מחונן זה IQ 140 ?

[נועה לביא]

אוי ואבוי...

אנחנו מחכים לתוצאות
בתי (כיתה ב') נבחנה את הבחינה של מכון סאלד לפני כמה חודשים . לפני שנגשה לבחינה ידעתי שאו שהתוצאות תהיינה גבוהות מאוד או שבדיוק ההפך . אצל בתי למרות האנטלגנציה הגבוה מאוד אי אפשר לדעת איזה מחשבה תעבור לה בראש באותו רגע ותפגע בריכוז שלה . מדובר בילדים בגיל מאוד צעיר שלפעמים סתם משהוא שבכלל לא קשור לבחינה יכול לקלקל להם הכל הם צריכים להתרכז במשך שעה וחצי . בתי סיפרה לי שהיו ילדים שבאמצע המבחן אמרו שהם לא יכולים יותר והפסיקו באמצע . הילדה אמרה שהבחינה היתה מאוד קלה והיא בטוח הצליחה . אני מקווה שהיא צודקת ואם לא אז נעבור גם את זה ......

אוי ואבוי...
לא הבחינה עם ה"מינימום שעה וחצי"... גם אליכם היא הגיעה?

מקווה שיהיה בסדר... הבחינה הזאת פשוט דפוקה מכל הבחינות... מתחשק לי ללכת למי שכתב אותה ולתת לו...שטיפה.

 

[מורטון תומפסון]

היא משקפת יותר ידע

אוי ואבוי...
לא הבחינה עם ה"מינימום שעה וחצי"... גם אליכם היא הגיעה?

מקווה שיהיה בסדר... הבחינה הזאת פשוט דפוקה מכל הבחינות... מתחשק לי ללכת למי שכתב אותה ולתת לו...שטיפה.

היא משקפת יותר ידע
ולא אנטיליגנציה , בודקת מה התלמיד יודע וזה מאוד לא פייר לשאול ילדים באמצע כיתה ב' שאלות שאני מכירה הרבה מבוגרים משכילים שבטוח אינם יודעים את התשובות . גם בחשבון שואלים שאלות הרבה מעבר לרמת הלימוד של כיתה ב' .

 

[נועה לביא]

בדיוק. זו בחינת יודע/לא יודע.

היא משקפת יותר ידע
ולא אנטיליגנציה , בודקת מה התלמיד יודע וזה מאוד לא פייר לשאול ילדים באמצע כיתה ב' שאלות שאני מכירה הרבה מבוגרים משכילים שבטוח אינם יודעים את התשובות . גם בחשבון שואלים שאלות הרבה מעבר לרמת הלימוד של כיתה ב' .

בדיוק. זו בחינת יודע/לא יודע.
גם השאלות בחשבון - הן לא ברמת קושי גבוהה יותר, פשוט על חומר מתקדם יותר. יש שם שאלות כמו כמה זה 12*1/3 כאשר מה שמבדיל בין ילד (וגם לא סופר אינטיליגנט) שיודע לענות על השאלה הזאת לבין אחד שלא זה האם הסבירו לו שלכפול ב1/3 זה כמו לחלק ב3. ילד שהיה יכול לענות על השאלה מצויין אילו נוסחה כשברים בקבוצות אבל לא יודע מהו קו השבר לא יצליח (אלא אם ינחש לבד מה זה). בחלק של הידע הכללי זכורות לי שאלות באסטרונומיה. כמה מגולשי תפוז יודעים שהראשונה לטוס בחלל הייתה הכלבה הרוסיה לייקה? או שברוסיה האסטרונאוטים הם קוסמונאוטים? או על איזה כוכב נחתו בני אדם (טוב, אני מאוד מאוד מקווה שמרבית גולשי תפוז יודעים את התשובה לזה...)? למה ילדים שלא הייתה להם בבית את אותה ספריה שלי הייתה ובכלל, ספציפית, עניין בתחום (מה לעשות, לא כל הילדים, וגם לא החכמים שבהם, בתחילת היסודי מתעניינים כ"כ באסטרונומיה), צריכים לאכול אותה בגלל זה? וחוץ מזכרון טוב, מה זה כבר מעיד על מי שכן יודע? החלק של השאלות על ידע כללי, בכל בחינה שהיא, נראה לי פשוט מ-ס-ר-י-ח (סליחה על הבוטות). גם השאלות שכן היו אמורות להעיד על חשיבה (צורות, אנאלוגיות, סדרות) היו יסחית מאוד שטותיות, וילד שבמקרה היה לו במחשב את אותו משחק שלי היה (ביחד עם החבילה של גורדי) היה פותר אותן בלי בעיה לעומת, אולי, ילד שנתקל בפעם הראשונה בשאלות מסוג זה ולא ממש מבין מה רוצים ממנו. אבל זה בסדר (ואני ממש רוצה לקוות שלפחות זה כבר לא קורה...), הבחינה הזאת לפחות שוויונית. מי ששפר מזלו לדעת הכל, וכמובן פתר מהר-מהר את הבחינה המאוד מאוד קלה, ארוכה ומשעממת הזו זוכה בפרס הגדול - להשאר בכיתה עד שתעבור השעה וחצי, ו"לבדוק" את הבחינה. כמובן שבאופן מפתיע מבין הילדים הילדים האלה נמצאים ילדים שלא ממש רגילים לשבת במשך שעה וחצי בשעמום מופתי (ושלא נדבר על לעשות בחינה שלוקחת כ"כ הרבה זמן). אני גם לא ממש אוהבת את הבחינות בסגנון של הפסיכומטרי עם הגבלת זמן על כל חלק. גם זה לא מי-יודע-מה בשביל ילדים בגיל הזה, אבל לפחות יש מאחורי זה איזהשהו רעיון - בודק מהירות חשיבה שיש קשר לא מבוטל בינה לבין אינטליגנציה. אבל זה... זה נראה כמו "אנחנו מאתרים רק ילדים נינוחים, ממושמעים, מקיאי חומר שאנחנו לא באמת צריכים להעשיר כי ההורים שלהם עושים זאת ממילא ואם לא נאתר דווקא את הילדים שלהם אז אוי ואבוי לנו". סליחה על ההתפרצות. יעבור.

 

[מורטון תומפסון]

