מחזור של משחקי טורניר

Rapgamer

Well-known member
פילדלפיה- אינדיאנה
הפייסרס משחקים כל כך מהר ומעיפים שלשות שכן, יהיו להם ניצחונות מהסוג הזה על יריבות עדיפות. האמת שבאופן כללי הם קבוצה התקפה שקשה מאוד לשמור עליה עם ריווח של five out כמעט בכל 48 הדקות וריבוי שחקנים שיודעים להוריד כדור לרצפה ולתקוף את הטבעת. הליבורטון היה טוב באופן מגוחך עם משחק של 15 אסיסטים על 0 איבודים ויכולת פנטסטית בקלאץ'. הוא מדהים השנה. מיילס טרנר שחקן שהייתי יחסית סקפטי לגביו אבל לפחות ברבע האחרון היה מאוד אפקטיבי כחוסם להאלי, קיבל את הpocket pass והעניש גם כמוסר וגם כסקורר בצבע. אמביד כן מילא אותו בעבירות וחי על העונשין אבל פילי לא הצליחו להשיג מספיק עצירות.

ברוקלין- אורלנדו: הנטס ממשיכים לנצח בקצב גבוה מהצפוי גם בלי קאם תומאס. הנוסחה סך הכל פשוטה- משחקים חזק, סנטר מתגלגל לטבעת והפרימטר מעיפים הרבה שלשות. במשחקים שהם פוגעים קשה לנצח אותם, למעשה 3 הקבוצות היותר אובר-אצ'יבריות השנה הן אלו שמובילות את הליגה באחוזים משלוש (דאלאס, אינדיאנה, ברוקלין).

פליקנס- דאלאס: המאבס לא מפסידים הרבה השנה אבל מהטורניר הם הודחו באופן מעשי עם מאזן 0-2. 6 איבודים של לוקה ברבע הראשון הובילו להמון נקודות של הפליקנס במעבר, למעשה הם פתחו את המשחק די קרים אבל זה עזר להם למצוא את הקצב. הוקינס מהספסל לא מהסס to jack them up ויחד עם אינגרם שמחלץ אותם בסופי שעון המשחק הלך ונהיה קל עבורם עד כדי 81 נקודות ברבעים השני והשלישי שגמרו את המשחק. לוקה במשחקו החלש ביותר העונה.

אוקלהומה- ספרס: הקרב בין וומבי לצ'ט הבטיח אבל לא קיים. הם לא שמרו אחד על השני כמעט בכלל, שניהם במשחק יחסית חלש וההתמודדות הייתה לא כוחות. הת'אנדרס לדעתי היחידים ששיחקו כבר 3 פעמים במסגרת הטורניר, שיפרו את המאזן ל1-2 שלילי אבל לא חושב שיש להם סיכוי לעלות שלב.

גולדן- מינסוטה: סטף סוחב פציעה בברך וישב בחוץ. 2 דקות לתוך המשחק זה קרה:
משיכות ודחיפות בין קליי למקדניאלס הרחיקו את שניהם מהמשחק, דריימונד שקפץ על ההזדמנות כדי לחנוק את גובר בלי קשר לחיים הורחק אף הוא. התוצאה הייתה ששיחקנו נגד הווריורס בלי הביג ת'רי המיתולוגי שלהם. לזכותם של גולדן יאמר שהם הצליחו להפוך את המשחק לקרב אבנים נוראי והיו ממש בעמדה טובה לנצח אותו. לוני הרג אותנו בריב' התקפה, הג'ינג'י הבן זונה שלהם קלע 2 שלשות בלתי אפשריות בסופי רבעים ואגרסיביות כללית שלהם בהגנה (עם מה שלדעתי היה שיפוט ביתי) פתח להם את הדלת לניצחון. למזלנו טאונס תפס יום קליעה טוב מבחוץ והחזיר אותנו לעניינים בדקות הספסל, יחד עם המגבלה הכללית של שחקני הווריורס לשים את הכדור בסל זה הספיק בקושי.
אנט באחד המשחקים הפחות טובים שלו השנה אבל כן שמר יפה על כריס פול והקשה לו על החיים. ברבע האחרון הוא עבר לשמור אישית על הג'ינג'י שהיה יותר מסוכן. וויגינס עדיין לא מסוגל לפגוע בכלום ואלוהים ישמור את כמות הפעמים שהכדור נמצא כבר בין הידיים של רודי והוא מצליח לאבד אותו.
השלמנו ניצחון כפול על גולדן בבית שלהם ואפשר לומר שאנחנו הקבוצה החמה בליגה עם 7 ניצחונות רצופים. אני שמח שאנחנו בעמדה טובה בפליי אין, המשחק הבא של הטורניר יהיה אצלנו בבית מול הקינגס ומי שתנצח אותו כנראה תעלה מהמקום הראשון בבית.
 

Krit123

Well-known member
נקודות מהניצחון על הקליפרס
כמעט המשך ישיר למחצית השנייה מול יוסטון, משמע ג'וקר נאלץ לקחת את רוב הזריקות, מכיוון שהיריבה ממעטת לשלוח עזרה בידיעה שהוא היוצר הכמעט בלעדי בסגל. סיים עם 8-23 מהשדה בלבד, תוצאה ישירה של עייפות, רוב החמישייה נושקת ל-40 דקות מאז הפציעה של מורי. הפעם לפחות נתנו לו שריקות.
PG הגיע חד והם ניצלו הזדמנויות במעבר עד להפסקה, בהמשך הם חזרו להתברבר בכדורסל סוליסטי, הנעת הכדור שלהם נבעה בעיקר מכיסוי גבוה בפיקאנדרול שהוביל למסירה לחוסם, מעבר לכך דג מלווח. קוואי ו-PG לא מנצלים את הסייז למיקום בצבע או לחסימות כלשהן, זובאץ לא מספק ריווח באוויר או טווח קליעה, וראס, היחיד שמנסה להיות פעיל ללא הכדור, הוא במקרה גם הפינישר הכי גרוע בטבעת/עונשין.

הם משתמשים בג'ורג' כאופציה ראשונה דה פקטו (התגובה בגוף ההצהרה), קוואי לא מוצא את עצמו בכלל. הארדן מוכר סדרתי בהגנה, ופאוול/ראס מוסיפים לאבד ריכוז בתורם, אין מי שיחפה מאחור. מבחינת היריבות טרנס מאן וראס הם אותו שחקן, כלומר גונבים ממנו עזרה חופשי. הם חייבים לחפש גבוה בטרייד, תמורת חבילה כלשהי סביב בונס+זובאץ. אני לא מצליח לחשוב על סנטר פותח שהייתי לוקח את זובאץ לפניו, מקסימום 2-3. הוא סיים את המשחק על הספסל, כאשר טיי לו מנסה לג'נגל בין טאקר, מאן ופאוול בחילופי הגנה-התקפה בהרכבים ננסיים, טאקר היחיד שהצליח להציק לג'וקר. עשו טעות שלא הגיעו לעזרה בשאר המקרים.

אצלנו אין ספסל או יוצרים אמינים מהכדרור. ג'קסון היה מעולה מול האקסית, רק שהנוכחות שלו בחמישייה מוסיפה לדלל את היחידה השנייה. אנחנו לא מצליחים לייצר לקייסיפי מצבי קליעה, בעוד שמייקל פורטר פשוט מסרב לשפר את השליטה בכדור. גורדון ובראון התעלו על עצמם והשלימו פערים, האחרים היו בינוניים ומטה. אני מקווה שמאלון ילמד להשתמש בצעירים ולנסות ללכת לחוזקות שלהם, אין לנו הרבה ברירות.
 
למעלה