מחקר אקטואלי מעניין

sense9

Member
מנהל
אם כי יש לקחת את תוצאותיו בערבון מוגבל:)


עד שיגיע החיסון, שמירה על הריחוק החברתי היא בין הדרכים היחידות להגן על עצמנו מנגיף הקורונה. כעת מחקר חדש מוצא קשר חזק בין ציות להוראות הריחוק החברתי לבין זיכרון העבודה שלנו - מנגנון קוגנטיבי המשפיע על האינטליגנציה, ההבנה ויכולת הלמידה.
המחקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצא שלאנשים העוקבים אחר הנחיות הריחוק החברתי ועוטים מסיכות יש יכולת זיכרון עבודה טובה יותר מאשר לאלו שאינם מצייתים להן. קיבולת זיכרון העבודה מעידה על כמות המידע שאדם יכול לשמור לטווח הקצר ועל כישורי הבנה ופתרון בעיות. זיכרון העבודה מהווה חלק ממנגנון הזיכרון לטווח קצר של האדם ומאחסן מידע המופנה לעיבוד ומשמש לביצוע פעולות קוגניטיביות. מחקרים קודמים מצאו שזיכרון העבודה מאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן הפעולה שלו.
ווייוויי צ'אנג, פרופסור עמית לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בריברסייד, אמר כי המחקר שפורסם בכתב העת המדעי PNAS מציע לקובעי המדיניות לקחת בחשבון את היכולות הקוגניטיביות הכלליות של הציבור כשהם מבקשים מהם לעטות מסכות או לשמור על ריחוק פיזי.
המחקר נערך על 850 משתתפים בין ה-15 ל-23 במרץ, בשבועיים הראשונים בהם הוכרז בארה"ב על מצב חירום לאומי. המשתתפים מילאו שאלונים על דמוגרפיה ופרקטיקות ריחוק חברתי ונבדקו גם על מאפייני אישיותם וכושרם הקוגניטיבי.
במהלך המחקר נמצא כי לאנשים עם יכולת זיכרון עבודה גבוהה יותר יש מודעות מוגברת ליתרונות של הריחוק חברתי. אנשים אלה הציגו יותר עמידה בהנחיות המומלצות ממש עם התפרצות נגיף הקורונה. הקשר בין קיבולת גבוהה של זיכרון עבודה למודעות ליתרונות הריחוק החברתי כל כך חזק שזיכרון העבודה שלנו עשוי לחזות בדיוק איך נתנהג במצב של מגיפה.
פרופסור צ'אנג אמר: "מצאנו שציות לכללי הריחוק החברתי מסתמך על החלטה מודעת המבוססת על הערכה של היתרונות והחסרונות של התנהגויות אלו בזיכרון העבודה שלנו - במקום, נניח, הרגל גרידא. תהליך ההחלטה עשוי להוות פחות מאמץ לאנשים עם יכולת זיכרון עבודה גבוהה יותר, דבר שעשוי להוביל להקפדה על הריחוק החברתי".
מטרת הניסוי לא הייתה להדגיש את טיפשותם של האנשים שלא שומרים על ריחוק חברתי, אלא ניסיון להבין מדוע אנשים מסוימים אינם מקפידים על הכללים ולסייע לקובעי האסטרטגיות למצוא דרך שתביא להגברת הציות לכללים. פרופ צ'אנג סיכם: "המסר בנושא זה צריך להיות מובן ותמציתי".

https://healthy.walla.co.il/item/3377195
 

uzi2

Active member
מעניין ולא לגמרי ברור לי.
ראשית, ניתן לקרוא את המאמר המקורי (גירסת preprint שלו) כאן:
אני מודה שלא הבנתי שם עד הסוף דברים, וזה דורש התעמקות שדורשת זמן.

אני לא מופתע מכך שיש קשר בין אינטליגנציה והשכלה באופן כללי, ובין שמירת כללי בטיחות בנושא הקורונה, מפתיע אותי שמבין כל המדדים דווקא זכרון העבודה. אמנם זכרון עבודה בקורלציה חיובית עם מדדים שיש הגיון שישפיעו, אבל החוקרים ממש זיהו שדווקא זכרון עבודה (והם בדקו זכרון עבודה ויזואלי) ניבא הכי טוב את ההתייחסות הרצינית להנחיות.

לא התעמקתי מספיק במאמר. (כרגע אין לי זמן, וקצת קשה לי להבין את התמונה שם עד הסוף - לפחות מבלי להשקיע בזה זמן).
 

sense9

Member
מנהל
תודה על הקישור. מודה שגם אני לא מספיק התעמקתי במחקר אבל מעלה השערה זהירה שלי בדבר הקשר בין זכרון עבודה וציות להנחיות. ידוע שדופמין חיוני מאוד לתפקוד של זכרון עבודה ומחקרים גם מצאו קשר חיובי בין רמות דופמין לרמות מוטיבציה. כך שייתכן שמה שמסביר את ממצאי המחקר הנ"ל קשור לרמות הדופמין במוח.
 

uzi2

Active member
המאמר קשה להבנה. קל להבין את המסקנות שלו, אבל חסר מידע על מאפייני הנתונים. אמנם יש גישה לכל הנתונים הגולמיים (וזה אחד הדברים המבורכים שקורים בשנים האחרונות כחלק מהשאיפה לשיפור איכות המחקר), אבל אין לי את המשאבים להשקיע בעיבודים.

אני די בטוח שיש קשר קורלטיבי בין מאפייני רמות הדופאמין במוח, ובין ההקפדה על נהלי הבטיחות. אבל מה שמעניין זה מהם בדיוק אותם מאפיינים, ובאלו אזורים. כמעט כל דבר שקשור למאפיינים כלליים של קבלת החלטות, והרבה דברים שקשורים ליכולות שכליות הם קורלטיביים למאפייני הדופאמין באזורים השונים במוח.

אותי קצת הפתיע שמכל המדדים, דווקא זכרון עבודה, ועוד זכרון עבודה חזותי היה עם הקורלציה הכי חזקה.
אם הייתי מנחש, ההנחה שלי היתה שמבין מדדי האינטליגנציה, השכלה תהיה משהו בעל השפעה, וגם יכולת איפוק (דחיית סיפוקים). לא חשבתי שהפרמטר העיקרי יהיה זכרון עבודה (כשכמובן יש קולציה בין כל הגורמים האלו). צריך להבדיל בין כמות זכרון עבודה (משהו שמאמינים שהוא תורשתי באופן מובהק, אבל גם משהו שאין הבדלים גדולים בקרב מרבית האוכלוסיה לגביו) ובין יכולת עבודה עם זכרון העבודה (משהו שאפשר לשפר עם אימון).
 

מני613

New member
המאמר קשה להבנה. קל להבין את המסקנות שלו, אבל חסר מידע על מאפייני הנתונים. אמנם יש גישה לכל הנתונים הגולמיים (וזה אחד הדברים המבורכים שקורים בשנים האחרונות כחלק מהשאיפה לשיפור איכות המחקר), אבל אין לי את המשאבים להשקיע בעיבודים.

אני די בטוח שיש קשר קורלטיבי בין מאפייני רמות הדופאמין במוח, ובין ההקפדה על נהלי הבטיחות. אבל מה שמעניין זה מהם בדיוק אותם מאפיינים, ובאלו אזורים. כמעט כל דבר שקשור למאפיינים כלליים של קבלת החלטות, והרבה דברים שקשורים ליכולות שכליות הם קורלטיביים למאפייני הדופאמין באזורים השונים במוח.

אותי קצת הפתיע שמכל המדדים, דווקא זכרון עבודה, ועוד זכרון עבודה חזותי היה עם הקורלציה הכי חזקה.
אם הייתי מנחש, ההנחה שלי היתה שמבין מדדי האינטליגנציה, השכלה תהיה משהו בעל השפעה, וגם יכולת איפוק (דחיית סיפוקים). לא חשבתי שהפרמטר העיקרי יהיה זכרון עבודה (כשכמובן יש קולציה בין כל הגורמים האלו). צריך להבדיל בין כמות זכרון עבודה (משהו שמאמינים שהוא תורשתי באופן מובהק, אבל גם משהו שאין הבדלים גדולים בקרב מרבית האוכלוסיה לגביו) ובין יכולת עבודה עם זכרון העבודה (משהו שאפשר לשפר עם אימון).
מאוד מעניין תודה.
רק אעיר שכמו מרבית המחקרים אנחנו עדיין בבעיה שהם לא תמיד משקפים את המציאות מחוץ לאיזור הגאוגרפי והחברתי בו הם נעשו.
למשל, האם אפשר ללמוד ממחקר זה שקבוצות בארץשפחות שומרים על ההנחיות יש להם זיכרון עבודה (חזותי) -
או שמא ההסבר הוא פשוט שבאותם קבוצות סוכני התיווך (המתווכים בין החלטות הממשלה להתנהגות בפועל) האם קובעי הנורמה וההתנהגות.
 

מני613

New member
מאוד מעניין תודה.
רק אעיר שכמו מרבית המחקרים אנחנו עדיין בבעיה שהם לא תמיד משקפים את המציאות מחוץ לאיזור הגאוגרפי והחברתי בו הם נעשו.
למשל, האם אפשר ללמוד ממחקר זה שקבוצות בארץשפחות שומרים על ההנחיות יש להם זיכרון עבודה (חזותי) -
או שמא ההסבר הוא פשוט שבאותם קבוצות סוכני התיווך (המתווכים בין החלטות הממשלה להתנהגות בפועל) האם קובעי הנורמה וההתנהגות.
הרבה טעויות כתיב בגלל המדיה (והשעה...)
רק אעיר שכמו מרבית המחקרים אנחנו עדיין בבעיה שהם לא תמיד משקפים את המציאות מחוץ לאיזור הגאוגרפי והחברתי בו הם נעשו.
למשל, האם אפשר ללמוד ממחקר זה שקבוצות בארץ שפחות שומרים על ההנחיות יש להם זיכרון עבודה (חזותי) יותר נמוך,
או שמא ההסבר הוא פשוט שבאותם קבוצות סוכני התיווך (המתווכים בין החלטות הממשלה להתנהגות בפועל) הם קובעי הנורמה וההתנהגות.
 
למעלה