מסכימה עם החלק האחרון

בדיוק. זו בחינת יודע/לא יודע.
גם השאלות בחשבון - הן לא ברמת קושי גבוהה יותר, פשוט על חומר מתקדם יותר. יש שם שאלות כמו כמה זה 12*1/3 כאשר מה שמבדיל בין ילד (וגם לא סופר אינטיליגנט) שיודע לענות על השאלה הזאת לבין אחד שלא זה האם הסבירו לו שלכפול ב1/3 זה כמו לחלק ב3. ילד שהיה יכול לענות על השאלה מצויין אילו נוסחה כשברים בקבוצות אבל לא יודע מהו קו השבר לא יצליח (אלא אם ינחש לבד מה זה). בחלק של הידע הכללי זכורות לי שאלות באסטרונומיה. כמה מגולשי תפוז יודעים שהראשונה לטוס בחלל הייתה הכלבה הרוסיה לייקה? או שברוסיה האסטרונאוטים הם קוסמונאוטים? או על איזה כוכב נחתו בני אדם (טוב, אני מאוד מאוד מקווה שמרבית גולשי תפוז יודעים את התשובה לזה...)? למה ילדים שלא הייתה להם בבית את אותה ספריה שלי הייתה ובכלל, ספציפית, עניין בתחום (מה לעשות, לא כל הילדים, וגם לא החכמים שבהם, בתחילת היסודי מתעניינים כ"כ באסטרונומיה), צריכים לאכול אותה בגלל זה? וחוץ מזכרון טוב, מה זה כבר מעיד על מי שכן יודע? החלק של השאלות על ידע כללי, בכל בחינה שהיא, נראה לי פשוט מ-ס-ר-י-ח (סליחה על הבוטות). גם השאלות שכן היו אמורות להעיד על חשיבה (צורות, אנאלוגיות, סדרות) היו יסחית מאוד שטותיות, וילד שבמקרה היה לו במחשב את אותו משחק שלי היה (ביחד עם החבילה של גורדי) היה פותר אותן בלי בעיה לעומת, אולי, ילד שנתקל בפעם הראשונה בשאלות מסוג זה ולא ממש מבין מה רוצים ממנו. אבל זה בסדר (ואני ממש רוצה לקוות שלפחות זה כבר לא קורה...), הבחינה הזאת לפחות שוויונית. מי ששפר מזלו לדעת הכל, וכמובן פתר מהר-מהר את הבחינה המאוד מאוד קלה, ארוכה ומשעממת הזו זוכה בפרס הגדול - להשאר בכיתה עד שתעבור השעה וחצי, ו"לבדוק" את הבחינה. כמובן שבאופן מפתיע מבין הילדים הילדים האלה נמצאים ילדים שלא ממש רגילים לשבת במשך שעה וחצי בשעמום מופתי (ושלא נדבר על לעשות בחינה שלוקחת כ"כ הרבה זמן). אני גם לא ממש אוהבת את הבחינות בסגנון של הפסיכומטרי עם הגבלת זמן על כל חלק. גם זה לא מי-יודע-מה בשביל ילדים בגיל הזה, אבל לפחות יש מאחורי זה איזהשהו רעיון - בודק מהירות חשיבה שיש קשר לא מבוטל בינה לבין אינטליגנציה. אבל זה... זה נראה כמו "אנחנו מאתרים רק ילדים נינוחים, ממושמעים, מקיאי חומר שאנחנו לא באמת צריכים להעשיר כי ההורים שלהם עושים זאת ממילא ואם לא נאתר דווקא את הילדים שלהם אז אוי ואבוי לנו". סליחה על ההתפרצות. יעבור.

מסכימה עם החלק האחרון
נכון מאוד , הם מאתרים ילדים שגם במסגרת הרגילה הם יסתדרו בגלל השקעת ההורים שלהם . לפני כמה שנים נבחן באותו מועד שבני נבחן בו . ילד עולה חדש שהיה בכיתה של בני , מהכרות איתו הוא היה ילד מאוד חכם .בבית את התנאים . הוא ילד לאם חד הורית וכל היום היה מסתובב ברחוב ומתידד עם הטיפוסים הנמצאים שם . כמובן שהילד לא עבר את המבחן והוא עדיין מסתובב ברחוב כל פעם שאני פוגשת אותו אני חושבת שכל כך חבל , פה המערכת פיספסה בגדול !! יתכן שלמערכת אין מספיק כלים לאתר את מי שזקוק לתוכנית כזאת וגם יתכן שהמערכת רוצה לאתר קבוצה מסוימת של ילדים שיותר קל להתמודד איתם. מהכרות עם הילדים בכיתת המחוננים הם בפרוש ילדים מאוד מושקעים שעומדים מאחוריהם הורים היודעים כיצד להשקיע בהם . אבל מה קורה עם הילדים שההורים שלהם לא קונים ספרים ? לא מלמדים אותם חשבון ? ולא חושפים אותם למושגים ולתחומי ידע שונים ? ברור שאלו לא יכולים לעבור את הבחינה ולא מאותרים בשום מקום , הם לא מענינים אף אחד וחבל מאוד החברה שלנו מפסידה אותם ......... החינוך שאמור להיות שויוני ולתת הזדמנויות לכל אחד בהחלט אינו כזה

 

[milim]

מזכיר לי את ה-Spelling Bee

מסכימה עם החלק האחרון
נכון מאוד , הם מאתרים ילדים שגם במסגרת הרגילה הם יסתדרו בגלל השקעת ההורים שלהם . לפני כמה שנים נבחן באותו מועד שבני נבחן בו . ילד עולה חדש שהיה בכיתה של בני , מהכרות איתו הוא היה ילד מאוד חכם .בבית את התנאים . הוא ילד לאם חד הורית וכל היום היה מסתובב ברחוב ומתידד עם הטיפוסים הנמצאים שם . כמובן שהילד לא עבר את המבחן והוא עדיין מסתובב ברחוב כל פעם שאני פוגשת אותו אני חושבת שכל כך חבל , פה המערכת פיספסה בגדול !! יתכן שלמערכת אין מספיק כלים לאתר את מי שזקוק לתוכנית כזאת וגם יתכן שהמערכת רוצה לאתר קבוצה מסוימת של ילדים שיותר קל להתמודד איתם. מהכרות עם הילדים בכיתת המחוננים הם בפרוש ילדים מאוד מושקעים שעומדים מאחוריהם הורים היודעים כיצד להשקיע בהם . אבל מה קורה עם הילדים שההורים שלהם לא קונים ספרים ? לא מלמדים אותם חשבון ? ולא חושפים אותם למושגים ולתחומי ידע שונים ? ברור שאלו לא יכולים לעבור את הבחינה ולא מאותרים בשום מקום , הם לא מענינים אף אחד וחבל מאוד החברה שלנו מפסידה אותם ......... החינוך שאמור להיות שויוני ולתת הזדמנויות לכל אחד בהחלט אינו כזה

מזכיר לי את ה-Spelling Bee
בחינת האיות הידועה והמהוללת בבתי הספר בארה"ב. אמורה להיות שוויונית. כל שנה אנחנו חוזים בדבר מדהים - הילדים נקראים לבמה (כל ילד מייצג את כתתו) ומתבקשים לאיית מילה. בדרך כלל בסבוב השני אני כבר ממש אבודה . כמובן שרב הילדים המייצגים שם הם מכתת מחוננים וילדים שנחשפו למילים ארוכות ומורכבות גם מתחום האסטרונומיה והפיזיקה. אני תמיד חושבת שבגלל שאני התחנכתי בישראל האיות זר לי אבל ההורים שאני מכירה שבדרך כלל בוגרי תואר שני ומעלה לא יודעים בשום אופן לאית את המילים. נראה לי לא פייר לגבי ילדים שלא גדלים על ספרים ותכנות מחשב שמספקות את הידע הזה. אחר כך הבנתי שיש ילדים שמתכוננים בבית לתחרות. נזכרתי שבכתה ג' אחת המילים לאיות היתה polynomial היחיד שידע לאיית היה בני שנתקל במילה בספר מתמטיקה ביום קודם במקרה אבל מי מהילדים האחרים חשוף למושג בגיל 8? אפילו המורים עשו מזה בדיחה. דיבור על חינוך שוויוני הוא כמעט מד"ב שכנושא הוא מרתק אבל לא ממש קיים במציאות.

 

[apk]

נועה, לפי איך שאת מתארת

בדיוק. זו בחינת יודע/לא יודע.
גם השאלות בחשבון - הן לא ברמת קושי גבוהה יותר, פשוט על חומר מתקדם יותר. יש שם שאלות כמו כמה זה 12*1/3 כאשר מה שמבדיל בין ילד (וגם לא סופר אינטיליגנט) שיודע לענות על השאלה הזאת לבין אחד שלא זה האם הסבירו לו שלכפול ב1/3 זה כמו לחלק ב3. ילד שהיה יכול לענות על השאלה מצויין אילו נוסחה כשברים בקבוצות אבל לא יודע מהו קו השבר לא יצליח (אלא אם ינחש לבד מה זה). בחלק של הידע הכללי זכורות לי שאלות באסטרונומיה. כמה מגולשי תפוז יודעים שהראשונה לטוס בחלל הייתה הכלבה הרוסיה לייקה? או שברוסיה האסטרונאוטים הם קוסמונאוטים? או על איזה כוכב נחתו בני אדם (טוב, אני מאוד מאוד מקווה שמרבית גולשי תפוז יודעים את התשובה לזה...)? למה ילדים שלא הייתה להם בבית את אותה ספריה שלי הייתה ובכלל, ספציפית, עניין בתחום (מה לעשות, לא כל הילדים, וגם לא החכמים שבהם, בתחילת היסודי מתעניינים כ"כ באסטרונומיה), צריכים לאכול אותה בגלל זה? וחוץ מזכרון טוב, מה זה כבר מעיד על מי שכן יודע? החלק של השאלות על ידע כללי, בכל בחינה שהיא, נראה לי פשוט מ-ס-ר-י-ח (סליחה על הבוטות). גם השאלות שכן היו אמורות להעיד על חשיבה (צורות, אנאלוגיות, סדרות) היו יסחית מאוד שטותיות, וילד שבמקרה היה לו במחשב את אותו משחק שלי היה (ביחד עם החבילה של גורדי) היה פותר אותן בלי בעיה לעומת, אולי, ילד שנתקל בפעם הראשונה בשאלות מסוג זה ולא ממש מבין מה רוצים ממנו. אבל זה בסדר (ואני ממש רוצה לקוות שלפחות זה כבר לא קורה...), הבחינה הזאת לפחות שוויונית. מי ששפר מזלו לדעת הכל, וכמובן פתר מהר-מהר את הבחינה המאוד מאוד קלה, ארוכה ומשעממת הזו זוכה בפרס הגדול - להשאר בכיתה עד שתעבור השעה וחצי, ו"לבדוק" את הבחינה. כמובן שבאופן מפתיע מבין הילדים הילדים האלה נמצאים ילדים שלא ממש רגילים לשבת במשך שעה וחצי בשעמום מופתי (ושלא נדבר על לעשות בחינה שלוקחת כ"כ הרבה זמן). אני גם לא ממש אוהבת את הבחינות בסגנון של הפסיכומטרי עם הגבלת זמן על כל חלק. גם זה לא מי-יודע-מה בשביל ילדים בגיל הזה, אבל לפחות יש מאחורי זה איזהשהו רעיון - בודק מהירות חשיבה שיש קשר לא מבוטל בינה לבין אינטליגנציה. אבל זה... זה נראה כמו "אנחנו מאתרים רק ילדים נינוחים, ממושמעים, מקיאי חומר שאנחנו לא באמת צריכים להעשיר כי ההורים שלהם עושים זאת ממילא ואם לא נאתר דווקא את הילדים שלהם אז אוי ואבוי לנו". סליחה על ההתפרצות. יעבור.

נועה, לפי איך שאת מתארת
אני חולקת עליך, וזה בהחלט נראה לי מבחן שכן מראה על רמת אינטיליגנציה. ניקח שתיים מהדוגמאות שהבאת. תרגילי החשבון והידע הכללי. אלה בדיוק סוג הדברים שמעולם איש לא לימד את שירילי, והיא כבר בגיל 3 וקצת ידעה לענות עליהם היטב ומהר. היום למשל כשאני מבקשת ממנה לחשב ערכים של גופים הנדסיים, מה שלי לוקח לחשב שתיים או 3 דקות לה לוקח כמה שניות, וזה בלי שאני או מישהו אחר ילמד אותה. כשאני שואלת אותה שאלות ידע היא גם יודעת, ולא תמיד יש לנו מושג מהיכן למדה זאת. זה ההבדל בין ילד מחונן לילד רגיל. אצל הילד הרגיל הידע בא לאחר לימוד ברור ומסודר (לא חייב להיות במסגרת בית הספר, יכול להיות גם עצמאי, אבל בהחלט לימוד ברור) ואילו אצל המחונן פעמים רבות זה יבוא כאילו מהאוויר. בנוסף גם מהירות התגובה של המחונן תהייה גבוהה בהרבה משל הילד הרגיל. אני לא אשכח שבהיותי ב-יא וב-יב, כשעשינו מבחנים במתמטיקה והחברה היו אומרים בכל מה הם מתכוונים להקיש במחשבון, עוד לפני שהספיקו להקיש על המקש הראשון הייתי צועקת להם את התשובה

 

[נועה לביא]

אבל זה בדיוק העניין

נועה, לפי איך שאת מתארת
אני חולקת עליך, וזה בהחלט נראה לי מבחן שכן מראה על רמת אינטיליגנציה. ניקח שתיים מהדוגמאות שהבאת. תרגילי החשבון והידע הכללי. אלה בדיוק סוג הדברים שמעולם איש לא לימד את שירילי, והיא כבר בגיל 3 וקצת ידעה לענות עליהם היטב ומהר. היום למשל כשאני מבקשת ממנה לחשב ערכים של גופים הנדסיים, מה שלי לוקח לחשב שתיים או 3 דקות לה לוקח כמה שניות, וזה בלי שאני או מישהו אחר ילמד אותה. כשאני שואלת אותה שאלות ידע היא גם יודעת, ולא תמיד יש לנו מושג מהיכן למדה זאת. זה ההבדל בין ילד מחונן לילד רגיל. אצל הילד הרגיל הידע בא לאחר לימוד ברור ומסודר (לא חייב להיות במסגרת בית הספר, יכול להיות גם עצמאי, אבל בהחלט לימוד ברור) ואילו אצל המחונן פעמים רבות זה יבוא כאילו מהאוויר. בנוסף גם מהירות התגובה של המחונן תהייה גבוהה בהרבה משל הילד הרגיל. אני לא אשכח שבהיותי ב-יא וב-יב, כשעשינו מבחנים במתמטיקה והחברה היו אומרים בכל מה הם מתכוונים להקיש במחשבון, עוד לפני שהספיקו להקיש על המקש הראשון הייתי צועקת להם את התשובה

אבל זה בדיוק העניין
שהבחינה המדוברת לא בוחנת יכולת הבנה אינטואיטיבית אלא בדיוק קיום של למידה פורמאלית. אם, למשל, אשאל את שירילי כמה זה 18+9#7 היא מן הסתם לא תדע לענות (אלא אם היא קוראת מחשבות

), כי היא לא יודעת מהי פעולת ה#. כמובן שלאחר השניה שהייתי מגלה לה שx#y=x+y+3 היא הייתה פותרת את התרגיל הזה ועוד עשרה כמוהו במקום. אותו כנ"ל לגבי ילד שלא נתקל קודם בקו השבר ולא יודע שמשמעותו היא בעצם חילוק. אך אילו שאלו אותו "אם נחלק שלם לשלושה חלקים ונקח 12 חלקים בגודל זה, כמה שלמים נקבל?" היה פותר ללא בעיה, למרות שלא פתר מעולם "בעיות מילוליות" בנושא "שברים". את מבינה, בחינת החשבון לא בודקת את היכולות המתמטיות של הילד אלא פשוט האם הוא "למד שברים". באשר לידע הכללי - בעיני זה לא במקומו משתי סיבות. הראשונה היא פשוט הקושי בלאמוד אותו אובייקטיבית. למה ידע באסטרונומיה טוב יותר ממושג בסיסי במכונאות? אני לראשון נחשפתי באמצעות ספריה נחמדה מאוד שהייתה לי בבית (לא יקרה, לא זה העניין) ומאחר והנושא עניין אותי למדתי עוד ועוד, ואילו לשני כמעט ולא נחשפתי. אני מסכימה שבהנתן הזכרון האבסלוטי שלי והעובדה שההורים שלי כן היו יודעים לענות על השאלות סביר מאוד שגם ללא הספריה הייתי יודעת זאת (כי מספיק שהיו מדברים על זה לידי פעם אחת והייתי זוכרת) - ובכ"ז, גם ילדים שקולטים מהאוויר וזוכרים הכל לרמה כזו שלסביבתם זה באמת נראה כיש מאין לא קולטים דברים שלא נאמרו בחלל האוויר הקרוב אליהם, בדיוק כמו שאני לא יודעת מילה בסווהאילית (מה לעשות, לא דיברו בבית

