קודם כל הילדים מגיעים בבקרים לכיתות האם שלהם ומתפללים שם ורק אח"כ מוסעים ליום העשרה. הלימודים ביום ההעשרה הם במסגרות נפרדות לבנים ולבנות, והתכנים מותאמים לציבור הדתי. תכנים אינם חייבית להיות בניגוד לרוח ההלכה כדי לא להתאים לציבור הדתי, מספיק שהמורה יתן דוגמאות מסרטי קולנוע ותוכניות טלויזיה כדי שחלק מהילדים הדתיים לא יבינו על מה הוא מדבר. גם לי יש אחיינית שעזבה יום העשרה כי היא היתה הדתיה היחידה שם ולא השתלבה חברתית.
להיות היחיד במסגרת מסוימת, זה אכן
קשה, בין אם זו האשה היחידה, הנוצרי היחיד, וכ"ו. חשבתי שבירושלים הוא לא יהיה היחיד. בקשר למורים-בתוכנית ההעשרה שלנו, למרות שהיא לחלוטין לא מוגדרת כדתית, ובעיר שנחשבת חילונית, יש מורים דתיים, ואף חרדים. אני מופתעת שזה כך דווקא בירושלים.
 
הי נדיה

מחונן בכיתה א' - המשבר הגדול
שלום, יש לנו ילד מחונן שעלה השנה לכיתה א'. הוא בן 6 וחצי ובעיקרון מאוד מאוד בשל ללימודים גם מבחינה נפשית. רשמנו אותו לבית ספר שהאמנו כי יהיה גמיש מספיק כדי לתת מענה לייחודיות.הבעיה היא שלא לקחנו בחשבון, שרצון טוב של בית הספר זה דבר אחד, ורצון טוב של מורה מסוימת הוא דבר אחר. ולמורה שלנו אין שם רצון טוב. אז הוא יושב עם כולם בכיתה, ולומד אותיות שהוא יודע מגיל שנתיים. והיא לא מוכנה לשום הצעה שהצענו עד עכשיו. התוצאות: הילד משתעמם ומשתגע, מפריע בשיעור, נענש, מסתובב עצוב, וחוץ מזה יש לו נסיגה גם בכל יתר התחומים. הוא אפילו קוקרא קצת פחות, דבר שלא היינו מאמינים שיכול לקרות לו. מצד שני, מבחינה חברתית טוב לו, יש לו הרבה חברים שהוא אוהב (זו כיתה עם ילדים ברמה גבוהה מאוד) ויש דברים שהוא אוהב בבית הספר, כמו לימוד בחברותא עם ילדים מכיתה ד' או שיעורי מוזיקה או מחשב. דיברנו והסברנו ושוחננו עם מהורה ועם כל הנוגעים לדבר, ועד כה כלום לא השתנה. ביום שלישי שוב יש לנו ישיבה עם המנהל והיועצת. השאלות שלי הן: 1. אילו רעיונות אפשר לתת להם מלבד לשלוח אותו לספריה לפחות בשיעורי קריאה, לתת לו חוברת אחרת בשיעורי חשבון ואולי לתת לו להשתלב בחלק ממערכת השעות של כיתה ב'? 2. איך לשכנע אותם שהוא לא סתם "ילד שיודע לקרוא" אלא ילד מחונן? עד עכשיו לא נזקקנו לשום הוכחות. בעיקרון, הוא משתתף בתכנית "אופק גן" למחוננים. מבלד זאת, עד עכשיו פשוט לא הפרענו לו להתפתח. הוא קורא ספרים ברמה של כיתות ג-ד, ובאופן כללי יודע המון דברים מכל מה שבא ליד. בעלי מלמד אותו תורה וחוץ מזה אנחנו לא ממש "משקיעים" בהתפתחותו בנפרד מאחיו, מתוך מחשבה שהכי טוב זה לגדל אותם טבעי. יש בבית ספרים, אנציקלופדיות, אינטרנט, אנו יוצאים לטיולים ומוזיאונים, בקיצור -משפחה רגילה שבעיקרון שוחרת ידע ותרבות, אבל לא ממש "משתגעת" ודוחפת את הילד. האם מעכשיו כדאי לשנות משהו בהתנהגות שלנו אתו? קצת קשה לי לדעת אם עדיף "לעזוב אותו לנפשו" לכמה זמן או ההפך, להוסיף לו פעילויות כמו מוזיקה ואנגלית, שיהיה לו לפחות קצת אתגר... 3.האם כדאי לעושת איבחון פסיכולוגי רציני כולל מבחני איי-קיו? המצב הכלכלי שלנו די רעוע כרגע... אבל אולי זה ישכנע את בית הספר? 4. אולי אתם מכירים מסגרות חלופיות למחוננים בירושלים? אנחנו משפחה דתית ולא חושבים על משהו כמו בית ספר אנטרופוסופי או דמוקרטי, אבל אולי יש גם דברים שילד דתי יכול להשתלב בהם? יש סיכוי שנעביר אותו לבית ספר אחר, אם נשתכנע שזה משמעותית ישפר את מצבו, אבל רק בתנאי שזו מסגרת שמתאימה לילד דתי. תודה!
הי נדיה
להוסיף על הרעיונות שקיבלת - ראיתי איפשהו בפורומים - מבחן מסכם של כתה א' בחשבון. תוכלי להציע שיבחן כבר עכשיו ויראו שלא דרוש לו.
 
ראיון יפה

הי נדיה
להוסיף על הרעיונות שקיבלת - ראיתי איפשהו בפורומים - מבחן מסכם של כתה א' בחשבון. תוכלי להציע שיבחן כבר עכשיו ויראו שלא דרוש לו.
ראיון יפה
אילו רק המורה שלנו הייתה משתפת פעולה ולו במקצת... היא, למשל, מעירה לו שהוא לא הראשון שקופץ לענות "באילו מילים יש צליל נָ" ואל מסיים ראשון את דפי העבודה על האות ר' - ולא אכפת לה שהילד קורא את "השביעיה הסודית שלנו" ואת "מנהרת הזמן" ואת ה"ילדים מספרים על עצמם", ומבין שם הכול. בקיצור, סלחו לי כולכם, אבל למורה חסר שכל. אין לי הסבר אחר.
 
../images/Emo4.gif חבל

ראיון יפה
אילו רק המורה שלנו הייתה משתפת פעולה ולו במקצת... היא, למשל, מעירה לו שהוא לא הראשון שקופץ לענות "באילו מילים יש צליל נָ" ואל מסיים ראשון את דפי העבודה על האות ר' - ולא אכפת לה שהילד קורא את "השביעיה הסודית שלנו" ואת "מנהרת הזמן" ואת ה"ילדים מספרים על עצמם", ומבין שם הכול. בקיצור, סלחו לי כולכם, אבל למורה חסר שכל. אין לי הסבר אחר.
חבל
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה