מחפשת פנימיה שיקומית לצעירים
כבר כמה חודשים שאני מחפשת פנימיה שיקומית לצעירים. הפנו אותי לכמה מקומות שחלקם היו מתאימים מאוד, מבחינת הגיל, הדרישות והסוג המחלות או המצבים. חלקם היו נקראים "צעירים" אבל נמצאו שם גברים בני 50... אני בת כמעט 20, השתחררתי מבית חולים פסיכיאטרי לפני כמה חודשים. אני מאובחנת כסובלת מהפרעת אישיות גבולית. כל המקומות שהתאימו לי היו שייכים למשרד הרווחה והם טוענים שהם לא יכולים לקבל אותי כי אני שייכת למשרד הבריאות. נראה לי מאוד מאוד פיספוס לקחת נערה שניסתה להתאבד אינספור פעמים והחליטה לנסות לחיות, ופשוט להשאיר אותה בלי מסגרת. המסגרות היחידות שמשרד הבריאות יכול להציע לי בדרך כלל כוללות אנשים מאוד מבוגרים וזה בדרך כולל כרוניים. אני גם סובלת מפוסט טראומה לאחר 2 פגיעות מיניות ומאוד קשה לי להיות בחברת גברים מבוגרים. אני לא רואה איך רוצים לשים אותי ביחד עם גברים מבוגרים. לכן אני נשארת לבנתיים בבית הורי. המצב בבנק דוחק לפינה וההורים שלי צריכים עדיין לממן אותי. בנוסף, ההשארות בבית מחמירה מאוד את מצבי, כי מתעוררים ויכוחים וריבים, והייאוש חוזר. אני רוצה לשאול אותכם שאלה, לא נראה לכם ביזבוז? אתם משקיעים כלכך הרבה כדי להציל חיים, מה קורה עם האנשים שמקבלים את ההצלה שלכם? אתם זורקים מצוף ואז לא מושכים אותו לחוף?!
כבר כמה חודשים שאני מחפשת פנימיה שיקומית לצעירים. הפנו אותי לכמה מקומות שחלקם היו מתאימים מאוד, מבחינת הגיל, הדרישות והסוג המחלות או המצבים. חלקם היו נקראים "צעירים" אבל נמצאו שם גברים בני 50... אני בת כמעט 20, השתחררתי מבית חולים פסיכיאטרי לפני כמה חודשים. אני מאובחנת כסובלת מהפרעת אישיות גבולית. כל המקומות שהתאימו לי היו שייכים למשרד הרווחה והם טוענים שהם לא יכולים לקבל אותי כי אני שייכת למשרד הבריאות. נראה לי מאוד מאוד פיספוס לקחת נערה שניסתה להתאבד אינספור פעמים והחליטה לנסות לחיות, ופשוט להשאיר אותה בלי מסגרת. המסגרות היחידות שמשרד הבריאות יכול להציע לי בדרך כלל כוללות אנשים מאוד מבוגרים וזה בדרך כולל כרוניים. אני גם סובלת מפוסט טראומה לאחר 2 פגיעות מיניות ומאוד קשה לי להיות בחברת גברים מבוגרים. אני לא רואה איך רוצים לשים אותי ביחד עם גברים מבוגרים. לכן אני נשארת לבנתיים בבית הורי. המצב בבנק דוחק לפינה וההורים שלי צריכים עדיין לממן אותי. בנוסף, ההשארות בבית מחמירה מאוד את מצבי, כי מתעוררים ויכוחים וריבים, והייאוש חוזר. אני רוצה לשאול אותכם שאלה, לא נראה לכם ביזבוז? אתם משקיעים כלכך הרבה כדי להציל חיים, מה קורה עם האנשים שמקבלים את ההצלה שלכם? אתם זורקים מצוף ואז לא מושכים אותו לחוף?!