). הסיבה השניה היא שגם אם ניתן למדוד ידע בכללי בצורה טובה - האם הוא באמת צריך בכלל להיות מדד למחוננות? מה עם ילד שפותר בקלות את כל החלקים הבוחנים חשיבה לוגית, אך כשאנשים מסביבו מדברים הוא לא במיוחד מקשיב ולכן גם קולט פחות? מה עם אחד כזה שפשוט לא מאכלס בראשו כל מידע שאי פעם קלט? כמי שתמיד הייתה מאלה שזוכרים כל דבר שמישהו אי פעם בטעות אמר לידם כשהקשב שלהם ברח לכיוונו וגם כמי שראתה מספיק אנשים מבריקים (לא אוהבת את המילה "גאונים", שכן ב97% מהפעמים שהיא נאמרת היא חסרת כל משמעות) אשר לאו דווקא קיימו תכונה זו (לפחות לא ברמה שלי... "איפה את רושמת את מספר ת.ז שלי?" "בראש") אך "זמן האיכות" שלהם בבי"ס לא היה איכותי יותר משלי - אני לא חושבת שנכון לקבוע את זכאותם של ילדים להשתתף בתוכניות למחוננים לפי זה. בעיה נוספת עם החלק של הידע הכללי היא שאליו יחסית קל להכין. אם הנחת ידך על שאלון אחד (או שאלת אותי לאחר הבחינה ולאחר שסיימתי לרוץ על כל המתקנים מה היו השאלות

) לא יהיה קשה לזהות מה הכיוון של השאלות (בינינו, הן לא באמת כאלה כלליות... ) ולהכתיב את החומר לילד שמסוגל ללמוד למבחן בתורה ולהצליח בו יפה מאוד, וככל שקל יותר להכין כך המצב נראה בדיוק כמו במקרה של הבחינה הפסיכומטרית - "שוק". אל תטעי, אני ממליצה לכל הורה שחושב שהזכאות להשתתף בתוכנית למחוננים חשובה מאוד עבור הילד שלו להכין - בעצם, בדיוק כמו שהייתי ממליצה למי שרוצה להתקבל למקצוע מבוקש ללמוד טוב לפסיכומטרי, אבל ברור שמצב בו יש פחות משמעות להכנה עדיף ושוויוני בהרבה וחוטא פחות לאמת.

 

[בזזזזזזז]

כל מילה בסלע. ממש.../images/Emo45.gif

אבל זה בדיוק העניין
שהבחינה המדוברת לא בוחנת יכולת הבנה אינטואיטיבית אלא בדיוק קיום של למידה פורמאלית. אם, למשל, אשאל את שירילי כמה זה 18+9#7 היא מן הסתם לא תדע לענות (אלא אם היא קוראת מחשבות

), כי היא לא יודעת מהי פעולת ה#. כמובן שלאחר השניה שהייתי מגלה לה שx#y=x+y+3 היא הייתה פותרת את התרגיל הזה ועוד עשרה כמוהו במקום. אותו כנ"ל לגבי ילד שלא נתקל קודם בקו השבר ולא יודע שמשמעותו היא בעצם חילוק. אך אילו שאלו אותו "אם נחלק שלם לשלושה חלקים ונקח 12 חלקים בגודל זה, כמה שלמים נקבל?" היה פותר ללא בעיה, למרות שלא פתר מעולם "בעיות מילוליות" בנושא "שברים". את מבינה, בחינת החשבון לא בודקת את היכולות המתמטיות של הילד אלא פשוט האם הוא "למד שברים". באשר לידע הכללי - בעיני זה לא במקומו משתי סיבות. הראשונה היא פשוט הקושי בלאמוד אותו אובייקטיבית. למה ידע באסטרונומיה טוב יותר ממושג בסיסי במכונאות? אני לראשון נחשפתי באמצעות ספריה נחמדה מאוד שהייתה לי בבית (לא יקרה, לא זה העניין) ומאחר והנושא עניין אותי למדתי עוד ועוד, ואילו לשני כמעט ולא נחשפתי. אני מסכימה שבהנתן הזכרון האבסלוטי שלי והעובדה שההורים שלי כן היו יודעים לענות על השאלות סביר מאוד שגם ללא הספריה הייתי יודעת זאת (כי מספיק שהיו מדברים על זה לידי פעם אחת והייתי זוכרת) - ובכ"ז, גם ילדים שקולטים מהאוויר וזוכרים הכל לרמה כזו שלסביבתם זה באמת נראה כיש מאין לא קולטים דברים שלא נאמרו בחלל האוויר הקרוב אליהם, בדיוק כמו שאני לא יודעת מילה בסווהאילית (מה לעשות, לא דיברו בבית

). הסיבה השניה היא שגם אם ניתן למדוד ידע בכללי בצורה טובה - האם הוא באמת צריך בכלל להיות מדד למחוננות? מה עם ילד שפותר בקלות את כל החלקים הבוחנים חשיבה לוגית, אך כשאנשים מסביבו מדברים הוא לא במיוחד מקשיב ולכן גם קולט פחות? מה עם אחד כזה שפשוט לא מאכלס בראשו כל מידע שאי פעם קלט? כמי שתמיד הייתה מאלה שזוכרים כל דבר שמישהו אי פעם בטעות אמר לידם כשהקשב שלהם ברח לכיוונו וגם כמי שראתה מספיק אנשים מבריקים (לא אוהבת את המילה "גאונים", שכן ב97% מהפעמים שהיא נאמרת היא חסרת כל משמעות) אשר לאו דווקא קיימו תכונה זו (לפחות לא ברמה שלי... "איפה את רושמת את מספר ת.ז שלי?" "בראש") אך "זמן האיכות" שלהם בבי"ס לא היה איכותי יותר משלי - אני לא חושבת שנכון לקבוע את זכאותם של ילדים להשתתף בתוכניות למחוננים לפי זה. בעיה נוספת עם החלק של הידע הכללי היא שאליו יחסית קל להכין. אם הנחת ידך על שאלון אחד (או שאלת אותי לאחר הבחינה ולאחר שסיימתי לרוץ על כל המתקנים מה היו השאלות

) לא יהיה קשה לזהות מה הכיוון של השאלות (בינינו, הן לא באמת כאלה כלליות... ) ולהכתיב את החומר לילד שמסוגל ללמוד למבחן בתורה ולהצליח בו יפה מאוד, וככל שקל יותר להכין כך המצב נראה בדיוק כמו במקרה של הבחינה הפסיכומטרית - "שוק". אל תטעי, אני ממליצה לכל הורה שחושב שהזכאות להשתתף בתוכנית למחוננים חשובה מאוד עבור הילד שלו להכין - בעצם, בדיוק כמו שהייתי ממליצה למי שרוצה להתקבל למקצוע מבוקש ללמוד טוב לפסיכומטרי, אבל ברור שמצב בו יש פחות משמעות להכנה עדיף ושוויוני בהרבה וחוטא פחות לאמת.

כל מילה בסלע. ממש.

 

[שוקולד תפוז]

../images/Emo45.gif

אבל זה בדיוק העניין
שהבחינה המדוברת לא בוחנת יכולת הבנה אינטואיטיבית אלא בדיוק קיום של למידה פורמאלית. אם, למשל, אשאל את שירילי כמה זה 18+9#7 היא מן הסתם לא תדע לענות (אלא אם היא קוראת מחשבות

), כי היא לא יודעת מהי פעולת ה#. כמובן שלאחר השניה שהייתי מגלה לה שx#y=x+y+3 היא הייתה פותרת את התרגיל הזה ועוד עשרה כמוהו במקום. אותו כנ"ל לגבי ילד שלא נתקל קודם בקו השבר ולא יודע שמשמעותו היא בעצם חילוק. אך אילו שאלו אותו "אם נחלק שלם לשלושה חלקים ונקח 12 חלקים בגודל זה, כמה שלמים נקבל?" היה פותר ללא בעיה, למרות שלא פתר מעולם "בעיות מילוליות" בנושא "שברים". את מבינה, בחינת החשבון לא בודקת את היכולות המתמטיות של הילד אלא פשוט האם הוא "למד שברים". באשר לידע הכללי - בעיני זה לא במקומו משתי סיבות. הראשונה היא פשוט הקושי בלאמוד אותו אובייקטיבית. למה ידע באסטרונומיה טוב יותר ממושג בסיסי במכונאות? אני לראשון נחשפתי באמצעות ספריה נחמדה מאוד שהייתה לי בבית (לא יקרה, לא זה העניין) ומאחר והנושא עניין אותי למדתי עוד ועוד, ואילו לשני כמעט ולא נחשפתי. אני מסכימה שבהנתן הזכרון האבסלוטי שלי והעובדה שההורים שלי כן היו יודעים לענות על השאלות סביר מאוד שגם ללא הספריה הייתי יודעת זאת (כי מספיק שהיו מדברים על זה לידי פעם אחת והייתי זוכרת) - ובכ"ז, גם ילדים שקולטים מהאוויר וזוכרים הכל לרמה כזו שלסביבתם זה באמת נראה כיש מאין לא קולטים דברים שלא נאמרו בחלל האוויר הקרוב אליהם, בדיוק כמו שאני לא יודעת מילה בסווהאילית (מה לעשות, לא דיברו בבית

). הסיבה השניה היא שגם אם ניתן למדוד ידע בכללי בצורה טובה - האם הוא באמת צריך בכלל להיות מדד למחוננות? מה עם ילד שפותר בקלות את כל החלקים הבוחנים חשיבה לוגית, אך כשאנשים מסביבו מדברים הוא לא במיוחד מקשיב ולכן גם קולט פחות? מה עם אחד כזה שפשוט לא מאכלס בראשו כל מידע שאי פעם קלט? כמי שתמיד הייתה מאלה שזוכרים כל דבר שמישהו אי פעם בטעות אמר לידם כשהקשב שלהם ברח לכיוונו וגם כמי שראתה מספיק אנשים מבריקים (לא אוהבת את המילה "גאונים", שכן ב97% מהפעמים שהיא נאמרת היא חסרת כל משמעות) אשר לאו דווקא קיימו תכונה זו (לפחות לא ברמה שלי... "איפה את רושמת את מספר ת.ז שלי?" "בראש") אך "זמן האיכות" שלהם בבי"ס לא היה איכותי יותר משלי - אני לא חושבת שנכון לקבוע את זכאותם של ילדים להשתתף בתוכניות למחוננים לפי זה. בעיה נוספת עם החלק של הידע הכללי היא שאליו יחסית קל להכין. אם הנחת ידך על שאלון אחד (או שאלת אותי לאחר הבחינה ולאחר שסיימתי לרוץ על כל המתקנים מה היו השאלות

) לא יהיה קשה לזהות מה הכיוון של השאלות (בינינו, הן לא באמת כאלה כלליות... ) ולהכתיב את החומר לילד שמסוגל ללמוד למבחן בתורה ולהצליח בו יפה מאוד, וככל שקל יותר להכין כך המצב נראה בדיוק כמו במקרה של הבחינה הפסיכומטרית - "שוק". אל תטעי, אני ממליצה לכל הורה שחושב שהזכאות להשתתף בתוכנית למחוננים חשובה מאוד עבור הילד שלו להכין - בעצם, בדיוק כמו שהייתי ממליצה למי שרוצה להתקבל למקצוע מבוקש ללמוד טוב לפסיכומטרי, אבל ברור שמצב בו יש פחות משמעות להכנה עדיף ושוויוני בהרבה וחוטא פחות לאמת.

ומצד שני - איך כן עושים את הבחינה? בצורה נכונה ושיוויונית? וכמה אחוזים נותנים לכל חלק? אני יודעת שלי, למשל, אין תפיסה מרחבית. במבחני צורות אני מ-מ-ש גרועה (מי שזוכר את ה"מבחן של המדינה" למשל - פרט לטעות אחת, אולי שתיים, כל הטעויות שלי היו בחלק של 'צורות'

), וכשעשיתי מבחן למחוננים במבחני צורות סימנתי תשובות לפי דברים נורא מוזרים, שנראו לי הכי ברורים, כי ככה הראש שלי עובד. מצד שני - אם לחלק הזה במבחן היה אחוז משמעותי יותר, כנראה לא הייתי עוברת. אין לי תפיסה מרחבית. מצד שני - אני טובה יותר בדברים אחרים, למשל זיכרון למספרים ול'תמונות'. אבל, שוב, מה האחוז של זה? ואיך מוצאים לכמה אנשים באוכלוסייה יש יכולות יותר בתחום מסויים, ואיך מחלקים את החלקים? בכל שווה בשווה? אני גם מסכימה ש'ידע כללי' הוא טיפשי לצורך מבחן מחוננים. לילד מסויים יהיה ידע כללי בתחומים מסויימים, לפי תחומי העניין שלו. ילד שאוהב קריאה, יבין בסופרים ומשוררים, לעומתו ילד שאוהב מדע, ידע לענות על שאלות ממציאים. איך בדיוק עושים מבחן "ידע כללי" שיוויוני?

 

[E s t e b a n]

הדרך המקובלת

ומצד שני - איך כן עושים את הבחינה? בצורה נכונה ושיוויונית? וכמה אחוזים נותנים לכל חלק? אני יודעת שלי, למשל, אין תפיסה מרחבית. במבחני צורות אני מ-מ-ש גרועה (מי שזוכר את ה"מבחן של המדינה" למשל - פרט לטעות אחת, אולי שתיים, כל הטעויות שלי היו בחלק של 'צורות'

), וכשעשיתי מבחן למחוננים במבחני צורות סימנתי תשובות לפי דברים נורא מוזרים, שנראו לי הכי ברורים, כי ככה הראש שלי עובד. מצד שני - אם לחלק הזה במבחן היה אחוז משמעותי יותר, כנראה לא הייתי עוברת. אין לי תפיסה מרחבית. מצד שני - אני טובה יותר בדברים אחרים, למשל זיכרון למספרים ול'תמונות'. אבל, שוב, מה האחוז של זה? ואיך מוצאים לכמה אנשים באוכלוסייה יש יכולות יותר בתחום מסויים, ואיך מחלקים את החלקים? בכל שווה בשווה? אני גם מסכימה ש'ידע כללי' הוא טיפשי לצורך מבחן מחוננים. לילד מסויים יהיה ידע כללי בתחומים מסויימים, לפי תחומי העניין שלו. ילד שאוהב קריאה, יבין בסופרים ומשוררים, לעומתו ילד שאוהב מדע, ידע לענות על שאלות ממציאים. איך בדיוק עושים מבחן "ידע כללי" שיוויוני?

הדרך המקובלת
לעשות מבחן "שיוויוני" היא פשוט להפיק לקחים מהשאלות שנשאלות. נהוג בכל מבחן לשאול שאלות שלא נחשבות בניקוד (כמו פרקי "פיילוט" במבחני פסיכומטרי) ואז לבדוק סטטיסטית את ההתאמה בין התשובות שנתנו נבחנים ברמות שונות לשאלה הזו לעומת שאלות אחרות. כלומר (בלי להכנס לסטטיסטיקה), לוודא שנבחנים שקיבלו ציון מעולה על השאלות שכן נחשבות, ענו נכון על השאלה החדשה. יש כאן בעית "הביצה והתרנגולת" קלאסית, אבל מה לעשות -- אין דרך לחמוק מכך. חייבים להתחיל בבסיס שהוא אקסיומטי: "קבענו כך וכך" וכל השאר מתבסס על הקביעה. דרך נפוצה נוספת (השתמשו בה בעת יצירת מבחני ה-IQ הנפוצים לילדים, למשל) היא פשוט לתת את המבחנים כמו שהם לקבוצת ביקורת "מייצגת" בגיל גבוה יותר. גם כאן יש ביקורות עד הודעה חדשה. אפשר להתווכח על זה עד אינסוף, אבל חבל להתחיל בכלל - אף אחד לא יודע מה מכון סאלד עשה או אם הוא עבד בדרכים המקובלות האלה. חיפשתי במקורות (כולל במאגר המידע של מכון סאלד) ולא מצאתי סטטיסטיקות מהזמן של יצירת המבחנים, מלבד כמה התייחסויות לתתי-קבוצות ספציפיות (בנות לעומת בנים, למשל). אני לא מתכוון לפנות ישירות למכון, אבל אם למישהו יש מידע לנדב... אשמח לשמוע.

 

[נועה לביא]

מראש לא לעשות בכלל בחינת ידע

ומצד שני - איך כן עושים את הבחינה? בצורה נכונה ושיוויונית? וכמה אחוזים נותנים לכל חלק? אני יודעת שלי, למשל, אין תפיסה מרחבית. במבחני צורות אני מ-מ-ש גרועה (מי שזוכר את ה"מבחן של המדינה" למשל - פרט לטעות אחת, אולי שתיים, כל הטעויות שלי היו בחלק של 'צורות'

), וכשעשיתי מבחן למחוננים במבחני צורות סימנתי תשובות לפי דברים נורא מוזרים, שנראו לי הכי ברורים, כי ככה הראש שלי עובד. מצד שני - אם לחלק הזה במבחן היה אחוז משמעותי יותר, כנראה לא הייתי עוברת. אין לי תפיסה מרחבית. מצד שני - אני טובה יותר בדברים אחרים, למשל זיכרון למספרים ול'תמונות'. אבל, שוב, מה האחוז של זה? ואיך מוצאים לכמה אנשים באוכלוסייה יש יכולות יותר בתחום מסויים, ואיך מחלקים את החלקים? בכל שווה בשווה? אני גם מסכימה ש'ידע כללי' הוא טיפשי לצורך מבחן מחוננים. לילד מסויים יהיה ידע כללי בתחומים מסויימים, לפי תחומי העניין שלו. ילד שאוהב קריאה, יבין בסופרים ומשוררים, לעומתו ילד שאוהב מדע, ידע לענות על שאלות ממציאים. איך בדיוק עושים מבחן "ידע כללי" שיוויוני?

מראש לא לעשות בכלל בחינת ידע
ודווקא כן ישנו נוסח כזה של בחינה. נותנים לילדים שאלות בעברית בחשבון ברמה של כיתה ה'-ו' אבל בצורה של שאלות הבנה ולא ידע (בטוח יש בפורום מישהו שמכיר גם את הנוסח הזה). כמובן שגם הוא מוטה, וניתן לומר שהוא מאתר את "אלה שהכי לא צריכים להיות נוכחים בכיתה בשנים הקרובות"... איך יוצרים משהו שוויוני ומדוייק יותר? בראש וראשונה, מאחר ומבחנים קוגניטיביים הם מראש עסק לא פשוט שיודעים למדוד אותם בעיקר באמצעות סטטיסטיקות - עדיף שלא לשים את כל הביצים בסל הזה.

 

[מורטון תומפסון]

לא מסכימה

נועה, לפי איך שאת מתארת
אני חולקת עליך, וזה בהחלט נראה לי מבחן שכן מראה על רמת אינטיליגנציה. ניקח שתיים מהדוגמאות שהבאת. תרגילי החשבון והידע הכללי. אלה בדיוק סוג הדברים שמעולם איש לא לימד את שירילי, והיא כבר בגיל 3 וקצת ידעה לענות עליהם היטב ומהר. היום למשל כשאני מבקשת ממנה לחשב ערכים של גופים הנדסיים, מה שלי לוקח לחשב שתיים או 3 דקות לה לוקח כמה שניות, וזה בלי שאני או מישהו אחר ילמד אותה. כשאני שואלת אותה שאלות ידע היא גם יודעת, ולא תמיד יש לנו מושג מהיכן למדה זאת. זה ההבדל בין ילד מחונן לילד רגיל. אצל הילד הרגיל הידע בא לאחר לימוד ברור ומסודר (לא חייב להיות במסגרת בית הספר, יכול להיות גם עצמאי, אבל בהחלט לימוד ברור) ואילו אצל המחונן פעמים רבות זה יבוא כאילו מהאוויר. בנוסף גם מהירות התגובה של המחונן תהייה גבוהה בהרבה משל הילד הרגיל. אני לא אשכח שבהיותי ב-יא וב-יב, כשעשינו מבחנים במתמטיקה והחברה היו אומרים בכל מה הם מתכוונים להקיש במחשבון, עוד לפני שהספיקו להקיש על המקש הראשון הייתי צועקת להם את התשובה

לא מסכימה
אולי לגבי החשבון , זה קצת נכון אבל לגבי הידע הכללי אני חושבת שלא אם לדוגמה הילדה לא תחשף כלל למקצוע תנ"כ לא תקריאי לה סיפורי תורה הגננת לא תספר ובבית נניח שאתם בכלל לא בכוון איך הילדה תוכל לענות מי היה יהושוע או "מי היה הבן של ?" ואני לא מתכוונת לשאלות ברורות שכולם יודעים לענות עליהן אם מעולם לא תראי לה מפה ובבית לא יהיה אטלס וזה לא יענין אותך בדיוק אז איך היא תוכל לדעת מה עיר הבירה של איזה שהוא מקום נידח ? אני מעולם לא ישבתי ללמד בצורה רשמית גם לנו זה בה "מהאויר" כי זה נמצא בתוך האויר של הבית .

 

[E s t e b a n]

אני לא יודע איך זה היום,

בדיוק. זו בחינת יודע/לא יודע.
גם השאלות בחשבון - הן לא ברמת קושי גבוהה יותר, פשוט על חומר מתקדם יותר. יש שם שאלות כמו כמה זה 12*1/3 כאשר מה שמבדיל בין ילד (וגם לא סופר אינטיליגנט) שיודע לענות על השאלה הזאת לבין אחד שלא זה האם הסבירו לו שלכפול ב1/3 זה כמו לחלק ב3. ילד שהיה יכול לענות על השאלה מצויין אילו נוסחה כשברים בקבוצות אבל לא יודע מהו קו השבר לא יצליח (אלא אם ינחש לבד מה זה). בחלק של הידע הכללי זכורות לי שאלות באסטרונומיה. כמה מגולשי תפוז יודעים שהראשונה לטוס בחלל הייתה הכלבה הרוסיה לייקה? או שברוסיה האסטרונאוטים הם קוסמונאוטים? או על איזה כוכב נחתו בני אדם (טוב, אני מאוד מאוד מקווה שמרבית גולשי תפוז יודעים את התשובה לזה...)? למה ילדים שלא הייתה להם בבית את אותה ספריה שלי הייתה ובכלל, ספציפית, עניין בתחום (מה לעשות, לא כל הילדים, וגם לא החכמים שבהם, בתחילת היסודי מתעניינים כ"כ באסטרונומיה), צריכים לאכול אותה בגלל זה? וחוץ מזכרון טוב, מה זה כבר מעיד על מי שכן יודע? החלק של השאלות על ידע כללי, בכל בחינה שהיא, נראה לי פשוט מ-ס-ר-י-ח (סליחה על הבוטות). גם השאלות שכן היו אמורות להעיד על חשיבה (צורות, אנאלוגיות, סדרות) היו יסחית מאוד שטותיות, וילד שבמקרה היה לו במחשב את אותו משחק שלי היה (ביחד עם החבילה של גורדי) היה פותר אותן בלי בעיה לעומת, אולי, ילד שנתקל בפעם הראשונה בשאלות מסוג זה ולא ממש מבין מה רוצים ממנו. אבל זה בסדר (ואני ממש רוצה לקוות שלפחות זה כבר לא קורה...), הבחינה הזאת לפחות שוויונית. מי ששפר מזלו לדעת הכל, וכמובן פתר מהר-מהר את הבחינה המאוד מאוד קלה, ארוכה ומשעממת הזו זוכה בפרס הגדול - להשאר בכיתה עד שתעבור השעה וחצי, ו"לבדוק" את הבחינה. כמובן שבאופן מפתיע מבין הילדים הילדים האלה נמצאים ילדים שלא ממש רגילים לשבת במשך שעה וחצי בשעמום מופתי (ושלא נדבר על לעשות בחינה שלוקחת כ"כ הרבה זמן). אני גם לא ממש אוהבת את הבחינות בסגנון של הפסיכומטרי עם הגבלת זמן על כל חלק. גם זה לא מי-יודע-מה בשביל ילדים בגיל הזה, אבל לפחות יש מאחורי זה איזהשהו רעיון - בודק מהירות חשיבה שיש קשר לא מבוטל בינה לבין אינטליגנציה. אבל זה... זה נראה כמו "אנחנו מאתרים רק ילדים נינוחים, ממושמעים, מקיאי חומר שאנחנו לא באמת צריכים להעשיר כי ההורים שלהם עושים זאת ממילא ואם לא נאתר דווקא את הילדים שלהם אז אוי ואבוי לנו". סליחה על ההתפרצות. יעבור.

אני לא יודע איך זה היום,
אבל בזמני בחינות מכון סאלד של כיתה ב' היו שונות מהבחינות של כיתה ג' שהיו שונות מהבחינות של כיתה ד'... מתוך המבוא של מחקר מאת מכון סאלד בשנת 1988 (בקובץ "זיהוי מחוננות וטיפוחה, מאמרים וביבליוגרפיה עם תקצירים 1976-1988" מהדורה שניה, 1988, מכון הנרייטה סאלד) "המבחן לכיתות ב' כלל חמישה תתי-מבחנים: מלים, חשבון, ידע כללי, אנאלוגיות, הבנת הנקרא." "המבחן לכיתות ג' כלל חמישה תתי-מבחנים: משפטים, צורות, חשבון, אנאלוגיות, ידע כללי." "המבחן לכיתות ד' כלל חמישה תתי-מבחנים: משפטים, צורות, חשבון, אותיות, ידע כללי." בנוסף כל הבחינות היו מתוקננות לפי איזורים ולפי קבוצות גיל וכו', כך שאין דין בחינה כדין אחותה. אני לא מדבר בשם משרד החינוך, אבל בהחלט יכול להיות שהם מנסים לעשות בדיוק מה שאמרת - לאתר את הילדים הממושמעים שקולטים דברים מהאוויר, ושמסוגלים לשבת על התחת שעה וחצי... תחת איזושהי הנחה (מבוססת או לא - לא יודע) שהסיכוי שלהם להפיק את המיטב מהתוכניות הוא גבוה יותר. לא יודע כמה מגולשי תפוז ידעו בכיתה ב' (או יכלו לנחש) מי היתה הכלבה לייקה, אבל גם כמה מגולשי תפוז הם מחוננים לפי משרד החינוך?

 

[נועה לביא]

אני נוטה להאמין/לקוות

אני לא יודע איך זה היום,
אבל בזמני בחינות מכון סאלד של כיתה ב' היו שונות מהבחינות של כיתה ג' שהיו שונות מהבחינות של כיתה ד'... מתוך המבוא של מחקר מאת מכון סאלד בשנת 1988 (בקובץ "זיהוי מחוננות וטיפוחה, מאמרים וביבליוגרפיה עם תקצירים 1976-1988" מהדורה שניה, 1988, מכון הנרייטה סאלד) "המבחן לכיתות ב' כלל חמישה תתי-מבחנים: מלים, חשבון, ידע כללי, אנאלוגיות, הבנת הנקרא." "המבחן לכיתות ג' כלל חמישה תתי-מבחנים: משפטים, צורות, חשבון, אנאלוגיות, ידע כללי." "המבחן לכיתות ד' כלל חמישה תתי-מבחנים: משפטים, צורות, חשבון, אותיות, ידע כללי." בנוסף כל הבחינות היו מתוקננות לפי איזורים ולפי קבוצות גיל וכו', כך שאין דין בחינה כדין אחותה. אני לא מדבר בשם משרד החינוך, אבל בהחלט יכול להיות שהם מנסים לעשות בדיוק מה שאמרת - לאתר את הילדים הממושמעים שקולטים דברים מהאוויר, ושמסוגלים לשבת על התחת שעה וחצי... תחת איזושהי הנחה (מבוססת או לא - לא יודע) שהסיכוי שלהם להפיק את המיטב מהתוכניות הוא גבוה יותר. לא יודע כמה מגולשי תפוז ידעו בכיתה ב' (או יכלו לנחש) מי היתה הכלבה לייקה, אבל גם כמה מגולשי תפוז הם מחוננים לפי משרד החינוך?

אני נוטה להאמין/לקוות
שלפחות חלק מסויים מגולשי תפוז היו עוברים היום מבחן למחוננים לכיתה ב'

המבחנים לא רק מתוקננים לפי איזורים, הם גם משתנים מאזור לאזור... "בהחלט יכול להיות שהם מנסים לעשות בדיוק מה שאמרת - לאתר את הילדים הממושמעים שקולטים דברים מהאוויר, ושמסוגלים לשבת על התחת שעה וחצי... " אז אנא מהם, שיקראו לתוכניות "תוכנית לילדים ממושמעים שקולטים דברים מהאוויר ומסוגלים לשבת על התחת שעה וחצי (תוך שיעמום טוטאלי, הבחינה הזאת מאוד מאוד לא מעניינת)" ולא "תוכנית למחוננים", כדי שהאמת המרה לכל הפחות תהיה ברורה - אין פתרון למחוננים, רק (אולי) לכאלה שבעיניים המיושנות של משרד החינוך יש להם את הפרופיל של זה המגיע למצויינות.

 

[E s t e b a n]

הגדרות באמת לא משנות הרבה...

אני נוטה להאמין/לקוות
שלפחות חלק מסויים מגולשי תפוז היו עוברים היום מבחן למחוננים לכיתה ב'

המבחנים לא רק מתוקננים לפי איזורים, הם גם משתנים מאזור לאזור... "בהחלט יכול להיות שהם מנסים לעשות בדיוק מה שאמרת - לאתר את הילדים הממושמעים שקולטים דברים מהאוויר, ושמסוגלים לשבת על התחת שעה וחצי... " אז אנא מהם, שיקראו לתוכניות "תוכנית לילדים ממושמעים שקולטים דברים מהאוויר ומסוגלים לשבת על התחת שעה וחצי (תוך שיעמום טוטאלי, הבחינה הזאת מאוד מאוד לא מעניינת)" ולא "תוכנית למחוננים", כדי שהאמת המרה לכל הפחות תהיה ברורה - אין פתרון למחוננים, רק (אולי) לכאלה שבעיניים המיושנות של משרד החינוך יש להם את הפרופיל של זה המגיע למצויינות.

הגדרות באמת לא משנות הרבה...
מחוננים, מיוחד, ממלכתי.. בין כה וכה אין שוויון כלל גם בתוך אותן "קטגוריות", ותמים מי שחושב אחרת. לא יודע, באמת לא מבין את הקטע של להכריח אנשים לשבת בבחינה למרות שהם סיימו אותה. ברור (לי, לפחות) שזה נועד כדי לא להלחיץ את האחרים, אבל בחייאת. יש פתרונות אחרים לסיטואציה הזו (נתקלתי בכמה על בשרי, כמובן במקומות טיפה יותר מתקדמים ממשרד החינוך). ממילא לראות מישהו משתעמם כי הוא סיים מזמן, זה מלחיץ לא פחות. בלי קשר לאיך זה במבחן של כיתות ב', בעיני יש ערך מוסף לאיתור ילדים שגם "מוכשרים" וגם מסוגלים לשבת על התחת ולהתרכז במשימת מחשבה במשך זמן ממושך ורצוף. לא יודע אם צריך להכליל אותם במה שמכונה "מחוננים", אבל זה בהחלט באינטרס של מדינת ישראל למצוא ולטפח אנשים כאלה. אולי יש כאן עוד אנשים שזוכרים מבחנים --ארוכים-- אחרים מטעם המדינה...

 

[מירב 72]

האמת, אם זה לא היה עצוב, זה היה

מחונן זה IQ 140 ?
אם טווח הנורמה הוא 80-120, אז איך נקרא מי שנופל ב 120-140? איזה תוכניות יש עבור ילדים כאלו?

האמת, אם זה לא היה עצוב, זה היה
ממש מצחיק: הנה אתם, הורים למחוננים, אבל בעצם אתם אפילו לא יודעים לומר מהי ההגדרה למחונן, ולא בגלל שאתם טיפשים או לא מתעניינים, אלא בגלל השיטה המטופשת. נעה, איך את יודעת כל כך הרבה על הבחינות? הרי לא נותנים להורים לראות את השאלות, והילדים זוכרים אולי מאית מכל מה שהיה בבחינה? נשמע שהעסק פרוץ לחלוטין.

 

[E s t e b a n]

נראה לי שרוב האנשים כאן

האמת, אם זה לא היה עצוב, זה היה
ממש מצחיק: הנה אתם, הורים למחוננים, אבל בעצם אתם אפילו לא יודעים לומר מהי ההגדרה למחונן, ולא בגלל שאתם טיפשים או לא מתעניינים, אלא בגלל השיטה המטופשת. נעה, איך את יודעת כל כך הרבה על הבחינות? הרי לא נותנים להורים לראות את השאלות, והילדים זוכרים אולי מאית מכל מה שהיה בבחינה? נשמע שהעסק פרוץ לחלוטין.

נראה לי שרוב האנשים כאן
(אני מקווה)... קראו היטב את אתר משרד החינוך - המחלקה למחוננים, את דו"ח ועדת נבו לטיפוח וקידום מחוננים (מהשנה הבאה במערכת החינוך הקרובה למקום מגורייך) וכו'. ההגדרה למחונן לא יכולה להיות הגדרה אבסולוטית, בדומה להגדרה למוכשר או לחכם. כל הגדרה למחונן תהיה "בעל <משהו> <יותר> מהשאר". מה זה <משהו> וכמה זה <יותר> - כל אחד מחליט אחרת. משרד החינוך החליט ש<משהו> זה הצלחה במבחנים מסויימים, וש<יותר> זה אחוזון 97 (תלוי באיזור). אם את מתעניינת, ממליץ לך לקרוא את המקורות הבאים: נבו, ברוך. 1997. "אינטליגנציה אנושית", כרך א, פרק 11. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. זיו, אבנר. 1990. "מחוננים". הוצאת כתר. בקיצור, אני לא מסכים שהעסק פרוץ לחלוטין.

 

[נועה לביא]

אני מאגר מידע, תתרגלי ../images/Emo8.gif

האמת, אם זה לא היה עצוב, זה היה
ממש מצחיק: הנה אתם, הורים למחוננים, אבל בעצם אתם אפילו לא יודעים לומר מהי ההגדרה למחונן, ולא בגלל שאתם טיפשים או לא מתעניינים, אלא בגלל השיטה המטופשת. נעה, איך את יודעת כל כך הרבה על הבחינות? הרי לא נותנים להורים לראות את השאלות, והילדים זוכרים אולי מאית מכל מה שהיה בבחינה? נשמע שהעסק פרוץ לחלוטין.

אני מאגר מידע, תתרגלי

לא תאמיני כמה אנשים שואלים אותי שאלות על צבא מבלי שהתגייסתי

(אגב, אולי קצת אובססיבי, אבל את השם שלי כותבים עם ו'

) יש, למיטב הבנתי, איזו הגדרה למחוננות כבעלי אינטיליגנציה גבוהה מX (לפי בחינות אינטיליגנציה אשר, לדעתי, רוב הילדים שמשרד החינוך מתייג כמחוננים לא עוברים, שכן הן נעשות באופן פרטי ועולות כסף ואם לא מתעורר צורך אז לא עושים), וכנראה שאפילו היא לא חצובה בסלע... אבל... כמו שאי אפשר להגדיר "לבוש פרובוקטיבי" אבל לזהות כזה כשרואים אחד (באנגלית זה בטח נשמע יותר טוב) אז אפשר גם לזהות ילד מחונן כשרואים אותו (להוציא מקרים של "גאון של אמא/סבתא/דודה/שכנה"). וכן, את צודקת בדברייך. השיטה מטופשת והורים, ילדים ואף מורים באמת מחכים למבחנים בכיתה ב'-ג' (אם יש בכלל באזור...) ומאמינים שאז יבוא הפתרון. משרד החינוך יאבחן וינהג בהתאם. עצוב, אבל אין זה כך. לא בכל אזור גיאוגרפי אכן מבוצעות בחינות, היכן שהן כן מבוצעות לפעמים (ואפילו אסטבן מסכים שייתכן שזה המצב

) הן מוטות (ומוטעות) בכוונה (או לפחות ביודעין) וגם כשהן כן מאתרות אז הילד זוכה לתיוג של זה שצריך להגיע למצויינות כשלפעמים נעשה משהו בכיוון ולרוב לא... זו אמת מרה, אבל עדיף להיות מודעים אליה בשביל לא לשגות ולתת מבטחיך במשרד החינוך.

 

[ציפי ג]

האמת לא מענינות אותי ההגדרות

האמת, אם זה לא היה עצוב, זה היה
ממש מצחיק: הנה אתם, הורים למחוננים, אבל בעצם אתם אפילו לא יודעים לומר מהי ההגדרה למחונן, ולא בגלל שאתם טיפשים או לא מתעניינים, אלא בגלל השיטה המטופשת. נעה, איך את יודעת כל כך הרבה על הבחינות? הרי לא נותנים להורים לראות את השאלות, והילדים זוכרים אולי מאית מכל מה שהיה בבחינה? נשמע שהעסק פרוץ לחלוטין.

האמת לא מענינות אותי ההגדרות
אותי מעניין הילד. הילד - האם טוב לו בבי"ס? האם חומר הלימודים מעשיר אותו? האם הוא משועמם? האם הוא חשוף רק להשגים או גם לידע? אם הילד משועמם, חומר הלימודים לא מעשיר אותו, רע לו, וכל מה שמענין את המורה הוא הציון, מבחינתי ביה"ס מפקשש ובגדול, בין אם הילד שלי מחונן ובין אם לאו. ואם הילד שלי מצליח בלימודים, כלומר ההישגים שלו ראויים לציון מבחינת המורה, אבל בכל השאר ביה"ס נכשל, זה אומר שאני כהורה צריכה למצוא לילד שלי פתרון שיעשיר אותו יותר. בין אם הוא מחונן אם לאו. אני לא יודעת אם הילד שלי מחונן. הוא לא נבחן באף אחת מבחינות המיון הללו. ברור לי שהוא מאוד מוכשר. ברור לי שביה"ס לא הצליח לתת לו ידע, ולהכשיר אותו לרכוש כלים, שימצו את הפוטנציאל שלו. היה לי ברור שאני חייבת למצוא לו תוכניות לימוד חלייות להעשיר אותו. אבל אם הIQ שלו 140, 145, או 200 אני לא יודעת.

 

[otn]

יש הגדרה למחוננים באתר משרד החינוך

מחונן זה IQ 140 ?
אם טווח הנורמה הוא 80-120, אז איך נקרא מי שנופל ב 120-140? איזה תוכניות יש עבור ילדים כאלו?

יש הגדרה למחוננים באתר משרד החינוך
זהו הקישור http://www.education.gov.il/gifted/index.html ובעמוד זה למטה יש לפתוח את הקובץ: http://www.education.gov.il/gifted/download/doch_kidum_mechonanim.doc מעניין גם לדעת, האם משהו התקדם מאז יולי 2004 עם דו"ח זה ?